הפלס שילדערט וויאזוי די מחוקקים באגראבן די קאפ אין זאמד
נשלח: פרייטאג יולי 28, 2017 6:48 pm
בדיון שהתקיים השבוע ביום שלישי בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אושרו בתמיכת נציגי המפלגות החרדיות, תקנות שר הביטחון החדשות, המהוות שלב חקיקתי משלים לחוק גיוס חרדים שנחקק אף הוא לפני כשנה וחצי בתמיכת נציגי המפלגות החרדיות.
הוועדה שהתכנסה בטרם היציאה לפגרת הקיץ של הכנסת, אישרה באופן סופי את תקנות שר הביטחון, לעניין דחיית שירות לבני הישיבות. מסמך התקנות מחולק לראשונה לשני חלקים, קובץ אחד עוסק ב"אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות" המוכרות לצורך דחיית שירות, וקובץ נוסף של תקנות עוסק ב"תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות".
עצם קיומו של פרק מיוחד ומפורט בתקנות העוסק באמות מידה לגיבוש רשימת ישיבות, מבטא מגמה חמורה ומדאיגה, שכן לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל תאבדנה הישיבות את עצמאותן הרוחנית וראשי הישיבות יהיו נתונים באופן קבוע ושוטף תחת פיקוח ושליטת משרד הביטחון, בעוד שר הביטחון מקבל סמכויות חסרות תקדים והופך להיות הגורם המכריע להכרה או פסילת ישיבה.
מדובר בהליך אבסורדי שמנוגד גם לכל הגיון חוקתי. כדי להמחיש את העיוות ניתן לדמות את המצב החוקי החדש של הישיבות, לסיטואציה בלתי אפשרית שבה במסגרת דיון על קביעת הוזלה לסטודנטים המשתמשים בתחבורה ציבורית, יוסמך שר התחבורה לקבוע את אמות המידה להגדרתן של אוניברסיטאות, ובמסגרת הליך של מתן הנחה בארנונה לסטודנטים ייקבע כי המוסדות להשכלה גבוהה יוכפפו לסמכות ראשי הערים.
בנוסף, מסמך התקנות החדש כולל הכבדת תנאים משמעותית, שעלולה לגרום במישרין להגברת הגיוס לצבא בקרב תלמידי הישיבות ובני הציבור החרדי. גורמים משפטיים אף אמרו בפירוש כי המטרה בהכבדה זו היא כדי להגיע לעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה. כך עולה, למשל, מדברי עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים שאמר במהלך הדיון בתקנות בחודש אדר האחרון: "התקנות שמוצגות פה נועדו לייצר את המנגנונים שיאפשרו את הגיוס".
יצוין כי ח"כ חרדי החבר בוועדת חוץ וביטחון אמר לפני כשבועיים בראיון לאחר מכלי התקשורת, כי שיקול הדעת שהופעל בניסוח התקנות הוכתב מהחשש מפסילת חוק הגיוס ע"י בג"ץ, מה שמוכיח כי מהלכי החקיקה בענין זה ממשיכים לייצר מיתווה פרובלמטי ברוח האילוצים של "הרע במיעוטו" ותוך כדי כניעה סידרתית ומתמשכת לגורמים העויינים את עולם הישיבות שמכתיבים את קצב התהליכים ההרסניים.
שליטת שר הביטחון בעולם הישיבות
כאמור, התקנות הקובעות אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות המוכרות לצורך דחיית שירות, טומנות בחובן נזק רב להיכלי התורה והישיבות. כך, למשל, לראשונה אמור כל אחד מראשי הישיבות לעמוד באופן ישיר מול שר הביטחון, ולהגיש לו בקשה להכללת הישיבה ברשימת משרד הביטחון. במסגרת הבקשה יגיש ראש הישיבה לשר הביטחון את רשימת כלל התלמידים הלומדים בישיבה שלצדם יצוין מי הוא דחוי שירות, כולל מספרי זהות, והמלצת וועד הישיבות על הישיבה.
