אגרת השבת י"ד טבת ד"א תתקי"ט

[צדיקל]

פאר 854 יאר צריק י"ד טבת ד'תתקי"ט, פרייטאג צונאכסט האט זיך דער אבן עזרא געחלומט אז ער האט באקומען א בריוו פונעם שבת קודש, באוויסט אלס "אגרת השבת".

דער שבת קודש האט געמאנט פאר איר כבוד, אז ס'איז געברענגט געווארן א ספר פי' עה"ת פארן אבן עזרא, ווי ס'איז געשטאנען א פי' אויפן פסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, אז ער טאג הייבט זיך אן ביום און נאכדעם די נאכט, כי הלילה הולך אחר היום. דער אבן שרייבט אז ער איז אויפגעשטאנען אינמיטן די נאכט ליל שבת קודש און צוריסן דעם ספר.

דא האט איר וואס דער אבן עזרא פארציילט.

ויהי בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ותשע עשרה בחצי ליל שבת בארבעה עשר יום לחדש טבת ואני אברהם הספרדי הנקרא אבן עזרא הייתי בעיר אחת מערי האי הנקרא קצה הארץ, שהוא בגבול השביעי מגבולות הארץ היושבת, ואני הייתי ישן ושנתי ערבה לו [לי], ואראה בחלום מלאך והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו אגרת חתומה. ויען ויאמר אלי קח זאת האגרת ששלחה אליך השבת. ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אשר נתנה לנו, אשר כבדני זה הכבוד הגדול, ואתפשנו בשתי ידי, וידי נטפו מור, ואקראנה ותהי בראשיתה בפי כדבש למתוק, אך בקראי הטורים האחרונים חם לבי בקרבי, וכמעט תצא נפשי. ואשאל את העומד לנגדי מה פשעי מה חטאתי כי מהיום אשר ידעתי השם הנכבד והנורא ואשר בראני, ולמדתי מצות ה' לעולם אהבתי את השבת, ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לבי, גם בצאתה הייתי משלחה בשמחה ובשירים, ומי בכל עבדיה כמוני נאמן ומדוע שלחה אלי זאת האגרת.

וזאת היא:

אני שבת עטרת דת יקרים. רביעית בעשרת הדברים:
ובין השם ובין בניו אני אות. ברית עולם לכל דורים ודורים:
וכי כל מעשיו כלה אלהים. וכן כתוב בראשית הספרים:
ולא ירד ביום שבת אזי מן. למען אהיה מופת להורים:
אני עונג לחיים על האדמה. ומרגוע לעם שוכני קברים:
אני חדות זכרים גם נקבות. וששים בי זקנים עם נערים:
ולא יתאבלו בי האבלים. ובי לא יספדו על מות ישרים:
והשקט ימצאו עבד ואמה. והגרים אשר הם בשערים:
ינוחון כל בהמותיהם ביד איש. כסוסים כחמורים כשוורים:
וכל משכיל ביינו הוא מקדש. וגם יבדיל חשובים כנזירים:
בכל יום ימצאו שערי תבונה. ביומו נפתחו מאה שערים:
מכובד מעשות דרך. וכן מן מצוא חפץ ודבר כל דברים:
שמרתיך בכל ימים. למען שמרתני מאד מימי נעורים:
בזקנתך שגגה נמצאה בך. אשר הובאו אילי ביתך הספרים:
ושם כתוב לחלל יום שביעי. ואיך תחשה ולא תדור נדרים:
לחבר אגרת דרך אמונה. ותשלחה אלי כל העברים:


ויען ויאמר לי ציר השבת, הגד הוגד לה את אשר הביאו תלמידיך אתמול אל ביתך ספרים פירושי התורה, ושם כתוב לחלל ליל השבת, ואתה תאזור מתניך בעבור כבוד השבת להלחם מלחמת התורה עם אויבי השבת, ולא תשא פני איש.

