ספרים היפך שיטת ויואל משה

[יאיר]

דער שטיקל געפעלט מיר דאס מערסטע, עס איז אביסל נוגע צו אונזער אנדערער שמועס.

However, true to form, Alo Na’aleh attempts to defend the Satmar Rebbe. Before discussing a particularly egregious misreading of a source in Vayo’el Moshe, Alo Na’aleh (pg. 172-3) claims that the misreadings of the sources exhibited in Vayo’el Moshe don’t stem from actual mistakes by the Satmar Rebbe. Rather, the Satmar Rebbe was convinced that Zionism was a terrible calamity, and was willing to twist sources in order to convince people that it is wrong. In other words, the ends justify the means. Alo Na’aleh finds a source permitting such tactics in the well-known Gemara in Pesachim 112a, where it says that הרוצה ליחנק היתלה באילן גדול, explained by the Rashbam there to mean that one is permitted to falsely quote his Rebbe if he knows the halacha to be true, and he won’t be listened to otherwise. However, Alo Na’aleh limits this heter to polemical works such as Vayo’el Moshe.

[גלות יוד]

"נרתעתי לקרות בחומותינו (העלון של הנטורי קרתא) מיום ה' מרחשוון תשי"ט דברי בלע שצריך למסור נפש שלא לעזור למדינת ישראל נגד הקמים עליהם להכחידם, ופוסקים דין זה עפ"י תורה"ק על סמך מה שאסרו חז"ל "למרוד באומות". והוא גלוי פנים בתורה שלא כהלכה להביא בסכנה מיליונים יהודים. חז"ל הזהירו שלא למרוד באומה שכבר כבושים תחת ידם משום סכנה אבל לאחר שפרקו עול המלוכה אף שעברו על האזהרה צריך לעזרם במסירת נפש.

..וכל הרבנים שהיו נגד הציונות ויסוד המלוכה היה זה קודם הקמתה אבל אחר שכבר קמה ונהיתה המשתדל לספות ביד אומות העולם אפילו לא היה בזה סכנה הריהו מוסר גמור ורודף כלל ישראל. וכל שכן כפי המצב שממ'ש סכנת כליה בזה.

ועבירה זו נגררת מעבירה אחרת שדנים את כל הציונים והמזרחים והאגודאים ורבנים לכופרים ואפיקורסים וכבר אמרו חז"ל איזהו אפיקורוס? המבזה ת"ח

..כי הערבים ושותפיהם משתמשים בדבריהם, והימים ימי הרת עולם וסכנה נוראה מבחוץ וגם מבפנים בזה.

..שכתבתי בשם אחד הגדולים (הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל) שאומה הישראלית גם כן אומה היא ואין למרוד בה.. אמנם דבר זה היא מפורסם שבזמן שהכריזו "באיקאט" על הנאצים פנה הגר"א ווסרמן הי"ד להג"ר חיים עוזר (גיסו) למה אינו מוחה בהם, שהרי הזהירו חז"ל שלא למרוד באומות . והשיב שגם אומה הישראלית אומה היא."

(כתבי הגרי"א הענקין זצ"ל,תשובות איברא סימן קט')

דאס איז א גאנצע בוך זיך באציענדיג אויף רב הענקין פון דער באקאנטער חיים ליבערמאן

[[NAMELESS]]

איך בין א שטארקע סאטמארער, אבער אזוי ווי איך האב געלערנט מסכת מגילה פאר פורים האב איך זיך באגעגענט מיט א גמרא אין מסכת מגילה. ווי עס שטייט אזוי;

ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה ' בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית ומה ראו לומר ברכת ' השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהלים י, טו) שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א, כו) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א, כח) ושבר פושעים וחטאים יחדיו (יכלו) וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהלים עה, יא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט, לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהלים קכב, ו) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר (הושע ג, ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר (ישעיהו נו, ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באתה תודה שנאמר (תהלים נ, כג) זובח תודה יכבדנני ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה דכתיב (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים.

