שואל כענין - קושיות ותמיהות
- outspoken
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1227
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יוני 21, 2012 10:43 am
- האט שוין געלייקט: 269 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 802 מאל
זר זהב האט געשריבן:וויזוי איז דער הלכה ביים קויפן א לאטאריע דארף מען קויפן ביין איד? ווייל אויב געווינט איר באקומט דאך דער געשעפט אייגענטומער א ריזן סומע איז וויאזוי מעגטסע דאס איינשטעלן ביים גוי?
בכלל אויף א יעדע לאטערי מאכט ער אפאר צענט
פאקט, אז מ'זאל נעמען אלע נסיונות פונם דור אריינגערעכענט אינטערנעט און ארונים אויף איין זייט און ציונות אויף די אנדערע וועט דאס לעצטע איבערוועגן SO LETS BE FOCUSED NOT STUPID
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 114
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 25, 2012 10:11 pm
- געפינט זיך: אין הארץ פון דעת
- האט שוין געלייקט: 47 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 76 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:שמעקעדיג האט געשריבן:גוטע שאלה.
פארוואס דערמאנט עס מיך פון "אבא האיך מעשרין את המלח"?
האט דען עשו נישט געוואוסט וויאזוי מ'מעשר'ט זאלץ?
נאר די שאלה איז געווען: אבא, האיך - וויאזוי איז די הלכה. מעשרין את המלח?! - זאלץ דארף מען מעשר'ן?
יש לומדים כן פשוט בפשט דברי חז''ל.
אין עני אלא מדעת, אבער דאס צו וויסן דארף מען אסאך דעת!!!
דעתי הענייה האט געשריבן:קאווע טרינקער האט געשריבן:שמעקעדיג האט געשריבן:גוטע שאלה.
פארוואס דערמאנט עס מיך פון "אבא האיך מעשרין את המלח"?
האט דען עשו נישט געוואוסט וויאזוי מ'מעשר'ט זאלץ?
נאר די שאלה איז געווען: אבא, האיך - וויאזוי איז די הלכה. מעשרין את המלח?! - זאלץ דארף מען מעשר'ן?
יש לומדים כן פשוט בפשט דברי חז''ל.
אינטערסאנט. האסט א מקור?
- outspoken
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1227
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יוני 21, 2012 10:43 am
- האט שוין געלייקט: 269 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 802 מאל
ער האט געפרעגט וועגען מעשר כספים, וואס זאלץ איז אנדערשט ווי אנדערע פארמעגען, כדלהלן
http://www.rce.eu.com/contentManagment/ ... toldot.pdf
המפרשים (ר"ע מברטנורא, רא"ם, ועוד) מבארים כי דווקא משום שמלח ותבן פטורים ממעשר, עשו חפץ להצטייר בעיני אביו כמי שמדקדק ומהדר
במצוות ומפריש מעשר גם מדברים הפטורים. אך קשה על כך מנוסח שאלתו, כיצד מעשרים, ממנו משתמע שבוודאות צריכים לעשר והשאלה היא
רק איך עושים זאת וא"כ זה מוכיח את בורתו בענייני מעשר, כשבנוסף לכך, כולם יודעים כי מעשר הוא הפרשת עשרה אחוז מהתוצר ואין מקום
לשאלה "כיצד מעשרין" והדרא קושיא לדוכתה.
יש על כך ביאור נפלא (ראה לקו"ש כה, תולדות א), המחזיר אותנו כמה פרשיות אחורה –
עשו אינו בא בשאלה על דיני מעשר זרעים, שכן כנ"ל זו שאלת בורות ולא דקדוק במצוות. אלא, הוא מדבר על מעשר ממוני. בתור מי שגדל לאורו
של אברהם אבינו המצווה את ביתו וזרעו אחריו לשמור דרך ה', הרי כשם שאברהם הפריש מעשר "מכל אשר לו" (בראשית יד, כ וברש"י שם), כך גם
בביתו של יצחק הפרישו מעשר מכל הרכוש, כולל ממלח ותבן. כעת בא עשו ושאלה למדנית ומפולפלת בפיו: כיצד מעשרים מלח ותבן? הרי יש מקום
לומר כי המעשר הוא מהשווי הכולל של כל הנכסים, וא"כ איך מעריכים את השווי של פריטים כמלח ותבן? הרי פריטים אלו ניתן לחשבם כפי שהם
בפני עצמם, גרגירי מלח או אלומת תבן, ולאידך ניתן להעריכם כפי ההשבחה שלהם (מלח) במאכל או (תבן) בבניין ואז ערכם עולה עשרת מונים.
