ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
- רביה''ק זי''ע
- שריפטשטעלער
- הודעות: 5435
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
- געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
- האט שוין געלייקט: 5089 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל
- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
אזוי? איידער די נייע מנהג איז ערפינדעט געווארען זענען אלע אידען געווען דעפרעסט?
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
(Daniel J. Boorstin) דא
- נקודת-אמת
- היימישער באניצער
- הודעות: 489
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 31, 2017 3:16 am
- האט שוין געלייקט: 373 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 625 מאל
בני יששכר מאמר ג' לחודש אייר סעיף ג' האט געשריבן:ותבין לפי זה אשר נתאמת לנו מאנשי אמת, אשר השמחה ביום הזה על ציון ר' שמעון בן יוחאי היא שלא כטבע, "אור צדיקים ישמח" (משלי יג ט):
הקאצקער זצ"ל שאל לחיהרי"ם זצ"ל על הפסוק אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ שיצמח מזה האמת ענה לו ה"חידושי הרי"מ" בזה הלשון: אז מען בעגראבט דעם שקר וואקסט ארויס דער אמת.
(אמת ואמונה, קלד)
קומט אויס אז דער כח ההיולי פונעם אמת איז גאר דער באגראבענעם שקר! ודו"ק- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
Re: ל
נאכאמאל, דיין געפילען ווערען ערוועקט פון א מראה מקום?
אז איך ווען זיך מוזען בעסער מסביר זיין, איז אזוי. א מענטש זיצט זיך אין סוכה נאך זיין כפרה יוכ"פ, נאך דער קורבה לה׳ פון אן עשי"ת, א התעוררות פון ר"ה, און ער איז בשמחה. גיבט ער פאר׳ן גוף מיטצופרייען און יאלא, מ׳קען טאנצען. אזוי טאנצט זיך אום שמח"ת, ווייל מ׳האט א יו"ט. אוודאי זענען דא נישט אזעלכע דערהויבענע אידען דארט אויך, און ביי אונז הערשט מער די גשמיות׳דיגע שמחה ווי די רוחניות׳דיגע, אבער דער שידוך איז דא. די נשמה פון די שמחה איז די רוחניות׳דיגע. די גשמיות, ווי גרויס עס זאל נאר זיין, איז די טפל.
וואס איז די נשמה פון ל"ג בעומר? אויפ׳ן אמת, נישט ׳שטיקלעך תורה פון נאך די פאקט׳, נאר די אמת׳ער באדייט. וואס זוכט מען אויפצוטוהן? פארוואס ביסטו פריילאך? דער משקה און מוזיק קומט צו העלפן די שמחה, אדער דאס איז די גאנצע שמחה?
אז איך ווען זיך מוזען בעסער מסביר זיין, איז אזוי. א מענטש זיצט זיך אין סוכה נאך זיין כפרה יוכ"פ, נאך דער קורבה לה׳ פון אן עשי"ת, א התעוררות פון ר"ה, און ער איז בשמחה. גיבט ער פאר׳ן גוף מיטצופרייען און יאלא, מ׳קען טאנצען. אזוי טאנצט זיך אום שמח"ת, ווייל מ׳האט א יו"ט. אוודאי זענען דא נישט אזעלכע דערהויבענע אידען דארט אויך, און ביי אונז הערשט מער די גשמיות׳דיגע שמחה ווי די רוחניות׳דיגע, אבער דער שידוך איז דא. די נשמה פון די שמחה איז די רוחניות׳דיגע. די גשמיות, ווי גרויס עס זאל נאר זיין, איז די טפל.
וואס איז די נשמה פון ל"ג בעומר? אויפ׳ן אמת, נישט ׳שטיקלעך תורה פון נאך די פאקט׳, נאר די אמת׳ער באדייט. וואס זוכט מען אויפצוטוהן? פארוואס ביסטו פריילאך? דער משקה און מוזיק קומט צו העלפן די שמחה, אדער דאס איז די גאנצע שמחה?
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום ליטוואק פון בודאפעסט, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
(Daniel J. Boorstin) דא
- נקודת-אמת
- היימישער באניצער
- הודעות: 489
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 31, 2017 3:16 am
- האט שוין געלייקט: 373 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 625 מאל
ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:וואס איז די נשמה פון ל"ג בעומר? אויפ׳כן אמת, נישט ׳שטיקלעך תורה פון נאך די פאקט׳, נאר די אמת׳ער באדייט. וואס זוכט מען אויפצוטוהן? פארוואס ביסטו פריילאך? דער משקה און מוזיק קומט צו העלפען די שמחה, אדער דאס איז די גאנצע שמחה?
נקודת-אמת האט געשריבן:בני יששכר מאמר ג' לחודש אייר סעיף ג' האט געשריבן:ותבין לפי זה אשר נתאמת לנו מאנשי אמת, אשר השמחה ביום הזה על ציון ר' שמעון בן יוחאי היא שלא כטבע, "אור צדיקים ישמח" (משלי יג ט):
אז איך וועל דיר מדגיש זיין די פוינט וועסטו פארשטיין וואס איך וויל ארויסברענגען?
הקאצקער זצ"ל שאל לחיהרי"ם זצ"ל על הפסוק אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ שיצמח מזה האמת ענה לו ה"חידושי הרי"מ" בזה הלשון: אז מען בעגראבט דעם שקר וואקסט ארויס דער אמת.
(אמת ואמונה, קלד)
קומט אויס אז דער כח ההיולי פונעם אמת איז גאר דער באגראבענעם שקר! ודו"ק-
- חבר ותיק
- הודעות: 3541
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 08, 2016 11:19 pm
- האט שוין געלייקט: 121 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2068 מאל
אמאהל איז טאקע נישט געוועהן א פרעקשען פין די אידען וואס איז היינט דא, אבער מען איז געקומען קיין מירון פין טערקיי, עס איז דא א ספר יסוד יוסף וואס זאגט אז אויב מען וויל פארען בחינם קען ארץ ישראל זאל מען זיך מיטכאפען מיט די אידען פין טערקיי וואס פארען אויף לג בעומר!! און דאס גייט צוריק מיט הונדרעטער יארען!!! און ר' חיים וויטאל שרייבט אז דער אר"י איז געקומען אויף לג בעומר ווען ער האר נאך געוואוינט אין מצרים!!
