פורים תורות
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
פורים תורות
אזוי ווי ס'איז נאך חודש אדר, און די מרבין בשמחה גייט נאך אלס אן, דעריבער גרינד איך די אשכול פאר אלע סארט פורים תורות און קלאץ קשיות וכדו'.
איך וועל זיין דער מתחיל.
די משנה זאגט אין מסכת שבת פרק כ"ד משנה א' מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי, ואם אין עמו נכרי, מניחו על החמור. לכאורה איז שווער, בשלמא לנכרי, נו א נכרי טאר דאך שבת נישט היטן, גוי ששבת חייב מיתה, דעריבער קען מען אים אהין דערלאנגען דאס כיס, אבער מניחו על החמור איז זייער שווער, דער חמור דארף דען נישט היטן שבת? ס'שטייט דאך בפירוש אין פסוק אתה ואמתך ובהמתך?
נאר וואס דען? אלמלא ס'שטייט "על חמורו" איז טאקע זייער שווער, אבער ס'שטייט דאך "על החמור" סתם, נו סתם א חמור פון גאס ברויך טאקע קיין שבת נישט היטן.
איך וועל זיין דער מתחיל.
די משנה זאגט אין מסכת שבת פרק כ"ד משנה א' מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי, ואם אין עמו נכרי, מניחו על החמור. לכאורה איז שווער, בשלמא לנכרי, נו א נכרי טאר דאך שבת נישט היטן, גוי ששבת חייב מיתה, דעריבער קען מען אים אהין דערלאנגען דאס כיס, אבער מניחו על החמור איז זייער שווער, דער חמור דארף דען נישט היטן שבת? ס'שטייט דאך בפירוש אין פסוק אתה ואמתך ובהמתך?
נאר וואס דען? אלמלא ס'שטייט "על חמורו" איז טאקע זייער שווער, אבער ס'שטייט דאך "על החמור" סתם, נו סתם א חמור פון גאס ברויך טאקע קיין שבת נישט היטן.
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
שבע ועשרים ומאה מדינה.
לכאורה פארוואס שטייט מדינה בלשון יחיד? ס'וואלט ווען געדארפט שטיין מדינות.
נאר מ'קען עס פארענטפערן לויט ווי ס'שטייט אין פסוק (פרשת ויגש) ובני דן חושים. פרעגט מען פארוואס שטייט ובני א לשון רבים? ס'וואלט געדארפט שטיין ובן דן חושים. נאר די תירוץ איז וויבאלד פון שבט דן איז ארויסגעקומען אסאך מענטשן, ווי די לשון פון מדרש איז "מרובין כחושים של קנה", און מ'גייט על שם העתיד.
און ס'שטייט אין גמרא אז עתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל הארצות, קומט אויס אז די אלע שבע ועשרים ומאה מדינה וועלן ווערן איינס מיט ארץ ישראל, ממילא שטייט שוין על שם העתיד מדינה בלשון יחיד.
נ.ב. ס'איז אייגענס פריש פון אויוון ארויס וכל הזכויות שמורות.
לכאורה פארוואס שטייט מדינה בלשון יחיד? ס'וואלט ווען געדארפט שטיין מדינות.
נאר מ'קען עס פארענטפערן לויט ווי ס'שטייט אין פסוק (פרשת ויגש) ובני דן חושים. פרעגט מען פארוואס שטייט ובני א לשון רבים? ס'וואלט געדארפט שטיין ובן דן חושים. נאר די תירוץ איז וויבאלד פון שבט דן איז ארויסגעקומען אסאך מענטשן, ווי די לשון פון מדרש איז "מרובין כחושים של קנה", און מ'גייט על שם העתיד.
און ס'שטייט אין גמרא אז עתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל הארצות, קומט אויס אז די אלע שבע ועשרים ומאה מדינה וועלן ווערן איינס מיט ארץ ישראל, ממילא שטייט שוין על שם העתיד מדינה בלשון יחיד.
נ.ב. ס'איז אייגענס פריש פון אויוון ארויס וכל הזכויות שמורות.