עתה מובן מדוע סבר אביו כי בנו מדקדק במצוות, הוא מחשב ומדקדק בשיעור מצוות מעשר!
''ויהי עשו איש ידע ציד'' (כה-כז)
לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא האיך מעשרין את המלח ואת התבן. (רש''י).
מה טעם שאל ''האיך מעשרין'', בעוד שהיה צריך לשאול ''אם מעשרין'' – אם בכלל צריך לעשר מלח ותבן?
אלא, עשו גילה כאן צביעות מופלגת ושאל את אביו: אם מעשרין מן התבואה כשיעור של עשירית, הרי לאמיתו של דבר זה יותר מעשירית, שכן האדם השקיע בכך את החיטים אשר זרע; יוצא שבעשר הסאים שהוציא מושקעת סאה שזרע, ואם כן הרי זה אחד מתשעה ולא אחד מעשרה; מסתבר איפוא, כי מ''מלח'' ו''תבן'', שאינם טעונים זריעה מלכתחילה, יש להפריש מעשר יותר מעשירית...
זהו ששאל עשו: ''האיך מעשרין את המלח ואת התבן'' – כיצד מעשרין זאת, אם בשיעור של עשירית, או שצריך יותר מזה? ואכן, ממין ''מדקדק במצוות'' שכזה עשוי היה יצחק להתפעל באמת... (פרדס יוסף).
http://www.rce.eu.com/contentManagment/ ... toldot.pdf
המפרשים (ר"ע מברטנורא, רא"ם, ועוד) מבארים כי דווקא משום שמלח ותבן פטורים ממעשר, עשו חפץ להצטייר בעיני אביו כמי שמדקדק ומהדר
במצוות ומפריש מעשר גם מדברים הפטורים. אך קשה על כך מנוסח שאלתו, כיצד מעשרים, ממנו משתמע שבוודאות צריכים לעשר והשאלה היא
רק איך עושים זאת וא"כ זה מוכיח את בורתו בענייני מעשר, כשבנוסף לכך, כולם יודעים כי מעשר הוא הפרשת עשרה אחוז מהתוצר ואין מקום
לשאלה "כיצד מעשרין" והדרא קושיא לדוכתה.
יש על כך ביאור נפלא (ראה לקו"ש כה, תולדות א), המחזיר אותנו כמה פרשיות אחורה –
עשו אינו בא בשאלה על דיני מעשר זרעים, שכן כנ"ל זו שאלת בורות ולא דקדוק במצוות. אלא, הוא מדבר על מעשר ממוני. בתור מי שגדל לאורו
של אברהם אבינו המצווה את ביתו וזרעו אחריו לשמור דרך ה', הרי כשם שאברהם הפריש מעשר "מכל אשר לו" (בראשית יד, כ וברש"י שם), כך גם
בביתו של יצחק הפרישו מעשר מכל הרכוש, כולל ממלח ותבן. כעת בא עשו ושאלה למדנית ומפולפלת בפיו: כיצד מעשרים מלח ותבן? הרי יש מקום
לומר כי המעשר הוא מהשווי הכולל של כל הנכסים, וא"כ איך מעריכים את השווי של פריטים כמלח ותבן? הרי פריטים אלו ניתן לחשבם כפי שהם
בפני עצמם, גרגירי מלח או אלומת תבן, ולאידך ניתן להעריכם כפי ההשבחה שלהם (מלח) במאכל או (תבן) בבניין ואז ערכם עולה עשרת מונים.
עתה מובן מדוע סבר אביו כי בנו מדקדק במצוות, הוא מחשב ומדקדק בשיעור מצוות מעשר!
''ויהי עשו איש ידע ציד'' (כה-כז)
לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא האיך מעשרין את המלח ואת התבן. (רש''י).
מה טעם שאל ''האיך מעשרין'', בעוד שהיה צריך לשאול ''אם מעשרין'' – אם בכלל צריך לעשר מלח ותבן?
אלא, עשו גילה כאן צביעות מופלגת ושאל את אביו: אם מעשרין מן התבואה כשיעור של עשירית, הרי לאמיתו של דבר זה יותר מעשירית, שכן האדם השקיע בכך את החיטים אשר זרע; יוצא שבעשר הסאים שהוציא מושקעת סאה שזרע, ואם כן הרי זה אחד מתשעה ולא אחד מעשרה; מסתבר איפוא, כי מ''מלח'' ו''תבן'', שאינם טעונים זריעה מלכתחילה, יש להפריש מעשר יותר מעשירית...