אוודאי היינט אז עס קומען פינף הונדערט טויזענט אידן דורך דער טאג טאנצט מען אסאך מער.
אבער די שמחה איז פשוט פאר דעם וואס רשב"י האט מגלה געוועהן סודות התורה. קענסט מיר טענה'ן אז די האסט נישט מיט דעם, אבער הא גופא קשיא, האב יא!!
איך פארשטיי אז פארשידענע ליטווישע האבן אפגעלאכט פין לג בעומר אבער פארפאלן, דער יו"ט איז אריין און איז דא.
אוודאי היינט אז עס קומען פינף הונדערט טויזענט אידן דורך דער טאג טאנצט מען אסאך מער.
אבער די שמחה איז פשוט פאר דעם וואס רשב"י האט מגלה געוועהן סודות התורה. קענסט מיר טענה'ן אז די האסט נישט מיט דעם, אבער הא גופא קשיא, האב יא!!
איך פארשטיי אז פארשידענע ליטווישע האבן אפגעלאכט פין לג בעומר אבער פארפאלן, דער יו"ט איז אריין און איז דא.
א קונץ צו זיין אליהו הנביא? א קונץ צו זיין איש תשבי!
- יהודי פשוט
- ידיד ותיק
- הודעות: 703
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג דעצעמבער 30, 2014 9:00 pm
- האט שוין געלייקט: 435 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 489 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:שקר איז ווען מ'זאגט כתבי אר"י און מ'מיינט קאושער ענטערטעינמענט. 'אין מירון איז אייביג געווען', איז לאו דוקא אמת. יא, עס איז אייביג געווען מענטשען דארט. אבער דאס מיינט נישט אז די מענטשען זענען עפעס וואס מיר ווילען נאכמאכען. מיין רבי זזג האט געלערנט אין כפר חסידים אין די י' יארען, און ער האט מיר דערציילט אז ער האט אמאל געכאפט א טרעמפ מיט שלמה גורן קיין מירון, און עס איז נישט געווען קיין עקסטער כ'ניאקישע צוזאמענקומפ, מילד גערעדט.
.
די מנחת אלעזר זי"ע איז טאקע מ'האי טעמא נישט געגאנגען קיין מירון ביינאכט ווייל די רבנים פון ירושלים און פון צפת האבן איהם געזאגט אז ביינאכט איז דא דארטן גרויסע פריצות, אבער בייטאג איז ער יא געגאנגען און ס'זענען געוועהן דארטן א ריזיגער עולם ערליכע אידן און מ'האט געטאנצט און געזינגען און זיך געפרייט, ר' משה גאלדשטיין שרייבט אין מסעות ירושלים אז די שמחה דארטן איז גאר גרויס און דער עולם גייט מיט בגדי שבת ויו"ט, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו
איך בין א נער און איך גלייב!!!
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3541
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 08, 2016 11:19 pm
- האט שוין געלייקט: 121 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2068 מאל
ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:נאכאמאל, דיין געפילען ווערען ערוועקט פון א מראה מקום?
אז איך ווען זיך מוזען בעסער מסביר זיין, איז אזוי. א מענטש זיצט זיך אין סוכה נאך זיין כפרה יוכ"פ, נאך דער קורבה לה׳ פון אן עשי"ת, א התעוררות פון ר"ה, און ער איז בשמחה. גיבט ער פאר׳ן גוף מיטצופרייען און יאלא, מ׳קען טאנצען. אזוי טאנצט זיך אום שמח"ת, ווייל מ׳האט א יו"ט. אוודאי זענען דא נישט אזעלכע דערהויבענע אידען דארט אויך, און ביי אונז הערשט מער די גשמיות׳דיגע שמחה ווי די רוחניות׳דיגע, אבער דער שידוך איז דא. די נשמה פון די שמחה איז די רוחניות׳דיגע. די גשמיות, ווי גרויס עס זאל נאר זיין, איז די טפל.
וואס איז די נשמה פון ל"ג בעומר? אויפ׳ן אמת, נישט ׳שטיקלעך תורה פון נאך די פאקט׳, נאר די אמת׳ער באדייט. וואס זוכט מען אויפצוטוהן? פארוואס ביסטו פריילאך? דער משקה און מוזיק קומט צו העלפען די שמחה, אדער דאס איז די גאנצע שמחה?
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
ר' ליטוואק,
היות איך זעה איז האבן דא א גרויסע בעל מדריגה אויף ק"ש, אויף א ערענסטער האט, אפשר טוט איר אונז מיטטיילן די שמחה וואס איר האט ביי אנדערע ימים טובים. לייגט אראפ איר שמחה אויף פסח למשל, ווען איר האט א שאלות תם וואס פרעגט אייך מה זאת, וואס איז דאס? אויף סוכות זעה איך אז איר האט א שמחה פין כפרת עוונות פין יום כיפור, איז פארוואס מאכט איר נישט טענץ אויף יום קדוש? ווי אויך שבועות, מה זאת?
א קונץ צו זיין אליהו הנביא? א קונץ צו זיין איש תשבי!
- מי אני
- שריפטשטעלער
- הודעות: 5784
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
- האט שוין געלייקט: 12391 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
פון הרב נתן סליפקין׳ס רעצענזיע אויפ׳ן ביך Who Stole my Religion פון Dr. Richard H. Schwartz.
Sent from my iPhone using Tapatalk
Sent from my iPhone using Tapatalk
-
- א גאסט אין שטיבל
- הודעות: 11
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 14, 2024 6:04 pm
- האט שוין געלייקט: 4 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
הגה"צ ר' מאטל שליט"א ביי א שיעור לקראת ל"ג בעומר, (ס'קומט נישט דוקא אריין אין דעם אשכול) אבער ס'איז זייער אקטועל פאר חכמי ורבני השטיבל שיחיו, ובפרט דא אין העמק דבר:
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
ס'איז כדאי אויסצוהערן דעם גאנצן שמועס, זייער א שיינעם שמועסבפרט ווען ס'קומט צו דעות רעות, דעות פון די סטרא אחרא, דעות וואס קומט פון חכמות חיצוניות, דעות וואס איז כנגד אמונה, דעות וואס איז כנגד השקפת התורה. און ס'איז א גאנצע וועלט, א גאנצע וועלט פון חכמים, פון חכמות חיצוניות. ס'איז חכמות חיצוניות, ס'איז כנגד התורה. א פנימי הייסט ער איז אריין אין א געוויסע וועלט, וואס אין די וועלט נישט נאר מ'ווערט נישט נכשל פון די פגמים פון די עולם החיצוני, נאר ס'רעדט אפי' נישט צו עם, מ'לאכט זיך אויס.