לבד מכל אלה מתבקש ראש הישיבה למסור בכתב תצהירים שונים, וביניהם נדרש להצהיר על כך שהישיבה מקיימת לימודים תורניים והיא מחנכת להתנהלות "בדרכי נועם". מדובר בתקנה שרירותית ומסוכנת הכוללת התערבות בנעשה בתוככי היכלי הישיבות, כאשר שר הביטחון הוסמך לקבוע כיצד יש לחנך בישיבות הקדושות.
יצויין, כי סעיף נוסף שהופיע בטיוטת התקנות, שנועד להסמיך את שר הביטחון לפסול ישיבה שיש בה "קריאה לאלימות או לפעילות פלילית על ידי סגל הישיבה הבכיר", נמחק בנוסח הסופי שאושר בוועדת חו"ב. אך בדיון בועדה הבהירו משפטנים, כי למעשה אין צורך בסעיף מיוחד לשם כך, משום שבחוק גיוס חרדים שהתקבל בקדנציה זו כבר נקבע בפירוש (סע' 26כד) ששר הביטחון יכול לפסול ישיבה, גם מ"נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה", כך שניתנה לשר סמכות רחבה ובלתי מוגבלת לפסול ישיבה מכל סיבה הנראית בעיניו.
מעקב צמוד של שר הביטחון וקשיים ביורוקרטיים יזומים
בנוסף להליך שנקבע בתקנות ולפיו על ראש הישיבה להגיש בקשה לשר כדי להכליל את הישיבה ברשימת הישיבות הזכאיות לדחיית שירות, נקבע עוד כי גם לאחר הגשת הבקשה, השר יבחן את הבקשה, והוא רשאי בנסיבות מיוחדות להזמין את נציגי הישיבה להופיע בפניו. בנוסף רשאי השר לדרוש מהישיבה כל מידע או מסמך נוסף הדרוש לו לשם גיבוש החלטתו,
הליך אישור ההכרה בישיבה על ידי שר הביטחון, מחייב את כלל הישיבות הוותיקות, להגיש את הבקשה לשר הביטחון עד תאריך א' חשון תשע"ח, וישיבות חדשות נדרשות להגיש את הבקשה עד א' באייר תשע"ח. הליך זה אינו נעשה באופן חד-פעמי, אלא נקבע בתקנות כי מדי חמש שנים יאולצו כלל הישיבות להגיש בקשה חדשה, כולל כל המסמכים הנדרשים לבחינתו ולאישורו של שר הביטחון.
התקנות החדשות קובעות, כי רק לאחר בחינת הבקשה ואישורה על ידי שר הביטחון, רשאית הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה. ישיבה שלא אושרה על ידי שר הביטחון, ייאלצו כל תלמידיה לעבור לישיבה מוכרת אחרת שתנפיק עבורם טופס דיחוי, ובאם לא יעשו כן – יאבדו את מעמד בן הישיבה וייאלצו להתגייס.
כמו כן, מוטלת על הישיבות חובת דיווח תמידית לשר הביטחון, ועליהן לדווח במהלך כל השנה על כל שינוי המתרחש בישיבה. הדיווח על שינויים שיגרתיים כמו קבלת תלמיד חדש או עזיבת תלמיד, חייבים להיעשות בכתב ותוך 21 יום, כאשר הימנעות מעידכון מיידי, תוכל להוות עילה לשר הביטחון לפסול לחלוטין את סמכותה של הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה.
תקנה מדאיגה נוספת שאושרה בוועדה, עלולה לגרום ח"ו לסגירתם של כוללים רבים ברחבי הארץ. מדובר בתקנה העוסקת במספר המזערי של דחויי שירות הדרוש לשם הכרה בישיבה. אמנם, בתקנות הקודמות שאושרו לפני כ-12 שנים, עמד המספר המזערי הנדרש מכולל על 15 אברכים ומתוכם 10 במעמד דחויי שירות, ובתקנות החדשות המספר המזערי הנדרש הינו 15 אברכים ומתוכם 5 במעמד דחויי שירות – אך מבחינה מעשית, עקב שינוי הנסיבות, מדובר בהחמרה משמעותית. זאת משום שלפי החוק הישן נכללו במספר המינימלי אברכים מכל הגילאים, וגם אברכים בגילאי ה-30 ומעלה נחשבו במעמד 'דחויי שירות', אך לפי החוק החדש הסטטוס של 'דחויי שירות' נחשב אך ורק עד גיל 24 בלבד, כך שבכל כולל בישוב קטן נדרשים ללמוד בקביעות בכל עת 5 אברכים צעירים שלא עברו את גיל 24.
