זעה דא די פארשידענע שערים וואס דער הר הבית האט, לכאורה פון זיין באשרייבונג קוקט אויס ער איז געווען היבש נאנט און גאנץ מעגליך אויפן שטח הר הבית. ר' קאווע עס איז גארנישט אזא דשאוק, די אזהרה (מיסודו פונעם אלטן סקעווער רבי אוף אול פיפל) איז דאכט זיך נאר דא ביי די רמפה רעכטס פונעם כותל און זיכער נישט ביי די אראבישע געסאלעך. לכאורה רעדט ער פון
שער הרחמים אדער
שער האריות.
'הר הבית' הוא המתחם אותו הרחיב המלך הורדוס על מנת להגדיל את שטחו של הר המוריה. פסגת ההר מכונה 'אבן השתייה' - ''שממנה הושתת העולם''. המדרשים מייחסים למקום זה אירועים מכוננים נוספים בתולדות עם ישראל, ביניהם עקדת יצחק.
מסיפורי התנ''ך עולה כי דוד המלך רכש את המקום מיד ארונה היבוסי מיד לאחר כיבושו את העיר ''יבוס'', היא ירושלים בשנת 1000 לפנה''ס (לערך). לאחר איחוד העם וקידוש העיר על ידי העלאת ארון הברית, הקים שלמה המלך על הר זה את בית המקדש הראשון.
בית המקדש הראשון עמד על תילו רק כ- 400 שנה, ונחרב על ידי נבוכדנצר מלך בבל וצבאו, אשר הגלה את היהודים למשך 70 שנה. לאחר חזרת היהודים לארצם החלו בבניית בית מקדש שני באותו המקום, כאשר עם השנים שופץ הבית ואף הורחב.
ההרחבה הראשונה של מתחם הר הבית היתה, ככל הנראה, לאחר שחרור הר הבית מיד היוונים (בשנת 164 לפנה''ס) אז הרחיבו החשמונאים את הרחבה לגודל של ת''ק על ת''ק אמה (250 מטר על 250 מטר לערך).
ההרחבה הנראית לעינינו היום היא ממפעליו העצומים של ה'בנאי הגדול', המלך הורדוס. על מנת להרחיב את רחבת הר הבית, הורדוס הרחיב ובנה ארבעה קירות תמך עצומים (המכונים כתלים), מילא את החלל שביניהם בקשתות ובעפר ועליהם ריצף את הרחבה.
בסך הכל, שטח רחבת הר הבית הינו כ- 140 דונם כאשר הגדול מבין קירות התמיכה הוא הכותל המערבי שאורכו המלא הוא 488 מ'. בזמנו של הורדוס המתחם כלל שלושה מבנים עצומים כאשר החשוב שבהם הוא המקדש עצמו בגובה של כ- 50 מ'. המבנים הנוספים הם הסטיו המלכותי - מבנה בן שתי קומות על גבי 162 עמודי ענק - ומצודת האנטוניה.
שלושת המבנים, יחד עם החלקים העליונים של הכתלים התומכים, נהרסו בט' באב בקיץ של שנת 70 לסה''נ על ידי הרומאים בפיקודו של טיטוס וכך נשאר הבית שומם, עד לכיבוש המוסלמי בשנת 638 על ידי הח'ליף עֹמר אבן אלחט'אב, אשר החל בניקוי ושיפוץ הרחבה ובניית מבנים כאשר הגדולים מביניהם היו כיפת הסלע ומסגד אלאקצא (בתחילת המאה ה-9 לסה''נ).
היום, המתחם כולל למעלה מ-100 מבנים מתקופות שונות, חלקם מבני תפילה, חלקם מבני לימוד, חלקם מיועדים לטקסים דתיים וחלקם רק לקישוט. המתחם מכונה בערבית אלחַרַם א-שַרִיף (''האתר הקדוש והאציל'').
הכניסה למתחם מתאפשרת דרך השערים הרבים המפוזרים לאורך החומות:
בכותל הצפוני: שער השבטים, שער המחילה והשער האפל, בכותל מערבי: שער אלעַ'וַאנְמֶה, שער המשגיח, שער הברזל, שער מוכרי הכותנה, שער מרחץ ההטהרות, שער השלשלת ושער המערביים (רק האחרון פתוח למבקרים שאינם מוסלמים). שרידי שערים נוספים שאינם פתוחים: שער הרחמים בכותל המזרחי, השער היחיד, הכפול והמשולש בכותל הדרומי, וחלקו של שער ברקלי החשוף בכותל המערבי.