איינער ווערט נתפעל פון חכמות חיצוניות, ווען ער וואלט אמאל טועם געווען א ריכטיגן טעם פון א ריכטיגע גילוי אין די תורה וואלט ער זיך אויסגעלאכט טויזנט מאל, זיי וואלטן נישט געהאט וואס צו פארקויפן. זיי זאגן פשטים, און זיי טייטשן אפ תורה, נאכדעם פרעגן זיי קושיות אויף די תורה, זיי זאגן פשטים אין תנ"ך זיי זאגן פשטים אין די אבות הק', אין דוד המלך. אז איינער לערנט פנימיות התורה, זעהט ער דאך אז ער ווייסט דאך נישט בין ימינו לשמאלו, ער הייבט נישט אן צו וויסן בין ימינו לשמאלו. פנימיות התורה האט געעפנט די תורה אזוי ווי מ'עפנט א שפראך. אמאל האט מען נישט פארשטאנען די מצרי'שע שפראך, אויף ענגליש הייסט עס אריגליפוקס האט מען אמאל נישט פארשטאנען, מ'האט געזען ס'איז איבערגעבליבן כתבים און לימודים, פארשידענס פון די אלטע שפראך, מ'האט אבער נישט פארשטאנען וואס ס'איז, איז געקומען איינער און ער האט עס געפנט, ער האט אפי' נישט געדארפט ברענגען קיין ראיה אז דאס איז די ריכטיג אפגעטייטש ווייל ס'האט געמאכט סענס, עפנסט אויף די שפראך און דו קענסט ליינען די ווערטער אלע ווערטער מאכן סענס, ווייסטו דאך אז דאס איז די שפראך.
דער אר"י דארף אפילו נישט האבן קיין ראיות אז ער האט מכוין געווען להלכה, ווייל נאכדעם וואס ער האט געפנט די שפראך, זעסטו א אנדערע תורה, ס'מאכט סענס, זעסט וואס ס'מיינט דור הפלגה, זעסט וואס ס'מיינט דור המדבר, קענסט אפטייטשן מכירת יוסף, קענסט אפטייטשן די מעשה פון דוד מיט אבשלום, זאכן וואס איז זייער שווער אפצוטייטשן פאר די בעלי הפשט, כמה זאכן וואס טוען זיך אפ אין נ"ך, די מעשה מיט בת שבע, קומסט צו פנימיות התורה האט עס זייער קלארע פשטים, זייער פשוטע אפענע פשטים, אויף א מורא'דיגן אופן.
און בכלל אז ס'ווערט נתגלה פנימיות התורה און ס'ווערט נתגלה די קדושת התורה, די אור התורה, זעסטו קלאר דאס איז די ריינע אמת, פאר דעם איז א מענטש באשאפן געווארן, דאס איז די תכלית החיים, דאס פארענטפערט אלעס, מילא ווערט מען נישט נתפעל פאר גארנישט, מ'ווערט א פנימי.
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
- אלפא
- שריפטשטעלער
- הודעות: 836
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 22, 2023 11:25 am
- האט שוין געלייקט: 3900 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2648 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
wishful thinking!סמרה האט געשריבן: ↑זונטאג מאי 26, 2024 11:36 pm הגה"צ ר' מאטל שליט"א ביי א שיעור לקראת ל"ג בעומר, (ס'קומט נישט דוקא אריין אין דעם אשכול) אבער ס'איז זייער אקטועל פאר חכמי ורבני השטיבל שיחיו, ובפרט דא אין העמק דבר:
בפרט ווען ס'קומט צו דעות רעות, דעות פון די סטרא אחרא, דעות וואס קומט פון חכמות חיצוניות, דעות וואס איז כנגד אמונה, דעות וואס איז כנגד השקפת התורה. און ס'איז א גאנצע וועלט, א גאנצע וועלט פון חכמים, פון חכמות חיצוניות. ס'איז חכמות חיצוניות, ס'איז כנגד התורה. א פנימי הייסט ער איז אריין אין א געוויסע וועלט, וואס אין די וועלט נישט נאר מ'ווערט נישט נכשל פון די פגמים פון די עולם החיצוני, נאר ס'רעדט אפי' נישט צו עם, מ'לאכט זיך אויס.
איינער ווערט נתפעל פון חכמות חיצוניות, ווען ער וואלט אמאל טועם געווען א ריכטיגן טעם פון א ריכטיגע גילוי אין די תורה וואלט ער זיך אויסגעלאכט טויזנט מאל, זיי וואלטן נישט געהאט וואס צו פארקויפן. זיי זאגן פשטים, און זיי טייטשן אפ תורה, נאכדעם פרעגן זיי קושיות אויף די תורה, זיי זאגן פשטים אין תנ"ך זיי זאגן פשטים אין די אבות הק', אין דוד המלך. אז איינער לערנט פנימיות התורה, זעהט ער דאך אז ער ווייסט דאך נישט בין ימינו לשמאלו, ער הייבט נישט אן צו וויסן בין ימינו לשמאלו. פנימיות התורה האט געעפנט די תורה אזוי ווי מ'עפנט א שפראך. אמאל האט מען נישט פארשטאנען די מצרי'שע שפראך, אויף ענגליש הייסט עס אריגליפוקס האט מען אמאל נישט פארשטאנען, מ'האט געזען ס'איז איבערגעבליבן כתבים און לימודים, פארשידענס פון די אלטע שפראך, מ'האט אבער נישט פארשטאנען וואס ס'איז, איז געקומען איינער און ער האט עס געפנט, ער האט אפי' נישט געדארפט ברענגען קיין ראיה אז דאס איז די ריכטיג אפגעטייטש ווייל ס'האט געמאכט סענס, עפנסט אויף די שפראך און דו קענסט ליינען די ווערטער אלע ווערטער מאכן סענס, ווייסטו דאך אז דאס איז די שפראך.
וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה (איוב לג לג.)
- די מעלה און חסרון פון חכמה איז אז מען דערזעט זיך אלס צוריק ביי אלף!
- די מעלה און חסרון פון חכמה איז אז מען דערזעט זיך אלס צוריק ביי אלף!
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
במחכת"ה: איך וויל נאר וויסן אויב קאמפיוטער סייענס, די פארשריט אין מעדיצין און ספעיס טרעוול איז אויך חכמות חיצוניות.
זיכער. ווען א (גוי'אישער) קאמפיוטער סייענטיסט זאגט דיעות און פשטים אין דברי תורה אדער הלכה האט עס טאקע נישט קיין טעם. אבער יש חכמה גויים תאמין.
אויך שטייט אין זוה"ק. אויפ'ן פסוק .." וארובות השמים נפתחו...בשנת ת"ר (לאלף הששי) יתפתחון תרעין דחוכמתא.
ס'איז אן איבערצייגטער פאקט אז די וועלטליכע טעכנאלאגיע האט זיך שטארק אנטוויקלט נאך דעם יאר ת"ר, (1840 למספרם).
זיכער. ווען א (גוי'אישער) קאמפיוטער סייענטיסט זאגט דיעות און פשטים אין דברי תורה אדער הלכה האט עס טאקע נישט קיין טעם. אבער יש חכמה גויים תאמין.
אויך שטייט אין זוה"ק. אויפ'ן פסוק .." וארובות השמים נפתחו...בשנת ת"ר (לאלף הששי) יתפתחון תרעין דחוכמתא.
ס'איז אן איבערצייגטער פאקט אז די וועלטליכע טעכנאלאגיע האט זיך שטארק אנטוויקלט נאך דעם יאר ת"ר, (1840 למספרם).
- כרם זית
- שריפטשטעלער
- הודעות: 942
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מאי 06, 2020 6:41 pm
- געפינט זיך: צווישן האמער און נאגל
- האט שוין געלייקט: 2702 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1773 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
מענין לענין. די יודעי דעת עליון זענען פארנומען על מה עשה ה' ככה אז מען קען נישט עולה זיין מירונה די לעצטע פאר יאר. געוויסע באשולדיגן די באקאנטע שעיר המשתלחת די ציונים יפרח שמם וזכרם, און געוויסע האבן אנדערע חשבונות העולה בגמטירה מ"ה. טראכט איך אבער אז עס איז אלס א פשוטע קפידה און רוגזה פון רבי משה דיליאון אויף דעם וואס מען איז מייחס די זוהר אין גאנצן צו רבי שמעון, ווייל אויב חז"ל לערנען אז האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם איז דאך מכלל הן אתה שומע כעונה, און רבי משה דיליאון איז תובע זיין פארדינטער קרעדיט. וואס הגם ער איז דאך אליין שולדיג אין פארנערן די אשרי העם ה"ם לומדיך, איז עס פארט אן אפgנער וועלט און היה להם ללמוד ולא למדו, ושגגת זוהר עולה זדון.
וידוע מאמר החכם: כשם שאי אפשר לתבן בלי בר, כך אי אפשר לכרם בלי קוצים.
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
דער רשב"י באקומט יעדעס יאר א גרויסן כבוד פארן חיבורן דעם זוהר, דער אמת'ער מחבר הזוהר זיצט שטילערהייט און פארשוואונדן און זעט ווי דער רשב"י שניידט די פירות פון זיין עמל. דערפאר האט מען באשלאסן צו מאכען א פליגער צו זיין קבר אין ספרד, כדי צו טיילן דעם כבוד וואס מען האט אים גענומען.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 282
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג דעצעמבער 14, 2023 2:35 pm
- האט שוין געלייקט: 135 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 208 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
און וואס איז געווען מיט פיר פינף יאר צוריק, האט ער זיך דעמאלטס נישט אנגענומען פאר זיין כבוד....
אין לנו אלא דברי בן עמרם, מיר ווייסן וואס אונזערע הייליגע צדיקים האבן אונז געלערנט, ותו לא מידי.
אין לנו אלא דברי בן עמרם, מיר ווייסן וואס אונזערע הייליגע צדיקים האבן אונז געלערנט, ותו לא מידי.
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
וחי בהם האט געשריבן: ↑מאנטאג מאי 27, 2024 10:37 pm דער רשב"י באקומט יעדעס יאר א גרויסן כבוד פארן חיבור'ן דעם זוהר, דער אמת'ער מחבר הזוהר זיצט שטילערהייט און פארשוואונדן און זעט ווי דער רשב"י שניידט די פירות פון זיין עמל. דערפאר האט מען באשלאסן צו מאכען א פליגער צו זיין קבר אין ספרד, כדי צו טיילן דעם כבוד וואס מען האט אים גענומען.
ער דארף דאנקען זיין ווייב/רעבעצין. זי האט אויסגעזאגט דעם סוד. ווען זיי האבן זיך גע-גט'.
- כספי
- שריפטשטעלער
- הודעות: 437
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 29, 2023 2:48 pm
- האט שוין געלייקט: 883 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 634 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
וחי בהם האט געשריבן: ↑מאנטאג מאי 27, 2024 10:37 pm דער רשב"י באקומט יעדעס יאר א גרויסן כבוד פארן חיבורן דעם זוהר, דער אמת'ער מחבר הזוהר זיצט שטילערהייט און פארשוואונדן און זעט ווי דער רשב"י שניידט די פירות פון זיין עמל. דערפאר האט מען באשלאסן צו מאכען א פליגער צו זיין קבר אין ספרד, כדי צו טיילן דעם כבוד וואס מען האט אים גענומען.
דאס איז לכאורה זיכער, אפי' מ'נעמט אן אז ר' משה דיליאון האט פארפאסט דעם זוהר, אז ער האט געוואלט אז ס'זאל אויסזען ווי רבי שמעון בר יוחאי האט עס מחבר געווען.
אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶ"ף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה. אָז תָּבִין יִרְאַת הוי"ה וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. @קוואדער נאך
- אלפא
- שריפטשטעלער
- הודעות: 836
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 22, 2023 11:25 am
- האט שוין געלייקט: 3900 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2648 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
דאס צו פנימית התורה - ווען מ'לערנט עס ריכטיג, ווען מ'פארשטייט עס ווי עס דארף צו זיין, ווען מ'האט די גוטע הקדמות דערצו, ווען מ'גייט צו בקדושה וטהרה, ווען מ'איז געווען אין מקוה פארדעם, ווען מ'האט קיינמאל געזינדיגט, און ווען מ'האט די פאסיגע רביים - איז גובר איבער 'חכמות חצונית', איז עפעס וואס איז ניטאמאל פאלציפירבאר אביעקטיווערהייט.
אבער דאס אז עס זענען דא צענדליגע - אויב נישט הונדערטע מענטשן וואס האבן טועם געווען פון חכמות חיצונית און האבן אויך א יד ושם אין תורה/קבלה/פנימית/וכו' און לאכן זיך נישט אויס - זיכער נישט טויזענטער מאל - דאס איז א פאקט וואס כמעט יעדע דא אין שטיבל קען באשטעטיגן (אנדערש וואלט ער נישטא געווען..) און זאגן אנדערש איז נישט מער ווי wishful thinking אדער ריינע איגנאראנץ.
וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה (איוב לג לג.)
- די מעלה און חסרון פון חכמה איז אז מען דערזעט זיך אלס צוריק ביי אלף!
- די מעלה און חסרון פון חכמה איז אז מען דערזעט זיך אלס צוריק ביי אלף!
-
- א גאסט אין שטיבל
- הודעות: 11
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 14, 2024 6:04 pm
- האט שוין געלייקט: 4 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
ער רעדט דאך נישט פון סתם חכמות חיצוניות, ער רעדט פון חכמות חיצוניות אקעגן די תורה.אלפא האט געשריבן: ↑דינסטאג מאי 28, 2024 6:58 pm
דאס צו פנימית התורה - ווען מ'לערנט עס ריכטיג, ווען מ'פארשטייט עס ווי עס דארף צו זיין, ווען מ'האט די גוטע הקדמות דערצו, ווען מ'גייט צו בקדושה וטהרה, ווען מ'איז געווען אין מקוה פארדעם, ווען מ'האט קיינמאל געזינדיגט, און ווען מ'האט די פאסיגע רביים - איז גובר איבער 'חכמות חצונית', איז עפעס וואס איז ניטאמאל פאלציפירבאר אביעקטיווערהייט.
אבער דאס אז עס זענען דא צענדליגע - אויב נישט הונדערטע מענטשן וואס האבן טועם געווען פון חכמות חיצונית און האבן אויך א יד ושם אין תורה/קבלה/פנימית/וכו' און לאכן זיך נישט אויס - זיכער נישט טויזענטער מאל - דאס איז א פאקט וואס כמעט יעדע דא אין שטיבל קען באשטעטיגן (אנדערש וואלט ער נישטא געווען..) און זאגן אנדערש איז נישט מער ווי wishful thinking אדער ריינע איגנאראנץ.
אז מ'שרייבט וועגן דוד המלך מיט בת שבע, ווי @שמן למאור דא, זאגט ער אז דורך פנימיות התורה פארשטייט מען עס קלאר, און מ'ווערט נישט צומישט, איז עס טאקע אזוי, אדער נישט?
-
- א גאסט אין שטיבל
- הודעות: 11
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 14, 2024 6:04 pm
- האט שוין געלייקט: 4 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
אמאל האט מען נישט פארשטאנען די מצרי'שע שפראך, אויף ענגליש הייסט עס אריגליפוקס האט מען אמאל נישט פארשטאנען, מ'האט געזען ס'איז איבערגעבליבן כתבים און לימודים, פארשידענס פון די אלטע שפראך, מ'האט אבער נישט פארשטאנען וואס ס'איז, איז געקומען איינער און ער האט עס געפנט, ער האט אפי' נישט געדארפט ברענגען קיין ראיה אז דאס איז די ריכטיג אפגעטייטש ווייל ס'האט געמאכט סענס, עפנסט אויף די שפראך און דו קענסט ליינען די ווערטער אלע ווערטער מאכן סענס, ווייסטו דאך אז דאס איז די שפראך.
https://en.wikipedia.org/wiki/Egyptian_ ... d_Egyptian
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 462
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יאנואר 14, 2020 5:25 pm
- האט שוין געלייקט: 314 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 279 מאל
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
כרם זית האט געשריבן: ↑ מענין לענין. די יודעי דעת עליון זענען פארנומען על מה עשה ה' ככה אז מען קען נישט עולה זיין מירונה די לעצטע פאר יאר. געוויסע באשולדיגן די באקאנטע שעיר המשתלחת די ציונים יפרח שמם וזכרם, און געוויסע האבן אנדערע חשבונות העולה בגמטירה מ"ה. טראכט איך אבער אז עס איז אלס א פשוטע קפידה און רוגזה פון רבי משה דיליאון אויף דעם וואס מען איז מייחס די זוהר אין גאנצן צו רבי שמעון, ווייל אויב חז"ל לערנען אז האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם איז דאך מכלל הן אתה שומע כעונה, און רבי משה דיליאון איז תובע זיין פארדינטער קרעדיט. וואס הגם ער איז דאך אליין שולדיג אין פארנערן די אשרי העם ה"ם לומדיך, איז עס פארט אן אפנער וועלט און היה להם ללמוד ולא למדו, ושגגת זוהר עולה זדון.
’’עד שזה סמוך גלו נבלותם לעין כל, ומדפיסים בקרחיהם הרעים שכופרים לגמרי בכל דברי הזוהר הקדוש ובכל דרכי הקבלה, ומחציפים פניהם ואומרים שכל ספר הזוהר הקדוש והתקונים לא יצא מפי רבי שמעון בר יוחאי וחביריו, והדפיסו איזה קרח על זה וכו', אשר כל בר דעת מבין שדברי הזוהר הקדוש והתקונים אי אפשר להתגלות כי אם על־פי רוח הקדש גבוה ונורא מאד שהופיע על צדיק קדוש כמותו שהוא רבי שמעון בר יוחאי ובנו שישבו שלש עשרה שנים במערה וכו', וכן כתבי האר"י ז"ל, כמו שאיתא בהקדמת ה'עץ חיים' שכל מי שיסתכל בו באמת יעיד שאי אפשר בשכל אנושי לגלות חידושים והתגלות כאלה וכו', והם רוצים לעקור ולסתור חס ושלום בנינים נשגבים כאלה, לא תהא כזאת בישראל".