בפרט זה ישנה נקודה חמורה נוספת. התקנות קובעות חובת דיווח תמידית של הישיבה לשר הביטחון, באם שיעור התלמידים ירד מתחת למספר המזערי. כך, למשל, בכולל שיש בו אברכים צעירים שמספרם מגיע למינימום חוקי הכרחי של חמישה דחויי שירות, ביום בו יחגוג אחד האברכים את יום הולדתו ה-24 מחוייב ראש הכולל לדווח על כך מיידית לשר הביטחון, ובאם לא ימצא אברך נוסף להשלמת המנין, ייפסל הכולל בתום תקופת 'בין הזמנים' הקרוב.
וידוע זה מכבר על מאות שאינם מקבלים דחיית שירות רק מחמת הסעיף השרירותי של מינימום 'דחויי שירות', שקשה לעמוד בו מאז הוגבל לאברכים צעירים עד גיל 24, ורבים מהם אינם מצליחים למצוא כולל חילופי, כאשר אחדים מהם למרבה האסון אף נכנעו ללחצי הצבא והתגייסו רח"ל.
יצוין כי גם ההקלה שנקבעה בתקנות לגבי כוללים הנמצאים באזורי הפריפריה איננה פוטרת את הבעיה. התקנות לא מגדירות את המושג פריפריה ע"פ הפרמטרים של גודל הריכוז התורתי, אלא "רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 3 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". הגדרה זו כוללת רק את הפריפריה הרחוקה גיאוגרפית, כגון חצור, ירוחם, דימונה וערד וכדו', בעוד כל יישובי הפריפריה החרדית במרכז, בצפון ובדרום, שיש בהם כוללים קטנים, יתקשו לעמוד בקריטריון השרירותי של המספר המיזערי.
בתקנות נקבע גם כי ישיבה ש-20% מתלמידיה אינם מתייצבים לרישום ולבדיקה רפואית תיפסל ולא תוכל לתת דחיית שירות לכלל תלמידיה. תקנה זו מכוונת ככל הנראה נגד בני העליה וגיבורי הכח היקרים מקדשי שם שמים שאינם משתפים פעולה עם גזירת השמד ואינם מתייצבים בלשכות הגיוס, אך ממילא אין לה משמעות לגביהם ספציפית ולא תפגע בהם, שכן בני התורה הצועדים לאורם של רבותינו אינם זקוקים כלל וכלל לאישור צבאי על היותם תלמידי "ישיבה מוכרת", שהרי ממילא אינם מתייצבים כלל וכלל בלשכות הגיוס. מאידך, מדובר בנסיון להטיל "ענישה קולקטיבית" על ישיבה שחלק מתלמידיה אינם מתייצבים, כחלק ממסע הרדיפה השלטוני נגד הצבור שעוצר בגופו את גזירת הגיוס.
תנאים שרירותיים ומכבידים על בני הישיבות והנהלות הישיבות
בקובץ השני של תקנות שר הביטחון, העוסק ב"תנאים נוספים לדחיית שירות לבני ישיבות", נכללו תקנות נוספות העלולות להמיט אסון על בני ישיבות רבים שיימצאו את עצמם מול שוקת שבורה.
בין השאר מחייבות התקנות את כלל בני הישיבות לקבוע בזכרונם במדוייק את התאריך בו הגישו דיחוי בשנה הקודמת, ולשים לב להגיש את הדיחוי לא יאוחר משבועיים לפני שחולפת שנה, ובן ישיבה שאיחר להגיש את הבקשה, יצטרך לפתוח בהליך ביורוקרטי מול הפוקד שיוכל לאשר את הבקשה רק "מטעמים מיוחדים". זאת בניגוד לתקנות הקודמת בהן נוספה בסעיף זה החרגה "אם לא נקבע מועד אחר לכך בפקודות הצבא". בתקנות הנוכחיות נמחקה ההחרגה, ככל הנראה עקב כוונת הצבא להערים קשיים במקרה של איחור בהגשת התצהיר.