(יז: יח.)

לויט די גמרא איז נישט מדינה די אתחלתא דגאולה??
שטייט נישט דא אז קודם גייט אלע אידן דארפן איינעמען (אדער לכל הפחות ארויפגיין קיין ארץ ישראל) פאר משיח קומט??

נאכאמאל, איך בין א סאטמארער איך פרעג פשוט.

[ברסלבער]

אין ויואל משה ווערט עטליכע מאל ארומגערעדט וועגן די גמרא, ער ברענגט פון די ראשונים אז די ערשטע קיבוץ גליות פון וואס די גמרא רעדט דא וועט נישט זיין צו ארץ ישראל, נאר צו די מדבר און פון דארט וועט מען שפעטער גיין צו ארץ ישראל, און דאס וואס עס שטייט אין די ברכה וקבצינו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצינו, קודם אז אין אסאך נוסחאות שטייט נישט לארצינו, און אפילו אויב יא, מיינט עס אז די ציהל פונעם קיבוץ איז שפעטער אנצוקומען לארצינו.

אז דו ביזט א שטארקע סאטמערער דארפסטו לערנען מער ויואל משה..

[היימישער ליטוואק]

וואס מיינט קיבוץ גליות, אויב מ'איז נאך אין גלות (=נישט אין ארץ ישראל)?

[ברסלבער]

וואס האט קיבוץ גליות מיט ארויס גיין פון גלות?
קיבוץ גליות - צוזאמנעמען אלע גליות אויף איין פלאץ.

[[NAMELESS]]

אין ויואל משה ווערט עטליכע מאל ארומגערעדט וועגן די גמרא, ער ברענגט פון די ראשונים אז די ערשטע קיבוץ גליות פון וואס די גמרא רעדט דא וועט נישט זיין צו ארץ ישראל, נאר צו די מדבר און פון דארט וועט מען שפעטער גיין צו ארץ ישראל, און דאס וואס עס שטייט אין די ברכה וקבצינו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצינו, קודם אז אים אסאך נוסחאות שטייט נישט לארצינו, און אפילו אויב יא, מיינט עס אז די ציהל פונעם קיבוץ איז שפעטער אנצוקומען לארצינו.

אז דו ביזט א שטארקע סאטמערער דארפסטו לערנען מער ויואל משה..

אלס בחור געלערנט. שוין אסאך יאר פארלאפן. און וואס טוט זיך מיט אתחלתא דגאולה?

[היימישער ליטוואק]

וואס האט קיבוץ גליות מיט ארויס גיין פון גלות?
קיבוץ גליות - צוזאמנעמען אלע גליות אויף איין פלאץ.

לשון הגמרא

ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א, כו) ואשיבה שופטיך כבראשונה

קלאר אז מ'רעדט פון עם ישראל'ס צוריקקער פון דער פרעמד.
רש"י מערקט דאס אויך אן, שרייבענדיג אז מען וועט נאר נישט האבן ירושלים. ווייל דאס איז דאך מוכרח אז קבוץ גליות מיינט צוריקקומען קיין ארץ ישראל.
זעה אויך גמרא מס' תענית דף ח'

אמר רבי יוחנן: גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות, שנאמר (תהלים קכ"ו) שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, ואין אפיקים אלא מטר, שנאמר (שמואל ב' כ"ב) ויראו אפקי ים

[ברסלבער]

איך זעה נאך אלץ נישט ווי די גמרא זאגט דא אז די ערשטע קיבוץ גליות וועט זיין צו ארץ ישראל.
און דער ויואל משה זאגט עס נישט פון זיך אליינ'ס, ער ברענגט עס פון די ראשונים, דאכטציך פונעם ראב"ד, אז קודם וועט זיין איין קיבוץ צו די מדבר און דארט וועט משיח מחזיר בתשובה זיין די אידן, און דערנאך גיין אויף ארץ ישראל.
פאר מער דיטעיל'ס קוק אריין אין ויואל משה, איך האב עס אויך נישט געלערנט ממש לעצטנ'ס, און איך האב נישט קיין געדולד יעצט נאכצוקוקן.

[דעתי הענייה]

שמעתי אז עס איז נארוואס ארויסגעקומען א ספר עלה נעלה, ווי עס ווערט צולייגט און אפגפרעגט דער גאנצער ספר ענין נאך ענין.
איינער ווייסט מער דערוועגן?

[קאווע טרינקער]

שמעתי אז עס איז נארוואס ארויסגעקומען א ספר עלה נעלה, ווי עס ווערט צולייגט און אפגפרעגט דער גאנצער ספר ענין נאך ענין.
איינער ווייסט מער דערוועגן?

דא

[[NAMELESS]]

אגב, דאס נאמען איז זייער אומפאסיג. דאס האבן די מרגלים געזאגט קעגן דעת משה רבינו און די תוצאות איז געווען זייער אומאנגענעם...

[היימישער ליטוואק]

ורבינו קרא בעיתון של חוגי הקנאים שכותבים, כדרכם, שחב"ד אפיקורסים מצד שלא חוששים לענין של הג' שבועות, שלא לעלות בחומה וכדומה. ואמר רבינו שזה פליאה איך שאנשים משתמשים בשם "אפיקורס" כ"כ בקלות. הלא אם מישהו שומר המצוות ושומר להשקפות שמוזכר שמעכבים, מה שייך לקרותו אפיקורס בשביל דבר כזה! ובכלל מה שייך לעשות עסק גדול על דבר כזה שמוזכר רק בגמרא, בשו"ע לא מוזכר, ואפילו רוב הראשונים לא מזכירים אותו, רואים שאינו מעיקרי היהדות, ובכלל, זה דבר שאפשר לפרשו כמו שרוצים ומה שייך לעשות אפיקורס בשביל זה!
וגם על המזרחי שיש שקוראים להם אפיקורסים, א"א כך להגיד, דאינם עוברים על עיקרי היהדות, ואסור להשתמש כ"כ בקלות בשמות כאלו. וחשב רבינו ואמר שנדמה לו שבשיר השירים יש לרמב"ן פירוש על מושג זה שלא יעלו בחומה, וכדאי לעיין שם.

(מסורת משה ע' תקצ"א)

[הקטן]

I always had difficulty grasping the logic of Maimonides' words, if used in the context of him addressing legitimate or illegitimate wars:

אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה

If a Jew has a question as to the Halachic legitimacy of a military campaign, whether one should join the cause or not, how could such an immediate and practical question that needs an imediate and practical answer be hinging on an event in the future, namely the eventual success or failure of the endeavor. It's almost as if Maimonides is labeling the legitimacy of a current action, say to join the IDF, as "TBD" (to be determined.)

Now, to begin with, I don't think Maimonides is addressing the legitimacy of a military campaign against the nations. The war seems to be a kosher act regardless. He's only providing a formula by which to determine whether that war was lunched by the Anointed or simply by a Jewish king.

דער רמב"ם האט נאך א קאנדישן פאר דעם,

"הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"

דאכט זיך אז טעאדאר הרצל און לוי אשכול זענען דערווייל גאר ווייט פון דעם קאנדישן

מעג אן ערליכע איד, א הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד, עובר זיין אויף די שלש שבועות???
די רמב"ם האט נישט קיין פראבלען מיט אינזער ציוני על פי תורה חאטש ער איז קלאר נישט משיח נאר אן איינפאכע looser

[היימישער ליטוואק]

דא דעת מרן מבריסק ז"ל בנוגע צו זאגן אז ניסים קומען פון דעם שטן רח"ל. און כידוע וואס דער צנז-קלוזנבורגער רבי האט גאר שטארק דאס קריטיקירט (ווער קען ארויפשטעלן?)

