נצחתי בזכות רב האי גאון.

[בענדזשאמין פרענקלין]

לפני שבוע הלכתי אני ואשתי לשמחה מחוץ לעיר, השארנו את ילדינו בבית, ובתוכם בני בן השש משה'לע, לפני שהלכנו אמרנו למשה'לע שלנו:
-תשמע משה'לע מחמד עיננו, אנחנו יוצאים מחוץ לעיר לחתונה, ומשאירים אותך כאן עם הדודה אסתר, ודבר אחד אנו מבקשים ממך, אנא, תתנהג יפה ושמע בקולה. ותנאי אנו מתנים עמך, אם תתנהג יפה, ולא תריב עם אחותך, ותלך לישן בזמן ולא תעשה שום בעי', אנחנו מביאים לך משהו טוב מהחתונה, ממתק או משהו כזה, אבל על תנאי כפול ומכופל שתשמע בקולה, ואם ח"ו אשמע פיפס ממנה שלא היית בסדר גמור אז תקבל אפס גדול,

הפתגם אומר מבוגרים נשארים ילדים, וק"ו בן בנו של ק"ו שילדים נשארים ילדים, הילד אף שהלך לישן בזמן, לא התנהג יפה, רב עם אחותו, וגם עשה הרבה צרות לדודה שלו,
למחרת, לאחר ארוחת בוקר לפני יציאתו מהבית בדרכו לחדר, הילד נזכר בהממתק שהובטח לו, ותבע את שלו -אבא איפה הממתק ?, לא התנהגת יפה אני אומר לו, -אבל הלכתי לישון בזמן ! הוא עונה לי, רבית עם אחותך אני מטיח כנגדו, -אבל הלכתי לישון בזמן הוא חוזר ואומר, בקיצור אני סופר ומונה כל מיני צרות וקונדיסין שעשה, והוא חוזר כמו טייפ שבור, וכמי שנשען על קנה רצוץ -אבל הלכתי לישון בזמן,

לא ידעתי מה לעשות, מצד אחד הרי הילד מצדו טרח בשביל הממתק שקווה לקבל, היא הלך לישון בזמן, אבל מצד שני לא התנהג יפה, ואנחנו החלטנו בתנאי כפול ומכופל שרק אם הוא יהי' בסדר 'גמור' הוא יקבל את הפרס,

לאחר הפצרותיו כמעט נכנעתי לבקשתו, ומיד צץ ברעיוני, לא! הפעם לא אתן לו את הממתק, הרי הילד כבר בן שית, וכבר מחיוב אני בחינוך, ומתי אעשה אני לביתי, בלי חינוך הילד יגדל פרא אדם, הפעם אלמדו לקח, לא התנהג כמו שצריך, לא יקבל מה שהובטח לו, טאאא בעעדד,

כיון ששראה הילד שכלתה אליו הרעה ולא יקבל הממתק בנועם, מיד התחיל לדבר עמי קשות, והטיח דברים קשים כנגדי:
-וכי כך מתנהג אבא עם בנו ? איפה ה'כרחם אב על בנים?
רואה אני כאן אבא המתאכזר על בניו כעורב !

אמרתי לי בני אף שאמרו חז"ל אין מרצים אדם בשעת כעסו, אפייסך בדברים כי לא ריצוי אני רואה כאן אלא פיוס, ולא כעס אני רואה כאן אלא טפשות,

- אספר לך משל נפלא שספר רב האי גאון בספרו, (בשינוי לשון)
פעם הלך ארי ביער, והארי רעב מאד שכבר שלשה ימים שלא בא מאכל לפיו, פגש בשועל אחד, רצה ארי לטרפו,
אמר לו השועל הערמומי להארי:
- וכי יש בידי להשביעך, עור ועצמות אני, חייך שאני מראה לך אדם שמן שאם אתה טורפו תשבע ממנו יותר ממה שאתה תשבע ממני,
הראה לו השועל למקום אחד שישב שם אדם שמן ועגלגל, סמוך לבור מכוסה,
אמר הארי להשועל:
-מתיירא אני מתפילתו של אדם זה שלא יכשילני, ולא יענישני בתפילותיו,
אמר לו השועל:
-אל תתיירא לא יגיע לך שום מכשול ועונש, אולי לבנך או לבן בנך יגיע, והרי זה מקרא מפורש "פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים", (שמות לד), ובין כך ובין כך תטרוף קרבנך ותשבע מרעבונך, ועד ימי בנך ובני בניך עוד יש זמן הרבה,
נתפתה הארי לעצת השועל, רץ וקפץ לכיוון האדם, כיון שהגיע להבור נפל לתוכו,
בא השועל על שפת הבור, תחב את ראשו, והציץ עליו בעין אחת, ובת שחוק מרוח על פיו,
נצטער הארי ואמר לו:
-הרי אמרת שאין הפורענות בא אלא על בן בני ?
חייך השועל בחיוכו הערמומי ואמר:
-כן הדבר, אבל יש כבר עון של אבי אביך שאתה נתפסת בו עכשיו,
טען הארי כנגדו בתערומות :
-אבות אכלו בוסר ושני בנים תקהינה ?
ענה לו השועל:
ארי ארי, תמה אני עליך, למה לא טענת כן מתחלה ? מדוע לא שאלת כן לפני שנפלת לבור ? בשעה שהלכת לטרוף את האדם מתוך ידיעה מראש שבן בנך ייענש על זה.
ומסיים שם הרב האי גאון "כמה מוסר יש במשל זו".

אף אני הפנתי ראשי נגד בני ואמרתי לו,
בני בני תמה אני עליך מדוע אתמול בלילה הבנת והסכמת ברצון רב לתנאי שהתניתי עמך, ולא ראית בזה לא אכזרות ולא רשע אלא יושר וצדק, ועכשיו שהפסדת, פתאום אתה מטיח דברים קשים כנגדי, וכי משא פנים יש בדבר ?
נגב הילד את דמעותיו, הרים את ראשו הסתכל בעיני, וחיוך מרחפת על שפתותיו, ואמר:
אבא, מימי לא נצחתני אלא בפעם הזאת!
אף אני עניתי כנגדו "מימיך לא הודית על טעותך כי אם בפעם הזו", הרי לך הממתק, ולך תפוס את הבאס לחדר,