יש ענין שנתהפך הכל לטובה , ריווייער יור ברעין ענד אלל וויל change.
Re: ל"ג בעומר, וואס איז דאס?
מאות ראיות שרשב"י לא כתב הזוהר בימיו:
בפרשת בראשית דף י"ז ע"ב גבי הבדלה וישראל עבדי עובדא בהדס – זהו מנהג חלק מהראשונים המוזכר בטור בסי' רצ"ז עי"ז, ובזמן חז"ל והגאונים לא נזכר מנהג זה.
בזוהר כ"ט ע"א: "והיינו בי"ת, דכתיב 'בחכמה יבנה בית', וכתיב 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון', 'אפריון' דא תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה, דעד לא ברא קב"ה עלמא הוד, סתם שמיה ביה... עד דסליק ברעותא למברי עלמא, והוה רשים ובני ולא קיימא עד דאתעטף בעטופא חד דזיהרא עלאה דמחשבה וברא עלמא, ואפיק אמין עלאין רברבין מההוא נהורא זיהרא עלאה... הדא הוא דכתיב 'מעצי הלבנון', דהא מאלין עביד ההוא אפריון".
ומקורו מפי ר' עזרא רבו של הרמב"ן על שה"ש: " 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי לבנון', ר"ל משפע החכמה ומזיוה הבהיק האור ההוא ונתאצל ממנו. וזהו שאמר בבראשית רבה: מהיכן נבראת האורה? נתעטף הקב"ה כשלמה והבהיק זיווה מסוף העולם ועד סופו. השלמה היא הזמנת המשכת החכמה הסובבת את הכל, ו'נתעטף' רצונו לומר קיבל זוהר מן השפע ההוא... ועל זה אמר שלמה... 'מעצי הלבנון' משם היתד. אצילת הכל".
זוהר בראשית ל"ו ע"ב: "הכי קאמר: 'הלא אם תיטיב' עובדך 'שאת'. מאי 'שאת' ? כדכתיב 'יתר שאת', דהא בוכרא שבחא".
ומקורו ברמב"ן בראשית ד' ז': "ועל דעתי : אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך, כי אתה הבכור". יש להדגיש, שהרמב"ן מציין ביאור זה כחידושו, שלא כדעתם של מפרשים אחרים.
בזוהר נח ס' ע"ב: וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כֵּיוָן דִּכְתִיב וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ אַמַּאי לִפְנֵי הָאֱלֹקִים. אֶלָּא כֵּיוָן דְּעֲבָדוּ חוֹבֵיהוֹן בְּאִתְגַּלְּיָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא כְּדֵין לִפְנֵי הָאֱלקִים כְּתִיב.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֲנָא אִפְכָא אֲמָרִית. וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנִי הָאֱלֹקִים. בְּקַדְמִיתָא לִפְנֵי הָאֱלֹקִים דְּלָא הֲווּ עָבְדֵי בְּאִתְגַּלְּיָיא. לִפְנֵי הָאֱלקִים עֲבָדוּ וְלָא לִפְנֵי בְּנֵי נְשָׁא. וּלְבַסוֹף עֲבָדוּ בְּאִתְגַּלְּיָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. דְּלָא הֲוָה אֲתַר בְּכָל אַרְעָא דְּלָא הֲוָה בְּאִתְגַּלְּיָא. וּבְגִין כָּךְ בִּתְרֵי גַּוְונֵי אָמַר קְרָא.
ומקורו באבן עזרא בראשית ו' י"א: ותשחת הארץ. הטעם אנשי הארץ וכן ארץ כי תחטא לי. וכל הארץ באו. ויש אומרים כי טעם לפני האלקים, בפרהסיא. ואחרים אמרו כי הטעם שנשחתו בסתר ובדברים מכוסים שלא ידעם כי אם ה'.
בזוהר ע"ד ע"א: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח (ישעיה נז) וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ וְגו'. וְכִי אִית יָם נִגְרָשׁ. אִין, דְּכַד יַמָּא נַפְקָא מִתִּקּוּנֵיהּ וְאָזִיל (בלא הבלא) בְּלָא חַבָּלָא, כְּדֵין נִגְרַשׁ וְאִתְתְּרַךְ מֵאַתְרֵיהּ, כְּמַאן דְּרָוֵי חַמְרָא וְלָא יָתִיב עַל בּוּרְיֵיהּ וְסָלְקָא וְנָחֲתָא. מַאי טַעְמָא בְּגִין כִּי הַשְׁקֵט לא יוּכַל, וְיִגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וְטִיט. דְּמַפְקוּ מֵימוֹי כָּל הַהוּא טִינָא דְיַמָּא וְכָל טִנּוּפָא לְשִׂפְוָותֵיהּ.
ומקורו ברד"ק ישעיה נ"ז כ': "ופירוש 'כים נגרש' - כמו הים שהוא נגרש אל השפה בכל רגע ורגע... ובבאו אל השפה יגרשו מימיו רפש וטיט מקרקע הים אל היבשה".
בזוהר ע"ח ע"א: אין הבה אלא לשון הזמנה, ומקורו ברש"י בראשית י"א ס"ג: כל הבה לשון הזמנה הוא.
בזוהר לך לך (דף פ') וירא (ק"ג) ועוד, המונח "נשמה לנשמה", נזכר הרבה פעמים, ומקורו ב"כתר מלכות" לאבן גבירול: "אתה חי ולא בנפש ונשמה, כי אתה נשמה לנשמה".
בזוהר קס"ז ע"ב: דְּקָאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲנָא מְסַיֵּיעַ לָךְ. דְּהָא כְּתִיב (בראשית כ"ז) אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ. וְכִי יָאוֹת הוּא לְצַדִּיקָא כְּיַעֲקֹב לְמִחְלַף שְׁמֵיהּ בִּשְׁמָא דִּמְסָאֲבָא, אֶלָּא אָנֹכִי, פָּסְקָא טַעְמָא. וְאָמַר אָנֹכִי מַאן דְּאֲנָא, אֲבָל עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ.