[לעיקוואד]

איך האב באמערקט אויך אין אגרות משה חלק ח' איז דא א תשובה וועגן ניסים פון די מדינה ווי ער זאגט כנגד דעת על הגאולה ועל התמורה, אין לי כעת נערוון נאכקוקען און צוצייכענען ווי, ומראה מקום אני לכם.

[smartinof]

און די הקדמה פון עלה נעלה, ברענגט א תשובה פון הרב הרציל הענקין, אייניקל פון הגאון ר' יוסף אליהו ז"ל, צו מען מעג באטיטלען סאמאר רב מיט אדמו"ר, זצ"ל וכדו', דארט ברעגט ער אויך א מעשה אז בשעת עס האבן זיך ארומגעשלאגן, סאטמר מיט הרב פיינשטין בנוגע די מחיצות, האט זיך רב קוק אנגערופן: הגם געווענליך דינגען מיר זיך, אבער מיט דעם האלט איך ווי אים, די מעשה שטימט מיר עפעס נישט, ערשטענס די יארן, און צווייטענס, און מיינע אויגן איז רב קוק געווען א דרגה העכער וואו אזאלכע זאכען זאלן אים באדערן

[מאיר]

און די הקדמה פון עלה נעלה, ברענגט א תשובה פון הרב הרציל הענקין, אייניקל פון הגאון ר' יוסף אליהו ז"ל, צו מען מעג באטיטלען סאמאר רב מיט אדמו"ר, זצ"ל וכדו', דארט ברעגט ער אויך א מעשה אז בשעת עס האבן זיך ארומגעשלאגן, סאטמר מיט הרב פיינשטין בנוגע די מחיצות, האט זיך רב קוק אנגערופן: הגם געווענליך דינגען מיר זיך, אבער מיט דעם האלט איך ווי אים, די מעשה שטימט מיר עפעס נישט, ערשטענס די יארן, און צווייטענס, און מיינע אויגן איז רב קוק געווען א דרגה העכער וואו אזאלכע זאכען זאלן אים באדערן

הרב קוק האט שוין לאנג נישט געלעבט דעלמאץ. אפשר אן אנדערע רב הראשי

[smartinof]

אפשר מיינט מען דארט רב צבי יהודה, יש לעי' עוד הפעם

[chosen people]

ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1574:15741574-1574&catid=153&Itemid=100513

[קאווע טרינקער]

אינעם נייעם המעיין, פון דעם חודש.
http://www.shaalvim.co.il/uploads/files ... -63-66.pdf

[היימישער ליטוואק]

א דאנק אייך ב[tag]אשטעטיגט[/tag] פארן שרייבן דאס אין דא

די רמב"ם רמב"ן בית יוסף אבני נזר זענען נישט מתיר. ביטע לאמיר זאך האלטען צים אמת. די אור שמח (אין די בריוו שנדפס לאחר פטירתו) איז יא מתיר, אבער ער רעדט פין שבועות שלא ימרדו באומות (אז וויבאלד די אומות זענען מסכים אין כאן מרידה) אבער לכאורה נישט פין שלא ידחקו את הקץ (נעמען א מלוכה ברשות האומות).

אויך ר' יהועשלע קוטנא (ישועות מלכו) רעדט פין ישוב א"י נישט פין מלוכה.

דעס אז מען האט עובר געווען איז ניטש קיין היתר, ממעג בלייבען וואוינען מיט אן אשת איש וויבאלד מהאט שוין עובר געווען?.

לויטען מהר"ל איז שלש שבועות ביהרג ואל יעבור. אויך מקען מאכען אופנים אז די יודען זאלן נישט געשעדיגט ווערן.

