קאווע שטיבל

"והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים"
- האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת נדפס באוסף מכתבים ודברים.

ב"ה

לגבי יחס הגריח"ז לגראי"ק, כבר הבאתי בעניין זה דברים שונים, ואוסיף עוד כמה:
הרב אהרן סג"ל מירושלים הזמין לברית המילה של בנו את הרב קוק כסנדק ואת הרב זוננפלד כמוהל. הוא סיפר שהרב קוק פנה לרב זוננפלד ואמר: "אמא מאוד חולה ואבקש להתפלל עבורה", רשם את פתק שמה ושם אמה ונתן לרי"ח. אז רי"ח אמר לרב קוק: 'אף אני מרגיש לא כ"כ טוב ומבקש מהרב שיתפלל בעבורי, יוסף חיים בן זעלדא'.

יש לציין שאמנם במכתב אחד של הגרי"מ חרל"פ נכתב שלאחר פרסום "אורות" ומכתב הרבנים זוננפלד ודיסקין נגד הספר "נפסק היחס החיובי ביניהם", אך העדויות לעיל ובהם מגדולים וצדיקים שכל דרכם בהקפדה על אמת ויושר מראים שהרב זוננפלד חלק כבוד רב לרב קוק גם לאחר פרסום "אורות". וכן יש להוסיף שבמכתב אחר של הרב חרל"פ שנשלח לבנו הגאון הרב יחיאל מיכל זצ"ל בכ"א באדר תרפ"ב, כותב הרב חרל"פ שבברית שבה הרב קוק היה הסנדק, הוא אומר הברכות והרב זוננפלד היה המוהל, הם ישבו יחד כמה שעות והיחס בין הרב קוק לרב זוננפלד היה "מצוין מאד מאד ובחביבות וכבוד זה לזה" ("מכתבי מרום", עמ' ל"ב-ל"ג).
כדי לקיים את שני המכתבים ואת העדויות שבהם עדויות גדולים וצדיקים, יש לומר שייתכן שבתחילה נפסק היחס החיובי, אך בהמשך חזר, או שכוונת "נפסק היחס החיובי ביניהם" הוא על מידת עוצמת היחס החיובי ואחרי "אורות" פחתו משמעותית המפגשים היזומים ביניהם בגלל הכעס לגבי ספר "אורות", אך עדיין הרב זוננפלד חלק כבוד רב לאישיותו של הרב קוק שנשארה כמקודם גם אחרי פרסום "אורות". עדותו של הגר"י ברויאר שהכיר הן את הרב זוננפלד והן את הרב קוק מתאימה לאפשרות השנייה כי הוא אמר שמעולם לא נפסקה הידידות ביניהם (דבריו ב'ליקוטי ראי"ה' א'). וכן יש לציין שר' יצחק ברויאר היה אנטי ציוני אך לא פסל באופן גורף רבנים ציונים ונפגש עם הרב קוק ובפליאה אמר למקורביו שאין ברב קוק שמץ של מינות, כי היה מתבקש מבחינתו של הרב ברוייר שלמי שתומך בציונות כן יהיה, אך משנפגש פנים אל פנים עם הרב קוק, מצא שאין הדבר כך כלל, וחבל שאאנטי-ציוניים אחרים שאחד המפורסמים ביותר מהם הוזכרו כאן וכן חיבורו המפורסם, פסלו את הרב קוק ורבנים ציוניים אחרים בלי בדיקה ובלי לפוגשו.

משה געציל האט געשריבן:גוט קופערניקוס, דער אמת איז אבער אז די זעלבע מאדנע ערשיינונג האב איך געזען אויף כמה גדולים.
סאטמאר רב זצ"ל רבי יואל טייטעלבוים איז געווען לכה"פ צען מיטן זעלבען געבורטס טאג אין יום הפטירה.
א סטאמאר רב ואס האט געהאלטן אז ווער עס גייט צו בחירות איז אסור לצרף במנין!
א צווייטער וואס האט גאר זיך געלאזט משדך זיין מיט זיי...
א סאטמאר רב וואס האט געהאלטן אז א עירוב אין וומס"ב איז ערגער ווי ציונות!
א צווייטער וואס האט גאר געהאלטן אז מען דארף גאר מאכן א עירוב...
איינער וואס איז בעיקר באקאנט מיט זיינע שארפע ווערטלעך. א צווייטער מיט זיין חסד. א דריטער מיט זיין התנגדות צו כינוס כלל ישראל. וכו׳ וכו׳.

האמת היא שהדעה האנטי ציונית הקיצונית ביותר כמו שבסטמר היא דעת המיעוט ביהדות החרדית האשכנזית וביהדות החרדית מכל החוגים והעדות.

היימישער ליטוואק האט געשריבן:"והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים"
- האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת נדפס באוסף מכתבים ודברים.

כן יש לציין שלאחר ביקורו הראשון בארץ הוא הורה לאנשי משלחתו לקנות בביקוריו הבאים בשר מהשחיטה שמשגיח עליה הרב קוק. וכן לפחות באחד מביקוריו הייתה אירוע במשפחת אחד מחסידיו ולאירוע הוזמן גם הרב קוק והרבי מגור עירב שיריים שלו עם שיריים מסעודתו של הרב קוק ונתן לחסידים לאכול.
בנוסף לכך הוא שינה ממנהג גור בברית מילה בגלל הערתו של הרב קוק שיש לשתות מהיין בניגוד למקובל מיד לאחר ברכת "כורת הברית" לפני ה"יהי רצון" כי ה"יהי רצון" אינו חלק מהברכה. ומאז הרבי מגור שתה בברית המילה מהיין כפי שאמר הרב קוק.

