פראבירן האט געשריבן:יואליש, הייסט דאס איז דיין באווייז? אויב אזוי גייסטו מיר זאגן אז אלע מנהגים וואס די ספר המנהגים, מהרי"ל, און נאך זיי אונזערע פוסקים די רמ"א, מג"א ט"ז שרייבן און עס שטייט נישט פאר זיי קומט פון קריסטן? קאם אן.
די דארפסט קוקן אויף די היסטאריע ווי אזוי די זאכן זענען דעמאלטס געווען, דהיינו, ביז די צייטן פון מהרי"א טירנא (בעמח"ס מנהגים) און זיין רבי ר' אברהם קלויזנער, און די מהרי"ל, תרומת הדשן, און ווייטער, איז נישט געווען אזא זאך ווי פארשרייבן מנהגים, כאפ מיר נישט ביים ווארט אז עס איז דא א גאנצע פרק מקום שנהגו, און גאנצע הלכות דערויף, און בכלל אין ספרי גאונים וראשונים קען מען טרעפן ווי זיי זענען דן אין מנהגים, אמת די קענסט דאס טרעפן, אבער די וועסט נישט טרעפן אז זיי נעמען זיך שרייבן אזוי און אזוי איז געווען די מנהג, נאר אויב מען האט זיי אנגעפרעגט אויף א געוויסע זאך, אדער אויב זיי זענען דן אין א געוויסע הלכה, און פירן אויס אז אזוי און אזוי פירט מען זיך.
דאס שרייבן א ספר פשוט אויף מנהגי יום ויום, האט זיך אנגעהויבן ווי געשריבן אין די שפעטער צייטן, און די סיבה דערצו איז ווי עס שרייבט מהרי"א טירנאאין זיין הקדמה צו זיין ספר מנהגים: "יען כי נתמעטו הלומדים ותלמידי חכמים בעונותינו הרבים. [ומ]אחר שאבדו ואפסו אנשי אמנה ותורה ומעשים [טובים] שבאושטריך, עד שראיתי ישוב או אפילו קהילות שלא נמצא בהם ב' או ג' אנשים היודעים אמתת מנהג עירו על בוריו וק"ו [של] עיר אחרת", און ער לאזט זיך אריין אין א שמועס וועגן מנהגים וואס זענען פארבינדן מיט הלכה ווי אזוי מען האט זיך יא געפירט צו נישט געפירט, וואס מענטשן געדענקן עס שוין נישט, און טוען אנדערש ווי זייער מנהג איז געווען.
לגבי מהרי"א טירנא זיע"א וספר המנהגים שלו, אז רוב הפרטים עליו והפרטים על זמן ומקום חיבורו אינם ידועים, אך ברור שנכתב אחרי הפרעות בוינה בקפ"א כיוון שכשמזכיר את רבי אהרן בלומלין בין רבותיו כותב 'ומהר"א הקדוש ז"ל...', כלומר הפרעות שבהן נספה רבי אהרן היו לפני כתיבת הספר. גם מה שכותב על המצב הרוחני הקשה באוסטרייך ושהתמעטו לומדים ותלמידי-חכמים, מראה שהספר נכתב לאחר הפרעות מפני כי רק במצב כזה יכול להיות חשש משכחת המנהגים. ולפניהם אוסטרייך הייתה ידועה כארץ של תורה ותלמידי חכמים ובפרט קהילת וינה, וכן כותב שהביא את מנהגי הונגריה ושטיירמרק בנוסף לאוסטריה ומורביה, ושני אלה הם שני האזורים העיקריים שאליהם ברחו היהודים לאחר פרעות קפ"א.
אך גם פרט שנחשב לידוע לא בהכרח נכון. מקובל שהיישוב טירנא הוא טרנבה בסלובקיה כלומר שהיה מחכמי הונגריה בזמן הונגריה הגדולה אך למעשה ישנה בעיה יסודית עם דעה זו כיוון שהיהודים הזמנו הגו את שמה של טרנבא בדל"ת כפי שנמצא על מצבה בבית הקברות שם מזמנו של רי"א מטירנא שבא נכתב: "דירנויא" ואילו ר' יצחק אייזיק עצמו כותב בטי"ת וכן באזכורים שלו כתוב בטי"ת. מקום מתאים בשם כזה שנהגה בכל צורותיו בטי"ת נמצא בבוהמיה. בספר בסלובקית על טירנאו שבסלובקיה (=טרנבה) כתוב שמקור שם העיר היא במילה "טרני" שבסלובקית פירושה "קוצים". וככל הנראה היהודים קראו לה "דירנא" או דירנויא וכדומה כי גם "דירנער" ביידיש פירושו קוצים.
