קאווע שטיבל

כתב האגור, ראיתי בסידור טליאני וקאטלני וספרדים הרבה ברכות שלא הוזכרו בגמרא ולא בפוסקים ואין להם ראיה

ועל כן אין לשנות מהסידורים שבידינו מאבותינו הקדושים, ועכשיו נהגו לשנות על פי הסידורים הנדפסים מחדש כל אחד לפי רצונו ולא שאלו את פי הגדולים אשר בארץ ועתידים ליתן עליהם את הדין

דלפי שהגוים אינם חוששין לחגורה ולכובע שיהיו מלובשים בהם תמיד וכו' כי באלה שתי המלבושים נבדלים ישראל מן האומות

ולא מצאה היונה מנוח אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת ודכוותה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח אילו מצאו מנוח לא היו חוזרין ודכוותה ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך אילו מצאו מנוח לא היו חוזרין, ויחל עוד שבעת ימים שלשה שבועים ימים, והנה עלה זית טרף בפיה מהו טרף קטיל כמה דאת אמר טרף טרף יוסף א"ל אילו לא קטלתיה אילן רב הוה מתעביד, מהיכן הביאה אותו רבי לוי אומר משבשושין שבארץ ישראל הביאה אותו היא דברייתא אמרין ארעא דישראל לא טפת במיא דמבולא הדא הוא דכתיב את ארץ לא מטוהרה ולא גושמה ביום זעם, רב ביבי אמר שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאה אותו ולא היה להביא דבר מעולה כגון קנמון ובלסמון אלא רמז רמזה לו א"ל מרי מר מזה מתחת ידיו של הקב"ה ולא מתוק מתחת ידיך, וייחל עוד מסייע לאומר שלש שבועין, ויהי באחת ותנו רבנן שנה תנינן משפט דור המבול י"ב חדש הא כיצד בשנת תנו רבנן שנה לחיי נח וגו' וכתיב ויהי הגשם מ' יום ומ' לילה זה מרחשון וכסליו ויגברו המים וגו' הרי טבת ושבט ואדר וניסן ואייר ותנח התבה בחדש השביעי זה סיון שהוא שביעי לירידת גשמים לי"ו ימים חסרו ארבע אמות לד' ימים אמה טפח ומחצה בכל יום נמצאת אומר שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה וכולהון לס' יום חסרו הדא הוא דכתיב והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי זה אב שהוא עשירי לירידת גשמים, ויהי באחת ותנו רבנן שנה וגו' נעשית כמקפה ובחודש השני בכ"ז לחדש נעשה כגריד וזרעו אותה ולא צמחה למה שהיה סימן קללה ואין סימן קללה חוזר לברכה והמתינו עד שירדו גשמים וזרעו ולא היה צריך קרייא למימר אלא י"ו לחדש ומה תלמוד לומר בכ"ז אלא י"א יום שימות החמה יתרין על ימות הלבנה, אמר רבן שמעון בן גמליאל הרוצה לידע שימות החמה יתרין [י"א יום] ישרוט שריטה אחת בכותל באחת בתקופת תמוז ולשנה הבאה באותו הזמן אין חמה נוגעת לשם עד י"א יום:

בן אדם האט געשריבן:כובע קען מיינען א קאפל און לאוו דוקא א הוט. די חגורה וואס די ב"י רעדט איז שוין נישט בנמצא היינט, ניטאמאל אונזערע גארטעלעך, אפשר אין די מעזואום'ס קען מען עס געפונען.

שמערל האט געשריבן:און אויב שפירסטו דיך בעסער דורך אראפקלאפן א צווייטן, וואויל איז פאר דיר

ביליג האט געשריבן:די מאירי האלט להלכה אז בימי נדה מעג מען שלאגן מיט א שטעקן ווייל עס איז נישט דרך חיבה

ביליג האט געשריבן:די מאירי האלט להלכה אז בימי נדה מעג מען שלאגן מיט א שטעקן ווייל עס איז נישט דרך חיבה

וכן לדעתנו מה שנאמר בתוספתא ב שאסור לרדותה במקל, אין הלכה כן, נגיעת בשר אין כאן המשך חבה אין כאן, אלא שהדברים נאים על כל פנים ליאסר מאי זה צד,

יהושע חיים האט געשריבן:

ביליג האט געשריבן:די מאירי האלט להלכה אז בימי נדה מעג מען שלאגן מיט א שטעקן ווייל עס איז נישט דרך חיבה

מקור ביטע

שמערל האט געשריבן:הינדערט פראצענט, אבער נישט יעדעס מאל ווען איינער רעדט שטותים ברויך מען אים אריינגעבן, אויב וועט די קאמף פון #טראגט_אייך_אפ_פון_דא ווערן צו פאפיולער, העט מען גאר שנעל ברויכן פארמאכן די לעקטער.

געוואלדיג האט געשריבן:

וכן לדעתנו מה שנאמר בתוספתא ב שאסור לרדותה במקל, אין הלכה כן, נגיעת בשר אין כאן המשך חבה אין כאן, אלא שהדברים נאים על כל פנים ליאסר מאי זה צד,