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
מה שנפל ברעיוני בחלום הלילה אור ליום עש"ק תצוה, י"ב אדר, השנ"ה הזא"ת לפ"ק.
והוא דבר נפלא עמוק עמוק מי ימצאנו, עין לא ראתה ואוזן לא שמעם מעולם...
שטייט אין גמרא היינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה.
קען זיין ווייל ס'שטייט אז הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים, אז פארקילעכטס און פיבער איז זיך דער מענטש אליין שולדיג אז ער האט נישט אכטונג געגעבן אויף זיך.
אבער באמת קען מען זאגן איז דא נאך צוויי זאכן וואס דער מענטש איז זיך אליין שולדיג דערין, דהיינו די יסורים וואס מען האט ווען מען האלט זיך איין ארויסצוגיין פאר די געברויכן (ביהכ"ס), והשנית "הייזעריגקייט" ווען מען שרייט און מען גארגעלט זיך אויס.
דאס קען זיין די פשט "היינו טעמא דשופר" ווען מען איז פארקילט און מ'בלאזט זיך די נאז, "והיינו טעמא דלולב" ווען מען שאקעלט זיך אויף אלע זייטן ווען מען האלט זיך איין ארויסצוגיין, "והיינו טעמא דמגילה" ווען מען רעדט און מ'דרש'נט א גאנצע מגילה און מ'ווערט הייזעריג, די אלע דריי זאכן איז דער מענטש אליין דער גורם דערצו.
והוא דבר נפלא עמוק עמוק מי ימצאנו, עין לא ראתה ואוזן לא שמעם מעולם...
שטייט אין גמרא היינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה.
קען זיין ווייל ס'שטייט אז הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים, אז פארקילעכטס און פיבער איז זיך דער מענטש אליין שולדיג אז ער האט נישט אכטונג געגעבן אויף זיך.
אבער באמת קען מען זאגן איז דא נאך צוויי זאכן וואס דער מענטש איז זיך אליין שולדיג דערין, דהיינו די יסורים וואס מען האט ווען מען האלט זיך איין ארויסצוגיין פאר די געברויכן (ביהכ"ס), והשנית "הייזעריגקייט" ווען מען שרייט און מען גארגעלט זיך אויס.
דאס קען זיין די פשט "היינו טעמא דשופר" ווען מען איז פארקילט און מ'בלאזט זיך די נאז, "והיינו טעמא דלולב" ווען מען שאקעלט זיך אויף אלע זייטן ווען מען האלט זיך איין ארויסצוגיין, "והיינו טעמא דמגילה" ווען מען רעדט און מ'דרש'נט א גאנצע מגילה און מ'ווערט הייזעריג, די אלע דריי זאכן איז דער מענטש אליין דער גורם דערצו.
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 832
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 22, 2012 10:35 pm
- האט שוין געלייקט: 239 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 572 מאל
פארוואס הייסט די מגילה "מגילת אסתר" א נאמען פון א פרוי
פארוואס נישט מגילת מרדכי א מאן לכאו' האבן דאך ביידע געשריבן די מגילה.
נאר אזוי ווי מען האט געוואלט שרייבן דעם זאץ פון להיות כל איש שורר בביתו
האט מען געמוזט אינטערשמירן אסתר זאל מסכים זיין
פארוואס נישט מגילת מרדכי א מאן לכאו' האבן דאך ביידע געשריבן די מגילה.
נאר אזוי ווי מען האט געוואלט שרייבן דעם זאץ פון להיות כל איש שורר בביתו
האט מען געמוזט אינטערשמירן אסתר זאל מסכים זיין
דיין חתימה איז טאקע גוט,
זעה נאר דיין תגובה זאל אויך שטימען.
זעה נאר דיין תגובה זאל אויך שטימען.
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 835
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 20, 2013 10:36 am
- האט שוין געלייקט: 388 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 381 מאל
ממי_שאמרו האט געשריבן:פארוואס הייבט זיך די מגילה נישט אן מיט ויהי בימי אסתר. לכאורה זי איז דאך די גרעסטע שושבינין ביי די מעשה?