זהו ששאל עשו: ''האיך מעשרין את המלח ואת התבן'' – כיצד מעשרין זאת, אם בשיעור של עשירית, או שצריך יותר מזה? ואכן, ממין ''מדקדק במצוות'' שכזה עשוי היה יצחק להתפעל באמת... (פרדס יוסף).
פאקט, אז מ'זאל נעמען אלע נסיונות פונם דור אריינגערעכענט אינטערנעט און ארונים אויף איין זייט און ציונות אויף די אנדערע וועט דאס לעצטע איבערוועגן SO LETS BE FOCUSED NOT STUPID
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3833
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
- האט שוין געלייקט: 3807 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל
- outspoken
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1227
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג יוני 21, 2012 10:43 am
- האט שוין געלייקט: 269 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 802 מאל
ניין, די גאנצע ענין פון סקול איז א בדיעבד ווייל די רעגירונג פארלאנגט עס, דעריבער אז זינטאג איז נישט קיין שולע טאג איז נישט דא קיין סיבה יא צו האבן, ביי די גרויסע מיידלעך וואס האבן נישט קיין סקול פרייטאג איז מען עס משלים זונטאג.
פאקט, אז מ'זאל נעמען אלע נסיונות פונם דור אריינגערעכענט אינטערנעט און ארונים אויף איין זייט און ציונות אויף די אנדערע וועט דאס לעצטע איבערוועגן SO LETS BE FOCUSED NOT STUPID
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3833
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
- האט שוין געלייקט: 3807 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3833
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
- האט שוין געלייקט: 3807 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל
outspoken האט געשריבן:ניין, די גאנצע ענין פון סקול איז א בדיעבד ווייל די רעגירונג פארלאנגט עס, דעריבער אז זינטאג איז נישט קיין שולע טאג איז נישט דא קיין סיבה יא צו האבן, ביי די גרויסע מיידלעך וואס האבן נישט קיין סקול פרייטאג איז מען עס משלים זונטאג.
כהאב.געוויסטאז סקול איז א מאדערנע זאך, כ'האב נישט געויסט אז די סיבה פארוואס מיר האבן עס עדאפטעד איז ווייל די רעגורונג פארלאנגט עס.
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 384
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אוגוסט 31, 2012 10:21 am
- האט שוין געלייקט: 56 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 272 מאל
villager האט געשריבן:פארוואס קלאגן מיר נאכאלס אויף די עשרה הרוגי מלכות? שטייט דאך אז ס'געווען גזירה היא מלפני און אויב מ'פרעגט נאך איין זאך וועט די וועלט צוריקגיין צו תוהו ובוהו, און אויך שטייט דארט אז ס'געוקמען אלס עונש פאר מכירת יוסף וואס האט מיט אונז גארנישט געהאט קיין שייכות, נו פארוואס דארפן מיר נאך יעצט וויינען אויף דעם? סיי ט' באב און סיי יום הקדוש?
ווייל עס איז א שיינע באבע מעשה וואס איז מעורר צו וויינען.. לפי זה וואלט אפשר געווען פאסיג אז אונז זאל מען אין אלע שולען אראפלייגען א קווארטין אזוי די עולם זאל פארגיסען טרערן
"ובכלל רואים אנו, שמחברי אגדות כאלה לא היו בקיאים בדברי הימים ובסדרי הדורו, ורבותינו ז"ל הקדמונים בתמימותם האמינו לאגדות הכתובות וייסדו את פיוטיהם על פיהם למען עורר מספד והרבות בכי, ובזמננו מצוה להסירם מן המחזורים והקינות, כי דובר שקרים לא יכון נגד ה' ותמה אני על הקדמונים שכבר ידעו ולא מחו מלומר פיוטים כאלה. ואולי מחו ולא נשמעו (שערי תורת בבל, עמ' 410)"
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 98
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 13, 2012 3:23 pm
- האט שוין געלייקט: 98 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 115 מאל
פערינא האט געשריבן:villager האט געשריבן:פארוואס קלאגן מיר נאכאלס אויף די עשרה הרוגי מלכות? שטייט דאך אז ס'געווען גזירה היא מלפני און אויב מ'פרעגט נאך איין זאך וועט די וועלט צוריקגיין צו תוהו ובוהו, און אויך שטייט דארט אז ס'געוקמען אלס עונש פאר מכירת יוסף וואס האט מיט אונז גארנישט געהאט קיין שייכות, נו פארוואס דארפן מיר נאך יעצט וויינען אויף דעם? סיי ט' באב און סיי יום הקדוש?
