בלאט 10 פון 14
נשלח: דאנערשטאג דעצעמבער 25, 2014 8:54 pm
דורך ונבנתה העיר
משולם שטיינפעלד האט געשריבן:ונבנתה העיר האט געשריבן:אל תרגזו בדרך - פסיעה גסה נוטלת אחת מת"ק מאור עיניו של אדם.
פארוואס ווערט מען נישט אינגאנצן בלינד נאך 500 פסיעות? זאגט תוס' (תענית י' ע"ב) אז די ערשטע פסיעה נעמט אוועק מער ווי די שפעטערע אלס כל התחלות קשות.
איך פארשטיי נישט די קושיא . נאך איין פסיעה גסה בלייבט איבער 499 פון די ראי', ביים נעקסטן גייט נישט אראפ א גאנצע חלק נאר א 1/500 פון 499 און אזוי ווייטער. פארוואס זאל מען בלינד ווערן נאך 500 טריט?
דאס איז טאקע תוס' תירוץ עיי"ש, נאר עס שטערט איהם סוף סוף פארוואס נעמט די ערשטע מער אוועק ווי די צווייטע.
נשלח: פרייטאג דעצעמבער 26, 2014 1:38 pm
דורך מצטמק ויפה
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו
אין ספר יד יוסף ווערט געברענגט פון רבי שלמה אלקבץ אז יהודה האט יא דערקענט יוסף נאר האט נישט געוואלט דערציילן די ברודער דערפון.
נשלח: פרייטאג דעצעמבער 26, 2014 1:40 pm
דורך מצטמק ויפה
וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי.
היאךיהיה קרוב אליו, הרי יוסף לא גר בארץ גושן רק בעיר המלוכה? ופירש הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן, שכך הוא דרכו של עולם, אם המשפחה גרים יחד באים לידי מריבות וקטטות, לכן אמר יוסף מן הראוי שתשב בארץ גושן, ואני אגור בעיר הבירה, ואזי "והיית קרוב אלי" נשאר קרובים וידידים...
( גליון יין ישן)
נשלח: פרייטאג דעצעמבער 26, 2014 1:43 pm
דורך מצטמק ויפה
קחו לכם מארץ מצרים עגלות.
אין דעת זקנים איז ער מדייק קחו "לכם" אז דווקא זיי זענען געגאנגען מיט עגלות אבער יעקב האבן די קינדער געהאלטן אויף די אקסעל.
נשלח: מוצ"ש דעצעמבער 27, 2014 10:52 pm
דורך דריידל
ונבנתה העיר האט געשריבן:אל תרגזו בדרך - פסיעה גסה נוטלת אחת מת"ק מאור עיניו של אדם.
פארוואס ווערט מען נישט אינגאנצן בלינד נאך 500 פסיעות? זאגט תוס' (תענית י' ע"ב) אז די ערשטע פסיעה נעמט אוועק מער ווי די שפעטערע אלס כל התחלות קשות.
ס'קען זיין אז יעדע פסיעה נעמט אוועק א פינף הונדרעטסטל פון וואס ס'איז געבליבן קומט אויס אז ווי שפעטער גייט אלץ אראפ ווייניגער. ודו"ק
יעצט באמערקט אז משולם שרייבט שוין די זעלבע, ומשנה לא זזה ממקומה.
נשלח: זונטאג דעצעמבער 28, 2014 12:28 am
דורך ונבנתה העיר
נשלח: זונטאג דעצעמבער 28, 2014 9:50 am
דורך לית דין בר נש
מצטמק ויפה האט געשריבן:ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו
אין ספר יד יוסף ווערט געברענגט פון רבי שלמה אלקבץ אז יהודה האט יא דערקענט יוסף נאר האט נישט געוואלט דערציילן די ברודער דערפון.
איז פארוואס האט יהודה אזוי גערודערט?
נשלח: מוצ"ש יאנואר 10, 2015 8:11 pm
דורך דריידל
היינט ביים ליינען איז מיר בייגעפאלן צו טייטשן בדרך רמז, ווי פאלגענד:
תבן אין ניתן לעבדיך - יונגעלייט רעדן זיך אפ אז זיי האבן נישט גענוג צו ברענגען פרנסה אין שטוב, ולבנים אומרים לנו עשו - מ'הייסט זיי מאכן נאך און נאך קינדער (די רבנים אסר'ן בירט קאנטראל), והנה עבדיך מוכים וחטאת עמך - איז מען געצווינגן צו מאכן פארשידענע אומאויסגעהאלטענע דריידלעך צו פארדינען געלט. ויאמר נרפים אתם נרפים - זאגט מען זיי: עטץ זענטס פוילע חברה, על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה' - פארדעם ווילט עטץ בלייבן אין כולל און נישט גיין ארבעטען. ועתה לכו עבדו - גייטס טרעפן א זשאב ותבן לא יינתן לכם - הערטס אויף מיט די פוד סטעמפס, ותוכן לבנים תיתנו - וועט עטץ אליין קענען עפארדן וואס ס'פעלט אויס פאר די קינדער.
