הרב אברהם יצחק הכהן קוק
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
ב"ה
באשכול אחר כאן ראיתי התייחסות למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל כרבה של ירושלים כשבפועל הוא היה רבה של "העדה החרדית" ולא של כלל האשכנזים בירושלים ויורשו של הרב זוננפלד בתפקיד זה. מי שמונה כרבה של ירושלים בתר"ף כיורש של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) הוא מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל (תרכ"ה-תרצ"ה), והוא זה שמרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ג-תשכ"א) ירש אותו. "העדה החרדית" הוקמה כי אלו שהקימו והיו בה לא הסכימו לרבנות הרב קוק בירושלים כי לא ראו בדרכו, דרך המתאימה לקהילת ירושלים כי היא מודרנית מדי בשבילה בראייתם. הרב זוננפלד מונה כרבה של "העדה החרדית" בירושלים, ובהגדרה רשמית היה גאב"ד "העדה החרדית", ומבחינת "העדה החרדית" בלבד זה היה גם מינוי כ'גאב"ד ירושלים'. אך כפי שנראה להלן כלל יהודי ירושלים ורבניה התייחסו לרב קוק כרבם (כך למשל גם משפחות אויירבך ואליישיב), וכן גדולי ישראל מהעולם היהודי ראו ברב קוק את רבה של ירושלים ולא ברב זוננפלד. אמנם היו כאלו שהתייחסו לשניהם כרבה של ירושלים כדי לא להתערב במחלוקת אך מכל מקום זה אומר שראו גם הרב קוק ראוי למשרה זו, ויש לציין כמובן שאלו שהתנגדו לדעותיו הם בוודאי שראו בעיקרון את הרב זוננפלד כראב"ד ירושלים אך רבים מהם התייחסו גם לרב קוק כך ומהסיבה הנ"ל , אך מכל מקום זה מראה שהתייחסו לרב קוק מבחינת גדלותו האישית כפי שהתייחסו לרב זוננפלד.
במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים וליטא כדי להתרים בעבורם כתב מרן הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן (הח"ח) מראדין זצוק"ל (תקפ"ט/תקצ"ט-תרצ"ג) בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים
מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים,
מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא,
ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם, וכן יש לציין שבפרידה לפני צאת הרב קוק לארה"ב השתתפו בין השאר מרנן הגאונים זצוק"ל נציגי הישיבות "עץ חיים" (הרי"מ טיקוצ'ינסקי), "תורת חיים" (הרב זרח אפרים אפשטיין), "מאה שערים" (הרי"ג הורוביץ שכיהן גם כרב השכונה), "חיי עולם" (הרב אלימלך רובינשטיין) ו"שער השמיים" (הרחי"ל אויירבך), הגר"א פילוסוף זצ"ל כנציג הרבנים הספרדיים, הרב חיים מן זצ"ל כנציג ועד המלמדים ונציגי "הועד הכללי - כנסת ישראל". בעתון החרדי "קול יעקב" כתבו בראשית דבריהם על הפרידה:
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר."
להשלמה אביא כי לאחר חזרת הרב קוק מארה"ב נערכה אספת רבנים וראשי מוסדות תורה בבית "הועד הכללי - כנסת ישראל" ובין הדברים הכרוז שפורסם בעקבות האספה הייתה התייחסות לעניין זה:
'האספה כלה מביעה את רגשי תודתה והערצתה לכבוד מרן ראש רבני א"י הגאון רא"י קוק שליט"א על מס"נ לטובת מוסדות התורה והדת באה"ק וכתותו את רגליו בארצות אמריקא לקיומה של תורה בארץ ובגולה ומכירה את פעולותיו הכבירות לחזוקם של מוסדות התורה.'
על הדברים חתומים 24 מרבני ירושלים ומנהלי מוסדותיה.
כמו כן חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקורבנות", במכתב שבו הודה לרב קוק בתרפ"ג על שסידר לו ולמשפחתו אשרת עלייה לארץ וכן שאל אם גם השיג משרה בשבילו לפרנסת משפחתו ובירר האם הקים את ישיבת "תורת כהנים" שרצה להקים שתעסוק בעבודת הכהנים במקדש, וכן מבקש מהרב קוק הסכמה על קונטרס על סדר קרבן פסח שחיבר כחלק שני מספרו "עבודת הקרבנות" ששלח לו כחודש לפני כתיבת המכתב הזה, מתייחס אליו כרבה של ירושלים:
אהרן הכהן
אב"ד דק"ק גאוואשווענצא פלך ווילנא
בע"ה יום ב' ה' ויגש שנת תרפ"ג
כל טוב סלה אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן, ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא, שליט"א
שלום לו ולכל הנלוים אליו והחוסים בצל תורתו שלום לעד. אדשה"ט כיאות.
ברגש קודש הנני נותן לרוקת"ר תודה על אשר הגדיל חסדו עמדי ומילא הבטחתו אלי, כי הגיעני מכתב מהמשרד הארץ הישראלי המרכזי אשר בווארשא כי בא עבורי ועבור ב"ב וויזא לכניסת ארץ ישראל. הבשורה באה וביתי מלא אורה ושמחה, אך אחת צמאה נפשי לדעת אם כינן השי"ת מחשבתו דכקת"ר דבר התיסדות הישיבה הק' של תורת כהנים אשר כתב לי רופקת"ר מזה במכתבו הראשון אלי רק ראשי פרקים, אשר הבטיח ליחן לי משרה בקודש או אולי בדעתו להמציא לי איזה משרה אחרת שיהיה מזה סיבה לכלכל את ב"ב. וידע כקת"ר אשר אין אנכי הולך תמיד בגדולות בשולחן מרוח כי אם במידה ממוצעת וחלק גדול ממדת הסתפקות כי אין דרכי להעמיס ולהכביד על זולתי בכבירות, ולזאת הנני בעיר קטן אף כי כמה פעמים נזדמן לפני עירות גדולות כמו בהוראדנא ובמאראמפאל פלך סוואלק אשר שלחו אל אדמו"ר ובקשו לקבלני עליהם לרב. הלכתי בעצת אדמו"ר למאן בעיר גדולה כדי שיהי' לי בנקל חינוך בני לגדלם על מי התורה והיראה וכן עלתה לי ב"ה עצת אדמו"ר בהצלחה כי בני ב"ה המה מופלגי תורה וי"א ומצוינים במידות טובות. שני בני הגדולים המה בגדר עילויים, אדמו"ר למד בעצמו עמהם כמה שנים וכל הימים היו בישיבה של אדמו"ר שליט"א, ועתה המה צעירי ימים כולם חזקים קודם שנת העשרים, וידוע אשר בפולין מצודה פרוסה על כל בני הצעירים. לזאת, זולת מה שהיא ארץ חמדה, חמדת כל ישראל, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית שנה, נחוץ לי כעת להעתיק דירתי ממדינה זו בשביל הצלת בני. לכן יגדל נא חסדו עמדי להודיעני איזה משרה הזמין ה' לרוכקת"ר לסיבת פרנסת ב"ב שיחיו, כי זה יהיה כח המשכה למשוך לב ב"ב לנסיעה להפיג צערם מה שמפחדים ממה שאניח מקום מנוחה המכלכלני בכבוד פן ח"ו אהיה מוכרח להיות... נודד ללחם. וכאשר אקבל מכתב מרוכקת"ר שיש לו עבורי איזה משרה לסיבת פרנסתי, ישאו רגליהם בשמחה לבוא לארצנו הקדושה.
עוד אקדם פני כקת"ר בבקשה באשר זה כחדש ימים אשר שלחתי לכק"ת את הקונטרס מסדר קרבן פסח מספרי חלק שני, לבקרו ולשום עינו עליו, ואם יפיק הקונטרס רצון מכקת"ר, ייטיב נא לשלוח אלי הסכמתו כי עומד הוא לדפוס. וגם על חלק שני יש לי ב"ה הסכמות מהגאון הצדיק ר' רפאל אב"ד דק"ק ולוז'ין זצ"ל ומהגאון וכו' ר' חיים עוזר ראב"ד דווילנא שליט"א אשר ראוהו ב"ה ושבחוהו ומאד הפיק גם חלק השני רצון מהם. לזאת צמאה נפשי לקבל גם מרוכקת"ר הסכמתו לזאת אם באפשר ימלא בקשתי בטובו כי גם ע"ז מחכה אנכי על תשובתו.
והשי"ת יברך את רוכקת"ר שעולמו יראה בחייו וירבה גבולו בתלמידים ויזכה לראות בנחמת ישראל בגאולה אמיתית ובהרמת קרן התורה, ויזכה לעבוד עבודתו במעשה להקריב תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם בבנין בית מקדשינו.
כחפצו וכחפץ המתכבד בידידותו, אהרן הכהן.'
מרן הגר"ש אלישוב (בעל ה"לשם [שבו ואחלמה]") זצוק"ל (תר"א-תרפ"ו) כתב בתרפ"ב מכתב שבו מברכו על מינויו לרבה הראשי האשכנזי של ירושלים:
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...]
ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו. מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשוב, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
וכן בתרפ"ב כשעוד היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אלישוב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק שבו מכנהו "הרב הכולל" חוץ מהתייחסותו אליו כ"פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי" (ראה סריקת המכתב ב-http://www.otzar.org/forums/viewtopi...be93dd1cb760):
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל. כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים. [...]
אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א
היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום. ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.' ('אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב)
ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידער
מרן הגאון הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצוק"ל (תר"ו-תרצ"ד) - מכונה הגרי"פ. נולד בוורשה ולמד אצל "השרף מבריסק" בלומז'ה, בישיבת וולוז'ין ואצל מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל. עשיר גדול ובעל ספרייה פרטית מהגדולות בפולין. בתרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו המפורסם על "ספר המצוות" לרס"ג זיע"א. בכסלו תרפ"ז עלה לארץ לירושלים לאחר שקיבל אישור עלייה שהשיג עבורו לבקשתו ידידו מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל. היה מעורב בעסקי ציבור. חיבר גם ביאור מקיף בשם "פרחי ציון" ל"כפתור ופרח", אך נפטר לפני שהשלימו. רק הביאור לחמשת הפרקים הראשונים הודפס והשאר אבד בשואה. כן כתב הגהות והערות בספרים שלמד בהם. תלמידו הגרמ"מ כשר זצ"ל רכש מבנו את הספרים, ופרסם חלק מדברי הגרי"פ בקובצי "נועם". כמו כן נדפסו הגהותיו והערותיו למדרש "לקח טוב" ("פסיקתא רבתי"), ל"הלכות גדולות", לספר "זוהר הרקיע" לרשב"ץ זיע"א, ל'שו"ת הרשב"ש', לספר "התשב"ץ", לשו"ת "נודע ביהודה", ל"קצות החושן" ו"אבני מילואים", ל"ערוך לנר" (סדרת חידושים לש"ס), ל"מנחת חינוך" ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים הודפסו בקובצי "קול התורה" ובקבצים תורניים נוספים. ייתכן כי כתב ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך הם נעלמו.
שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א
...והנני משתמש במקרה זה לסייע למעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת..
המכבדו כרם ערכו
ירוחם פישל פרלא
מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) כתב לרב קוק מכתב תודה על מכתב הברכה על מינויו למשרת הרבנות בקהילת קרינקי באזור ביאליסטוק בפולין, ובראשו כתב: 'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה. ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
מרן הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) שהייתה היכרות בינו לרב קוק בישיבת וולוז'ין וכרבנים צעירים, היה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק ובשנים מאוחרות יותר אף בתפקיד הבכיר יותר של גאב"ד שהוא בעתם משרת רבה של "העדה החרדית". ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק והתייחסותו לרב קוק כרבה של ירושלים ולמשל:
'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה תרפ"ג לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר.
כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג)
אף מרן הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה מרבני "העדה החרדית" ושימש כמה שנים כראב"ד העדה החרדית, כתב בה' בניסן תרפ"ג בראש מכתב שבו מציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית לגבי איסורים התלויים בו ביום:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד דפעה"ק.'
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים וזה עצמו מראה על הכבוד הרב שרחש לרב קוק, וכן מכך שר' פנחס אפשטיין הציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית בלי שיהיה מוכרח לעשות זאת, מוכיחה שהעריך מאוד את הרב קוק.
מרן הגאון הרב מנחם מנדל ז'ק זצוק"ל (תרל"א-תש"ג) - התפרסם כרבה של ריגה והיה מועמד להיות הגאב"ד השני של העדה החרדית לאחר פטירת הרב זוננפלד (בסוף נבחר מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל).
במכתב מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א...'
מרן הגאון הרב ברוך מרקוס זצוק"ל (תר"ל-תשכ"א) - התפרסם כרבה הראשי האשכנזי של חיפה וחיבר את "אמרי ברוך". היה שליח מרן הגאון "הסבא מקלם" זצוק"ל להקים את ישיבת המוסר "אור חדש" בירושלים. היה מהמשתתפים במסע המושבות בתרע"ד יחד עם הרב קוק, הרב זוננפלד, הרב חרל"פ, הרב קליערס מטבריה, ועוד.
בט' בניסן תר"פ כתב מכתב לרב קוק בעניין אספת הנבחרים שעמדה להיערך כמה ימים לאחר כתיבת המכתב. וכך כתב במכתבו:
'ברוך מרקוס רב ואב"ד
פעיה"ק חיפה תובב"א
ב"ה יום ט' חדש ניסן תר"פ
כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א.
אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!
בבקשה מהדר"ג ולהודיעני תשובה ברורה בהחוזר ללא שום איחור... עוד פעם בבקשה מהדר"ג להודיעני תיכף את דעתו הרמה בנידן זה.
לפני שבועות אחדים הייתי בירושלים עיה"ק ולמרות רצוני החזק לראות את פני ק', שמעתי אז כי נסע לפתח-תקוה.
אסיים דבריי בברכת שמחת החג. ידידו הנאמן המתכבד לדרוש שלומו ושלו' תורתו הק'
ברוך מרקוס
מרן הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ (ה"ברכת שמואל") זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - במכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן. דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
בהשוואה למכתב שכתב הגרב"ד למרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, וכידוע ר' ברוך דב היה בדעתו של הרב זוננפלד בהתנגדות לציונות, כותב ה"ברכת שמואל 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה במכתב שבו ביקש מהרב זוננפלד עזרה בהשגת אישורי עלייה לכמה מתלמידיו בגלל שהם במצב פיקוח נפש.
מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) כשביקש להעניק סמיכה לשניים מתלמידיו בשנת חייו האחרונה, הוא פנה לרב קוק בבקשה שיעניק "סמיכת חכמים", כלשונו, לתלמידיו ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
בעז"ה שבת 'להורת לששון' לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל
מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (איני יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל) לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו:
'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א.'
מרן הגאון הרב סלימן מנחם מני זצוק"ל (תר"י-תרפ"ד) - מגדולי רבני הספרדים בדורו, ובנו של הגאון הרב אליהו סלימן מני (הרא"ם) זצוק"ל, כיהן כאביו כראב"ד הספרדים בחברון לאחר פטירת הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד") זצוק"ל. הרב קוק פנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה.
בתשובתו בי' בתמוז תר"פ מגלה הרב מני את עומק ההערצה שרחש לראי"ה זצ"ל ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'
מרן הגאון ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצוק"ל (תרכ"ט-תש"ה) - היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו של הרב קוק ולהאזין לדברי תורתו. וראה בהמשך בעניין גיליון ירחון "קול תורה".
כשביקר הרב קוק במקום אכסנייתו של מרן הגאון הרבי מגור זצוק"ל (תרכ"ו-תש"ח) בביקורו הראשון בארץ בתרפ"א, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות ע"ה, ב') ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביו"ד כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך והפר"ח חולקים. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.
מכתב מרנן האדמו"רים הגאונים הרבי מגור, הרבי מאוסטרובצה הי"ד (תרמ"ז-תש"ג), הרבי מראדזין (תרל"ג-תרפ"ט) והרבי מנובומינסק, ר' אלטר אלעזר שמעון פרלוב (בנו הבכור של מייסד חסידות נובומינסק שהוא מרן הגאון ר' יעקב פרלוב זצוק"ל - תרל"ד-תרצ"ג), זצוק"ל, שבו מביאים את השקפתם כנגד השקפתו אך עדיין מעניקים לו כבוד רב:
בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון
ראיתי טענה של אנטי-ציוני קיצוני שהאדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", ו"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי בירושלים" או "הרב הראשי בירושלים" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי" (ההבדל היחיד הוא שכשמדובר ביידוע מתכוונים דווקא לרב של של עיר מסוימת שמדובר עליה או של אזור מסוים שמדובר עליו וללא יידוע הביטוי בפני עצמו שייך לכל עיר או אזור ולפי ההקשר במשפט יודעים לאיזו עיר או לאיזה אזור הכוונה). שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו.
האדמו"ר מסוכצ'וב השלישי, שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב'
ועד כולל גאליציה שלח בתרפ"ב מכתב לרב קוק שבו שאלוהו על חצר שלהם בעיר העתיקה שבה דירות לעניים ונותרה ריקה ועזובה בגלל הסכנות מהערבים הגרים סביבה וישנו מוסלמי הרוצה לקנותה, האם אפשר למכור אותה לו כשבכסף שיתקבל מהמכירה יקנו שטח בעיר החדשה שעליו יבנו בתים לעניים שלהם:
'ועד כוללות גליציען חבת ירושלים
דכל ערי הקודש ת"ו ואהבת ציון את תשכח לנצח
בעה"ק ירושלים תו"ב
ב"ה ירושלים כ"ה בסיון תרפ"ב
כבוד הרב הגדול הגדול המפורסם סוע"ה וכו' מרן הרא"י הכהן קוק שליט"א ראש רבני א"י בירושלים ת"ו
... ובהיות שנזדמן לנו נכרי מושלמי לקנותו שואלים אנו מכבוד הדר"ג שליט"א אם מותר לנו למכור החצר הזו לנכרי עמ"נ שבדמיו נקנה תכף מגרש מחוץ לעיר ע"ש הנדיבה בעלת החצר הנז' לבנות עליו בתים, בהזדמנות הראשונה עבור עניי כוללנו.
נבקש מהדר"ג שליט"א תשובה מידית בכתב כדי שלא נאחר את ההזדמנות הטובה.
בכבוד רב, בשם הנהלת כולל גאליציען:
שלמה פרלמן
אליעזר סג"ל לנדא
דוד בריזל
מכך שהם פנו לרב קוק בשאלה שהטרידה אותם לגבי החצר שלהם שבעיר העתיקה, ולא פנו לרב זוננפלד שגר בבתי מחסה שבעיר העתיקה, מרא שהתייחסו לרב קוק כמרא דאתרא ולא לרב זוננפלד.
מרן הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.'
מרן הגרנ"ט זצוק"ל (תרל"א-תרפ"ט) – ראש ישיבת ראדין. מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים...
הכותב למען קיום התורה ולומדיה
נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה
מרן הגאון הרב יעקב שפירא זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו), ראש ישיבת וולוז'ין המחודשת, שלח מכתב לרב קוק שבו הוא מודה לו על פעלו למען מוסדות התורה וכן כותב שהוא מבקש להעביר חלק מישיבתו לארץ ומבקש מהרב קוק שינהל את ענייניה אם המעבר יתבצע וכאמור גם מבקש לקבל ל"מרכז הרב" תלמידים לישיבתו שמאוד רוצים בכך:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו - ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'
מרן הגרי"ז זצוק"ל (תרמ"ו-תש"ך) - במכתב השני שבו פונה הגר"יז לרב קוק והראשון שכתב הוא עצמו אליו והיה בתרצ"ד (ישנו מכתב מתרפ"ג שבו מצטרף הגרי"ז למכתב דייני ביה"ד בבריסק לרב קוק) ביקש הגרי"ז להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."
ישנן טענות שכל הכבוד הרב הזה הוא בגלל שמדובר בפיקוח נפש. אך מבין המכתבים שבהם פונה הגרי"ז לרב קוק הגרי"ז לרב קוק, רק שניים קשורים לפיקוח נפש (השני הוא מכתב שבו ביקש הגרי"ז לפעול למען הצלת בחור מהגיוס לצבא).
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ורק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשור לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה, וגם במכתבים הארים ישנם תארים מופלגים, כך שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם אם מדובר בפיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]' , ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א' או 'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' (במכתב להצלת בחור ישיבה מגיוס לצבא בתרצ"ה), כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
אמנם, גם במכתב למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל הוא כותב 'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים', כשכמובן ביחס לרב קוק גם מדובר ברב לאשכנזים. אלא שהגרי"ז לא רצה להתערב במחלוקת והתייחס לשניהם כרבני הקהילה האשכנזית. בכל מקרה, מכך שהתייחס כך גם לרב קוק בנוסף לאיך שכותב לרב קוק במהלך המכתב, רואים את הערכתו הרבה אליו כפי שהעריך את הרב דושינסקי.
הגאון הרב ישראל חיים דייכס מלידס זצוק"ל - מגדולי הדור באותה תקופה. היה מעריץ נלהב של הראי"ה. למשל, בפתחו של אחד מספריו הרבים של הגרי"ח דייכס, מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה, והרב דייכס מכנהו:
'ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי, תפארת ישראל, אוצר תורה יראה ותבונה, חוקר ומקובל, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א'.
הקנאים שלחו מכתב לגרי"ח דייכס, וציפו כי הוא יענה לבקשתם להחרים את הראי"ה וספרו, הם לא ידעו שהרב דייכס הוא מעריץ של הרב קוק, ולא היה סיכוי שיחרים את הרב קוק. אדרבא, הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים, ומחה על כך בחריפות.
הגאון הרב צבי אריה יעקב מייזלש זצוק"ל - התפרסם כרבה של לאסק הסמוכה לפיוטרקוב ומחבר שו"ת "חדוות יעקב".
כתב בתרפ"ה מכתב לרב קוק שבו מודיע לו על שליחת ספרו ומבקש לשלוח לו את הערותיו, וכך כתב בפתיחה:
'צבי אריה יעקב מייזלש
בן הגאון מו"ה דוד זצל"ה
אבד"ק לאסק והגליל כ"ה יום א' ויקרא תרפ"ה
כבוד גאון הגאונים, רב רבנים, שר התורה, כל רז לא אניס ליה, מופת הדור, איש אשכולות הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק שליט"א קוק, ראש הרבנים בירושלים עה"ק דארעא דישראל...'
הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו.
בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל
ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.' (מובא בספר "בתוך החומות" עמ' 330)
בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מרנן הגאונים מגדולי ירושלים ובהם מגדולי הדור זצוק"ל: רא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), רש"א פולונסקי ("הרב מטפליק" - תר"ל-תש"ח), רצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ז תשכ"א, הרבי מזוויהל, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ (תרמ"ח-תש"ח), ר' מנחם נחום טברסקי מרחמסטריבקה (ת"ר/תר"ג-תרצ"ו), מרן הגאון ר' זאב טברסקי מרחמסטריבקה (תר"י-תרצ"ז), רי"ג הורוויץ (ר"י "מאה שערים" ורב השכונה - תרכ"ט-תשי"א), הרב משה חסקין ("הרב מפרילוקי" - תרל"ב-תש"י), הרב מאיר סטלביץ ("הרב מחסלביץ'" שהיה רב שכונת "זכרון משה"), ר"א אליישיב ("הרב מהומל"), הרב משה פריצקר ("הרב מברדיצ'וב"), הרב שלום מלמד ("הרב מאומן"), הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ("הרב מראדין"), רש"ז זלזניק (ר"י "עץ חיים" לצד הגרא"ז), רי"י וכטפויגל (ר"י "מאה שערים" וחתן ראש הישיבה הקודם מרן הגרז"ר ברוורמן זצוק"ל [נפטר בתרפ"ט] - תרמ"ז-תשל"ח), הרבנים שמחה ושמעון וינוגרד (ראשי ישיבת "תורת חיים"), ר"י סרנא (מראשי ישיבת "חברון" - תר"ן-תשכ"ט), ראשי ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" - רחי"ל אויירבך (תרמ"ז-תשי"ד) והרב שמעון צבי [לידר-]הורוויץ (תר"ל-תש"ז), הרב יחיאל מיכל הורוויץ ("ר' מיכל דיין" שהיה דיין ביפו אצל מרן הגרנ"ה הלוי וידנבוים זצוק"ל ואח"כ רב שכונות "כנסת ישראל" ובתי ברוידא והסביבה בירושלים ומקורב לרב קוק והרב זוננפלד), הגאון הרב חיים קלידצקי זצ"ל (כ-30 שנים רב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים - נפטר בתשי"ד), הרב יעקב הניך סנקביץ והרב חיים אלעזר אלתר (ראשי ישיבת "שפת אמת" הראשונים), הרב משה אריה לייב שפירא (ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ומחשובי רבני חב"ד) ועוד.
וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (הגרח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (מכתב הגרב"ד לייבוביץ מקמניץ המוזכר לעיל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (הגאון ריי"צ מלובביץ' זצוק"ל), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (הגאון ר' יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה זצוק"ל הי"ד - תרמ"ז-תש"ג). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... A%E5%F8%E4
לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק.
ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים:
' "הצור תמים פעלו".
מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'
וכן ראו בקישור הבא את מינויו של הרב פרנק לרבה האשכנזי הראשי של ירושלים כיורש לרב קוק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=19.
כאן רואים בבירור שכלל הקהילה האשכנזית על רבניה תמכה ברב קוק כרבה ואחריו ברב פרנק.
באשכול אחר כאן ראיתי התייחסות למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל כרבה של ירושלים כשבפועל הוא היה רבה של "העדה החרדית" ולא של כלל האשכנזים בירושלים ויורשו של הרב זוננפלד בתפקיד זה. מי שמונה כרבה של ירושלים בתר"ף כיורש של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) הוא מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל (תרכ"ה-תרצ"ה), והוא זה שמרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ג-תשכ"א) ירש אותו. "העדה החרדית" הוקמה כי אלו שהקימו והיו בה לא הסכימו לרבנות הרב קוק בירושלים כי לא ראו בדרכו, דרך המתאימה לקהילת ירושלים כי היא מודרנית מדי בשבילה בראייתם. הרב זוננפלד מונה כרבה של "העדה החרדית" בירושלים, ובהגדרה רשמית היה גאב"ד "העדה החרדית", ומבחינת "העדה החרדית" בלבד זה היה גם מינוי כ'גאב"ד ירושלים'. אך כפי שנראה להלן כלל יהודי ירושלים ורבניה התייחסו לרב קוק כרבם (כך למשל גם משפחות אויירבך ואליישיב), וכן גדולי ישראל מהעולם היהודי ראו ברב קוק את רבה של ירושלים ולא ברב זוננפלד. אמנם היו כאלו שהתייחסו לשניהם כרבה של ירושלים כדי לא להתערב במחלוקת אך מכל מקום זה אומר שראו גם הרב קוק ראוי למשרה זו, ויש לציין כמובן שאלו שהתנגדו לדעותיו הם בוודאי שראו בעיקרון את הרב זוננפלד כראב"ד ירושלים אך רבים מהם התייחסו גם לרב קוק כך ומהסיבה הנ"ל , אך מכל מקום זה מראה שהתייחסו לרב קוק מבחינת גדלותו האישית כפי שהתייחסו לרב זוננפלד.
במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים וליטא כדי להתרים בעבורם כתב מרן הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן (הח"ח) מראדין זצוק"ל (תקפ"ט/תקצ"ט-תרצ"ג) בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים
מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים,
מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא,
ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם, וכן יש לציין שבפרידה לפני צאת הרב קוק לארה"ב השתתפו בין השאר מרנן הגאונים זצוק"ל נציגי הישיבות "עץ חיים" (הרי"מ טיקוצ'ינסקי), "תורת חיים" (הרב זרח אפרים אפשטיין), "מאה שערים" (הרי"ג הורוביץ שכיהן גם כרב השכונה), "חיי עולם" (הרב אלימלך רובינשטיין) ו"שער השמיים" (הרחי"ל אויירבך), הגר"א פילוסוף זצ"ל כנציג הרבנים הספרדיים, הרב חיים מן זצ"ל כנציג ועד המלמדים ונציגי "הועד הכללי - כנסת ישראל". בעתון החרדי "קול יעקב" כתבו בראשית דבריהם על הפרידה:
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר."
להשלמה אביא כי לאחר חזרת הרב קוק מארה"ב נערכה אספת רבנים וראשי מוסדות תורה בבית "הועד הכללי - כנסת ישראל" ובין הדברים הכרוז שפורסם בעקבות האספה הייתה התייחסות לעניין זה:
'האספה כלה מביעה את רגשי תודתה והערצתה לכבוד מרן ראש רבני א"י הגאון רא"י קוק שליט"א על מס"נ לטובת מוסדות התורה והדת באה"ק וכתותו את רגליו בארצות אמריקא לקיומה של תורה בארץ ובגולה ומכירה את פעולותיו הכבירות לחזוקם של מוסדות התורה.'
על הדברים חתומים 24 מרבני ירושלים ומנהלי מוסדותיה.
כמו כן חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקורבנות", במכתב שבו הודה לרב קוק בתרפ"ג על שסידר לו ולמשפחתו אשרת עלייה לארץ וכן שאל אם גם השיג משרה בשבילו לפרנסת משפחתו ובירר האם הקים את ישיבת "תורת כהנים" שרצה להקים שתעסוק בעבודת הכהנים במקדש, וכן מבקש מהרב קוק הסכמה על קונטרס על סדר קרבן פסח שחיבר כחלק שני מספרו "עבודת הקרבנות" ששלח לו כחודש לפני כתיבת המכתב הזה, מתייחס אליו כרבה של ירושלים:
אהרן הכהן
אב"ד דק"ק גאוואשווענצא פלך ווילנא
בע"ה יום ב' ה' ויגש שנת תרפ"ג
כל טוב סלה אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן, ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא, שליט"א
שלום לו ולכל הנלוים אליו והחוסים בצל תורתו שלום לעד. אדשה"ט כיאות.
ברגש קודש הנני נותן לרוקת"ר תודה על אשר הגדיל חסדו עמדי ומילא הבטחתו אלי, כי הגיעני מכתב מהמשרד הארץ הישראלי המרכזי אשר בווארשא כי בא עבורי ועבור ב"ב וויזא לכניסת ארץ ישראל. הבשורה באה וביתי מלא אורה ושמחה, אך אחת צמאה נפשי לדעת אם כינן השי"ת מחשבתו דכקת"ר דבר התיסדות הישיבה הק' של תורת כהנים אשר כתב לי רופקת"ר מזה במכתבו הראשון אלי רק ראשי פרקים, אשר הבטיח ליחן לי משרה בקודש או אולי בדעתו להמציא לי איזה משרה אחרת שיהיה מזה סיבה לכלכל את ב"ב. וידע כקת"ר אשר אין אנכי הולך תמיד בגדולות בשולחן מרוח כי אם במידה ממוצעת וחלק גדול ממדת הסתפקות כי אין דרכי להעמיס ולהכביד על זולתי בכבירות, ולזאת הנני בעיר קטן אף כי כמה פעמים נזדמן לפני עירות גדולות כמו בהוראדנא ובמאראמפאל פלך סוואלק אשר שלחו אל אדמו"ר ובקשו לקבלני עליהם לרב. הלכתי בעצת אדמו"ר למאן בעיר גדולה כדי שיהי' לי בנקל חינוך בני לגדלם על מי התורה והיראה וכן עלתה לי ב"ה עצת אדמו"ר בהצלחה כי בני ב"ה המה מופלגי תורה וי"א ומצוינים במידות טובות. שני בני הגדולים המה בגדר עילויים, אדמו"ר למד בעצמו עמהם כמה שנים וכל הימים היו בישיבה של אדמו"ר שליט"א, ועתה המה צעירי ימים כולם חזקים קודם שנת העשרים, וידוע אשר בפולין מצודה פרוסה על כל בני הצעירים. לזאת, זולת מה שהיא ארץ חמדה, חמדת כל ישראל, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית שנה, נחוץ לי כעת להעתיק דירתי ממדינה זו בשביל הצלת בני. לכן יגדל נא חסדו עמדי להודיעני איזה משרה הזמין ה' לרוכקת"ר לסיבת פרנסת ב"ב שיחיו, כי זה יהיה כח המשכה למשוך לב ב"ב לנסיעה להפיג צערם מה שמפחדים ממה שאניח מקום מנוחה המכלכלני בכבוד פן ח"ו אהיה מוכרח להיות... נודד ללחם. וכאשר אקבל מכתב מרוכקת"ר שיש לו עבורי איזה משרה לסיבת פרנסתי, ישאו רגליהם בשמחה לבוא לארצנו הקדושה.
עוד אקדם פני כקת"ר בבקשה באשר זה כחדש ימים אשר שלחתי לכק"ת את הקונטרס מסדר קרבן פסח מספרי חלק שני, לבקרו ולשום עינו עליו, ואם יפיק הקונטרס רצון מכקת"ר, ייטיב נא לשלוח אלי הסכמתו כי עומד הוא לדפוס. וגם על חלק שני יש לי ב"ה הסכמות מהגאון הצדיק ר' רפאל אב"ד דק"ק ולוז'ין זצ"ל ומהגאון וכו' ר' חיים עוזר ראב"ד דווילנא שליט"א אשר ראוהו ב"ה ושבחוהו ומאד הפיק גם חלק השני רצון מהם. לזאת צמאה נפשי לקבל גם מרוכקת"ר הסכמתו לזאת אם באפשר ימלא בקשתי בטובו כי גם ע"ז מחכה אנכי על תשובתו.
והשי"ת יברך את רוכקת"ר שעולמו יראה בחייו וירבה גבולו בתלמידים ויזכה לראות בנחמת ישראל בגאולה אמיתית ובהרמת קרן התורה, ויזכה לעבוד עבודתו במעשה להקריב תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם בבנין בית מקדשינו.
כחפצו וכחפץ המתכבד בידידותו, אהרן הכהן.'
מרן הגר"ש אלישוב (בעל ה"לשם [שבו ואחלמה]") זצוק"ל (תר"א-תרפ"ו) כתב בתרפ"ב מכתב שבו מברכו על מינויו לרבה הראשי האשכנזי של ירושלים:
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...]
ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו. מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשוב, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
וכן בתרפ"ב כשעוד היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אלישוב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק שבו מכנהו "הרב הכולל" חוץ מהתייחסותו אליו כ"פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי" (ראה סריקת המכתב ב-http://www.otzar.org/forums/viewtopi...be93dd1cb760):
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל. כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים. [...]
אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א
היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום. ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.' ('אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב)
ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידער
מרן הגאון הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצוק"ל (תר"ו-תרצ"ד) - מכונה הגרי"פ. נולד בוורשה ולמד אצל "השרף מבריסק" בלומז'ה, בישיבת וולוז'ין ואצל מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל. עשיר גדול ובעל ספרייה פרטית מהגדולות בפולין. בתרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו המפורסם על "ספר המצוות" לרס"ג זיע"א. בכסלו תרפ"ז עלה לארץ לירושלים לאחר שקיבל אישור עלייה שהשיג עבורו לבקשתו ידידו מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל. היה מעורב בעסקי ציבור. חיבר גם ביאור מקיף בשם "פרחי ציון" ל"כפתור ופרח", אך נפטר לפני שהשלימו. רק הביאור לחמשת הפרקים הראשונים הודפס והשאר אבד בשואה. כן כתב הגהות והערות בספרים שלמד בהם. תלמידו הגרמ"מ כשר זצ"ל רכש מבנו את הספרים, ופרסם חלק מדברי הגרי"פ בקובצי "נועם". כמו כן נדפסו הגהותיו והערותיו למדרש "לקח טוב" ("פסיקתא רבתי"), ל"הלכות גדולות", לספר "זוהר הרקיע" לרשב"ץ זיע"א, ל'שו"ת הרשב"ש', לספר "התשב"ץ", לשו"ת "נודע ביהודה", ל"קצות החושן" ו"אבני מילואים", ל"ערוך לנר" (סדרת חידושים לש"ס), ל"מנחת חינוך" ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים הודפסו בקובצי "קול התורה" ובקבצים תורניים נוספים. ייתכן כי כתב ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך הם נעלמו.
שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א
...והנני משתמש במקרה זה לסייע למעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת..
המכבדו כרם ערכו
ירוחם פישל פרלא
מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) כתב לרב קוק מכתב תודה על מכתב הברכה על מינויו למשרת הרבנות בקהילת קרינקי באזור ביאליסטוק בפולין, ובראשו כתב: 'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה. ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
מרן הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) שהייתה היכרות בינו לרב קוק בישיבת וולוז'ין וכרבנים צעירים, היה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק ובשנים מאוחרות יותר אף בתפקיד הבכיר יותר של גאב"ד שהוא בעתם משרת רבה של "העדה החרדית". ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק והתייחסותו לרב קוק כרבה של ירושלים ולמשל:
'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה תרפ"ג לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר.
כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג)
אף מרן הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה מרבני "העדה החרדית" ושימש כמה שנים כראב"ד העדה החרדית, כתב בה' בניסן תרפ"ג בראש מכתב שבו מציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית לגבי איסורים התלויים בו ביום:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד דפעה"ק.'
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים וזה עצמו מראה על הכבוד הרב שרחש לרב קוק, וכן מכך שר' פנחס אפשטיין הציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית בלי שיהיה מוכרח לעשות זאת, מוכיחה שהעריך מאוד את הרב קוק.
מרן הגאון הרב מנחם מנדל ז'ק זצוק"ל (תרל"א-תש"ג) - התפרסם כרבה של ריגה והיה מועמד להיות הגאב"ד השני של העדה החרדית לאחר פטירת הרב זוננפלד (בסוף נבחר מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל).
במכתב מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א...'
מרן הגאון הרב ברוך מרקוס זצוק"ל (תר"ל-תשכ"א) - התפרסם כרבה הראשי האשכנזי של חיפה וחיבר את "אמרי ברוך". היה שליח מרן הגאון "הסבא מקלם" זצוק"ל להקים את ישיבת המוסר "אור חדש" בירושלים. היה מהמשתתפים במסע המושבות בתרע"ד יחד עם הרב קוק, הרב זוננפלד, הרב חרל"פ, הרב קליערס מטבריה, ועוד.
בט' בניסן תר"פ כתב מכתב לרב קוק בעניין אספת הנבחרים שעמדה להיערך כמה ימים לאחר כתיבת המכתב. וכך כתב במכתבו:
'ברוך מרקוס רב ואב"ד
פעיה"ק חיפה תובב"א
ב"ה יום ט' חדש ניסן תר"פ
כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א.
אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!
בבקשה מהדר"ג ולהודיעני תשובה ברורה בהחוזר ללא שום איחור... עוד פעם בבקשה מהדר"ג להודיעני תיכף את דעתו הרמה בנידן זה.
לפני שבועות אחדים הייתי בירושלים עיה"ק ולמרות רצוני החזק לראות את פני ק', שמעתי אז כי נסע לפתח-תקוה.
אסיים דבריי בברכת שמחת החג. ידידו הנאמן המתכבד לדרוש שלומו ושלו' תורתו הק'
ברוך מרקוס
מרן הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ (ה"ברכת שמואל") זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - במכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן. דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
בהשוואה למכתב שכתב הגרב"ד למרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, וכידוע ר' ברוך דב היה בדעתו של הרב זוננפלד בהתנגדות לציונות, כותב ה"ברכת שמואל 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה במכתב שבו ביקש מהרב זוננפלד עזרה בהשגת אישורי עלייה לכמה מתלמידיו בגלל שהם במצב פיקוח נפש.
מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) כשביקש להעניק סמיכה לשניים מתלמידיו בשנת חייו האחרונה, הוא פנה לרב קוק בבקשה שיעניק "סמיכת חכמים", כלשונו, לתלמידיו ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
בעז"ה שבת 'להורת לששון' לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל
מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (איני יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל) לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו:
'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א.'
מרן הגאון הרב סלימן מנחם מני זצוק"ל (תר"י-תרפ"ד) - מגדולי רבני הספרדים בדורו, ובנו של הגאון הרב אליהו סלימן מני (הרא"ם) זצוק"ל, כיהן כאביו כראב"ד הספרדים בחברון לאחר פטירת הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד") זצוק"ל. הרב קוק פנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה.
בתשובתו בי' בתמוז תר"פ מגלה הרב מני את עומק ההערצה שרחש לראי"ה זצ"ל ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'
מרן הגאון ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצוק"ל (תרכ"ט-תש"ה) - היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו של הרב קוק ולהאזין לדברי תורתו. וראה בהמשך בעניין גיליון ירחון "קול תורה".
כשביקר הרב קוק במקום אכסנייתו של מרן הגאון הרבי מגור זצוק"ל (תרכ"ו-תש"ח) בביקורו הראשון בארץ בתרפ"א, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות ע"ה, ב') ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביו"ד כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך והפר"ח חולקים. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.
מכתב מרנן האדמו"רים הגאונים הרבי מגור, הרבי מאוסטרובצה הי"ד (תרמ"ז-תש"ג), הרבי מראדזין (תרל"ג-תרפ"ט) והרבי מנובומינסק, ר' אלטר אלעזר שמעון פרלוב (בנו הבכור של מייסד חסידות נובומינסק שהוא מרן הגאון ר' יעקב פרלוב זצוק"ל - תרל"ד-תרצ"ג), זצוק"ל, שבו מביאים את השקפתם כנגד השקפתו אך עדיין מעניקים לו כבוד רב:
בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון
ראיתי טענה של אנטי-ציוני קיצוני שהאדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", ו"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי בירושלים" או "הרב הראשי בירושלים" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי" (ההבדל היחיד הוא שכשמדובר ביידוע מתכוונים דווקא לרב של של עיר מסוימת שמדובר עליה או של אזור מסוים שמדובר עליו וללא יידוע הביטוי בפני עצמו שייך לכל עיר או אזור ולפי ההקשר במשפט יודעים לאיזו עיר או לאיזה אזור הכוונה). שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו.
האדמו"ר מסוכצ'וב השלישי, שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב'
ועד כולל גאליציה שלח בתרפ"ב מכתב לרב קוק שבו שאלוהו על חצר שלהם בעיר העתיקה שבה דירות לעניים ונותרה ריקה ועזובה בגלל הסכנות מהערבים הגרים סביבה וישנו מוסלמי הרוצה לקנותה, האם אפשר למכור אותה לו כשבכסף שיתקבל מהמכירה יקנו שטח בעיר החדשה שעליו יבנו בתים לעניים שלהם:
'ועד כוללות גליציען חבת ירושלים
דכל ערי הקודש ת"ו ואהבת ציון את תשכח לנצח
בעה"ק ירושלים תו"ב
ב"ה ירושלים כ"ה בסיון תרפ"ב
כבוד הרב הגדול הגדול המפורסם סוע"ה וכו' מרן הרא"י הכהן קוק שליט"א ראש רבני א"י בירושלים ת"ו
... ובהיות שנזדמן לנו נכרי מושלמי לקנותו שואלים אנו מכבוד הדר"ג שליט"א אם מותר לנו למכור החצר הזו לנכרי עמ"נ שבדמיו נקנה תכף מגרש מחוץ לעיר ע"ש הנדיבה בעלת החצר הנז' לבנות עליו בתים, בהזדמנות הראשונה עבור עניי כוללנו.
נבקש מהדר"ג שליט"א תשובה מידית בכתב כדי שלא נאחר את ההזדמנות הטובה.
בכבוד רב, בשם הנהלת כולל גאליציען:
שלמה פרלמן
אליעזר סג"ל לנדא
דוד בריזל
מכך שהם פנו לרב קוק בשאלה שהטרידה אותם לגבי החצר שלהם שבעיר העתיקה, ולא פנו לרב זוננפלד שגר בבתי מחסה שבעיר העתיקה, מרא שהתייחסו לרב קוק כמרא דאתרא ולא לרב זוננפלד.
מרן הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.'
מרן הגרנ"ט זצוק"ל (תרל"א-תרפ"ט) – ראש ישיבת ראדין. מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים...
הכותב למען קיום התורה ולומדיה
נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה
מרן הגאון הרב יעקב שפירא זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו), ראש ישיבת וולוז'ין המחודשת, שלח מכתב לרב קוק שבו הוא מודה לו על פעלו למען מוסדות התורה וכן כותב שהוא מבקש להעביר חלק מישיבתו לארץ ומבקש מהרב קוק שינהל את ענייניה אם המעבר יתבצע וכאמור גם מבקש לקבל ל"מרכז הרב" תלמידים לישיבתו שמאוד רוצים בכך:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו - ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'
מרן הגרי"ז זצוק"ל (תרמ"ו-תש"ך) - במכתב השני שבו פונה הגר"יז לרב קוק והראשון שכתב הוא עצמו אליו והיה בתרצ"ד (ישנו מכתב מתרפ"ג שבו מצטרף הגרי"ז למכתב דייני ביה"ד בבריסק לרב קוק) ביקש הגרי"ז להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."
ישנן טענות שכל הכבוד הרב הזה הוא בגלל שמדובר בפיקוח נפש. אך מבין המכתבים שבהם פונה הגרי"ז לרב קוק הגרי"ז לרב קוק, רק שניים קשורים לפיקוח נפש (השני הוא מכתב שבו ביקש הגרי"ז לפעול למען הצלת בחור מהגיוס לצבא).
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ורק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשור לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה, וגם במכתבים הארים ישנם תארים מופלגים, כך שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם אם מדובר בפיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]' , ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א' או 'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' (במכתב להצלת בחור ישיבה מגיוס לצבא בתרצ"ה), כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
אמנם, גם במכתב למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל הוא כותב 'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים', כשכמובן ביחס לרב קוק גם מדובר ברב לאשכנזים. אלא שהגרי"ז לא רצה להתערב במחלוקת והתייחס לשניהם כרבני הקהילה האשכנזית. בכל מקרה, מכך שהתייחס כך גם לרב קוק בנוסף לאיך שכותב לרב קוק במהלך המכתב, רואים את הערכתו הרבה אליו כפי שהעריך את הרב דושינסקי.
הגאון הרב ישראל חיים דייכס מלידס זצוק"ל - מגדולי הדור באותה תקופה. היה מעריץ נלהב של הראי"ה. למשל, בפתחו של אחד מספריו הרבים של הגרי"ח דייכס, מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה, והרב דייכס מכנהו:
'ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי, תפארת ישראל, אוצר תורה יראה ותבונה, חוקר ומקובל, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א'.
הקנאים שלחו מכתב לגרי"ח דייכס, וציפו כי הוא יענה לבקשתם להחרים את הראי"ה וספרו, הם לא ידעו שהרב דייכס הוא מעריץ של הרב קוק, ולא היה סיכוי שיחרים את הרב קוק. אדרבא, הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים, ומחה על כך בחריפות.
הגאון הרב צבי אריה יעקב מייזלש זצוק"ל - התפרסם כרבה של לאסק הסמוכה לפיוטרקוב ומחבר שו"ת "חדוות יעקב".
כתב בתרפ"ה מכתב לרב קוק שבו מודיע לו על שליחת ספרו ומבקש לשלוח לו את הערותיו, וכך כתב בפתיחה:
'צבי אריה יעקב מייזלש
בן הגאון מו"ה דוד זצל"ה
אבד"ק לאסק והגליל כ"ה יום א' ויקרא תרפ"ה
כבוד גאון הגאונים, רב רבנים, שר התורה, כל רז לא אניס ליה, מופת הדור, איש אשכולות הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק שליט"א קוק, ראש הרבנים בירושלים עה"ק דארעא דישראל...'
הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו.
בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל
ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.' (מובא בספר "בתוך החומות" עמ' 330)
בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מרנן הגאונים מגדולי ירושלים ובהם מגדולי הדור זצוק"ל: רא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), רש"א פולונסקי ("הרב מטפליק" - תר"ל-תש"ח), רצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ז תשכ"א, הרבי מזוויהל, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ (תרמ"ח-תש"ח), ר' מנחם נחום טברסקי מרחמסטריבקה (ת"ר/תר"ג-תרצ"ו), מרן הגאון ר' זאב טברסקי מרחמסטריבקה (תר"י-תרצ"ז), רי"ג הורוויץ (ר"י "מאה שערים" ורב השכונה - תרכ"ט-תשי"א), הרב משה חסקין ("הרב מפרילוקי" - תרל"ב-תש"י), הרב מאיר סטלביץ ("הרב מחסלביץ'" שהיה רב שכונת "זכרון משה"), ר"א אליישיב ("הרב מהומל"), הרב משה פריצקר ("הרב מברדיצ'וב"), הרב שלום מלמד ("הרב מאומן"), הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ("הרב מראדין"), רש"ז זלזניק (ר"י "עץ חיים" לצד הגרא"ז), רי"י וכטפויגל (ר"י "מאה שערים" וחתן ראש הישיבה הקודם מרן הגרז"ר ברוורמן זצוק"ל [נפטר בתרפ"ט] - תרמ"ז-תשל"ח), הרבנים שמחה ושמעון וינוגרד (ראשי ישיבת "תורת חיים"), ר"י סרנא (מראשי ישיבת "חברון" - תר"ן-תשכ"ט), ראשי ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" - רחי"ל אויירבך (תרמ"ז-תשי"ד) והרב שמעון צבי [לידר-]הורוויץ (תר"ל-תש"ז), הרב יחיאל מיכל הורוויץ ("ר' מיכל דיין" שהיה דיין ביפו אצל מרן הגרנ"ה הלוי וידנבוים זצוק"ל ואח"כ רב שכונות "כנסת ישראל" ובתי ברוידא והסביבה בירושלים ומקורב לרב קוק והרב זוננפלד), הגאון הרב חיים קלידצקי זצ"ל (כ-30 שנים רב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים - נפטר בתשי"ד), הרב יעקב הניך סנקביץ והרב חיים אלעזר אלתר (ראשי ישיבת "שפת אמת" הראשונים), הרב משה אריה לייב שפירא (ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ומחשובי רבני חב"ד) ועוד.
וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (הגרח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (מכתב הגרב"ד לייבוביץ מקמניץ המוזכר לעיל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (הגאון ריי"צ מלובביץ' זצוק"ל), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (הגאון ר' יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה זצוק"ל הי"ד - תרמ"ז-תש"ג). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... A%E5%F8%E4
לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק.
ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים:
' "הצור תמים פעלו".
מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'
וכן ראו בקישור הבא את מינויו של הרב פרנק לרבה האשכנזי הראשי של ירושלים כיורש לרב קוק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=19.
כאן רואים בבירור שכלל הקהילה האשכנזית על רבניה תמכה ברב קוק כרבה ואחריו ברב פרנק.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום פאר הדור, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
איך אויך האט געשריבן:אני רואה שכ' לא מבין עברית ,פולנית כן?
Ghafar myślę co pan do tej pory więcej niż wystarczająco, proszę nie być obsesją
לא בחינם חסמו אותך בכל הפורומים אני מבין לליבך אבל אנחנו לא אשמים
תודה.
ב"לדעת" חסמו אותי רק פעם אחת ומאז המשכתי לדון בעניינו של הרב קוק לא מעט ולא נחסמתי כמו שלא נחסתי לפני אותו פעם כשבמערכת הפורומים הישנה של "לדעת" לא נחסמתי ולו פעם אחת למרות שכתבתי שם על הרב קוק יותר ממה שכתבתי כאן או בפורומים האחרים.
- איך אויך
- חבר ותיק
- הודעות: 6351
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
- האט שוין געלייקט: 8611 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2811 מאל
גם באוצר החכמה (שנחשב יחסית ליבראלי מכל הפורומים החרדיים) אמרו לך פעם אחר פעם לחדול מהאובססיות שלך. רפו"ש בתושח"י.
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
- ברסלבער
- שריפטשטעלער
- הודעות: 2048
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג נאוועמבער 27, 2012 11:07 am
- האט שוין געלייקט: 3570 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3510 מאל
פאר הדור: כנראה יש לך איזה back-fire (איך אומרים את זה בעברית?) בענין הזה.
כולנו מסכימים (או לא מסכימים) עמך שרב קוק היה גדול הדור וצדיק יסוד עולם וכו' וכו' אבל התגובות הארוכות יותר מדי לא מתאימים להקאווע שטיבל, ומשום טירחא דציבורא יותר טוב היה אם היית מביא בקוצר אמרים נקודות קטנות מגדלותו גאונותו וצדקתו.
כולנו מסכימים (או לא מסכימים) עמך שרב קוק היה גדול הדור וצדיק יסוד עולם וכו' וכו' אבל התגובות הארוכות יותר מדי לא מתאימים להקאווע שטיבל, ומשום טירחא דציבורא יותר טוב היה אם היית מביא בקוצר אמרים נקודות קטנות מגדלותו גאונותו וצדקתו.
די וועלט זאגט אז שכחה איז א חסרון, און איך זאג אז עס איז א גרויסע מעלה. אזוי קען מען פארגעסן אלע צרות און פראבלעמען און אנהויבן יעדן טאג פון ניי. (רבי נחמן מברסלב)
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
איך אויך האט געשריבן:גם באוצר החכמה (שנחשב יחסית ליבראלי מכל הפורומים החרדיים) אמרו לך פעם אחר פעם לחדול מהאובססיות שלך. רפו"ש בתושח"י.
עובדה שבאוצר החכמה חסמו אותי הרבה יותר מאשר ב"לדעת", ושם גןם חסמו אותי על תגובות ראויות שלא קשורות כלל לנושא זה, כך שבאוצר החכמה הם לא ממש ליברליים, לפחות לא מישהו מסוים מהבכירים שהוא בעיקר, אם לא רק, זה שחסם.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
ברסלבער האט געשריבן:פאר הדור: כנראה יש לך איזה back-fire (איך אומרים את זה בעברית?) בענין הזה.
כולנו מסכימים (או לא מסכימים) עמך שרב קוק היה גדול הדור וצדיק יסוד עולם וכו' וכו' אבל התגובות הארוכות יותר מדי לא מתאימים להקאווע שטיבל, ומשום טירחא דציבורא יותר טוב היה אם היית מביא בקוצר אמרים נקודות קטנות מגדלותו גאונותו וצדקתו.
אני מבין את העניין, אך העתקתי את הדברים על דמותו ורבנות ירושלים מקבצים שאספתי ולהתחיל ללבחור דברים מסוימים מזה זה הרבה זמן. בכל מקרה לא חייבים לקרוא הכל בבת אחת מי שמעוניים לקרוא דברים אלו.
לגבי רבנות ירושלים, כדי להבהיר ולהוכיח את טענתי, לא מספיק להביא תגובה קצרה.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
בן מלך האט געשריבן:אז חסמו אותך באידישע וועלט, חסמו אותך ב"לדעת", חסמו אותך באוצר החכמה (לא כל כך הרבה כמו ב"לדעת" רק פחות...וכו' וכו'). יפה מאוד! אולי תעשה לעצמך ניק חדש "חסם סופר"...
ב"לדעת" חסמו אותי פעם אחת בלבד, שזה הרבה מאוד פחות מב"אוצר החכמה"!
פורומי אידישע וועלט אינם דוגמה כיוון שהם פורומים של אנטי ציוניים קיצוניים.
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:יש לי הספר "האיש נגד הזרם".
אולי נדפיס "הזרם נגד האיש"..?
מה שייך לענייינינו?
אני הבאתי תגובות שכל כולן התייחסות ישירה לרב קוק ודמותו ולא דברים צדדיים.
בתגובה ראשונה התייחסתי לכך (עם קישורים בעניינים אלו) שגם כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו בהערצה אישית לרב קוק ושהיו גם גדולי עולם רבים שתמכו בדרכו.
אח"כ הבאתי תגובות על תולדותיו, כתביו, יצירתו והגותו, ציטוטים ממשנתו וציטוטים עליו, מעשים והנהגות ממנו ויחס קהילת ירושלים, דברי הספד ושבח עליו מרבנים ואחרים, ויחס גדולי ישראל אליו כרבה של ירושלים.
כל עניינים אלו קשורים ישירות לאשכול על הרב קוק. הדבר היחיד שיכול להפריע לכאלו ואחרים הוא אורך התגובות, אך עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה וגם מתגובות ארוכות לא צריך לפחד. שנית בעניין זה, חוץ מעניין המעשים וההנהגות, כל שאר הענייניםנכנסו בכמות התווים האפשרית בתגובה אחת. כך שגם לפי תגצוגת הפורום יש מקום לתגובות לא קצרות בכלל.
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:חבל על הרוגז.
לא דברתי עליך/אליך. - רק זאת שיש לי ספר זה בספריה שלי. כשקראתי זאת בשעתו, חשבתי על הלצה זו, ספר על הרב הרוא"ה בשם "הזרם נגד האיש".
טעיק - איט - איזי.... תרגום: קח זאת קל...
מתאים באותה מידה לכתוב ספר עליו בשם "הזרם בעד האיש" כי היו גם גדולי עולם רבים שתמכו בדעותיו כפי שכתב הבאתי קישור בעניין וזה כולל גדולי עולם שתמכו בציונות כלומר שעצם התמיכה בציונות היא תמיכה בדעותיו של הרב קוק כמו שב"אורות" וכמובן שזה כולל גדולים שהתבטאו במפורש בעד דבריו של הרב קוק ב"אורות" וספרי מחשבה אחרים שלו וכמובן רובם ככולם היו תומכי הרעיון הציוני, היו היו גם מתנגדי הציונות שתמכו בדעותיו של הרב קוק כמו מרן הגאון ה"פחד יצחק" זצ"ל שאמר על דברי המחשבה של הרב קוק שהם "תורת ארץ ישראל" (ועל הרב קוק עצמו אמר שהוא היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו) ומרן הגאון הרב מטפליק זצוק"ל שאמר על דברי התור של הרב קוק שהם "תורת כנסת ישראל" (הוא היה שואל את הרב נפתלי שטרן שהיה הולך לסעודה השלישית של הרב קוק והתפלל בבית מדרשו של הרב מטפליק בשכונת "בית ישראל": "נפתלי, זוג שוין איבער כנסת ישראל תורה!") ובנוסף, גם הגאון הרב נחמן שלמה גרישפן זצ"ל שהיה מתחילה תלמיד מובהק למרן הגאון הרידב"ז זצוק"ל נעשה למעריץ של הרב קוק ותוצך נלהב במשנתו שכתב מאמר מאלף של תמיכה ב"אורות". ראה כאן על כך: http://www.shoresh.org.il/spages/articl ... le1778.htm
- טעפל
- חבר ותיק
- הודעות: 2048
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 17, 2012 5:25 am
- האט שוין געלייקט: 4610 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 821 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:חבל על הרוגז.
לא דברתי עליך/אליך. - רק זאת שיש לי ספר זה בספריה שלי. כשקראתי זאת בשעתו, חשבתי על הלצה זו, ספר על הרב הרוא"ה בשם "הזרם נגד האיש".
טעיק - איט - איזי.... תרגום: קח זאת קל...
אויף העברעאיש זאגט מען "תזרום", אבער זאלסט וויסען אז דו האסט יעצט אנגעהויבען...פאר הדור גייט דא שרייבען יעצט א גאנצע ספר "הזרם בעד האיש".
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
טעפל האט געשריבן:קאווע טרינקער האט געשריבן:חבל על הרוגז.
לא דברתי עליך/אליך. - רק זאת שיש לי ספר זה בספריה שלי. כשקראתי זאת בשעתו, חשבתי על הלצה זו, ספר על הרב הרוא"ה בשם "הזרם נגד האיש".
טעיק - איט - איזי.... תרגום: קח זאת קל...
אויף העברעאיש זאגט מען "תזרום", אבער זאלסט וויסען אז דו האסט יעצט אנגעהויבען...פאר הדור גייט דא שרייבען יעצט א גאנצע ספר "הזרם בעד האיש".
בגלל שיש כאלו הפוסלים את הרב קוק כנגד כלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות כולל כל מי מהם שהכירו אישית מקרוב בהיותו בירושלים, יש להביא דברים כמו שהבאתי.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
ב"ה
פרט לא ידוע כ"כ הוא הקמת ישיבת מכינה לישיבת "מרכז הרב" בשם "תורת ירושלים" ביוזמת הרב קוק בתרצ"ג.
ראו על כך כאן: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=10063
פרט לא ידוע כ"כ הוא הקמת ישיבת מכינה לישיבת "מרכז הרב" בשם "תורת ירושלים" ביוזמת הרב קוק בתרצ"ג.
ראו על כך כאן: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=10063
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 184
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יאנואר 16, 2013 9:50 am
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 39 מאל
ב"ה
דבר מעניין מאוד הוא שר' בן ציון דייוויס, בנו של הקנאי הגדול הרב מתתיהו דייוויס, היה עוד מילדותו מעריץ גדול של הרב קוק, כפי שסיפר חברו והחברותא שלא בת"ת "עץ חיים", הגאון הרב יעקב רקובסקי זצ"ל שהיה רב המרכז הרפואי הדסה.
ראו כאן תחת כותרת המשנה השנייה מהסוף: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11545
דבר מעניין מאוד הוא שר' בן ציון דייוויס, בנו של הקנאי הגדול הרב מתתיהו דייוויס, היה עוד מילדותו מעריץ גדול של הרב קוק, כפי שסיפר חברו והחברותא שלא בת"ת "עץ חיים", הגאון הרב יעקב רקובסקי זצ"ל שהיה רב המרכז הרפואי הדסה.
ראו כאן תחת כותרת המשנה השנייה מהסוף: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11545
די שטיקל וואס באדערט מיר די מערסטע פון הרב קוק איז וואו ער רעדט וועגן דעם נוצרי, מילא זאגן אז עס זענען דא העכערע ענינים דערין; שורש נשמה גאר הויעך וכדו' דאס זעהט מען שוין אין פריערדיקע אויך, אבער הרב קוק גייט אזוי ווייט אז ער איז מרמז אז מען וואלט ווען געקענט דן זיין די סנהדרין וויאזוי זיי האבן איהם באהאנדלט (אגרות ראיה ח"א 47-48), איז דאס נישט כפירה באמונת חכמים? אדער לכה"פ א זקן ממרא?
- היימישער ליטוואק
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1658
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג דעצעמבער 20, 2012 5:26 pm
- האט שוין געלייקט: 1449 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1074 מאל
- לעיקוואד
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3911
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג סעפטעמבער 10, 2012 7:22 am
- האט שוין געלייקט: 1536 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6289 מאל
- קאנטאקט:
ריכטיג האט געשריבן:די שטיקל וואס באדערט מיר די מערסטע פון הרב קוק איז וואו ער רעדט וועגן דעם נוצרי, מילא זאגן אז עס זענען דא העכערע ענינים דערין; שורש נשמה גאר הויעך וכדו' דאס זעהט מען שוין אין פריערדיקע אויך, אבער הרב קוק גייט אזוי ווייט אז ער איז מרמז אז מען וואלט ווען געקענט דן זיין די סנהדרין וויאזוי זיי האבן איהם באהאנדלט (אגרות ראיה ח"א 47-48), איז דאס נישט כפירה באמונת חכמים? אדער לכה"פ א זקן ממרא?
ניין, מותר לבית דין שבדור הזה להתווכח עם בית דין שבדור שקודם לו, ואין זה זקן ממרא כל שכן שאינו כפירה. בוודאי יכול ת"ח היום לבא ולומר שלא נראה לו איך שפסקו סנהדרין אפילו של יהושע בן נון בכל נושא, רק שלענין הלכה אי אפשר לפסוק אחרת כי קבלנו על עצמנו חתימת התלמוד, אבל בעצם הענין, בוודאי ניתן להתווכח. (איך גיי נשט אריין דא אין דער עצם זאך צו עס איז גערעכט צו נישט, נאר באופן עקרוני צו זיך דינגען אדער פרעגן א קשיא אויף א פסק פון סנהדרין איז כפירה וכו',). חז"ל און די ראשונים זענען פיל מיט בקורת אויף חטאי וחסרונות הקודמים להם, אפילו די אבות און משה רבינו, און זיי אליינס זענען נישט פטור פון דער זעלבער סארט בקורת.
I have a dream
Martin Luther King ~
Martin Luther King ~
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
היימישער ליטוואק האט געשריבן:רעדט ער פון די פאזיטיווע זייט פון נוצרי דעם מענטשט, אדער פון זיינע פאזיטיווע מעססעדשזעס? אויב די ענטפער איז די צווייטע, דאן האט דאך שוין דער רמב"ם איהם מקדים געווען בסוף הלכות מלכים.
וואו זעהסטו דעם רמב"ם רעדן פון זיינע פאזיטיווע מעסעדשעס?
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
היימישער ליטוואק האט געשריבן:רעדט ער פון די פאזיטיווע זייט פון נוצרי דעם מענטשט, אדער פון זיינע פאזיטיווע מעססעדשזעס? אויב די ענטפער איז די צווייטע, דאן האט דאך שוין דער רמב"ם איהם מקדים געווען בסוף הלכות מלכים.
הרב קוק רעדט פון זיינע מעסעדזשעס אין עטליכע פלעצער עפ"י רוב באצייכנט ער זיי נעגעטיוו. אבער אין פלאץ וואו איך האב אנגעצייכנט נעמט ער זיך ממש אן פאר איהם ד.ה. פארן מענטש.
ונבנתה העיר האט געשריבן:וואו זעהסטו דעם רמב"ם רעדן פון זיינע פאזיטיווע מעסעדשעס?
יד החזקה הלכות מלכים פי"א הי"א