זאג נאר אויף דעם ווילסטו אויך א ערנסטע תשובה? אני כשלעצמי בין איך אנגעבינדען אין איך געהער אין סאטמאר אבער איך קען פארנעמען צו ליינען אדער הערן אנדערע מיינוגען צוליב נייגעא האב איך מיך איינגעקויפט די אויבערדערמאנטע ספר וואס איז מסביר די אלע סקווערע משוגעתן און סדא דארט שיינע הלכות לדעתי איז דא דארטען א שיינע ארבעט יעדער איינער קען זיך עס איינהאנדלען פאר נישטיגע פיפצען דאלער איך מיין אז עס לוינט זיך
אלס נייגעריגקייט וואלט איך עס אויך געקויפט. אבער נאר להלכה און נישט למעשה. די סאטמארער משוגעת'ן (ח"ו) קען איך נאך פארנעמען אבער די סקווערער "קעפעידעס" איז שוין "טאא מאטש":.
א משוגענער באלאנגט אין משוגעים הויז, און א מאלעסטער באלאנגט אין תפיסה!!
אדם המוכה מחבירו יכול לילך לקבול לפני עכו"ם אע"פ דגורם למכה היזק גדול (רמ"א סי' שפ"ח ס"ז), מותר לקצץ ידיו על ידי גוי (ש"ך ס"ק מ"ה).
יש מי שסובר שנשים חייבות להבדיל ויש מי שסובר שאינן חייבות. לדעת הרמב"ם והשאילתות והסמ"ג והחינוך ורוב הפוסקים מצוות הבדלה מהתורה, שבכלל "זכור" לזכור את השבת בכניסתה בקידוש וביציאתה בהבדלה, ואזי גם נשים חייבות בה מהתורה כדוגמת חיובן בקידוש. ואף לדעת הרא"ש והראשונים, הסוברים שהבדלה נתקנה על ידי חכמים, רבים מפרשים שחכמים תקנו את ההבדלה כעין קידוש, וכשם שנשים חייבות בקידוש חייבות בהבדלה. וכך כתבו המאירי והנימוקי יוסף בשם הריטב"א והמגיד משנה. ואמנם דעת האורחות חיים שהבדלה מדברי חכמים ואינה קשורה למצוות "זכור", וכיוון שהזמן גרמא - נשים פטורות ממנה. והרמ"א רצו, ח, חשש לדעתו וכתב שלפיכך לא יבדילו הנשים לעצמן אלא יצאו בשמיעה מגברים. אלא שהב"ח והמ"א ועוד אחרונים כתבו, שאשה שתרצה יכולה להבדיל לעצמה ויש לה בזה מצווה, שכן דעת הרמ"א עפ"י הרבה ראשונים, שנשים רשאיות לברך על מצוות שהזמן גרמן. לפיכך לשיטת הרמ"א אם ירצו יוכלו להבדיל. ואף שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצוות שהזמן גרמן, מ"מ כאן שלדעת רוב רובם של הפוסקים נשים חייבות בהבדלה, ויש אומרים שחייבות מהתורה, יכולות להבדיל לעצמן, ואין בזה חשש ברכה לבטלה.
ולכן מותר לאשה לשתות מההבדלה. אם אתה שואל על פי הדין, מצד הדין אין איסור.
אולם על פי הקבלה, על פי הסוד, וזה גם מובא ע"י מההרי"ץ בעץ חיים, נשים נוהגות לא לשתות. יש בזה ענין עמוק ע"פ הקבלה, בגלל שחווה רצתה להיבדל מאדה"ר, נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש. בעל הבית יעקב כתב על פי סוד גדול, שלא ליתן לנשים מכוס של ההבדלה, המנהג מובא ב"מגן אברהם", סי' רצו אות ד: "נהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה ועיין הטעם בשל"ה". הטעם המובא בשל"ה (הלכות שבת) הוא משום שמובא במדרש (בראשית רבה פרשה יט פסקה ח) שעץ הדעת, ממנו אכל אדם הראשון, בעצת אשתו, היה הגפן: "אמר ר' איבו: סחטה ענבים ונתנה לו" (לאדם הראשון). . לכן נהגו לא לתת להן.