ואיקץ ותפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד, ואקום וחמתי בערה בי ואלבש בגדי וארחץ כפי ואוציא הספרים חוצה אל אור הלבנה, והנה שם כתוב שם בפירוש: "ויהי ערב ויהי בקר" והוא כי כאשר היה בקר יום שני אז עלה יום אחד שלם כי הלילה הולך אחר היום. וכמעט קט קרעתי בגדי, גם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי טוב לחלל שבת אחת, ולא יחללו ישראל שבתות הרבה אם יראו הפירוש הרע הזה. גם נהיה כלנו ללעג וקלס בעיני העכו"ם. ואתאפק בעבור כבוד השבת, ואדור נדר אם אתן שנת לעיני אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב אגרת ארוכה לבאר מתי ראשית יום התורה, להרים מכשול ולהסיר פח ומוקש, כי כל ישראל הפרושים, גם כל הצדוקים יודעים כי לא נכתבה פרשת בראשית להגיד מעשה ה' בכל יום, רק בעבור שידעו שומרי התורה איך ישמרו השבת כאשר שבת השם הנכבד, לספור ימי השבוע. והנה אם היה סוף יום השישי [עד] בוקר יום השביעי, היה לנו לשמור הלילה הבאה. והנה זה הפירוש מתעה כל ישראל במזרח ובמערב גם הקרובים גם הרחוקים גם החיים, גם המתים. והמאמין בפירוש הזה השם ינקום נקמת השבת ממנו, והקורא אותו בקול גדול תדבק לשונו לחכו, גם הסופר הכותב אותו בפירושי התורה ידו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה ולכל בני ישראל יהיה אור. עכ"ד האבן עזרא.


אין אור החיים הק' פ' קדושים אויפן פסוק את שבתתי תשמרו, ברענגט ער בקיצר די מעשה. ושמעתי גם ראיתי כתוב מעשה, שבימי רבי אברהם אבן עזרא עמד טועה אחד, וכתב בראיות כי יום שבת יקדים בו היום, ואחר כך הלילה, ונתגלה הדבר להרב על ידי נס, וסתר מועצותיו.


מיט בערך 130 יאר צריק אין יאר תרמ"א שטאט אין ברעסלוי, איז געדרוקט געווארן א פירש הרשב"ם על התורה מכתב יד, דורך דוד ראזען, ביז דעמאלס איז נאר געווען פי' רשב"ם פון פרשת וירא און ווייטער, ער האט ארויס געגעבן מכ"י פון פ' בראשית.
אויפן פסוק ויהי ערב ויהי בוקר ברענגט ער טאקע אזא פשט. ויהי ערב, שהעריב יום ראשון ושיקע האור, ויהיה בוקר, בוקרו של לילה, שעלה עמוד השחר, הרי הושלם יום א' מן הו' ימים שאמר הקב"ה בי' דברות, ואח"כ התחיל יום שני.
אויך אויפן פסוק ויבדל אלקים בין האור ובין החושך זאגט ער, שי"ב שעות היה היום, ואח"כ הלילה י"ב [שעות], שהרי תחילת בריאת העולם היה במאמר ויהי אור, וכל חושך שמקודם לכך דכתיב וחשך על פני תהו לא זהו לילה.


ס'איז דאס אסאך וואס האלטן אז דער פי' רשב"ם האט איז געווען די מעשה מיטן אבן עזרא. אנדערע טענהן ס'איז די גאנצע פ' פון בראשית ביז וירא איז נישט קראנט ס'איז יד אחרים שלטו בה.

כידוע איז דער דרך פון רשב"ם צו מפרש פשטות הפסוק, אפי' ס'איז קעגן חז"ל ער אליין זאגט אזוי אין פרשת בראשית און אין פ' וישב, אז ער איז מפרש לויטן פשטות אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אפי' ס'איז קעגן א דרשות חז"ל, מיינט ח"ו נישט אז ס'איז נישט אמת די דרשה, נאר אין פשטות פשט הפסוק איז אזוי ווי ער איז מפרש.
וז"ל בפ' וישב, ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט, וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל, והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא. ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת הוינא בר תמנא סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריר לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.

און ס'איז דא וואס זענען מסביר דעם רשב"ם אז ער זאגט נישט אז שבת איז בוקר קודם, נאר ביי בריאת העולם די 6 טאג איז אזוי געווען. ס'איז דא וואס צייכענן צו אז ביום רביעי אויפן פסק והיו לאתת ולמועדים ולימים זאגט ער, לימים שהרי מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים יום אחד. שוין פארקערט ווי ער זאגט ביי ויהי ערב אלא מאי האט ער געהאלטן די ערשטע 3 טאג ביז ויעש אלקים את המאורות איז געווען בוקר קודם לערב און נאכדעם איז געווארן ערב קודם לבוקר

עכ"פ מי אנכי צו זאגן א מיינונג, כ'האב נאר געברענגט די דיעות וואס איז דא.