ספר "שמירת שבת כהלכתה"

[היימישער ליטוואק]

היינט איז אנגעקומען די ידיעה המרה אז דער מחבר פון דעם ספר יסוד איז נפטר גווארן.
יהא זכרו ברוך.

דוכט זיך אז דער ספר, זייענדיג דער מלך פון די אלע סארט כהלכתו/כהלכתה ספרים, פארדינט א מקום מיוחד אין אונזער שטיבל.
די חידושים פון דעם ספר:
- א פנים מיט הערות, אויף אן אייגענעם סדר און שפראך. אע"פ וואס עס זענען שוין געווען אזוינע (למשל: חפץ חיים על הלכות לה"ר), איז נאכנישט געווען אויף אזא צענטראלע נושא ווי הלכות שבת.
- צוטיילט מיט אזא יעקישע פונקטלישקייט, די אלע פרקים, און הלכה פסוקות און הערות.
- נייע שאלות ווערן ארומגערעדט, און אלטע ארויסגעשניטן. (נישטא מער קיין כירה שהסיקוה בקש וגבבא, און אויך נישט קיין פאנאדי"ש...)
- געשריבן בלי פלפולים, ובלי חידושים, נאר קולע אל השערה הלכה למעשה.
- גבויעט הלכות אויך אויף *שמעתי* פון א פוסק וועלכער האט דאן געלעבט (הגאון ר' ש"ז אורבך ז"ל).
- נישט מורא געהאט פון מכריע ווי איין שיטה, כאטש ער איז מציין "ועיין גם..." מרמז זיין פאר נאך א שיטה.
- נטה קו להקל, נישט ווי רוב פוסקים האחרונים וועלכע זענען בדרך כלל נוטה אויף חומרא. מסתם קרעדיט קומט פאר הגרש"ז.
- פאסיג פאר אנשים פונקט ווי פאר נשים.
- געשריבן נישט מיט א סגנון רבני, נאר א פליסיגן לשון הקודש (או קיי: עברית).
- "אינדקס" (=מפתח ענינים מפורט) ווי עס פאסט פאר אזא חשובער ספר.

דאס איז אויך כדאי מוסיף צו זיין:
- דער מחבר האט איינגעפירט אז מען זאל לערנען מיט מיידלך אין שולע הלכות שבת. (יא, דאס וואס דיין ווייב קען בעסר פון דיר הלכות שבת, איז צו בליימן הרב נויבירט...)
- דער ספר איז איבערגזעצט גווארן אויף אנגליש, און איז זייער פאופולער, כמובן. לעצטנס איז דער ספר איבערגזעצט געווארן אויף יידיש.

א ספר וואס עקסעלט אויף אזויפיל פוינטס, איז נישט קיין וואונדער אז ער איז געווארן דער סטאנדארט וועם יעדר פרובירט נאכצומאכן.

[היימישער ליטוואק]

פארשטייט זיך אז אזא ספר קומט נישט אן קריטיק.
דא איז א קונטרס וואס איז ארויסגעקומען מיט יארן צוריק אנטקעגן דעם שש"כ.
דוכט זיך אז זי איז געשריבן גווארן דורך הגר"ד לנדא ר"מ סלובודקה שליט"א.
איינער האט צוגעשריבן הערות אויף זיינע השגות, און - לעצטנס - צוגעלייגט.

[היימישער ליטוואק]

עס מוז ארויסגעברענגט ווערן, אז דער מחבר זכרונו לברכה האט ביי שפעטערדיגע מהדורות אביסל צוריקגצויגן פון זיינע קולות און צוגעלייגט אזוינע ווערטער ווי "ויש מחמירים" וכדומה.
הגדיל לעשות ביים לעצטן אינגאנצן איבערגעמאכטע מהדורה (דאס אליינס איז ראוי לציון ולשבח ) וואו אסאך חומרות האבן זיך שוין אריינגעדרייט. לפי השמועה איז דאס בהשפעת מרן הגרי"ש אלישיב ז"ל, וועלכער איז געווען מער מחמיר ווי הגרש"ז אורבך ז"ל.