ומקורו באבן עזרא כ"ז י"ט: ויש אומרים חלילה לכזב הנביא רק הוא כן. אנכי מי שאנכי, ועשו בכורך.
בזוהר ויחי ר"ל ע"א: 'הגואל' אשר גאל מבעי ליה, מאי 'הגואל'? בגין דהוא משתכח תדיר לגבי בני נשא ולא אעדי מבר נש זכאה לעלמין.
ומקורו ברש"י: "המלאך הגואל אותי, מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי".
בזוהר ק"ו ע"א: " 'הכצעקתה', מאן 'הכצעקתה' דא גזרת דינא דתבעא דינא כל יומא".
מקורו רמב"ן שם: "אם כצעקתה הבאה אלי במדת הדין עשו כלה".
ובזוהר ויח רכב: וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת. הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, וְאֵין אִישׁ בַּבַּיִת. מַהוּ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת. אֶלָּא לְאַכְלָלָא דִּיוּקְנָא דְיַעֲקֹב, דְּהֲוָה תַּמָּן וְאִשְׁתַּכַּח תַּמָּן. וּבְגִינֵי כָּךְ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, אֲבָל אִישׁ אָחֳרָא הֲוָה תַּמָּן.
ומקורו בתוס' סוטה ל"ו: כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם, מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם, וזהו דמות דיוקנו של אביו.
בפרשת וארא: תָּא חֲזֵי, אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר, כֻּלְּהוּ אֲחִידָן דָּא בְּדָא, וְאִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. וְלָא הֲוֵי בְּהוּ פִּרוּדָא. וְעָפָר דָּא, כַּד אִיהוּ אוֹלִיד לְבָתַר, לָא מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא בְּאִינּוּן עִלָּאֵי, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית ב') וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּאִלֵּין הֲוֵי פִּרוּדָא.
ומקורו בספר המליצות אבן גבירול ח"ב כ"ד ע"ב: "והיסודות האלה ארבעתם להם יסוד אחד ומוצאם אחד וממנו יוצאים ומתחדשים, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים".
ובפרשת תרומה דף קל"ח ע"א איתא נשמת כל חי מ"ה ומן ואילו פינו מלא שירה עד ומלפנים סלקא תושבחתא אחרא חמשין תיבין ואע"ג דלא קיימא תמן מלה בחושבנא סלקא חושבנא רזא מ"י. ומתמן ולהלאה סלקא תושבחתא אחרא לחשבון מאה תיבין תשלומין דכלא עי"ש, ונבוכו המפרשים במנין זה, והאמת בזה שנוסח הזוהר הוא נוסח האבודרהם ממש מלה במלה, ואין אף נוסח בגאונים ובראשונים שמתאים לזה אלא נוסח האבודרהם לבדו, וא"כ זוהי ג"כ ראיה שאין עליה תשובה שמחבר זה היה בזמן הראשונים והיה לו נוסח האבודרהם.
בזוהר שמות ח"ב כ' ע"ב: "בא וראה, מריח הקטורת שהשמנים מהם אדומים ומהם לבנים, כגון הלבונה שהוא לבן מור דרור אדום, והריח עולה מאדום ולבך".
ומקורו ר' עזרא בשה"ש ה' ג': "מור ולבונה שני דברים זה היפך זה במראה, זה אדום וזה לבן".
בפרשת בראשית דף י"ז ע"ב גבי הבדלה וישראל עבדי עובדא בהדס – זהו מנהג חלק מהראשונים המוזכר בטור בסי' רצ"ז עי"ז, ובזמן חז"ל והגאונים לא נזכר מנהג זה.
בזוהר כ"ט ע"א: "והיינו בי"ת, דכתיב 'בחכמה יבנה בית', וכתיב 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון', 'אפריון' דא תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה, דעד לא ברא קב"ה עלמא הוד, סתם שמיה ביה... עד דסליק ברעותא למברי עלמא, והוה רשים ובני ולא קיימא עד דאתעטף בעטופא חד דזיהרא עלאה דמחשבה וברא עלמא, ואפיק אמין עלאין רברבין מההוא נהורא זיהרא עלאה... הדא הוא דכתיב 'מעצי הלבנון', דהא מאלין עביד ההוא אפריון".
ומקורו מפי ר' עזרא רבו של הרמב"ן על שה"ש: " 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי לבנון', ר"ל משפע החכמה ומזיוה הבהיק האור ההוא ונתאצל ממנו. וזהו שאמר בבראשית רבה: מהיכן נבראת האורה? נתעטף הקב"ה כשלמה והבהיק זיווה מסוף העולם ועד סופו. השלמה היא הזמנת המשכת החכמה הסובבת את הכל, ו'נתעטף' רצונו לומר קיבל זוהר מן השפע ההוא... ועל זה אמר שלמה... 'מעצי הלבנון' משם היתד. אצילת הכל".
זוהר בראשית ל"ו ע"ב: "הכי קאמר: 'הלא אם תיטיב' עובדך 'שאת'. מאי 'שאת' ? כדכתיב 'יתר שאת', דהא בוכרא שבחא".
ומקורו ברמב"ן בראשית ד' ז': "ועל דעתי : אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך, כי אתה הבכור". יש להדגיש, שהרמב"ן מציין ביאור זה כחידושו, שלא כדעתם של מפרשים אחרים.
בזוהר נח ס' ע"ב: וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כֵּיוָן דִּכְתִיב וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ אַמַּאי לִפְנֵי הָאֱלֹקִים. אֶלָּא כֵּיוָן דְּעֲבָדוּ חוֹבֵיהוֹן בְּאִתְגַּלְּיָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא כְּדֵין לִפְנֵי הָאֱלקִים כְּתִיב.
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר אֲנָא אִפְכָא אֲמָרִית. וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנִי הָאֱלֹקִים. בְּקַדְמִיתָא לִפְנֵי הָאֱלֹקִים דְּלָא הֲווּ עָבְדֵי בְּאִתְגַּלְּיָיא. לִפְנֵי הָאֱלקִים עֲבָדוּ וְלָא לִפְנֵי בְּנֵי נְשָׁא. וּלְבַסוֹף עֲבָדוּ בְּאִתְגַּלְּיָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס. דְּלָא הֲוָה אֲתַר בְּכָל אַרְעָא דְּלָא הֲוָה בְּאִתְגַּלְּיָא. וּבְגִין כָּךְ בִּתְרֵי גַּוְונֵי אָמַר קְרָא.