ווייל עס איז א שיינע באבע מעשה וואס איז מעורר צו וויינען.. לפי זה וואלט אפשר געווען פאסיג אז אונז זאל מען אין אלע שולען אראפלייגען א קווארטין אזוי די עולם זאל פארגיסען טרערן
"ובכלל רואים אנו, שמחברי אגדות כאלה לא היו בקיאים בדברי הימים ובסדרי הדורו, ורבותינו ז"ל הקדמונים בתמימותם האמינו לאגדות הכתובות וייסדו את פיוטיהם על פיהם למען עורר מספד והרבות בכי, ובזמננו מצוה להסירם מן המחזורים והקינות, כי דובר שקרים לא יכון נגד ה' ותמה אני על הקדמונים שכבר ידעו ולא מחו מלומר פיוטים כאלה. ואולי מחו ולא נשמעו (שערי תורת בבל, עמ' 410)"
בפשטות איז די טעם פארוואס מ'זאגט די הרוגי מלכות יום הקדוש, ווייל ר' עקיבא (פון די עשרה הרוגי מלכות) איז געהרגעט געווארן יום הקדוש
- שמעקעדיג
- שריפטשטעלער
- הודעות: 16680
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
- האט שוין געלייקט: 18071 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 18981 מאל
WOW
איך בין שאקירט.
הייסט עס אז די עשרה הרוגי מלכות מעשה איז בכלל נישט אמת, אדער עכ"פ נישט אויף דעם אופן ווי ער איז געשילדערט אין אונזערע מחזורים און קינות?
ער ברענגט א ראי' אז זיי האבן געלעבט אין באזונדערע זמנים און דורות.
מערקווירדיג.
און יאנקל, פון וואו האסטו געוואוסט פון דעם לינק? אנה יכנס כל הפשתן הזה, ווי גייען אריין אזויפיל ידיעות אין איין קעפל??
איך בין שאקירט.
הייסט עס אז די עשרה הרוגי מלכות מעשה איז בכלל נישט אמת, אדער עכ"פ נישט אויף דעם אופן ווי ער איז געשילדערט אין אונזערע מחזורים און קינות?
ער ברענגט א ראי' אז זיי האבן געלעבט אין באזונדערע זמנים און דורות.
מערקווירדיג.
און יאנקל, פון וואו האסטו געוואוסט פון דעם לינק? אנה יכנס כל הפשתן הזה, ווי גייען אריין אזויפיל ידיעות אין איין קעפל??
וירח ה' את ריח הניחוח
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 384
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אוגוסט 31, 2012 10:21 am
- האט שוין געלייקט: 56 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 272 מאל
יאנקל האט געשריבן:שמעקעדיג האט געשריבן:האלא? איך לייען גוט? באבע מעשה??
ווער איז דער שערי תורת בבל?
"באבע מעשה" איז ווילד און אומפאסיג פאר א ליטערארישער ווערק וואס איז באזירט אויף אמת.
שמעקעדיג, איבער דעם ענין, זע דא: http://www.rationalistjudaism.com/2011/ ... ounts.html
באבע מעשה איז מיין ליטארערישע וועג פון ארויס ברענגען די גניבת דעת פון די מחבר. די מלאך זאגט נאך די טעם, א גזירה וועגען די שבטים האבען פארקויפט יוסף. פערצופעל איז עס נאך די זעלבע טעם וואס די קיסר האט אליין אויסגעטראפען..
די ספר יוחסין שרייבט וזכור זה שלא תטעה במעשה דהרוגי מלכות מהקינות שכתובות במחזורים. עס שטימט נישט מיט די דאטומס.. נאך אלץ איז דא אחרונים וואס עקשן'נען זיך נאך אז עס איז יא געווען אויפאמאל. שטייט דאך ואחריו ואחריו ואחריו, נעקסט נעקסט נעקסט. די מדרש אלה אזכרה ליינט זיך טאקע די "לסבר את האוזן" ווי עס וואלט יא געווען אויפאמאל. אפשר קען איינער שעדען מער ליכטיקייט דא
http://www.hebrewbooks.org/30789