קאווע שטיבל

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:
און בנוגע די וואס האלטן אז עבודה זרה האט נישט קיין אמתע כח. פון וואו ווייסן זיי דאס? ווייל זיי גלייבן נישט אין קיין איבערנאטורילכע כחות. טא אויב אזוי פארוואס אין די אנדערע נסים פון תנ"ך גלייבן זיי יא? עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?! מאך אפ איינמאל פאר אלעמאל צו די גלייבסט אין איבערנאטורליכע כוחות צו נישט, און לאז כלל ישראל צורוה.

face the fact. די מחברי התנ"ך האבן געגלייבט אז עבודה זרה האט א כח. אז דו ווילסט לייקענען אין נסים, כל הכבוד. אבער קום מיר נישט פארקויפן קיין אטעאיזם בשם די תנ"ך, אז איך וויל ווערן אן אטעאיסט האב איך בעסערע ספרים ווי די תנ"ך, כנלעדה"ק.

מי אני האט געשריבן:ווי באקאנט שטייט אין ע״ז נה. אז ע״ז האט א כח (מ׳קען דאס אויך פארטייטשן...).

אמנם אם השדים הם נמצאים כמו שנתפרסם במאמרי רז"ל, או אם הם בלתי נמצאים כמו שיחשבו קצת מבעלי העיון, זה אינו עיקר ושורש לאמונה האלהית, כי המאמין לא יקרא כופר בהחלט כאשר יכחיש מציאותם, ולא גם כן תורני ומאמין כאשר יודה אותם, ואפילו כופר על מאמרי רז"ל הנמצאים במדרשות מפוזרים לא יקרא, כי לכולם ימצא המעיין נמשל ורמז אשר עוד ארמוז אל קצתם במקומות מזה החיבור, וממה שאבאר מהם יהיה פתח ומבוא (למה) [לאחרים] שלא יתבארו, וזה בשער הראשון מהמאמר השני.

ואם כן אם היה שימצאו אלו השדים, יותר ראוי שנאמר כפי מאמר בן רשד שאינם גוף אבל כחות רוחניות מסכימות עם הנפש המדמה, כמו שהמלאכים נמצאים רוחניות מסכימות עם השכל. אבל זה יונח לרצון המאמינים, כי אינני רוצה להכחיש אותם ולעשות שאלות רבות במציאותם לבלתי אחלוק על המפורסם, אבל אומר שאין זאת האמונה הכרחית באמונת התורה, לא באמונת תורה שבכתב ולא באמונת תורה שבעל פה אשר הם תורה אחת

ואם כן אם היה שימצאו אלו השדים, יותר ראוי שנאמר כפי מאמר בן רשד שאינם גוף אבל כחות רוחניות מסכימות עם הנפש המדמה, כמו שהמלאכים נמצאים רוחניות מסכימות עם השכל. אבל זה יונח לרצון המאמינים, כי אינני רוצה להכחיש אותם ולעשות שאלות רבות במציאותם לבלתי אחלוק על המפורסם, אבל אומר שאין זאת האמונה הכרחית באמונת התורה, לא באמונת תורה שבכתב ולא באמונת תורה שבעל פה אשר הם תורה אחת

אדנירם האט געשריבן:דאס איז אן אויסגעבויטער שיטה ביים מאירי, וואס שרייבט אביסל שפעטער, אין דף ס"ז ע"א, בנוגע לחשים השבעות און די מאדנע סארט רפואות, בזה"ל: 'שמצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם הענינים, היה טבעם מתחזק, ונמצא מצד ההרגל - עזר טבעי בהם', עכ"ל. אין מאדערן וועלט ווערט אזא 'רפואה' אנגערופן פלאסיבא-‫Placebo‬. אז מ'רעדט זיך איין אז מ'נעמט איין א ריכטיגע רפואה, און פון דעם זעלבסט ווערט מען געהיילט.

ואני סובר עוד שאי אפשר שימשך ממה שיכריעו הסנהדרין הפסד בנפש כלל, גם כי יאכילו דבר האיסור ושיאמרו בו שהוא מותר. לפי שהתקון אשר ימשך בנפש מצד ההכרעה למצות החכמים מורי התורה הוא הדבר היותר אהוב אצלו, כאמרו הנה שמוע מזבח טוב, ותקון ההוא יסיר הרוע אשר הוא מעותד להתילד בנפש מצד אכילת הדבר האסור ההוא, וכיוצא בדבר זה בעצמו יקרה בגוף, כי המאכל המזיק כשיאכלהו האוכל על דעת שמועיל אליו, הנה מחשבתו תפעל באוכל ההוא ויסור ממנו היזקו אם לא שיהיה מופלג. כן הענין כשימשך האדם אחר מצות הסנהדרין, גם כי ישיגו ויכירו בדבר האסור שהוא מותר, המשכו אחר עצתם והיותו נמשך אחריהם יסיר מנפשו כל אותו רוע שהיה ראוי שיתילד מצד אכילת הדבר האסור ההוא, ולכן צותה התורה ואמרה לא תסור מן הדבר וגו'.

I don’t think that most people in the American haredi world really believe in demons. Yes, I know they study the talmudic passages that refer to demons, and will mention them as the reason for washing one’s hand three times in the morning, but based on conversations I have had with people in the haredi world (admittedly, most of them from the intellectual elite), I don’t think that they take it seriously. (When I say they don’t “believe” in demons, I mean real belief in the role of demons and how they affect humanity, as expressed in the Talmud and elsewhere.) It is almost like the emperor has no clothes, in that they don’t believe it but continue acting as if they do, afraid of what will happen if they are “outed”. (I have found a similar phenomenon with regard to Daas Torah. I have discussed this issue with many people in the haredi world, and have yet to find even one who accepts the version of Daas Torah advocated by so-called Haredi spokesmen and Yated Neeman)