סדר היום פונעם רמב"ם
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 98
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 13, 2012 3:23 pm
- האט שוין געלייקט: 98 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 115 מאל
סדר היום פונעם רמב"ם
היינט כ' טבת תשע"ג איז די 809 יארצייט פון הנשר הגדול דער רבן של ישראל הרמב"ם ז"ל. ווי די מליצה אויף אים איז משה ועד משה לא קם כמשה. רבינו משה בן מימון איז געבוירן בערך שנת ד"א תתצ"ה אדער תתצ"ח, ומשה עלה למרום כ' טבת תתקס"ה.
צו שרייבן פונעם רמב"ם איז הזמן יכלו והם לא יכלו. וועל איך ברענגן קודם נאר די צייטן ווען ער האט געשריבן זיינע ספרים, און נאכדעם ברענגן א בריוו וואס ער שרייבט אין זיין עלטערע יארו ווי ער לייגט אראפ זיין פארנומענע סדר היום.
דער רמב"ם האט אנגעהויבן שרייבן זיין פירוש המשניות, ווען ער איז אלט געווען 23 יאר, 10 יאר האט דאס גענומען צו שרייבן ביז זיין 32 יאר, (סוף פי' המשניות). ביי זיין 37 האט ער אנגעהויבן שרייבן זיין ספר הגדול משנה תורה (הקדמה ליד החזקה), 10 יאר האט דאס גענומען ווי ער שרייבט תשובות הרמב״ם (סימן נ"ט), וכמה טרחתי יומם ולילה כמו עשר שנים רצופות בקבוץ חבור זה.
שפעטער ווען איז אלט געווען איבער די 50 האט ער געשריבן זיין ספר מורה נבוכים, דער רמב"ם האט עס געשריבן אויף אראביש, און נאכדעם איז עס מתורגם געווארן צו לשה"ק דורך ר' שמואל בן ר' יהודה אבן תיבון.
ס'איז דא א בריוו וואס ר' שמואל שרייבט פארן רמב"ם, מיט שאלות וואס ער האט אויפן מורה, און אן אגרת וואס דער רמב"ם ענטפערט אים צריק. ג'חתמ'ט ביום שמיני לתשרי אתקי״א לשטרות (שנת ד"א תתק"ס) דער רמב"ם איז אלט געווען 65-62 יאר.
אין דעם בריוו האט ער אויך געשריבן פארן רמב"ם, אז ער וויל קומען זיך טרעפן מיט אים, דער רמב"ם ענטפערט אים, אז ער וואלט זיך זייער געפריידט אז ער קומט, אבער זאל זיך נישט מטריח זיין ווייל ער האט ממש נישט קיין צייט אים אויפצונעמען, און דער רמב"ם לייגט אים אראפ זיין סדר היום.
ואמנם מה שזכרת מענין בואך אצלי, בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים! ואני שש ועלז ושמח בזה , וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך, ותאב ומתאוה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי, ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. ואמנם אודיעך ואיעצך שלא תסתכן על עצמך, כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני, ומה שתגיעך ממני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי תוכן ענייני כמו שאספר לך.
אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת, ולי על המלך מנהג כבד מאד אי איפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקא׳יירה ואני רוב היום בבית המלך, ואי איפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם, כללו של דבר כל יום ויום אני עולה לאלקאייר״ה בהשכמה, וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא אגיע קודם.
ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי והיא מעת לעת, ואצא לרפאתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר. סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהחבודד עמי זולת יום השבת, אז יבואו כל הקהל או רובם אחר התפלה, אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבוע, ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו קצתם ויקראו שנית אחר תפלת המנחה עד עת תפלת מעריב, זה תוכן ענייני היום.