נשלח: מוצ"ש יאנואר 10, 2015 8:41 pm
דורך ירח בן יומו
דריידל האט געשריבן:היינט ביים ליינען איז מיר בייגעפאלן צו טייטשן בדרך רמז, ווי פאלגענד:
תבן אין ניתן לעבדיך - יונגעלייט רעדן זיך אפ אז זיי האבן נישט גענוג צו ברענגען פרנסה אין שטוב, ולבנים אומרים לנו עשו - מ'הייסט זיי מאכן נאך און נאך קינדער (די רבנים אסר'ן בירט קאנטראל), והנה עבדיך מוכים וחטאת עמך - איז מען געצווינגן צו מאכן פארשידענע אומאויסגעהאלטענע דריידלעך צו פארדינען געלט. ויאמר נרפים אתם נרפים - זאגט מען זיי: עטץ זענטס פוילע חברה, על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה' - פארדעם ווילט עטץ בלייבן אין כולל און נישט גיין ארבעטען. ועתה לכו עבדו - גייטס טרעפן א זשאב ותבן לא יינתן לכם - הערטס אויף מיט די פוד סטעמפ, ותוכן לבינים תיתנו - וווועט עטץ אליין קענען עפארדן וואס ס'פעלט אויס פאר די קינדער.
גזירתך קשה משל פרעה
נשלח: מוצ"ש יאנואר 24, 2015 7:27 pm
דורך דריידל
ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ארבע מאות ושלשים שנה. שטעלט זיך די קשיא אז די אידן זענען דאך געווען אין מצרים בלויז 210 יאר?
האב איך געהערט פון מיין פעטער, בטעם זקנים, אז געווען זענען זיי טאקע נאר פאר 210 אבער א מושב האבן זיי איבערגעלאזט פאר 430 יאר
נשלח: מוצ"ש יאנואר 24, 2015 7:54 pm
דורך berlbalaguleh
דריידל האט געשריבן:ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ארבע מאות ושלשים שנה. שטעלט זיך די קשיא אז די אידן זענען דאך געווען אין מצרים בלויז 210 יאר?
האב איך געהערט פון מיין פעטער, בטעם זקנים, אז געווען זענען זיי טאקע נאר פאר 210 אבער א מושב האבן זיי איבערגעלאזט פאר 430 יאר
דריידל: די זיסע תורה האט דער בעל מנחת אלעזר, דער מונקאטשער רב זצ"ל געזאגט ווען, נאך די ערשטע וועלט מלחמה האבן זיך באזעצט א קבוצה אידן אין אן אפארטמענט בילדינג און איבער געלאזט א גרויסן מושב...
פרשת ויקרא
נשלח: מוצ"ש מערץ 21, 2015 11:16 pm
דורך חאצקעל שניידער
מחת״ס בדרשות שמעתי אז א עשרון סולת פאר א קרבן מנחה מיט די אויל און די לבונה איז מער געלט פון א קליין טייבעלע אויב אזוי פארוואס איז עס פאר די דלי דלות ? ומתרץ אז דער דלי דלות ארימאן האט אפילו נישט דער איין דאלער למשל וואס קאסט דער טייבעלע , נאר וואס די חיטים דאס באקומט ער בחינם פון לקט שכחה פאה מעשר עני .מיט פארשטייט מען וואס דער פסוק זאגט ונפש כאילו הקריב נפשו ,ער האט דאך אוועקגעגעבן זיין ביסן פון מויל. וואוזוי ער פארענפערט די אויל מיט די לבונה ווייס איך נישט.
נשלח: זונטאג מערץ 22, 2015 3:24 am
דורך berlbalaguleh
חאצקעל שניידער האט געשריבן:מחת״ס בדרשות שמעתי אז א עשרון סולת פאר א קרבן מנחה מיט די אויל און די לבונה איז מער געלט פון א קליין טייבעלע אויב אזוי פארוואס איז עס פאר די דלי דלות ? ומתרץ אז דער דלי דלות ארימאן האט אפילו נישט דער איין דאלער למשל וואס קאסט דער טייבעלע , נאר וואס די חיטים דאס באקומט ער בחינם פון לקט שכחה פאה מעשר עני . וואוזוי ער פארענפערט די אויל מיט די לבונה ווייס איך נישט.