נאר ווייל מיט א פרוי הייבט מען זיך נישט אן...
Oh ya!
דברי מוסר מבדחן לשמעקעדיג:
לערין דיר אויס צו הערן א צווייטענס מיינוג, אז נישט וועסט מין הסתם אויסזען ווי קינות גירושין און א צייט פון יעצט, די יסוד פון שלום בית איז צו קענענן אויסהערן וואס א צווייטער זאגט, מען מוז נישט אלץ אגריען מיט יענעם אבער אויסהערן דארף מען.
לערין דיר אויס צו הערן א צווייטענס מיינוג, אז נישט וועסט מין הסתם אויסזען ווי קינות גירושין און א צייט פון יעצט, די יסוד פון שלום בית איז צו קענענן אויסהערן וואס א צווייטער זאגט, מען מוז נישט אלץ אגריען מיט יענעם אבער אויסהערן דארף מען.
- זר זהב
- חבר ותיק
- הודעות: 9465
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:23 am
- האט שוין געלייקט: 3508 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3654 מאל
gehlungen האט געשריבן:ממי_שאמרו האט געשריבן:פארוואס הייבט זיך די מגילה נישט אן מיט ויהי בימי אסתר. לכאורה זי איז דאך די גרעסטע שושבינין ביי די מעשה?
נאר ווייל מיט א פרוי הייבט מען זיך נישט אן...
Old old old old !!!!!
Hey, you are the one who likes to LOL at your own jokes, right ? So dont be so picky with others
give a smile
איך שרייב וואס איך וויל און וואס איך האלט פאר ריכטיג, וועדער יו "לייק" איט אר נאט
געלונגען, נאך אפאר אלטע סחורה אויב דו דארפסט;
מאיפה יודעים שאסתר היתה פקידה בבנק ? היא אמרה "תבוא מחר"....
*
מהו הנס הגדול ביותר במגילה? שפרסי עשה סעודה...
*
הרואה בעל בית מרזח או בלן, אומר: העושה מלאכה במים רבים.
*
הרואה שקרן אומר: שהכל נהיה בדברו.
*
הרואה גנב אומר: בחכמה פותח שערים.
*
מה מברכים על מעשן סיגריה? ברוך השורף ממונו בידו.
*
מה מברכים על שאלות הטיפשים? ברוך מחסר הדעת.
*
מה מברכים על טבק הרחה? ברוך המעורר ישנים.
*
מדוע אזני המן משולשים? בכדי שלא יתחייבו בציצית. אז למה למצה אין ציצית? כי מצוות מצה בלילה שלא כציצית
*
איך קראו ל"חמה" של המלך אחשורוש? שככה! כנאמר: "וחמת המלך שככה".
ולחמה השניה? בערה! כנאמר: "וחמת המלך בערה (בו)".
ולחמה השלישית? כשוך! כנאמר: "אחר הדברים האלה כשך חמת המלך".
*
מאיפה יודעים שושתי היתה מאתיופיה? שכתוב: "להראות העמים והשרים את יופיה".
*
היכן עבד המן? ב"תנובה". שנאמר : "וימלא המן חמאה".
*
מהיכן לומדים שלא היה שירותים בשושן? שנאמר: "ויתאפק המן".
*
איזה מסימני הסדר מופיע במגילה? כרפס! שנאמר: "חור כרפס ותכלת".
*
מהיכן למדנו שהמלך אחשורוש ואסתר היו שחקני כדורגל? תלמוד לומר: "והמן
נבעט מלפני המלך והמלכה".
*
איזו פרשה מהתורה מופיעה במגילה? "מקץ", שנאמר: "ובהגיע תור נערה ונערה
לבוא אל המלך מקץ היות לה...".
*
מה ההבדל בין פורים לשבתון הבחירות? בפורים - לא הולכים לעבוד ולא בוחרים, בשבתון בחירות - לא עובדים ולא בוחרים.
*
מה משותף לפורים וליום הבחירות? גם בפורים וגם בבחירות, למחרת כולם מורידים את המסכות ומתגלה הפרצוף האמיתי שלהם.