ומקורו באבן עזרא בראשית ו' י"א: ותשחת הארץ. הטעם אנשי הארץ וכן ארץ כי תחטא לי. וכל הארץ באו. ויש אומרים כי טעם לפני האלקים, בפרהסיא. ואחרים אמרו כי הטעם שנשחתו בסתר ובדברים מכוסים שלא ידעם כי אם ה'.
בזוהר ע"ד ע"א: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח (ישעיה נז) וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ וְגו'. וְכִי אִית יָם נִגְרָשׁ. אִין, דְּכַד יַמָּא נַפְקָא מִתִּקּוּנֵיהּ וְאָזִיל (בלא הבלא) בְּלָא חַבָּלָא, כְּדֵין נִגְרַשׁ וְאִתְתְּרַךְ מֵאַתְרֵיהּ, כְּמַאן דְּרָוֵי חַמְרָא וְלָא יָתִיב עַל בּוּרְיֵיהּ וְסָלְקָא וְנָחֲתָא. מַאי טַעְמָא בְּגִין כִּי הַשְׁקֵט לא יוּכַל, וְיִגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וְטִיט. דְּמַפְקוּ מֵימוֹי כָּל הַהוּא טִינָא דְיַמָּא וְכָל טִנּוּפָא לְשִׂפְוָותֵיהּ.
ומקורו ברד"ק ישעיה נ"ז כ': "ופירוש 'כים נגרש' - כמו הים שהוא נגרש אל השפה בכל רגע ורגע... ובבאו אל השפה יגרשו מימיו רפש וטיט מקרקע הים אל היבשה".
בזוהר ע"ח ע"א: אין הבה אלא לשון הזמנה, ומקורו ברש"י בראשית י"א ס"ג: כל הבה לשון הזמנה הוא.
בזוהר לך לך (דף פ') וירא (ק"ג) ועוד, המונח "נשמה לנשמה", נזכר הרבה פעמים, ומקורו ב"כתר מלכות" לאבן גבירול: "אתה חי ולא בנפש ונשמה, כי אתה נשמה לנשמה".
בזוהר קס"ז ע"ב: דְּקָאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲנָא מְסַיֵּיעַ לָךְ. דְּהָא כְּתִיב (בראשית כ"ז) אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ. וְכִי יָאוֹת הוּא לְצַדִּיקָא כְּיַעֲקֹב לְמִחְלַף שְׁמֵיהּ בִּשְׁמָא דִּמְסָאֲבָא, אֶלָּא אָנֹכִי, פָּסְקָא טַעְמָא. וְאָמַר אָנֹכִי מַאן דְּאֲנָא, אֲבָל עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ.
ומקורו באבן עזרא כ"ז י"ט: ויש אומרים חלילה לכזב הנביא רק הוא כן. אנכי מי שאנכי, ועשו בכורך.
בזוהר ויחי ר"ל ע"א: 'הגואל' אשר גאל מבעי ליה, מאי 'הגואל'? בגין דהוא משתכח תדיר לגבי בני נשא ולא אעדי מבר נש זכאה לעלמין.
ומקורו ברש"י: "המלאך הגואל אותי, מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי".
בזוהר ק"ו ע"א: " 'הכצעקתה', מאן 'הכצעקתה' דא גזרת דינא דתבעא דינא כל יומא".
מקורו רמב"ן שם: "אם כצעקתה הבאה אלי במדת הדין עשו כלה".
ובזוהר ויח רכב: וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת. הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, וְאֵין אִישׁ בַּבַּיִת. מַהוּ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת. אֶלָּא לְאַכְלָלָא דִּיוּקְנָא דְיַעֲקֹב, דְּהֲוָה תַּמָּן וְאִשְׁתַּכַּח תַּמָּן. וּבְגִינֵי כָּךְ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, אֲבָל אִישׁ אָחֳרָא הֲוָה תַּמָּן.
ומקורו בתוס' סוטה ל"ו: כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית [שם בבית דמשמע דוקא מאנשי הבית] לא היה שם, מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם, וזהו דמות דיוקנו של אביו.
בפרשת וארא: תָּא חֲזֵי, אֵשׁ רוּחַ מַיִם וְעָפָר, כֻּלְּהוּ אֲחִידָן דָּא בְּדָא, וְאִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. וְלָא הֲוֵי בְּהוּ פִּרוּדָא. וְעָפָר דָּא, כַּד אִיהוּ אוֹלִיד לְבָתַר, לָא מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא בְּאִינּוּן עִלָּאֵי, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (בראשית ב') וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּאִלֵּין הֲוֵי פִּרוּדָא.
ומקורו בספר המליצות אבן גבירול ח"ב כ"ד ע"ב: "והיסודות האלה ארבעתם להם יסוד אחד ומוצאם אחד וממנו יוצאים ומתחדשים, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים".
ובפרשת תרומה דף קל"ח ע"א איתא נשמת כל חי מ"ה ומן ואילו פינו מלא שירה עד ומלפנים סלקא תושבחתא אחרא חמשין תיבין ואע"ג דלא קיימא תמן מלה בחושבנא סלקא חושבנא רזא מ"י. ומתמן ולהלאה סלקא תושבחתא אחרא לחשבון מאה תיבין תשלומין דכלא עי"ש, ונבוכו המפרשים במנין זה, והאמת בזה שנוסח הזוהר הוא נוסח האבודרהם ממש מלה במלה, ואין אף נוסח בגאונים ובראשונים שמתאים לזה אלא נוסח האבודרהם לבדו, וא"כ זוהי ג"כ ראיה שאין עליה תשובה שמחבר זה היה בזמן הראשונים והיה לו נוסח האבודרהם.
בזוהר שמות ח"ב כ' ע"ב: "בא וראה, מריח הקטורת שהשמנים מהם אדומים ומהם לבנים, כגון הלבונה שהוא לבן מור דרור אדום, והריח עולה מאדום ולבך".
ומקורו ר' עזרא בשה"ש ה' ג': "מור ולבונה שני דברים זה היפך זה במראה, זה אדום וזה לבן".
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום [NAMELESS], רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.