החמרה קשה נוספת עוסקת במעבר בין ישיבות. הסעיף כולל בני ישיבות העוברים מישיבה לישיבה, כמו גם בחורים הנישאים, שעוזבים את הישיבה וצריכים למצוא כולל. לפי התקנות החדשות בעת מעבר מישיבה לישיבה, חובה להגיש את טופס תצהיר הדיחוי בתוך 14 יום מאז עזיבת הישיבה הקודמת ולקבל את אישור הפוקד בתוך 30 יום. מדובר בהליך שהוא כמעט בלתי אפשרי בקצב ההתנהלות הנוכחי של וועד הישיבות, זאת בנוסף לעובדה שכל חתן יחוייב למצוא כולל בתוך ימים ספורים.
לפי התקנות החדשות במקרה של אי הגשת הטפסים בזמן, בעת מעבר מישיבה לישיבה, יפקע לחלוטין מעמדו של בן הישיבה באופן אוטומטי ללא יכולת ערעור מול הפוקד. לעומת זאת בתקנות הקודמות נאמר בפירוש שבעת מעבר מישיבה לישיבה עליו רק להודיע ללשכת הגיוס על המעבר, אך לא מוטל עליו להגיש דיחוי, וכן לא יפקע מעמדו באופן אוטומטי.
עוד החמרה עוסקת ביציאה לחו"ל, לפי התקנות החדשות, בכל מקרה שבן ישיבה יצא מהארץ שלא בימי "בין הזמנים" ומעבר ל-7 ימים נוספים שאושרו, יפקע מעמדו כבן ישיבה והוא יחויב בגיוס לאחר חזרתו ארצה, זאת אף אם הפוקד אישר את יציאתו לחו"ל. התקנות הקודמות, לעומת זאת, איפשרו לפוקד לאשר יציאה לחו"ל ללא הגבלה תוך שמירה על מעמד בן ישיבה וללא הטלת חובת גיוס.
החמרה נוספת ומשמעותית קובעת כי תלמיד הלומד בישיבה קטנה ומגיע לגיל 17 לפני א' בניסן, יצטרך להגיש תצהיר ודיחוי כמו כל בן ישיבה, זאת בניגוד לתקנות הקודמות שאיפשרו לו להגיש בקשה לדחיית שירות אף אם אין ברשותו תצהיר. הפרוצדורה החדשה תביא את אותו בחור למצב בלתי אפשרי, כיון שאין ביכולתו לקבל תצהיר דיחוי מהישיבה הקטנה, היות ובתקנות נקבע כי המספר המזערי של דחויי שירות הנדרש לשם הכרה בישיבה עומד על 25 תלמידים, דבר שהוא בלתי אפשרי עבור ישיבות קטנות.
אגב, בתקנות נקבע גם כי תלמיד 'הסדר' לא יוכל לעבור ללמוד בישיבה קדושה, דבר זה עלול להמיט קושי רב על ישיבות ל'מתחזקים' שלא יוכלו לקבל תלמידים מסוג זה המעוניינים להתחזק ולעבור ללמוד בישיבות קדושות.
"אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס"
מסתבר כי שר הביטחון דואג להגשים בדרכים יצירתיות את הסעיף בחוק לפיו "הממשלה תפעל בתקופת ההסתגלות להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים".
כזכור, לצורך כך הוקם גם צוות בין-משרדי שלנגד עיניו תעמוד המטרה המחרידה, לגבש תכנית רב–שנתית הכוללת "אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס".
כאמור, התקנות יוצרות שורה של הכבדות שרירותיות הנוגעות לאישור ישיבה ומעמד בן ישיבה, כך שצה"ל יוכל לפעול בנקל להסרה אוטומטית של ההכרה כבן ישיבה.
יצויין כי שר הביטחון דאג במקביל לפעול בשיטת "המקל והגזר", ולהציע הטבות לישיבות שידאגו לסייע להגדלת יעדי הגיוס!
כך נקבע כי ישיבה שחלק מתלמידיה התגייסו לצבא, ימשיכו אותם חיילים להיספר כתלמידי הישיבה, והישיבה תוכל להסתייע בהם לצורך עמידה בתנאי של מספר התלמידים.