ביטע שרייבטס נישט אין לשה'ק. עס גרעניצט זיך מיט עיברית.

דערמאנסט מיר, פאריגע וואך בין איך געווען אין א בעקעריי ביינאכט קומט אריין אזא בריה משונה פארט ברעסלאווער פארט היפי פארט משולח פארט לאנגע פאות ביז צום פ.... און נעמט זיך דרייען א קאפ רעדענדיג 'לשה"ק' ,זאג איך עם ר' איד איר קענט רעדן צו מיר עיברית ענגליש אדער אידיש אויב איר ווילט זיך משוגע מאכן קענען מיר פראבירן אראמיש...

קופערניקוס האט געשריבן:דער צווייטער רבי יוסף חיים איז פון די מייסדי הבית דין הגדול שבירושלים

הרב זוננפלד ייסד את ביה"ד של "העדה החרדית" והוא ייצג את העדה החרדית בלבד! ביה"ד של כלל העדה האשכנזית היה בית דינם של הרב קוק והגרצ"פ פרנק. הרב פרנק עמד בראש ביה"ד עוד לפני בואו של הרב קוק בירושלים והוא ממשיכו של ביה"ד של הגר"ש סלנט.

ברסלבער האט געשריבן:פאר הדור... כולנו מסכימים (או לא מסכימים) עמך שרב קוק היה גדול הדור וצדיק יסוד עולם וכו' וכו' אבל התגובות הארוכות יותר מדי לא מתאימים להקאווע שטיבל, ומשום טירחא דציבורא יותר טוב היה אם היית מביא בקוצר אמרים נקודות קטנות מגדלותו גאונותו וצדקתו.

1. ראשית, העובדות כפי שהן שהוא היה מגדולי הדורות האחרונים בכל גדלות רוחנית ורק אלו שפסלו אותו בלי להכירו אישית בהיותו בירושלים לא ראו אותו כזה אך כלל גדולי היהדות החרדית כולל מגדולי העדה החרדית ותומכיה וכל מי מהם שהכירוהו אישית מקרוב, ראו בו כזה, כפי שכבר הראיתי היטב, וכפי שרואים ממעשיו והנהגותיו כפי שהיו ולא מהמצאות הקנאים, בקדושתו שלא הביט על פני אישה מגיל 10-9 חוץ מעל אמו ורעייתו, ושהיה דמות שלא ידעה צורת מטבע ושפעל ישועות בגוף ובנפש, ביראתו ודקדוקו במצוות קלה כחמורה, בצדקתו כמעביר על מידותיו על לאין שיעור ומסכן נפשו למען בני עמו, ובגאונות העצומה בכל חדרי התורה שלא היה צריך לעיין בספר כדי לענות לשואליו בכל עניין אלא ענה מיידית.
2. אין לי תקציר לגבי דמותו, אך יש לי תקציר של יחס גדולי ישראל אליו ותמיכת גדולי עולם רבים בהשקפה דתית-לאומית ובדעותיו, ומי שמתקשה עם התגובות הארוכות, יהיה לו תקציר בעניינים אלו:

הערצת גדולי ישראל לרב קוק
פגישת הרב קוק ומלוויו (רי"מ חרל"פ ור"ש אהרונסון מת"א) עם רש"א אלפנדארי ("הסבא קדישא") שקיבלם בכבוד גדול בביתו שבצפת (הפגישה מתועדת בגליון "דאר היום" מכ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4 וכן הוא שלח לרב קוק גיליון קבלה שלו שיביע דעתו עליו ועקב הערותיו של הרב קוק נמנע מלהדפיס את הגיליון,
התבטלותו של רמ"מ הלפרין מגרודנה בפני הרב קוק בכתבו לגבי ספרו של הרב קוק "ראש מילין" ש"שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר",
דברים של ר"ש אלישוב לרב קוק במכתבו אליו שבו מתנצל לפני הרב קוק שלא כתב את מכתבו כראוי לרום המעלה כמותו,
בקשת "הסבא מסלבודקה" מהרב קוק להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו,
דברים של האדמו"ר ר' דוד מסוכצ'וב הכותב לרב קוק שהתענג לפוגשו בירושלים,
בקשת הרי"מ שפירא מלובלין מהרב קוק שיאציל מברכתו על הלומדים ביח"ל שפתח,
השתתפות רמ"י וינשטוק (מחבר "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" וסה"כ כתב מעל 80 חיבורים) וחי"ל אווירבך ועוד מגדולי ירושלים בסעודה השלישית שערך הרב קוק,
בקשת סמיכה לרבנות של רי"צ ברנדויין (מחבר "מעלות הסולם" - פירוש לתיקוני זוהר והגהות ומראי מקומות לכרכי "עץ חיים") מהרב קוק כפי שביקש מרב זוננפלד,
דברי רי"י מונסה (מגדולי חכמי אר"צ שעלה לארץ) לאחר שראה את הרב קוק: "כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!"
דברי רח"י מישקובסקי לרב קוק: "... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מאורו המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו... משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא..." וכן כתב במכתב לירחון "שערי ציון": 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'
דברי רז"ר בנגיס לרצי"ה כתב לאחר פטירת אביו דברי תנחומין 'להסתלקותו הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם'.
מכתב הגר"פ אפשטיין שהיה כידוע מרבני "העדה החרדית" שלח מיוזמתו לרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים.
רי"ח זוננפלד, רבה הראשון של "העדה החרדית" כידוע, ובכל מפגש עם הרב קוק דיבר עימו בכבוד רב כמו אין כל מחלוקת ביניהם וישנם עדויות על כך ממפגשים שונים ביניהם.
דברי ה"ברכת שמואל" לרב קוק: "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה..."
דברי ר"י לייבוביץ ממיר (המשגיח הנודע) לרצי"ה: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד".
דברי מ"מ אפשטיין (ראב"ד סלבודקה ור"י "כנסת ישראל" ["ישיבת סלבודקה"] שם ומתרפ"ה ר"י "כנסת ישראל" בחברון ומתרפ"ט ר"י "כנסת ישראל - חברון" בירושלים) והגרא"ד כהנא-שפירא מקובנה (ה"דבר אברהם") שכתבו מארה"ב בזמן ההתרמה עבור מוסדות התורה בירושלים וליטא: ' "מכתב גלוי" שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א. בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..
השתתפות הגרי"ל חסמן בהלוויית הרב קוק ודבריו לפני הקבורה שקוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן.
ריי"צ מלובביץ' התכתב ונפגש בידידות רבה עם הרב קוק.
ר"ש גולדמן מזוויהל/זווהיל שלח את נכדו ר' מרדכי ללמוד ב"מרכז הרב" (היה אחראי על חינוכו במשך תקופה עד עלותו של האב ר' גדליה משה שהיה בכורו של ר' שלמה). וכן היה מדי ר"ח מבקר את הרב קוק יושב לפניו ונהנה מזיו פניו ומשיחותיו עם מבקריו ושואליו.
דברי ר"א וולקין (בעל "זקן אהרן" והתפרסם כראב"ד פינסק-קארלין) לרב קוק: "כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק".
פניותיהם של רנ"ט ר"י ראדין, ר"מ אטלס משאוול ורי"ל פיין מסלונים וכן עוד של ראשי ישיבות רבים לרב קוק כדי להמליץ לו על תלמידים לישיבת "מרכז הרב".
הסכמת רב"י זילבר ("אז נדברו") למהדורה השנייה של חיבורו של הרב קוק, "שבת הארץ".
דברי רש"ז אויירבך ובחוברת 'סיני', כרך מ"ז אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, אחד המאמרים היה ממנו ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'. וכן אמר על הרב קוק שהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה והיה גדול לא רק בדורו אלא בדורות.
בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרבנים מיהודי תימן הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" השולל את חכמת הקבלה של הרב יחיא קאפח זצ"ל מרבני כת הדרדעים שייצגה מיעוט מעדה זו. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק תואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".

תמיכת גדולים רבים בהשקפה דתית-לאומית ובדעותיו של הרב קוק כמו שב"אורות"
רא"ז מלצר שכתב לכבוד הוצאה לאור של ספרים מכתבי הרב קוק בעשור לפטירתו:
'ב"ה, ירושלים, יום ג', כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ובאגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ולמוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכלתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים.
כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי להתחזק ולעשות רצון צדיק, לגמור להוציא לאור את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליהם ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.'
ר"י ליפשיץ מקאליש בעל "המדרש והמעשה" שהיה מגדולי רבני פולין כתב לרצי"ה: "זה לא כבר קבלתי לשמחת לבבי את הקונטרס "אורות" של כ' אביו הכהן הגדול שליט"א והוא כלו מחמדים ואשר לא פללתי ראיתי בו: את הערך הגדול שמעריך כ' אביו את התקופה הנכחית כתקופת תחי' אמיתית..."
ר"ד שפרבר מבראשוב היה מגדולי הפוסקים (שו"ת "אפרקסתא דעניא") וכתב לרב קוק: "... ויואל לשלוח לי את חיבורי הטהרה ודברות קדשו ולהבות אש מזבח אהבתו לה' ולעמו, והיה כאשר טעמתי מיערות דבשו ונופת קדשו ותאורנה עיני, כי נפתחו ארובות חכמתו ואראה אור האמת כי יהל, וכהקיר בור מימיה הקרו שביבי נוגה עומק תבונתו המאירים מחשכי תבל, והמה מרפא לנפש מתהפוכות הדורות ובלהות הזמן, אשרי עין ראתה כל אלה אשר ראה הכהן הגדול מאחיו...", ובסוף המכתב הוא כותב: "ואילו זכיתי גם לשאר ספרי אדמו"ר האדם הגדול בענקים.. מה מאושר הייתי..."
הגר"י בוימל ("עמק הלכה") כתב לרב קוק: "אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו.. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפניו מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתינו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו."
ר' ישראל מהוסיאטין קרא במפורש לתמוך בקק"ל והתייחס לתרומה לקק"ל כ"מצוה גדולה מאוד" כלשונו, ואמר על המדינה לאחר הקמתה שהיא אתחלתא דגאולה ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' הוביל את ייסוד ההסתדרות החסידית-ציונית "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה בתרע"ז למזרחי.
ה"בית יצחק" מלבוב וה"חשק שלמה" מווילנה וחתמו על הצהרת היסדוד של ה"מזרחי" והיו בין 67 גדולי התורה מרחבי אירופה שחתמו על הקול קורא הזה.
הרב בורוכוב מוולקוביסק בעל "חבל יעקב" היה מראשוני הרבנים שהצטרפו למזרחי.
ר"א הלוי סג"ל מישל ("משנת אליעזר") מטורקה היה מגדולי הפוסקים והכתובת הראשית לשאלוות בהיותו בבודפסט בזמן מלה"ע הראשונה והיה ציוני ושיבח את הרצל בדרשותיו.
רי"צ ריבלין היה מגדולי דורו בנגלה ובנסתר והיה מייסד סניף המזרחי בירושלים.
רי"ג הורוביץ (ר"י מאה שערים ורב השכונה) היה מראשי המזרחי בירושלים.
רמנ"נ אוירבך (ה"אורח נאמן" ונכד ה"אמרי בינה") היה מראשי המזרחי בירושלים.
רצ"פ פרנק כתב על ניצחון צה"ל במלחמת השחרור שהיא אתחלתא דגאולה.
רי"א קמלהר (ר"י "אור תורה" בסטניסלב ורישה ומחבר "דור דעה" ועוד) תמך בהשקפה דתית-לאומית כפי שעולה ממכתבו לרב קוק באב תר"פ לגבי המאמר "תחית הקודש" שפורסם לראשונה ב"המזרחי" בוורשה.
הרב מפוניבז' ראה במדינה אתחלתא דגאולה ותלה את דגל ישראל בביתו ביום העצמאות והורה לתלות את הדגל מעל הישיבה.
ה"בבא חאקי" שנודע כציס"ע ופועל ישועות תמך במפד"ל.
הרב מטבריג היה ר"י ב"מרכז הרב."
העילוי ממייצ'יט היה במזרחי.
רבצ"א קואינקה היה ראב"ד הספרדים בירושלים והיה במזרחי.
הרמ"ך מג'רבה (רבה של יהדות ג'רבה) ראה בציונות אתחלתא דגאולה והתקין לחגוג את יום העצמאות בג'רבה במשך שלושה ימים וכן משבח את הרצל (מדובר בדברים ב"הדרוש החמישי לאתחלתא דגאולה" בספרו "מטה משה" כשהדברים נכתבו 16 שנים לאחר פטירת הרצל)
הגרמ"י עטיה (ר"י המקובלים "החיים והשלום" בירושלים) כתב: "ולו היה לנו לב לדעת ולהבין את הנס הגדול שנעשה לנו בשנת תש"ח שה' הצילנו מידי מרעים... ה' היה גומר את הגאולה בשלימות... אם כן לו עשינו כולנו כזאת ששמחנו בנס שעשה לנו ה' בשנת תש"ח שהצילנו מיד מרעים, והיינו מזמרים ומשבחים ומשוררים לה' על זאת, כי אז בוודאי הייתה הגאולה נגמרת, ואפילו שאין בידינו מעשים טובים שבזכותם ננצל ונגאל... "
ר' יהודה זרחיה [מרדכי לייב חיים] הלוי סג"ל (מגדולי המקובלים בדורו והחזו"א אמר עליו שהוא ארי בין אריות) כתב לרצי"ה מכתב ביום העצמאות תשל"ז ובו כתב "בחג העצמאות תשל"ז" ומשבחו שהוא "משמש אורה זו תורה לאלפי צעירים ומתסיס לאהבת ארץ ישראל", על כל חלקיה (שני עברי הירדן), "ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו".

ברסלבר, זעהט אויס אז פאר הדור כאפט נישט וואס די ווילסט, ער איז עומד במרדו.

קאווע טרינקער האט געשריבן:ברסלבר, זעהט אויס אז פאר הדור כאפט נישט וואס די ווילסט, ער איז עומד במרדו.

1. אני הבאתי תקציר של דברים שהבאתי יותר באריכות בגלל שהיית טענה שהדברים ארוכים מדי, אז לפחות לגבי שני עניינים בסיסיים הבאתי תקצירים. לכן זה לא שייך לדבריך.
2. "קאווע טרינקער", לא טוב לשתות הרבה קפה זה גורם לנזקים בריאותיים, בעיקר בגלל הקופאין, אלא תשתה יותר תה וללא קופאין (קפה ללא קופאין אינו נטול קופאין אלא יש בו כחמישית מקפה רגיל) ואז שנה הכינוי ל"טיי טרינקער".

1) נתגלה העטרה ברוב פא"ר, פאר הדור כן מבין שפת אידיש... חברה, היזהרו!
2) פאר הדור, לא נכון לך לכנות את עצמך עם ניק גאוותי ורברבתי כזה, אולי תרד מגדולתך, ואז תשנה את שמך ל"אפר הדור". כי באמת שם זה נאה למרן רב הראשי זי"ע משני טעמים. הן מצד מתנגדיו, שראו ורואים בו כאפר בעלמא, רח"ל, והן מצד חסידיו הדבקים בו בכל נפשם. כי זה כינוי יפה למי ששמו אברהם יצחק הכהן. אברהם אבינו אמר על עצמו "אנכי עפר ואפר", יצחק אבינו כמעט שהפך ל"אפר" ממש, והכהן שתרם אפר מן הדשן, וטיהר את הטמאים באפר פרה וכו'.

כתבתי בקצרה.

פאר הדור האט געשריבן:

היימישער ליטוואק האט געשריבן:"והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים"
- האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת נדפס באוסף מכתבים ודברים.

כן יש לציין שלאחר ביקורו הראשון בארץ הוא הורה לאנשי משלחתו לקנות בביקוריו הבאים בשר מהשחיטה שמשגיח עליה הרב קוק. וכן לפחות באחד מביקוריו הייתה אירוע במשפחת אחד מחסידיו ולאירוע הוזמן גם הרב קוק והרבי מגור עירב שיריים שלו עם שיריים מסעודתו של הרב קוק ונתן לחסידים לאכול.
בנוסף לכך הוא שינה ממנהג גור בברית מילה בגלל הערתו של הרב קוק שיש לשתות מהיין בניגוד למקובל מיד לאחר ברכת "כורת הברית" לפני ה"יהי רצון" כי ה"יהי רצון" אינו חלק מהברכה. ומאז הרבי מגור שתה בברית המילה מהיין כפי שאמר הרב קוק.

האדמו"ר רא"מ מגור גם כותב עליו

אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז"ל

ועוד כתב

והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש

און אויב אזא מתון ווי דער אמרי אמת מגור איז אים מגדיר מיט אזא שארפקייט מה לך כי תלין על צדיקי גליציע ואונגארען וואס דאס אוועקשיין פון די מפירי ברית איז זיי געליגען בדמם.

בעריש האט געשריבן:

פאר הדור האט געשריבן:

היימישער ליטוואק האט געשריבן:"והנה מדברי הרה"ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים"
- האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת נדפס באוסף מכתבים ודברים.

כן יש לציין שלאחר ביקורו הראשון בארץ הוא הורה לאנשי משלחתו לקנות בביקוריו הבאים בשר מהשחיטה שמשגיח עליה הרב קוק. וכן לפחות באחד מביקוריו הייתה אירוע במשפחת אחד מחסידיו ולאירוע הוזמן גם הרב קוק והרבי מגור עירב שיריים שלו עם שיריים מסעודתו של הרב קוק ונתן לחסידים לאכול.
בנוסף לכך הוא שינה ממנהג גור בברית מילה בגלל הערתו של הרב קוק שיש לשתות מהיין בניגוד למקובל מיד לאחר ברכת "כורת הברית" לפני ה"יהי רצון" כי ה"יהי רצון" אינו חלק מהברכה. ומאז הרבי מגור שתה בברית המילה מהיין כפי שאמר הרב קוק.

האדמו"ר רא"מ מגור גם כותב עליו

אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז"ל

ועוד כתב

והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש

און אויב אזא מתון ווי דער אמרי אמת מגור איז אים מגדיר מיט אזא שארפקייט מה לך כי תלין על צדיקי גליציע ואונגארען וואס דאס אוועקשיין פון די מפירי ברית איז זיי געליגען בדמם.

דבריך אינם סותרים את דבריי כי אני כבר הראיתי שרובם ככולם של גדולי היהדות החרדית שהתנגדו לדעותיו בחריפות, כולל מגדולי העדה החרדית ותומכיה, התייחסו אליו בכבוד גדול ביותר וראו בו אדם גדול מאוד למרות ההתנגדות החריפה לדרכו.

ב"ה

קישור לאשכול על הרב קוק בפורום אחר: http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whi ... m_id=21099

ב"ה

בניגוד אולי למה שרבים חושבים, חרדים ודתיים, הרב קוק היה מחמיר גדול בהלכה. אמנם דעתו העקרונית בהלכה הייתה כפי שכתב ב"משפט כהן" לפי רבותיו "הראש לראובני" (רבה של דווינסק לפני ה"אור שמח", שהרב קוק למד ממנו לאחר בר-המצווה שלו כשהיה בא מגרייבה לדווינסק כשנהר הדווינה זרם ביניהן) והנצי"ב ש"מה שאפשר בדרכי ההלכה להתיר אין לאסור" (ויש לציין שחכמינו אמרו ש"אין לאסור את המותר"), אך היה בפועל מחמיר מאוד, אך לאחרים השתדל להקל.
למשל בשאלות עוף שבאו לפניו כרב היה פעמים רבות מטריף אך משלם את מחיר העוף. כן חלב אסר למשל לחלוב בשבת אם אין אפשרות בידי גוי (החזו"א התיר על גבי הקרקע) ואסר להוז"ל גם אם אין אפשרות להוליד בלי זה. בכלל החמיר מאוד בדיני צניעות ובזה החמיר יותר גם לאחרים (גם אם לא כפי שלעצמו). הוא עצמו לא הביט על פני אישה חוץ מאשר אימו ורעייתו מגיל 10-9 והיה עונה בעצימת עיניים לנשים שבאו לפניו. בזמן שהרב קוק כיהן פאר ברבנות ירושלים, הייתה הופעה מלכותית שאליה הוזמנו הרב קוק שאליו התלווה הגבאי ר' לייביש זצ"ל, והגרי"ח זוננפלד זצוק"ל שאליו התלווה הגבאי ר' מנחם מנדל בריכטה זצ"ל. להופעה הוזמנה זמרת, מה שהרבנים לא ידעו מראש. מפני כבוד המלכות הרב זוננפלד תחב את אצבעותיו ואוזניו והרכין ראשו כלפי מטה, אך הרב קוק מיד ברח משם כל עוד נפשו בו. (כך סיפר נכד של הרב בריכטא לגאון הרב יוסף אריה לייב זוסמן זצ"ל, מתלמידי הגרי"מ חרל"פ והגריא"ל זוסמן הביא את העובדה בספרו 'מבחירי צדיקיא', עמ' קע"ח, וכן הודפסה ב"מאבני המקום', י"ד, תשס"ב, עמ' 33).

אז מה חידש הראש לראובני אם חז"ל כבר אמרו כן?

קאווע טרינקער האט געשריבן:אז מה חידש הראש לראובני אם חז"ל כבר אמרו כן?

הוא לא חידש, אך מפני שרבנים לא מועטים מרוב חששם מאיסור אוסרים את המותר למרות דברי חכמינו, לכן צריך להגיד זאת. ובכל מקרה הגר"ר הלוי לוין והנצי"ב אמרו דבר כזה לרב קוק כחלק מדברים בדרכי הוראה שאומרים רבנים לתלמידיהם גם אם אינם חידושים.

קאווע טרינקער האט געשריבן:1) נתגלה העטרה ברוב פא"ר, פאר הדור כן מבין שפת אידיש... חברה, היזהרו!
2) פאר הדור, לא נכון לך לכנות את עצמך עם ניק גאוותי ורברבתי כזה, אולי תרד מגדולתך, ואז תשנה את שמך ל"אפר הדור". כי באמת שם זה נאה למרן רב הראשי זי"ע משני טעמים. הן מצד מתנגדיו, שראו ורואים בו כאפר בעלמא, רח"ל, והן מצד חסידיו הדבקים בו בכל נפשם. כי זה כינוי יפה למי ששמו אברהם יצחק הכהן. אברהם אבינו אמר על עצמו "אנכי עפר ואפר", יצחק אבינו כמעט שהפך ל"אפר" ממש, והכהן שתרם אפר מן הדשן, וטיהר את הטמאים באפר פרה וכו'.

כתבתי בקצרה.

1. הבנתי ביידיש מאוד חלקית וייתכן שאבין הרעיון הכללי, בעיקר בתגובות לא ארוכות, אך חלק מהמילים לא אבין כלל.
2. הכינוי שלי הוא כי זהו כינוי שכינו בו גדולים את הרב קוק כמו הגר"ש אליישיב, הגרי"ז מבריסק, הגרי"מ שפירא מלובלין, והגרז"ר בנגיס, הגר"י אברמסקי, ועוד.
3. מה תגובתך לגבי דבריי בעניין הקפה וכינויך?

יידל האט געשריבן:

אלבערט האט געשריבן:מיללער אויף אייוועלט ברענגט אן אינטערעסאנטע קול קורא פון די רבנים אז מען זאל מתפלל זיין לרפואת הרב קוק. עס וואלט געווען אינטערעסאנט צו זען א קלארע רשימה פון די אונטערגעשריבענע.

ישר כוח אלבערט פארן צוצייכענען! דאס איז שוין געווען סוף ימיו פון הרב קוק און עס איז נישטא די תירוץ אז דאס איז געווען קודם שסר מן הדרך. לאמיר א קוק טון ווער ס'האט אונטערגעשריבן.

• צבי פסח פראנק
• יוסף גרשון הורויץ
• אלי' בהר"ש ראם (בד"ץ פרושים)
• ישראל זאב מינצברג
• ירוחם פישל ברינשטיין
• שמואל פסח הלפרין (בד"ץ חסידים)
• אבא יעקב הכהן ברוכוב, מח"ס חבל יעקב
• איסר זלמן מלצר (???? מסלוצק)
• מנחם נחום טווערסקע, מרחמיסטרובקא
• זאב בהרב ר' יוחנן ז"ל מרחמיסטרובקא
• שלמה בהרמ"מ זללה"ה מזוועהיל
• שאול ידידי' אלעזר בהרה"ק מהר"י ז"ל ממודזיץ

דאס זענען די גרויסע נעמען. צווישן די קליינע נעמען זעט מען די פאלגענדע באקאנטע:

• בנציון עוזיאל רב הראשי, ו?? ת"א
• ראובן כ"ץ רב הראשי ואב"ד פתח תקוה
• יעקב משה חרל"פ רב בשער ???
• יחיאל מיכל טיקוצינסקי
• אריה לוין(עץ חיים)
• יחזקאל סרנא (ישיבת חברון)
• יעקב העניך סאנקעוויטש (שפת אמת)
• חיים ליב אויערבאך

קליק אויפן בילד צו זען א הויך-רעזעלוציע פולע סייז קאפיע.

קרעדיט: מיללער פון אייוועלט

1. השמות המופיעים כקטנים יותר אינם מהקטנים יותר כלל: הגרי"מ חרל"פ היו מגדולי דורו, הגרחי"ל אוירבך היה מגדולי המקובלים ומראשי ישיבת "עשר השמים" וממייסדיה, הגרי"מ טיקוצ'ינסקי היה מראשי "עץ חיים" ורב ידוע וחשוב בדורו לא פחות מרבני בד"ץ החסידים והפרושים, הגר"י סרנא היה ר"י חברון ומגדולי ראשי הישיבות בדורו, הגרבצמ"ח עוזיאל היה מגדולי יהדות המזרח שכיהן כראב"ד סלוניקי ואח"כ ראב"ד ת"א ומאוחר יותר הראשל"צ והרב הראשי לא"י ובהמשך לישראל, הגר"א לוין הלא הוא "הצדיק הירושלמי" שהיה מצדיקי הדור.
2. חסר ברשימה המופיע בין הראשונים בקול הקורא הזה, אחד המיוחד מגאוני הדור הגרש"א פול[ו]נסקי שנודע בשערים כ"הרב מטפליק" שהיה מגדולי מורי ההוראה והפוסקים ושימשוהו רבים מגדולי מורי ההוראה והופסקים בהשך וביניהם מרנן הגאונים מגדולי הפוסקים שליט"א, ר"ע יוסף הספרדי(!) ור"ש ווזנר.
כרוז זה הודפס בירחון "קול תורה" (סדרה ישנה), שנה ד' (ו), חוברת י"א-י"ב, תמוז-אב תרצ"ה, עמ' כ"א-כ"ב וצורפו לו בעמ' כ"ג-כ"ה מבחר ממכתבם גדולי ישראל בחו"ל כמו מרנן הגאונים זצוק"ל: ה"אחיעזר" מווילנה, ה"ברכת שמואל" מקמניץ, ה"אמרי אמת" מגור, ריי"צ מלובביץ', ר"י הולשטוק מאוסטרובצה הי"ד, ועוד: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6 ... 1231329984

יאיר האט געשריבן:איך האב יעצט צום ערשטן מאל באמערקט דעם אשכול, וועל איך צולייגן מיינע ארימע מיינונגען. אבער קודם וויל איך ברענגען עפעס וואס איך האב פונקט לעצטנס געליינט. הרב גערשטנקארן, דער מייסד פון בני ברק און א מקורב ביים חזון איש און הרב קוק, שרייבט אז ווען הרב קוק איז געגאנגען באזוכן דעם חזון איש איז ער אים אנטקעגן געקומען מיט בגדי שבת!

לגבי דעם עצם ענין. באמת בין איך שוין לאנג אביסל צומישט איבער זיין פערזענליכקייט, אפשר וועלן מיר די שרייבער דא קענען ארויסהעלפן. הרב קוק איז געווען א מח נפלא און א געוואלדיגער מענטש, אבער אביסל.... כ'ווייס אליין נישט וואס. חיבוב הארץ ביז אן עקסטרעמען מאס איז איין זאך. אהבת ישראל ביז אן עקסטרעמען מאס האט מען אודאי געזען ביי נאך גדולים. אבער דער וועג ווי אזוי ער האט געזאגט זיינע געדאנקען זענען געווען עפעס אזוי מאדנע. מאנכע האבן עס דא פארגליכן צו די ווילדע געדאנקען וואס מען קען אפטמאל טרעפן אין חסידישע ספרים. לדעתי איז דאס בכלל נישט קיין צושטעל. ווען א גדול בתורה שרייבט א פארשטופטע תורה אין זיין ספר, וואס ווערט דערטרונקען אין א ים פון געווענליכע תורה'ס איז נישט געפערליך. יעדער ווייסט די כללים פון אין משיבין על הדרוש, ע' פנים לתורה, וכדו'. דער איזשביצער איז דאך גארנישט שולדיג אז מען האט אפירגעקראצט זיין תורה און יעדער חדר אינגל וואס האט נישט קיין אנונג איבער די טיפקייט פון דעם איזשביצער'ס מהלך (נישט אז איך האב יא) זאגט עס נאך. משא"כ הרב קוק, ער האט דאך דאס געפרעדיגט, דאס האט ער געאטעמט און פון דעם האט ער געלעבט. ער האט זיך נישט ארויסגעכאפט ביי א דרשה מיט א קאנטראווערסיעלע מימרא. און דאס איז שוין א קשיא.

איך וואלט געזאגט אז ער געווען צו א שטארקער בעל הרגש, און ועל כולם, ער האט זיך צו שטארק געלאזט פירן פון זיינע הרגשים.

המפגש היה ביום של הנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני ברק (מרשת ישיבות נובהרדוף הנקראת "בית יוסף" ע"ש מרן הגאון הרב יוסף יוזל הורוביץ זצוק"ל, "הסבא מנובהרדוק") כשהרב קוק הוזמן לאירוע והתארח בביתו של מייסד בני ברק. החזו"א מיהר לפגישה בבגדי השבת והיו"ט שלו כדי לא להטריח את הרב קוק לבוא לביתו והרב קוק מצדו מיהר לביתו של החזו"א כדי לא להטריחו לבו למעונו והם נפגשו באמצא הדרך ולאחר ויגוחון קצר הסכים החזו"א שהמפגש יערך בביתו (מופיע ב"פאר הדור" של סורסקי, בכרך ב' כמדומני). באירוע עצמו החזו"א עמד במשך כל נאומו של הרב קוק ולמי ששאלו מדוע עומד כל העת (יש לציין שאצל גדולי תורה אחרים שנאמו במעמד עמד בתחילה ובסוף), ענה: "די תורה שטייט!"

קנאים אמרו שהחזו"א נאמן עוד לפני שהרב קוק הגיע למקום הנאום כדי שלא יצטרך לעמוד לכבוד הרב קוק, אך לעמוד במשך כל הנאום הוא כבוד הרבה יותר גדול מלעמוד בהתחלה ובסוף, וכן עניין המפגש ביניהם לפני כן מראה שהחזו"א כו כיבד מאוד את הרב קוק.

וכן זו תשובה לטוענים שהחזו"א לא ביקר בירושלים בחייו של הרב קוק כי לא רצה לפגוש בו. אז ראשית, עובדה שלא הפריע לו לפגוש את הרב קוק ואף בא למפגש בבגדי השבת שלו ואף תכנן לא להטריח את הרב קוק לביתו. שנית, החזו"א ביקר בירושלים רק 3 פעמים בכעשרים שנותיו בארץ ובפעם הראשונה לא לפני מלאת 7 שנים לעלייתו ארצה, כ-5 שנים לאחר פטירתו של הרב קוק, כלומר גם באותן 5 שנים אחרי פטירת הרב קוק לא ביקר בירושלים, אלא שמיעט בביקוריו בעיר הקודש והמקדש מסיבה השמורה עימו אך ללא קשר לרב קוק שראינו לעיל שכיבדו ביותר ואף נפגש עימו מתוך כבוד רב. בנוסף לכך, החזו"א מבחינתו רצה לבקר את הרב קוק במחלתו ושלח שליח לרב קוק להודיע לו. אך הרב קוק עצמו התנגד ואמר לשליח שיאמר לחזו"א שיתפלל עלי בביתו כי הוא חס על ביטול התורה שלו.

אוהב דעת האט געשריבן:http://www.scribd.com/doc/2368277/%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

קישור נוסף בעניין כשמישהו שפתח אשכול ע"ז בא נגד הרב קוק והביא מכתב חריף שפורסם בגנות הספר "אורות" ואח"כ הביא מישהו אחר את הדברים מהקישור לעיל ובהמשך הוספות שביניהן ישנןם תגובות קנאיות שבאות להצדיק בכל מחיר את עמדתם אך מושמות ללעג וקלס לאור הדברים מהקישור לעיל עם ההוספות: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... rum_id=771

המכתב החריף הוא ממרן הגריי"ל בלוך זצוק"ל שהיה ר"י טלז וראב"ד העיר, כחותנו, מרן הגר"א גורדון זצוק"ל. והנה לאחר כשנה ישנו מכתב שלו למרן הגרצי"ה קוק זצ"ל שמסתבר ממנה שהיא חלק מהתכתבות מאוד ידידותית בין השניים, ובמכתב זה משבח הרב בלוך את התכנית לייסוד "מרכז הרב" וקורא לה "ישיבה גדולה עולמית" (דומה וקצת שונה מהכינוי שהראי"ה העניק לה והוא "ישיבה מרכזית עולמית"), ומן הסתם הוא ידע שהמוביל את הייסוד הוא הראי"ה קוק ושהוא אביו של הרצי"ה.
ואביא מעט מהמכתב שהודפס כנספח ל'אגרות הראי"ה' ג', עמ' ש"ז-ש"ח:

'יוסף יהודה ליב בלאך
אב"ד ור"מ בטלז
בעזהי"ת אור לי"ד שופ"ק תרפ"א
לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה צבי יהודה הכהן קוק שליט"א שלו' וברכה עד עולם!
אחד"ש באהבה...
ד) ומה מאוד מצאתי לטוב בהרשמים לפרוגרומה ששלח לי כת"ר בדבר יסוד ישיבה גדולה עולמית בירושלים עיר הקודש...

הנני מחכה על מכתב מכתר"ה שנית... ואומר שלו' וברכה לכתר"ה כחפצו וחפץ ידידו... מברכו בהצלחה רבה בל מפעלי' למען שמו ית'... יוסף ליב בלאך.'

בנוסף, כשאחד מבחירי תלמידיו בטלז שכונה "העילוי מריטובה" או "אליהו ריטובר", הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן זצ"ל, יצא מהישיבה כדי לעלות לארץ ללמוד בישיבת "מרכז הרב", הגריי"ל בלוך ליווהו בצאתו, כבוד נדיר של ראש הישיבה לתלמידיו. ב"מרכז הרב" הפך לבחיר הישיבה שהגרא"א בורשטיין שהספיק ללמד כתשעה חודשים בישיבה עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו תרפ"ו, אמר שהוא התלמיד היחיד המבין את כל דבריו בשיעור (כאן יש להעיר שהרב בורשטיין הכיר את משפחת פריסמן מהשנים שבהן היה ראב"ד ריטובה), ואז היה ב"מרכז" מבחר איכותי ביותר של עילויים מובחרים מישיבות אירופה וגם מישיבות אחרות בירושלים.

ב"ה

תחילת האשכול עם המכתב החריף נגד "אורות" המובא בתחילת תגובתי הקודמת, הוא בעצם אחד מכמה מכתבים שהביא קנאי שם שבא לקלל ובסופו של דבר נמצא מברך. שאר המכתבים שם הם של אנטי ציוניים קיצוניים ביותר מהונגריה, והדעה הזו הייתה ועודנה מיעוט שבמיעוט ביהדות החרדית וגדוליה בכל החוגים והעדות.

ב"ה

הבאתי באחד הדפים הקודמים קישור להתייחסות לרב קוק כרבה של ירושלים אך הקישור עכשיו לא מפנה ישירות, ועכשיו אביאו: http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whi ... m_id=21099