מסתמא איז דא עפעס א פראגראם אויף דעם אויך. אפשר פוד סטעמפס אדער כולל קיופאנס...
נשלח: מאנטאג אפריל 20, 2015 9:09 pm
דורך ונבנתה העיר
וטמא טמא יקרא, לערנט דער רמב"ם: און דער טמא זאל אויסרופען אז ער איז טמא, ודלא כאונקלוס.
פרשת בהעלותך
נשלח: מוצ"ש יוני 06, 2015 10:49 pm
דורך ברוך שאמר
יעצט געהערט ביי די תורה אז די מנורה איז באהאלטן געווארן ברענעדיגער הייט (בשם חידושי הרי"ם) איינער ווייסט אפשר ווי דאס שטייט?
Re: טשיקאווע ענינים אויף די סדרה
נשלח: זונטאג יוני 07, 2015 8:10 am
דורך וויל קענען
ברוך שאמר האט געשריבן:יעצט געהערט ביי די תורה אז די מנורה איז באהאלטן געווארן ברענעדיגער הייט (בשם חידושי הרי"ם) איינער ווייסט אפשר ווי דאס שטייט?
איך האב עס געזעהן שבת בספר דברי יואל בהעלותך וה״ה בדף רנ״ה ומלשונו משמע שהוא חידשו בעצמו
ואם כבר קדמו החי׳ הרי״ם איני יודע
נשלח: זונטאג יוני 07, 2015 9:08 am
דורך שמעון וואלף
די מנורה איז דען באהאלטן געווארן? ס'ליגט דאך אין די וואטיקאן ווי ס'לויטעט די באקאנטע שער טיטוס
אבות דרבי נתן פרק מא
חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן. אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי
והאי לך לשון הספרי זוטא פרק ח
מניין שיהיו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי? ת"ל "אל מול פני המנורה", וכן הוא אומר "והוא יושב ממולי". אמר ר' שמעון: כשהלכתי לרומי וראיתי שם את המנורה היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי
למעשה איז דא א מדרש רבה פרשה טו אות י
ולפיכך כשחרב ביהמ"ק נגנזה המנורה, וזה אחד מחמשה דברים שנגנז: הארון, והמנורה, והאש, ורוח הקדש, והכרובים. וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים שנא' "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל
דאס איז לכאורה די איינציגסטע פלאץ ווי ס'שטייט בכלל אז מ'האט באהאלטן די מנורה.
קען זיין אז די מדרש רעדט פון בית ראשון און די אנדערע מקורות איז פון בית שני אדער די מנורות וואס שלמה המלך האט געמאכט אבער ס'איז סותר די גמרא אין הוריות יא: ווי ס'ווערט נישט דערמאנט די מנורה
משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר: "ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך", ומי גנזו? יאשיהו מלך יהודה גנזו
Re: טשיקאווע ענינים אויף די סדרה
נשלח: זונטאג יוני 07, 2015 10:02 am
דורך וויל קענען
שמעון וואלף האט געשריבן:די מנורה איז דען באהאלטן געווארן? ס'ליגט דאך אין די וואטיקאן ווי ס'לויטעט די באקאנטע שער טיטוס
אבות דרבי נתן פרק מא
חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן. אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי
והאי לך לשון הספרי זוטא פרק ח
מניין שיהיו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי? ת"ל "אל מול פני המנורה", וכן הוא אומר "והוא יושב ממולי". אמר ר' שמעון: כשהלכתי לרומי וראיתי שם את המנורה היו כל הנרות מוסטרין כנגד נר האמצעי
למעשה איז דא א מדרש רבה פרשה טו אות י
ולפיכך כשחרב ביהמ"ק נגנזה המנורה, וזה אחד מחמשה דברים שנגנז: הארון, והמנורה, והאש, ורוח הקדש, והכרובים. וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים שנא' "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל
דאס איז לכאורה די איינציגסטע פלאץ ווי ס'שטייט בכלל אז מ'האט באהאלטן די מנורה.