המשמעות היא שבעוד לגבי אישור מעמד ישיבה ובני ישיבה, מוטלות מיגבלות שרירותיות רבות, אך באם יהיו תלמידים שיתפתו ח"ו בידי ציידי הנשמות וייצאו לשירות צבאי – ייספרו הללו במנין התלמידים ללא כל בעיה.
עוד נקבע כי החל משנת תשפ"ב ייכללו במספר המינימלי הנדרש של אברכי הכוללים, גם "יוצאי צבא".
גם סעיף זה מעיד על המצאת רעיונות יצירתיים של ראשי השלטון, במטרה להכשיר את מעמדם של המתגייסים, מתוך תקוה שיהיו ראשי כוללים מסוימים שהמיגבלות הפורמאליות יביאו אותם לחזר אחרי "יוצאי צבא" ולהכניסם לכולל, מה שעלול לשנות את כל אופיו של הכולל ולסייע בתהליך ההכרה והלגיטימציה לתופעה המקוממת של "חיילים חרדיים".
בעולם הישיבות מביעים מחאה נמרצת על אישור התקנות החמורות.
תמיהה רבה במיוחד עורר פרסום בעתונות המפלגתית למחרת אישור התקנות, בו נכתב כי "חברי הכנסת של 'דגל התורה' הביעו שביעות רצון מהנוסח הסופי, אשר מחזיר את המצב בדומה לזה שהיה בעבר לפני גזירות הממשלה הקודמת". הדבר מהווה הטמנת ראש בחול והתעלמות מהמציאות, שכן כל מי שעיניו בראשו יכול להבחין כי התקנות החדשות החמירו את המצב מבעבר וקבעו שורה של נורמות חדשות שלא נהגו עשרות בשנים.
ההתייחסות באדישות ובשיוויון נפש לשינויים המתחוללים בענין הסדר הדיחוי, מעידה על "התנהלות רשלנית ושלומיאלית בכל הנוגע לנושאים שעומדים בציפור הנפש של היהדות, תוך התעלמות נפשעת מנשמות ישראל, נפשות יקרות העלולות ליפול לשמד הצבאי. דבר זה מעיד על ירידה לשפל חדש של התקשורת המפלגתית והפוליטיקאים שמציגים את התקנות החמורות כהישג וכהקלה לישיבות תוך התעלמות מודעת ובוטה מהמציאות הגלויה והידועה לכל".
"יש לראות זאת בחומרה כשלב נוסף בתהליך המתמשך. לאחר אישור חוק הגיוס לפני כשנה וחצי, ולאחר מסע שתיקה והשתקה מול מגמת הגיוס הגוברת והולכת, והפקרת בחורים רבים הנופלים לידי ציידי הנשמות ורשויות הצבא ומתגייסים לצבא רח"ל – עתה הונפק מסמך תקנות הרסני שנועד לסבך אלפי בני ישיבות ועלול לזרוע הרס וחורבן בעולם התורה, זאת מלבד התקדים המחריד של הכפפת הישיבות לסמכותו של שר הביטחון".
"אמנם, אישור תקנות אלו אינו נוגע כלל וכלל באופן ישיר לבני התורה הפועלים ע"פ הוראתם המפורשת של מרנן ורבנן גדולי התורה, ובראשם רבנו מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א, ועל כן אינם משתפים פעולה עם גזירת השמד ואינם מתייצבים בלשכות הגיוס כלל. בני תורה יקרים אלו זוכים להיות בני חורין העוסקים בתורה ופטורים כליל מעול שיעבוד מלכויות, בלא ליטול חלק במנגנון השמד שמופעל לצד מדור בני הישיבות בלשכת הגיוס".
"אך יחד עם זאת יש להביע דאגה וחרדה עמוקה מפני המגמות המתפשטות בקרב הציבוריות החרדית הפוליטית, בה פשטה רוח של קרירות ופשרנות הבאה לידי ביטוי עתה במסירתם של היכלי התורה והישיבות הקדושות לשליטתו המוחלטת של שר הביטחון, זאת על ידי תקנות חסרות תקדים המאיימות על עולם הישיבות, כאשר כבר עתה ידוע על אלפי בני ישיבות שהסתבכו בהסרת מעמד בן ישיבה".