ולא ספרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבא בעזרת האל יתעלה. וכשתשלים לאחינו פירוש והעתק מה שהתחצת בו שאחר שההתלת במצוה תגמור אותה, [ותעתיק הוראת הנבוכים לאחינו ושמו הזכר נאות יותר ויהיה בערבי דליל אל חאורין, כאשר ערבי של הוראת הנבוכים דלאלה אל חאורין, והטבת לראות בכבודך לקראו בשם הצורה] ואחרי בא תבא ברנה על דדך הבקור לא לקבל תועלת הלמוד כי יצר זמני מאד.
(קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו)
צו שרייבן פונעם רמב"ם איז הזמן יכלו והם לא יכלו. וועל איך ברענגן קודם נאר די צייטן ווען ער האט געשריבן זיינע ספרים, און נאכדעם ברענגן א בריוו וואס ער שרייבט אין זיין עלטערע יארו ווי ער לייגט אראפ זיין פארנומענע סדר היום.
דער רמב"ם האט אנגעהויבן שרייבן זיין פירוש המשניות, ווען ער איז אלט געווען 23 יאר, 10 יאר האט דאס גענומען צו שרייבן ביז זיין 32 יאר, (סוף פי' המשניות). ביי זיין 37 האט ער אנגעהויבן שרייבן זיין ספר הגדול משנה תורה (הקדמה ליד החזקה), 10 יאר האט דאס גענומען ווי ער שרייבט תשובות הרמב״ם (סימן נ"ט), וכמה טרחתי יומם ולילה כמו עשר שנים רצופות בקבוץ חבור זה.
שפעטער ווען איז אלט געווען איבער די 50 האט ער געשריבן זיין ספר מורה נבוכים, דער רמב"ם האט עס געשריבן אויף אראביש, און נאכדעם איז עס מתורגם געווארן צו לשה"ק דורך ר' שמואל בן ר' יהודה אבן תיבון.
ס'איז דא א בריוו וואס ר' שמואל שרייבט פארן רמב"ם, מיט שאלות וואס ער האט אויפן מורה, און אן אגרת וואס דער רמב"ם ענטפערט אים צריק. ג'חתמ'ט ביום שמיני לתשרי אתקי״א לשטרות (שנת ד"א תתק"ס) דער רמב"ם איז אלט געווען 65-62 יאר.
אין דעם בריוו האט ער אויך געשריבן פארן רמב"ם, אז ער וויל קומען זיך טרעפן מיט אים, דער רמב"ם ענטפערט אים, אז ער וואלט זיך זייער געפריידט אז ער קומט, אבער זאל זיך נישט מטריח זיין ווייל ער האט ממש נישט קיין צייט אים אויפצונעמען, און דער רמב"ם לייגט אים אראפ זיין סדר היום.
ואמנם מה שזכרת מענין בואך אצלי, בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים! ואני שש ועלז ושמח בזה , וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך, ותאב ומתאוה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי, ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. ואמנם אודיעך ואיעצך שלא תסתכן על עצמך, כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני, ומה שתגיעך ממני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל, כי תוכן ענייני כמו שאספר לך.
אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת, ולי על המלך מנהג כבד מאד אי איפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום, אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקא׳יירה ואני רוב היום בבית המלך, ואי איפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם, כללו של דבר כל יום ויום אני עולה לאלקאייר״ה בהשכמה, וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום, על כל פנים לא אגיע קודם.
ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם, חשוב ובלתי חשוב, ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי, ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי והיא מעת לעת, ואצא לרפאתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם, לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם, ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות, ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר. סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהחבודד עמי זולת יום השבת, אז יבואו כל הקהל או רובם אחר התפלה, אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבוע, ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו קצתם ויקראו שנית אחר תפלת המנחה עד עת תפלת מעריב, זה תוכן ענייני היום.
ולא ספרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבא בעזרת האל יתעלה. וכשתשלים לאחינו פירוש והעתק מה שהתחצת בו שאחר שההתלת במצוה תגמור אותה, [ותעתיק הוראת הנבוכים לאחינו ושמו הזכר נאות יותר ויהיה בערבי דליל אל חאורין, כאשר ערבי של הוראת הנבוכים דלאלה אל חאורין, והטבת לראות בכבודך לקראו בשם הצורה] ואחרי בא תבא ברנה על דדך הבקור לא לקבל תועלת הלמוד כי יצר זמני מאד.
(קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו)
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
- יאיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 4765
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 6187 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:די קללה פון אביי איז נאר בשעת'ן שלאפן.
פון גמרא איז משמע נישט אזוי, ווייל די גמרא רעדט דארט לגבי ליינען ק"ש (נישט קאווע שטיבל) בשעת'ן ליגן אויפ'ן רוקן, וואס מען קען נישט טון בשעת'ן שלאפן, ווי פארשטענדליך. אבער אין שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד האב איך אמאל געזען דעם היתר, און מסברא איז עס זייער מסתבר.
האדם לא נברא אלא להתענג
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3833
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
- האט שוין געלייקט: 3807 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל
אינטערסאנט ווי פונעם רמב''ם'ס ביזי סדר היום איז שוכב פרקדן געווארן די שמועס דא.
אויב די רמב''ם פסקנט נישט די הלכה, וואס איז די פראבלעם פןם שוכב פרקדן?
די רמב''ם האט נישט אנגענומען יעדע חומרא אדער הלכה פון יעדע תנא אדער אמוריא.
מיר איז אונטערסאנט ''ואמצא האכסדראות מלאים בני אדם גוים ויהודים בהם''
שטעלט אייך פאר להבדיל ביי א האנטיגע רבי מווארט און די ליין אריינציגיין קוויטלן אום פראנט פון דיר שטייט א גוי מיט א טעטא אריינגעקריצט, און אפשר א פאפי אדער גויטע נעבען עם.
אויב די רמב''ם פסקנט נישט די הלכה, וואס איז די פראבלעם פןם שוכב פרקדן?
די רמב''ם האט נישט אנגענומען יעדע חומרא אדער הלכה פון יעדע תנא אדער אמוריא.
מיר איז אונטערסאנט ''ואמצא האכסדראות מלאים בני אדם גוים ויהודים בהם''
שטעלט אייך פאר להבדיל ביי א האנטיגע רבי מווארט און די ליין אריינציגיין קוויטלן אום פראנט פון דיר שטייט א גוי מיט א טעטא אריינגעקריצט, און אפשר א פאפי אדער גויטע נעבען עם.
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3833
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
- האט שוין געלייקט: 3807 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 98
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 13, 2012 3:23 pm
- האט שוין געלייקט: 98 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 115 מאל
נולד מאוחר האט געשריבן:אינטערסאנט ווי פונעם רמב''ם'ס ביזי סדר היום איז שוכב פרקדן געווארן די שמועס דא.
אויב די רמב''ם פסקנט נישט די הלכה, וואס איז די פראבלעם פןם שוכב פרקדן?
די רמב''ם האט נישט אנגענומען יעדע חומרא אדער הלכה פון יעדע תנא אדער אמוריא.
.
כ'האב יא געטראכט אז ס'וועט זיין א אישו דערפון,
דער רמב"ם אין הלכות דעות (פ"ד ה"ד) זאגט קלאר, לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו, בתחלת הלילה על צד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין.
אבער אין הלכת איסורי ביאה (פכ"א הי"ט) זאגט ער, לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי.
און אזוי ווער ג'פסק'נט אין שו"ע אבן העזר (סי' כב סעי' ג').
בפשטות לויטן שו"ע קען מען ווען זאגן אז נאר על ערפו איז אסור, אבער דער רמב"ם זאגט קלאר אז נישט, כ'האב געזעהן אז ס'איז דא וואס רעדן דערפון, זיי זאגן אז ס'קען זיין אז ער האט זיך מוטה געווען על צדו. אדער איז דא וואס זאגן אז נאר שלאפן איז אסור און דער רמב"ם איז נאר געליגן אזוי און נישט געשאלפן. אדער זאגט מען אז ער איז געווען אזוי ווי א חולה און א חולה איז מותר.