דא קען מען זען אן אפהאנדלונג פון פארשידנע זאכן וואס דער מחבר האט גטוישט ביי די לעצטע מהדורה.

[היימישער ליטוואק]

באקומען א אימייל. וואס הג"ר יובל שרלו שליט"א האט היינט מפרסם גווען

אני מעריך, כי בעוד כמה מאות שנים, בשעה שמלמדי השתלשלות ההלכה יבחנו את התקופות השונות, הם ילמדו כי נוספה תקופה נוספת. לאחר תקופת הגאונים, הראשונים והאחרונים, אותה חתמו המשנה ברורה וה"בן איש חי", נוצרה לה סוגה ספרותית תורנית חדשה – תקופת המלקטים. עיקר הספרות ההלכתית של ימינו בנוי מספרים העוסקים בנושאים ממוקדים, בשפה נגישה לציבור הרחב, עם מפתחות, מחולקת לנושאים בצורה הגיונית, עוסקת במציאות ימינו, ומהווה למעשה אנציקלופדיה של כל האוצר הקיים בנושאים מסוימים. ספרות זו מביאה ביסודו של דבר להתעלות ידיעת ההלכה ושמירתה, ולתיקונו של עולם התורה על תלמוד התורה שבו ועל המעשה.
מי שפתח את הדלת לספרות זו היא הרב יהושע נויווירט זכר צדיק לברכה, שהלך לעולמו אתמול. איני יודע אם מבחינה היסטורית הוא היה הראשון, אך הוא יהיה זה שיצויין כפותח את תקופת הליקוטים. ספרו "שמירת שבת כהלכתה" על גרסאותיו השונות היווה מופת ודוגמה לכל הבאים אחרים. זהו הספר שהביא למהפכה של ממש בידיעת הלכות שבת ובשמירתה. אדם שהתלבט האם דבר מסוים חובה, מותר או אסור בשבת יכול היה למצוא את מבוקשו במהירות ובבהירות, בשלמות ובסמכות, בספר שמירת שבת כהלכה. כתוצאה מכך, כאמור, הפכה השבת לקדושה יותר ולקיימת יותר בעולמו של האדם, והאווירה הציבורית בכללותה נעשתה נאמנה הרבה יותר להלכה.
את כל אלה כתב רב גאון, עניו וצנוע, הקשור במורשתו העמוקה לרבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה. אני זוכר את מפגשי איתו כשבאנו, בחורים צעירים מישיבת נתיב מאיר, לדון עימו בשאלת ענידת סמל בני עקיבא והצמדתו לדש החולצה בעזרת סיכת ביטחון בשבת. מה שהרשים אותי מאוד הייתה הרצינות שבה התייחס אלינו, הפך אותנו לשותפים ב"התלבטות" שלו, ולמעשה יש גם שינוי בין המהדורה הראשונה של הספר למהדורה השניה, שאפשר שהתרחש בעקבות מפגשנו עימו. הוא היה הרב הראשון ששאלתי שאלה בהלכה, ובהתייחסותו זו הוא גם פילס לי את הדרך לשאול אין ספור רבנים וללמוד מהם את דרכם ואת משנתם.
בעקבות הספר שמירת שבת כהלכתה לא רק שמירת השבת התעצמה, אלא ההלכה בכללותה. ספרים כמו "הגעלת כלים" ו"טבילת כלים" ועוד ספרים של הרב צבי כהן; ספרים העוסקים בנושאי אבלות ובנושאי החגים כמו גם בדיני ריבית, ועוד ועוד – כולם התברכו מאותה דרך מיוחדת של ספרות הלכה חדשה, שהיא תלמוד המביא לידי מעשה. לא רבים זוכים לחולל מהפכה בסדר גודל כפי שהוא חולל.