די אבני נזר יו"ד סימן תנד
איברא דכל זה הוא רק כשאין לו רשות מהממשלה לעלות. אבל אם השיג רשות לעלות ולהתיישב שמה שוב מחויב לעלות דמעתה ליכא הטעם דכל דליתא בציבור ליתא ביחיד שאם יותן רשות לכל ישראל לעלות לא יחשב שעולין בחומה. כי בחומה פרש"י ביד חזקה. גם י"ל כי אם יותן רשות לכולם יחשב פקודה...

אנטשילדיגט טייערע חבר, אבער ווי פריער שוין דערמאנט, די אבני נזר אין ישועות מלכו (אין לכאורה דער אור שמח) רעדן נאר פין די שבועה פין יעלו בחומה אז עס איז מותר ברשות (וויבאלד עס איז נישט בחומה, בחזקה), אבער זיי רעדן אינגאנצען נישט פין שלא ידחקו את הקץ, וואס אויף דעם זאגט דער מהר"ל עס איז אסור אפילו די אומות וועלן צווינגען די יודען צי נעמען א מלוכה. (אזוי ווי הימלער ימ"ש אין נאך געוויסע נאציס ימ"ש האבען געוואלט פין אנפאנג)

ב"ויואל משה", "מאמר שלש השבועות", סעיף כ' כתב שדין השבועות הוא ייהרג ואל יעבור ולומד זאת מדברי המהר"ל בעניין השבועות ב"נצח ישראל" פרק כ"ד. בדברי הרבי מסטמר יש חמש בעיות קשות:
א. איך אפשר ללמוד הלכה כזו קיצונית שצריך להיהרג ולא לעבור על השבועות כמו דין גילוי עריות, שפיכות דמים וע"ז מדברי דרוש ומחשבה?
ב. נוסח דברי המהר"ל שעליהם מסתמך הרבי מסטמר אינו כפי הנוסח של דברי המהר"ל המופיעים לפנינו. בנוסח דברי המהר"ל בנצח ישראל פרק כ"ד כתוב: "אף אם יהיו רוצים להמית אותם בעינוי קשה, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משנים בזה, וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד ויש להבין זה", וכוונתו שאף במקום שמענים והורגים אותנו (כמו שהיה בגלויות רבות), בכל זאת, כל אחד ואחד מישראל שלא ימרוד באומות כיוון שאחת השבועות היא שלא למרוד באומות (כלומר המהר"ל פונה גם לכל אחד ואחד מישראל ולא רק לכלל). בנוסח שהביא הרבי מסטמר כתוב "וכן פירוש כל שבועה ושבועה משבועות הללו" במקום הנוסח המופיע בספר "נצח ישראל, וע"פ זה פירש שהמהר"ל אומר שגם אם מענים אותם ורוצים להמיתם אם לא יצאו מגלותם, עליהם למות ולא לצאת. כאמור לעיל, פירוש זה לא מסתדר עם נוסח דברי המהר"ל שלפנינו ב"נצח ישראל". (המשפט שכותב הרבי מסטמר בדברי המהר"ל מופיע כך במהדורות הראשונות: במהדורה הראשונה בתש"ך בעמ' נ"ג-נ"ד ובמהדורה השנייה עם הוספות [ללא ציון שנה] בסעיף כ', עמ' ל"ח. במהדורה החמשית, אלול תשל"ח, סעיף כ' עמ' ל"ח ובמהדורה הששית, ירושלים תשל"ב באותו מקום, "תוקן" הנוסח ל: "וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד משבועות הללו". גם זה אינו נוסח המהר"ל שאין בדבריו את המילים: "משבועות הללו", ועוד שיש כן בעיה דקדוקית רצינית [ראה להלן סעיף ה']. לכן לא ייתכן שזו כוונת המהר"ל, מה שהבין בדבריו הרבי מסטמר).