בד"ו איז דא א מג"א דאכט זיך אין סי' רצ"ט אדער רצ"ז וואס זאגט אז "כוס של הבדלה רגיל המבדיל לשתות כלו ואינו שותה ממנו לב"ב", (ניין ער זאגט נישט אז עס טוט אויפוועקען די האר הארמאנען).
וועגען גראבע פיס ווען מען עסט שטייענדיג ווייס איך נישט, אבער איך האב מקובל פון מיין עלטער באבע אז אויב מען עסט אסאך זיצענדיג וואקסט די בויך גרויס, איך בין נייגעריק צו יידל און יאנקל זענען מסכים דערמיט.
האפס ממי כאפט מיך אויס
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
אין קובץ חקירה, ווייזט דער עורך ראשי, העשי זעלצער, אז דאס שטאמט פון די גמרא אז ביר מאכט וואקסען האר באותו מקום, און וויבאלד פרויען'ס שיינקייט איז דוקא אן דעם (זעה מאחורי), און מ'פלעגט מבדיל זיין אויף ביר, ממילא וכו'. א לינק
ממי_שאמרו האט געשריבן:די גמרא גיטין (ע,א) זאגט אז שלושה דברים מתישים כוחו של אדם, האחד הוא אכילה מעומד. די רמב"ם (פ"ד מהל' דעות ה"ג) ברענגט די גמרא להלכה.
נישט דוקא אין פארעם פון גראבע פיס.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
ברסלבער האט געשריבן:בדרך רמז קען מען זאגן אז ווען מען עסט שטייענדיג כאפט מען געווענטליך אריין נאשערייען וואס האבן די סגולה צו מאכן גראב, משא"כ זיצענדיג עסט מען געווענטליך מער נארמאלע עסן.
ווען ביסטו לעצטע מאהל געפארן מיט א היימישע קאר סערוויס דארנעשטאג נאכמיטאג? ווען די טשולנד איז מונחת בקרן זוית אויף זיינע לאפעס, ער איז נוהג ביד כהה, און מיט די יד החזקה עסט כדי אכילת פרס (די לאנד) בנשימה אחת, עד שקריסו צועקת הושענא בא מריטת לחי, וקולו נשמע מהתם עד הכא, עד שכולם צועקים מקודשת מקודשת.
ממי_שאמרו האט געשריבן:בדרך דרוש קען מען אפשר זאגן אז ווען מ'עסט שטייענדיג ווערט מען שוואך, במילא האט מען נישט קיין כוח צו גיין אסאך, במילא קומט אויס אז מ'האט גראבע פיס (ווענט זיך צו פרעה האט געהאלטן ווי המן וועלכע האט גע'פסק'נט ווי די רמב"ם אז ספיקי דאורייתא לחומרא)
אז דו פאנגסט אן מיט זיינע פורים תורות (ווייסט וועמען איך מיין), ענדיג שוין צו: פרעה איז כידוע געווען זייער נידריג, די סיבה איז געווען ווייל ער האט זיך דאך געהאלטן פאר א גא-ט ממילא איז ער געגאנגען טוהן זיינע צרכים ביים נילוס. וויבאלד ער האט זיך דאך געהאלטן גא-ט אליינטס פלעגט ער דארטן אויך עסן, וסתמא דמילתא האט ער געגעסן שטייענדיג בחפזון אז קיינער זאל נישט זען, ממילא זענען אים די פוס געוואקסן אין די ברייט אנשטאט אין די הייעך, אזוי ארום איז ער געווען נידריג. כפתור ופרח! ליכא מידי דלא רמיזי... וזה היה כוונת המן בן האגגי וכו'...
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
איך האב אמאל באגעגנט א וועבזייטל וואס גיט זיך אפ מיט אוועקשטעלן די ווארהייט פון לעגנדעס און איינרעדענישן http://www.snopes.com/
צו די חשוב'ע רעדאקציעס פון אידישע אויסגאבעס: אדם אוסר את שלו, עס איז נישט ערלויבט זיך צו באנוצן מיט מיינע ארטיקלען אן קיין בפירושער ערלויבעניש. איר קענט אייך מיט מיר פארבינדן אין אישי. א דאנק פון פאראויס.