חלק בלתי נפרד ממורשתו ההלכתית היא גם הזהירות מפני הצללים של סוג הספרות הזה. אחד היסודות העיקריים שאנו מלמדים בישיבה היא שאין הופעה רוחנית עליונה ללא סכנה של הצד האחר שבה. יצר של עבודה זרה יצא מבית קודשי הקודשים, ואין מלמד טוב יותר של תופעת הצל המתלווה להופעה העליונה של קודש הקודשים. ספרות הליקוט, כשהיא נעשית לא על ידי תלמידי חכמים גדולים כמוהו, עלולה להביא את ההלכה למקומות לא טובים. בעיקר להחמרות אין ספור בנוסח "יש לחשוש" או "יש אומרים". די שמאה פוסקים לא יכתבו דבר על נושא מסוים, ואילו פוסק אחד יכתוב ש"יש לחשוש" והדבר עלול כבר להתנסח בספר ההלכה בשורות העליונות שלו, ומכאן ואילך להחמיר עוד ועוד, ולהרחיק את האדם מישראל מיכולת לשמור את ההלכה בשמחה וללא נקיפות מצפון תמידיות. ב"שמירת שבת כהלכתה" יש פער בין הכתוב מעל הקו, שהוא בדרך כלל לחומרא, ובין מה שמתברר מתחת לקו, בהערות, המלמדות על עמדות אחרות, ועל אפשרות לנהוג אחרת. בחלק מהספרים אחרים אנו נמצאים כבר במקומות רחוקים בהרבה. צוואתו של פוסק גדול היא שלא להקל במקום שאסור להקל ושלא להחמיר במקום בו אין חובה להחמיר.
לימדו תורה. בבהירות כפי שהוא למד. בעוצמה כפי שהוא מימש. בנגישות לכל כפי שהוא עצמו יצר. נהווה כולנו מצבה לזכרו, הן בהקפדה היותר גדולה על הלכות שבת, והן בשימוש הנכון בספרי הליקוטים למיניהם, על ידי זהירות מהחמרת יותר, ומיצוי כל הטוב והאור שיש בהם, שאותם פתח בפנינו הרב יהושע נויווירט, זכר צדיק וקדוש לברכה. חבל על דאבדין.

[משה געציל]

איך האב אינדערהיים דעם ארגינעלן סעט, איך האב גאנץ לעצטענס צוגעקויפט די נייע מהודרה, דערווייל איז עס נאר דא אויף ח"א. אויסער די פיל הוספות און הערות וואס ער האט צוגעלייגט, האט ער עס אביסל אמעריקא'זירט לייגענדיג א מפתח אויף ענגליש פון די אלע עברית כלים.

[לעיקוואד]

איך מיין עס אזי כדאי ארויסצוברענגען אז אויזער זיין א ת"ח ומחבר ספרים, איז ער געווען אן אדם גדול מבחינת זיין פרעזענליכקייט, פשוט א גוטער מענטש, און אנגעפירט אן א שיעור מעשי צדקה וחסד אן זיין אין די העדליינס פאר דעם, ער האט אנגעפירט א גרויסער גמ"ח, און געהאלטן אויף די פלייצע אפאר ישיבות אן ער זאל זיך אפילו נעמן א טיטל אויף זיי, פאר די פרטים ליינטס די פליע הספדים שנכתבים עליו בימים אלו במוקמות שונים. דאס איז מקושר בקשר אמיץ מיט די הצלחה זיינע מיט זיין ספר, תורת חסד על לשונה, ללמדך אז הצלחה אין לערנען מוז גיין צוזאמען מיט הצלחה אין מענטשליכקייט, בא זה ולמד על זה, אויך דאס עצם מסדר זיין אזא ספר האט אסאך מיט מענטשליכקייט אפשר נאך מער ווי עס האט מיט למדנות, ודו"ק.

[היימישער ליטוואק]

עוד בענין המהדורה החדשה של ספר שמירת שבת כהלכתה
לכבוד חו"מ עורך 'המעין' שליט"א.
בגליון 'המעין' האחרון (טבת תשע"א [נא, ב] עמ' 112-114) נכתבה סקירה על המהדורה החדשה והמתוקנת של הספר 'שמירת שבת כהלכתה' מאת הגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט שליט"א שיצא לאור זה עתה. לא עברתי על כל הספר המלא והגדוש הזה, שבכל הערה והערה שבו תלויים תילי תילים של הלכות; אך מן המעט שהילכתי בין שורותיו נראה שדעתו של המחבר נטתה באחרונה לחומרא, ובכמה פסקים הוא אף מכריע לכאורה כאן שלא כדעת רבו הגרשז"א זצ"ל, על פי רוב לחומרא (ועי' בפכ"ט הע' קלג שם הובאה קולא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א, שבפשטות אינה כדעת הגרשז"א זצ"ל. וע"ע בפכ"ד הע' עב שתיקן הגרשז"א את הדברים בהערה בח"ג, ונשמט במהדורה החדשה). להלן אביא שבע דוגמאות לדבריי משני פרקים בלבד: פרק טז - משחקים בשבת וביו"ט, ופרק כג – הטיפול בדירה ובחצר בשבת וביו"ט.
א. נסיעת ילד בתלת אופן: במהדורה החדשה פרק טז סע' יח התיר לילד ליסוע בשבת בתלת אופן בתנאי "שצמיגי גלגליו עשויים מגומי מוצק", אך במהדורה הקודמת (שם סע' יז) התיר בלא חילוק להשתמש בתלת אופן "כיוון שניכר שצעצוע הילד הוא".
ב. לֶגו וקליקס: במהדורה החדשה שם סע' יט כתב ש"אין למנוע את הילדים מלבנות בקוביות ובאבני פלא על כל מיניהם שאין חיבורם בחוזק, אבל אם צריך לחבר את החלקים בברגים או לתוקעם זה בזה היטב – אסור, ולכן אין לשחק ולבנות באבני לגו או בחלקי קליקס וכד' שהרי הם נתקעים זה בזה בחוזקה". המילים המודגשות נוספו במהדורה החדשה, ולא היו במהדורה הקודמת, אולי מפני שאז לא היו קיימים לגו וקליקס. אולם החילוק בין אבני פלא למיניהם לבין לגו וקליקס וכד' לא פשוט כלל: עיי"ש סע' כ שאוסר לפרק ולהרכיב צעצוע מטוס או אוניה העשויים מפלסטיק "שהרי החלקים מתחברים זה לזה בדייקנות מרובה, ורגילים לבנותם לימים רבים"; שמע מינה שרק באופן זה אסר הגרשז"א לבנות, אך לא אסר לילדים לבנות בלגו וכד' גם אם חיבור החלקים זה לזה חזק מעט יותר מאשר אבני פלא. וכ"כ בספר בנין שבת להגר"ח כהן (עמ' מז) ששמע מהגרש"ז שהורה בפשיטות להיתר בלגו (וע"ע בשולחן שלמה סי' שיד סע' א).
ג. כתיבה ע"י אותיות מגנט: שם סע' כד במהדורה החדשה כתב ש"אין להצמיד אותיות וחלקי ציורים מגנטיים ללוח המיוחד לכך (או על דלת המקרר)", כשבמהדורה הקודמת סעיף זה לא היה קיים כלל (וציין שם לפרק כג סע' מד [עיין לקמן אות ו]. אמנם אכן מובא כך בשם הגרשז"א בשולחן שלמה סי' שמ הע' לה).
ד. משחק שעשוי להרוויח או להפסיד: שם סע' לג כתב ש"אסור לשחק בשבת כל משחק שעשויים להרוויח או להפסיד בו", כשבמהדורה הקודמת כתב (סע' לב): "טוב להימנע"; והחילוק ברור (ועיין שולחן שלמה סי' שלח הע' ח).
ה. תליית תמונה על מסמר: פרק כג סע' מד (ובמהדורה הקודמת סע' טל): "מותר לתלות תמונה על מסמר התקוע מבעוד יום", ובמהדורה האחרונה נוסף: "אך יש דעות שלפיהן יש מקום להחמיר". ועי' בהע' קמא במהדורה הקודמת שגם לפי החזו"א (כלומר ה'דעות' הנ"ל) יש לומר דשרי, כיוון שתולה את התמונה כך שיהיה נוח להסירה.
ו. הצמדת מגנט למקרר: שם סוף סע' מו במהדורה החדשה אוסר להצמיד מגנט למקרר לזמן ממושך; במהדורה הקודמת נראה שהתיר (עיי"ש הע' קמא), וכאן ואפילו לא ציין לדעה הראשונה (המתירה) כפי שהביאה בסע' מד (ויש גם להעיר שהחזו"א אסר משום בונה ולא משום תופר כמו שנראה מלשון השש"כ, וצ"ע).
ז. מעלית שבת: שם סע' נח מתיר בשתי המהדורות לכל הדעות לעלות במעלית שבת, אך במהדורה האחרונה הוסיף: "ויש ישראל קדושים שאינם משתמשים כלל במעלית אוטומטית (מעלית שבת), הגם שמצד הדין אין לחשוש לאיסור, אלא מפני שהם חוששים וחרדים לקדושת השבת, ואשרי חלקם". ועיין בספר מאורי אש השלם (סוף חלק ב, מילואים בעניין מעלית שבת) שאמר הגרשז"א זצ"ל לבנו יבלחטו"א הגרא"ד אויערבך שליט"א שאם מותר להשתמש במעלית שבת חייבים לפרסם את הדברים, משום שהמון העם לא יעצרו עצמם מלהשתמש במעלית בשבת, ובאם יסברו שיש בכך צד של חילול שבת שהם עוברים עליו - יבואו ח"ו מתוך כך לעשות איסורים נוספים בשבת.

אני מניח שגם בשאר הספר יימצאו תופעות דומות. כמובן שאיני מביע כאן כלל את דעתי לענין הלכה.
בברכת 'משוך נועם יראתך לעם מבקשי רצונך, קדשם בקדושת השבת המתאחדת בתורתך, פתח להם נועם ורצון לפתוח שערי רצונך'.
חנניה רכל

('המעין' נא, ג (ניסן תשע"א) עמ' 100 ואילך)

[היימישער ליטוואק]

קובע מקום לעצמו, דער מבוא להלכות שבת. דארט נעמט דער מחבר ז"ל הכ"מ ארום אלע יסודות בהלכות שבת ווצב"ש דבר שאינו מתכוין, פס"ר, גרמא, מתעסק וכו', מיט א זעלטנע בהירות און בקיאות.

[outspoken]

יעדע נייע אינגערמאן דארף דאס האבן, ס'האט א מורא'דיגע מפתח, אויף יעדע שאלה האט מען א תירוץ אין ווייניגער ווי 60 סקונדעס, מ'האט דאס פארקויפט פאר 10$ אין אלע ספרים סטארס.

[וויליאמסבורגער]

די אידישע האט מען פארקויפט פאר 10 דאלער. די לשה"ק'ע האב איך קיינמאל נישט געזעהן פאר אזוי ביליג.

[שמעקעדיג]

איז די אידישע אזוי אינפארמאטיוו ווי די אנדערע שפראכן?

[מאראנצןזאפט]

יש"ד פון קול מ. האט שוין אפירגעקראצט עפעס א מעשה א בוידעם איבער א פייגל מיט'ן נאמען ינשוף (י-הושע נ-ויברט ש-בת פ"ו) האט זיך באזעצט אין זיין ביהמ"ד אויפ'ן ארון קודש'ל ביי די ווערטער פון זכור את יום השבת לקדשו.
#שיקטסאיםצוריקצואברהםמרדכישארפהארט

[א אידיש קינד]

איך זעה אז די ערשטע חלק האט מען שוין איבער געדריקט, איינער ווייסט מער וועגן די צווייטע חלק?

[סוף טוב הכל טוב]

געווען א גאנצע פאלעמיק ביים ערשטן מאל ווען דער ספר איז ארויסגעקומען.
ווער קען אריינקומען מיט פרטים?

[[NAMELESS]]

וועגען געוויסע קולות האט הרב וואזנער זצ"ל צוריק געצויגען זיין הסכמה

[אךטוב]

שמעתי אז די סטייפלער איז געווען זייער נישט צופרידן פון זיינע פסקים, אבער איך ווייס נישט אויב ס'איז אמת.