ג. מדברי המהר"ל בעניין כיצד להתייחס לשבועות, לא רק שאי אפשר להבין שדין השבועות ייהרג ואל ייעבור, אלא אף א"א להבין שיש בשבועות איסור הלכתי כלשהו, אלא המהר"ל אומר שהשבועות הן גזירות אלוקיות כדי לשמר את המצב הגלותי שהוא לא טבעי לעם ישראל ולמנוע מעם ישראל לחזור למקומו הטבעי בא"י, וא"א בשום אופן להבין מדברי המהר"ל שיש כאן איזה שהוא איסור הלכתי. גם ה"שם משמואל" למשל הבין שהמהר"ל מפרש את השבועות בדרך רעיונית-מחשבתית (דבריו מופיעים בשו"ת אבני נזר", סימן תנ"ד. אמנם הוא הבין שהמהר"ל מפרש כאביו, וזה לא מדויק לגמרי כיוון שאביו מפרש את השבועות לישראל שנאמרו לשרשם של נשמות ישראל למעלה, ואת השבועה לאומות כשבועה לשורש נפשותיהם למעלה, שרי האומות שלא יסיתום להשתעבד בישראל יותר מדי, והמהר"ל מפרש את השבועות כגזירות אלוקיות, אך בכל מקרה ברור לפי ה"שם משמואל", שא"א לפרש את דברי המהר"ל על השבועות כאיסור הלכתי, ובוודאי לא כדין ייהרג ואל יעבור).
ד. מה שאומר הרבי מסטמר זה עצמו עברה על השבועה שלא למרוד בגויים. אם המלכות מאיימת עליך שתרצח אותך אם לא תצא מארצם ואתה מסרב לצאת, אין לך מרידה גדולה מזו, כך שלומר שהשבועות הן ייהרג ואל יעבור זה עצמו עברה על השבועה שלא למרוד בגויים. וכן אם מכריחים את כלל היהודים בגלות מסוימת שיעלו כחומה (ביחד) לא"י או שימותו, אם מסרבים לעלות כדי לקיים את השבועה שלא יעלו כחומה (לפי שיטת סטמר שהשבועה שלא לעלות כחומה זה גם ברצון האומות ונראה בסעיף 5 שרבים מחכמי ישראל לא סוברים כך), אז מורדים במלכות וזו עברה על השבועה שלא למרוד באומות, ולא ייתכן שקיום שבועה אחת יגרום לעברה על שבועה אחרת. וכן לגבי השבועה שלא לדחוק את הקץ, כלומר, שלא להרבות בתחנונים יותר מדי, כפי שמפרש רש"י, אז אם הגויים אומרים לישראל שירבו בתחנונים או שימותו אז הם צריכים למות ולסרב להרבות בתחנונים בגלל השבועה?! ולגרסה ברש"י "שלא ירחקו את הקץ בעוונם", כלומר שהעוונות יגרמו שהקץ יבוא מאוחר יותר, מה שייך כלל השבועה לדורו של שמד? וכן לגבי השבועה שלא יגלו מסטורין שלהם לגויים, אם הגויים אומרים להם או שתגלו או שתמותו, צריכים למות כדי לא לגלות מסטורין שלהם לגויים, בגלל השבועה?!
ה. בעיה לשונית: מדברי המהר"ל "וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד", א"א להבין שהכוונה לשבועות כיוון שאז היה צריך להיות "וכן הפירוש אצל כל אחת ואחת", אלא כאמור לעיל הכוונה לכל אחד ואחד מישראל (ראה ב').
לכן, מכל זה ברור שלא ייתכן שהשבועות הן בדין ייהרג ואל יעבור לפי איזו דעה שהיא של חכמי ישראל עד הרבי מסטמר, גם לפי הסוברים שהן הלכה, ובוודאי שלא ייתכן שהמהר"ל סובר כך, שהשבועות הן לדעתו בכלל גזרות אלוקיות ולא הלכה. לכן דעה זו של הרבי מסטמר לא יכולה להיות יותר מדעת יחיד.

[היימישער ליטוואק]

ברענגט דער ויא"מ דעם "אם הבנים שמחה" באיזה מקום?
האט ער גזען דעם ספר?