רק חבל שאחרי הבחירות אין את הקטע הזה שאפשר לתלות את הרשעים.
*
מדוע נקרא שמו המן הרשע? אם משום שרצה להשמיד להרוג ולאבד, הרבה היו כמותו?
אלא הטעם משום שכשביקש המן להשמיד ולהרוג, היה לו לעשות את זה בתשעה באב, יום המוכן לפורענות, ולא בפורים. אלא ודאי רשע היה, והתכוון לבלבל שמחתם של ישראל.
*
מהו נס פורים? שהיו לו להמן עשרה בנים ולא עשרים, דאילו עשרים בנים היו לו, אז היה הבעל-קורא את המגילה נחנק חס ושלום, מאחר שצריכים לקרוא כולם בנשימה אחת...
וע"פ הסוד יש לומר, בכדי שיהיו מנין ויוכלו לומר קדיש.
מאיפה יודעים שאסתר היתה פקידה בבנק ? היא אמרה "תבוא מחר"....
*
מהו הנס הגדול ביותר במגילה? שפרסי עשה סעודה...
*
הרואה בעל בית מרזח או בלן, אומר: העושה מלאכה במים רבים.
*
הרואה שקרן אומר: שהכל נהיה בדברו.
*
הרואה גנב אומר: בחכמה פותח שערים.
*
מה מברכים על מעשן סיגריה? ברוך השורף ממונו בידו.
*
מה מברכים על שאלות הטיפשים? ברוך מחסר הדעת.
*
מה מברכים על טבק הרחה? ברוך המעורר ישנים.
*
מדוע אזני המן משולשים? בכדי שלא יתחייבו בציצית. אז למה למצה אין ציצית? כי מצוות מצה בלילה שלא כציצית
*
איך קראו ל"חמה" של המלך אחשורוש? שככה! כנאמר: "וחמת המלך שככה".
ולחמה השניה? בערה! כנאמר: "וחמת המלך בערה (בו)".
ולחמה השלישית? כשוך! כנאמר: "אחר הדברים האלה כשך חמת המלך".
*
מאיפה יודעים שושתי היתה מאתיופיה? שכתוב: "להראות העמים והשרים את יופיה".
*
היכן עבד המן? ב"תנובה". שנאמר : "וימלא המן חמאה".
*
מהיכן לומדים שלא היה שירותים בשושן? שנאמר: "ויתאפק המן".
*
איזה מסימני הסדר מופיע במגילה? כרפס! שנאמר: "חור כרפס ותכלת".
*
מהיכן למדנו שהמלך אחשורוש ואסתר היו שחקני כדורגל? תלמוד לומר: "והמן
נבעט מלפני המלך והמלכה".
*
איזו פרשה מהתורה מופיעה במגילה? "מקץ", שנאמר: "ובהגיע תור נערה ונערה
לבוא אל המלך מקץ היות לה...".
*
מה ההבדל בין פורים לשבתון הבחירות? בפורים - לא הולכים לעבוד ולא בוחרים, בשבתון בחירות - לא עובדים ולא בוחרים.
*
מה משותף לפורים וליום הבחירות? גם בפורים וגם בבחירות, למחרת כולם מורידים את המסכות ומתגלה הפרצוף האמיתי שלהם.
רק חבל שאחרי הבחירות אין את הקטע הזה שאפשר לתלות את הרשעים.
*
מדוע נקרא שמו המן הרשע? אם משום שרצה להשמיד להרוג ולאבד, הרבה היו כמותו?
אלא הטעם משום שכשביקש המן להשמיד ולהרוג, היה לו לעשות את זה בתשעה באב, יום המוכן לפורענות, ולא בפורים. אלא ודאי רשע היה, והתכוון לבלבל שמחתם של ישראל.
*
מהו נס פורים? שהיו לו להמן עשרה בנים ולא עשרים, דאילו עשרים בנים היו לו, אז היה הבעל-קורא את המגילה נחנק חס ושלום, מאחר שצריכים לקרוא כולם בנשימה אחת...
וע"פ הסוד יש לומר, בכדי שיהיו מנין ויוכלו לומר קדיש.
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל