קאווע שטיבל

קל וחומר האט געשריבן:אין צוואת הריב"ש שטייט וז"ל: התפלה הוא זיווג עם השכינה וכמו שבתחילת הזיווג ניענוע כן צריך לנענע עצמו בתפילה בתחילה. ואחר כך יכול לעמוד כך בלי ניענוע ויהיה דבוק להשכינה בדבקות גדול.

זאל א היינטיגע רבי זיך ווייגן צו זאגן אזאנס ביים טיש...

ועוד נראה לי בדרך פשט, כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ואי אפשר שלא ישתה, על כן ישתה הרבה מאוד שיגיע לשכרותו של לוט שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות, כי באונס הוא.
אבל אם לא ישתה כ"כ הרבה ויעבור עבירות חייב כאילו לא שתה כלל, כדאמרינן וכו.

ומשום זו מייתא בגמ' עובדא דרבא ורב זירא ושחטיה וכו. ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כ"כ כדי שלא יענש על מעשים כאלו, והוא מבואר.

קל וחומר האט געשריבן:ווי ווייט איך ווייס, איז צוואת הריב"ש נישט קיין צוואה, נאר פשוטע צוויים והנהגות וואס ער פלעג זאגן.

להבין אמרי בינה מ"ש בספר הנק' צוואת ריב"ש הגם שבאמת אינה צוואתו ולא ציוה כלל לפני פטירתו רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו. אך המכוון הוא אמת לאמיתו.

געוואלדיג האט געשריבן:ספר כתית למאור

מסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה, מצאתי כתוב מפי המשמועה והוא דיש בני אדם כששומעין תורה מפי חברו וכבר שמע ואתה מפי אחרים או שכבר יודעה אותה הופך פניו אחור ואומר כבר שמענו אותו מאה פעמים, והקב"ה עושה עמהם כן כשמתפלל בכל יום ויום, זהו אומרו מסיר אזנו משמוע תורה מה שאמרנו, גם תפילתו תועבה נעשה לו תועבה לפני הקב"ה יתברך שמו לעד

ודפח"ח.

בן אדם האט געשריבן:דאס איז די מצוות התורה פאר די פרוי בכלל, און נישט נאר ווען זי איז פאקטיש חתונה געהאט. זי קען דאך נאכאמאל חתונה האבן.

אמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי דכתיב {מלכים א כא-י} והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו לאמר ברכת אלהים ומלך

יעקב מענטש האט געשריבן:

קל וחומר האט געשריבן:אין צוואת הריב"ש שטייט וז"ל: התפלה הוא זיווג עם השכינה וכמו שבתחילת הזיווג ניענוע כן צריך לנענע עצמו בתפילה בתחילה. ואחר כך יכול לעמוד כך בלי ניענוע ויהיה דבוק להשכינה בדבקות גדול.

זאל א היינטיגע רבי זיך ווייגן צו זאגן אזאנס ביים טיש...

דער ריב"ש האט עס דאך אויך נאר געזאגט אין זיין צוואה (בפשטות סמוך למיתתו) ווייל אם לא עכשיו אימתי... איז דאך געדרינגן אז ס'באלאנגט נישט ביים טיש!