יש לציין שמהרי"א מטירנא היה חברו של המהרי"ל ושניהם למדו יחדיו בווינה אצל המהרא"ק שהיה רבו המובהק של רי"א מטירנא ואצל מהר"ש מנוישטט/מוויען שהיה רבו המובהק של המהרי"ל.
'מנהגי מהרי"ל' (או "ספר מהרי"ל") היה ספר המנהגים הנפוץ ביותר לפני המצאת הדפוס כשהיו לו 22 כתבי יד לעומת שניים של "ספר המנהגים" של חברו, ואף "ספר המנהגים" של מהרא"ק שמכונה גם 'מנהגי מהרא"ק' היה נפוץ יותר מספרו של תלמידו המובהק. אך ספרו של רי"א מטירנא הוא ספר המנהגים האשכנזי המודפס ביותר (ואולי בין כל ספרי המנהגים מכל העדות) עם למעלה ממאה הדפסות שכמחצית מהן ביידיש וחל מהן גם עם איורים, כשספרו של המהרי"ל הודפס הרבה פחות אך גם כמה עשרות פעמים (לא יודע כמה עשרות אך יודע שז\ה הרבה פחות מסםרו של רי"א מטירנא).
למרות זאת מהרי"א מטירנא וספרו כמעט ולא מוזכרים בפוסקים לפני הרמ"א ואחריו, אך הרמ"א עצמו מתייחס גם לדברי רי"א מטירנא פעמים רבות כשכותב "מנהגים". אמנם גם שישנם פעמים שהכוונה דווקא לספרו של רבו המובהק. אציין כאן שגם המהר"ש חיבר ספר מנהגים ששמו 'מנהגי מהר"ש'.
כן נודע ששם אביו היה בנימין מתשובתו שנמצאת בכתב יד בעניין הסדרת דרכי תשובה לזוג שהמיר דתו ורוצה לחזור לחיים יהודיים, כתב בסופה: "נאום עקוד בן איש ימיני". מעתיק התשובה היה אחיין של רבי זלמן הכהן מנירנברג, כתב בסוף 'ע"כ מצאתי והעתקתיו ושמעתי שהוא מה"ר יצחק טירנא וא"כ נקרא יצחק ב"ר בנימין'.
הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי יצחק כי באותה תקופה היה מקובל להשתמש בכינויים כשמות ולא בשם העברי שניתן להם בברית ועימו עלו לתורה.[6] וכן בדפוסים הקדומים מופיע בשער רק הכינוי אייזיק, אך בדפוסי פולין המאוחרים כמו בוורשה תרכ"ט שלפיו הדפיסו דפוסי צילום בדפוס לוין-אפשטיין, החלו לכתוב בשער "יצחק אייזיק", וכן בדפוסים מאוחרים יותר הוסיפו גם בקולופון בסוף את השם יצחק כמו 'נשלמו המנהגים שיסד מהר"ר יצחק ז"ל המכונה אייזיק טירנא', לעומת 'סליק מנהגים שחיבר מה"ר אייזיק טירנא זלה"ה' שבדפוסים קדומים. כך ב'שו"ת מהרי"ל' במהדורת "מכון ירושלים - מפעל תורת חכמי אשכנז" בתשובה ד' בסימן ע"ב העוסק בנשים קדושות באושטרייך, מזכיר המהרי"ל את רבי יצחק אייזיק וכותב 'מהר"י טירנא' (עמ' ק"א במהדורה זו - בהוצאת הנווא ש"ע הכוללת רל"ג סימנים במקום ר"ה בהוצאות אחרות כשישנן תשובות שהן בסימן אחר מהשאלות, היא בסימן ע"ו ובמהדורות אחרות תשובה זו אינה נמצאת אלא רק התשובה הראשונה מהארבעה).
ראו כן ערכו בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... ite_note-9
