מציצה בכלי - חסידיש, דאווענען שפעט - משכיליש

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות
רעאגיר
קופערניקוס
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
הודעות: 1369
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 07, 2012 8:24 pm
האט שוין געלייקט: 2613 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4121 מאל

מציצה בכלי - חסידיש, דאווענען שפעט - משכיליש

שליחה דורך קופערניקוס »

האט איינער געטראכט: שטעלט אייך פאר ווען דער רבי רבי מרדכילע נדבורנער איז ווען מקיל אין מציצה בכלי ; ווידעראום די משכילים אין בערלין זענען פורץ גדר און דאווענען שפעט? וויאזוי וואלטן די רעאקציעס געווען?

קוקט אויף די צוויי דוגמאות:

"דער הייליגער רבי רבי מרדכי'לע האט אויפגעהויבן זיינע צוויי הענט און געזאגט "טאטע אין הימל, די האסטו דאך געזאגט אז מען זאל טון מציצה בפה, אבער, די טאטע האסטו דאך אונז באפוילן ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, טאטע זיסער, מיט די מויל וועלן מיר ווייטער טאן מצוות, עסן מצות און שיריים, אבער מציצה וועלן מיר לכבוד שמך יתברך מאכן מיט א כלי" דערנאך האט דער הייליגער רבי גענומען דעם כלי, און מיט אן אש קודש גענומען דעם כלי, עטוואס באזילבערט ביים שפיץ, און געמאכט מציצה מיט אזא אימפעט אז זקני החסידים האבן געזאגט, פון קיין איין ערלה איז נאכנישט אזוי עפעקטיוו ארויסגעקומען דם ממקומות הרחוקים, ווי יענע ערשטע מציצה בכלי פון אט דעם צדיק."
(אץ מוצץ בן קוצץ, ספורי צדיקים להגן מנהג צדיקים של מציצה בכלי)

והן נודע, כי הראשונים שפרצו גדרו של עולם להרוס גבול ראשונים, לאחר זמן תפלה וקריאת שמע, אשר ידוע שראשונים מסרו נפשם, ובחז"ל כתבו דברים חמורים, וביותר האריך בזה בזוהר. ובכל הדורות יהודים קמו להתפלל וותיקין. והגם שאין לנו עסק בנסתרות, הלא נודע כי בקדרותא דצפרא שכינתא מסתכלת לאנפי מטרוניתא, ואז בחינת מלכות, ואין כאן מקומו להאריך בזה. הלא הפורצים הם רשעי עמנו, מהרסייך ומחריביך, משכילי בערלין המאררים, אשר ידוע שבשעה שפרצו גדרי זמני תפלה אמר האי גאון וקדוש רבי דוד טעבליס, בהאי לישנא, "סופם לעקור גופה של תפלה". ואי לכן, עלינו להתחכם נגדם כי במקום גזירת שמד זה בכלל ערקתא דמסאני, ומה טוב חלקם של אלו אשר ישכילו לקום מוקדם בבוקר ולהתפלל עוד לפני עלות השחר. ורגיל אני לפסוק שאפילו מחצות ואילך מוטב להתפלל, מאשר ליפול חלילה ברשתם ולהיות זנב לשועלים להתפלל בזמנם ח"ו.
ולהוציא מלבם של צדוקים אמרתי לפסוק למעשה שמוטב להתפלל במטה ערום בעלות השחר, מאשר להתפלל מאוחר בזמן המשכילים, בזמן השנוא לפני המקום, וכידוע מאמרם ז"ל בימה היתה חביבה, אלא שעשוהו עבודה זרה, ויש עוד להאריך בזה, אלא שאני פה בקאנטרי לפידות ואין לי ספרים.
(ספר שו"ת הבלי הפרה)


זעהט עס נישט אויס רעאליסטיש?
איז נישט די חילוק וויאזוי מען קוקט אן זאכן אביסל בלורי, פארנעפלט, אן קיין קלארע הלכה'דיגע גיידליינס, נאר געטריבן פון חשבונות, אמביציעס, און געפילן?
ניין, איך זאג נישט אזוי חלילה, מי אנכי צו זאגן, כ'טראכט נאר. אדרבה קלערט מיר אויף.

דער אשכול פארמאגט 12 תגובות

איר דארפט זיין א רעגיסטרירטער מעמבער און איינגעשריבן צו זען די תגובות.


רעגיסטרירן איינשרייבן
 
רעאגיר