קען זיין אז די מדרש רעדט פון בית ראשון און די אנדערע מקורות איז פון בית שני אדער די מנורות וואס שלמה המלך האט געמאכט אבער ס'איז סותר די גמרא אין הוריות יא: ווי ס'ווערט נישט דערמאנט די מנורה
משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר: "ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך", ומי גנזו? יאשיהו מלך יהודה גנזו
דאס איז שוין אן אלטע שאלה והרבה קולמוסות כבר נשברו ע״ז
קודם דאס וואס די זאגסט אז נאר אין איין מדרש שטייט אז די מנורה איז נגנז געווארן אין זה נכון כ׳האב יעצט נישט קיין צייט צו זיכען אבער לפי ידיעתי שטייט עס בכמה כמה מדרשים
כהאב נישט געליינט קיין גליונות די וואך אבער איך שטעל מיר פאר אז זיי רעדן פון די מחלוקת
לפי מה שאני זוכר איז די בעסטע פשט כדי ס׳זאל נישט זיין קיין מחלוקת אז מנורת משה נגנז דמעשה משה לא נפלו בידי זדים וברומי יש א׳ מהמנורות שעשה שלמה –דשלמה עשה י׳ מנורות ועי״ז לא יקשה על צורות המנורה דתלי בפלוגתה ממה שנמצא שם
Re: טשיקאווע ענינים אויף די סדרה
נשלח: זונטאג יוני 07, 2015 10:11 am
דורך וויל קענען
ברוך שאמר האט געשריבן:יעצט געהערט ביי די תורה אז די מנורה איז באהאלטן געווארן ברענעדיגער הייט (בשם חידושי הרי"ם) איינער ווייסט אפשר ווי דאס שטייט?
יעצט ארויסגענומען א חידושי הרי״ם פון שראנק ומצאתיו עס שטייט בתחילת פרשת בהעלותך אז די נר מערבי דלק בשעת ס׳איז נגנז געווארן ועודו דולק שם
בלק
נשלח: מוצ"ש יוני 27, 2015 11:58 pm
דורך ונבנתה העיר
תו"מ תשט"ו:
איתא בזהר טעם להענין ד"ויפתח ה' את פי האתון" – דאל"כ הי' אפשר לדמות שאילו ניתן לבעלי-החיים לדבר, מי יודע אילו חכמות נפלאות היו שומעים מהם!... ולכן "ויפתח ה' את פי האתון" – כדי להראות ש"חכמתה" של האתון אינה כל-כך נפלאה ("ס'איז גאָר ניט אַזוי געוואַלדיק")...
פרשת מטות
נשלח: מאנטאג יולי 13, 2015 12:06 pm
דורך דריידל
ס'דא א ספר ילקוט הגרשוני פון די לודאשע רב מיט אסאך זיסע טייטשן. שרייבט ער אז ווען מ'האט אים אויפגענומען אלץ רב איז געווען פרשת מטות און כנהוג האט מען אים מכבד געווען מיט א דרשה שבת.
פאר די דרשה האט זיך די ראש הקהל אויפגעשטעלט און געזאגט אז אין פרשת מטות איז דא גענוג וואס צו רעדן און זאגן פלפולים ווי פרשת נדרים, געולי נכרים, תנאי בני גד ובני ראובן וכו'. ער וויל אבער אז די רב זאל רעדן אויפ'ן פסוק "וחמורים אחד ושישים אלף".
שרייבט ער אז אויפ'ן פלאץ איז אים בייגעפאלן די פאלגענדע. ביי מענטשן איז דאך קיינער נישט א מושלם, פונדעסוועגן צווישן אסאך מענטשן קען מען פאר יעדע מעלה טרעפן איינעם, איינער קען דאס און א צווייטער טויג צו עפעס אנדערש אבער צווישן אלע צוזאמען איז דא אלע מעלות. ביי בהמות אבער, איז די זעלבע איינס אדער טויזענט, יעדער טויג בלויז אויף צו אקערן און שלעפן פעק. דאס זאגט די פסוק וחמורים, אחד ושישים אלף איז איינס און זעכציג טויזענט די זעלבע.
ואתחנן
נשלח: דינסטאג יולי 28, 2015 11:12 pm
דורך ונבנתה העיר
פיה"מ להר"מ פרק חלק:
וזו הכת עניי הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם, לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינין זה. וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ה' בהיפך המכוון בה. לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים ז"ל מה שכששומעים אותו שאר האומות אומרים רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה.
כי תצא
נשלח: מאנטאג אוגוסט 24, 2015 5:11 pm
דורך דריידל
וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה איינער האט א קינד וואס דאווענט נישט ערליך און כיפערט אפ ברכות וכדומה איז עס ווייל איננו שומע בקול אביו, ער הערט נישט די טאטע דאווענען (שבת אין שול איז ער ביזי שמועסן) און דעמאלטס ויסרו אותו ולא ישמע אליהם קענען די עלטערן זאגן וויפול מוסר זיי ווילן אבער ס'וועט פאלן אויף טויבע אויערן
(תפארת בנים מבעל דרכי תשובה)