קאווע שטיבל

יעקב מענטש האט געשריבן:
אגב דאגב, איך זעה נישט אין ערגעץ אז די איסור זאל זיין תלוי אין מיין מעגליכע ווילן איר בועל צו זיין, קען זיין אז דאס איז די טעם פון די הלכה, אבער מאכט דאס אויס אויף למעשה ?

אבטולמוס האט געשריבן:אויב איינער האט פארגעסן, א פרוי איז א מענטש פונקט ווי א מאן. איר מהות באשטייט נישט פון א פראגע צי מ'האט הנאה פון קוקן אויף איר צי נישט. מ'קען קוקן אויף א פרוי -- פונקט ווי אויף א מאן -- פאר א מיליאן סיבות חוץ כדי הנאה צו האבן. און אוודאי, אז מ'וואקסט אויף מיט פערווערטירטע השקפות וואס קלעבן אן אין קאפ אז א פרוי איז סינאנים מיט מענליכע חטאים, קען מען האבן אזעלכע קוריאזע דיונים צי מ'מעג קוקן אויף א פרוי, און אז עס ווענדט זיך "צי מ'האט יא הנאה צי נישט."

טמיר האט געשריבן:

אבטולמוס האט געשריבן:אויב איינער האט פארגעסן, א פרוי איז א מענטש פונקט ווי א מאן. איר מהות באשטייט נישט פון א פראגע צי מ'האט הנאה פון קוקן אויף איר צי נישט. מ'קען קוקן אויף א פרוי -- פונקט ווי אויף א מאן -- פאר א מיליאן סיבות חוץ כדי הנאה צו האבן. און אוודאי, אז מ'וואקסט אויף מיט פערווערטירטע השקפות וואס קלעבן אן אין קאפ אז א פרוי איז סינאנים מיט מענליכע חטאים, קען מען האבן אזעלכע קוריאזע דיונים צי מ'מעג קוקן אויף א פרוי, און אז עס ווענדט זיך "צי מ'האט יא הנאה צי נישט."

הייסט עס אז א גוי וואס איז נישט אויפגעוואקסן מיט די "פערוועטירטע" השקפות קוקט אהן א פרוי פונקט ווי א מאן בלויז אלס א יומען ביאינג. אהא, דעמאלטס פארוואס קוקט א גוי נאך יעדע שיינע פרוי אויפן גאס, אזש כמה פעמים זעהט מען ווי ער דרייט זיך אויס נאכציקוקען א נקיבה. זי איז דאך די זעלבע בשר ודם ווי דער זכר, פארוואס איז זי מער אינטערעסאנט?

און ווען 2 גוים גייען צוזאמען און מען האט נישט וואס צי רעדן, קודם רעדט מען פון די אויסזעהן פון די פרויען וואס גייען דורך (מיטגעהאלטן אפאר מאל פון מיינע ארבעטערס). אז דו וועסט פרעגן א גוי אויפן גאס וואס ער וויל יעצט די מערסטע, אויב וועט ער זיין אויפריכטיג וועט ער ענטפערן צי האבן אין בעט די ארימיגע פאר נקיבות. א איד אויך ווייל דאס איז די טבע, אבער אויב ער זעהט נישט האט ער ממילא נישט די תאווה.

איך מיין אז מען מוז מודה זיין אז חז"ל זענען גערעכט מיט הרחקות

טרויבן88 האט געשריבן:אנשטאט מיר קריטיקירן, זאג א צווייטע הסבר פארוואס מקוקט טי-ווי )

הקטן האט געשריבן:

טרויבן88 האט געשריבן:אנשטאט מיר קריטיקירן, זאג א צווייטע הסבר פארוואס מקוקט טי-ווי )

קען זיין ליטוואק איז גערעכט, און א וועג ביסטו אויך גערעכט, און מען טרעפט דעם היתר אין די פוסקים, אבער ביי רוב עולם קיקערס וואלט איך געזאגט אז זיי ניצען דעם דעם היתר פין עבר ושנה

זאג, דיין טאטע וואס לעבט מיט דעם זעלבן קאלטער וואו אינז, קוקט אויך?

הקטן האט געשריבן:

טרויבן88 האט געשריבן:אנשטאט מיר קריטיקירן, זאג א צווייטע הסבר פארוואס מקוקט טי-ווי )

קען זיין ליטוואק איז גערעכט, און א וועג ביסטו אויך גערעכט, און מען טרעפט דעם היתר אין די פוסקים, אבער ביי רוב עולם קיקערס וואלט איך געזאגט אז זיי ניצען דעם דעם היתר פין עבר ושנה

זאג, דיין טאטע וואס לעבט מיט דעם זעלבן קאלטער וואו אינז, קוקט אויך?

אבטולמוס האט געשריבן:אויב איינער האט פארגעסן, א פרוי איז א מענטש פונקט ווי א מאן. איר מהות באשטייט נישט פון א פראגע צי מ'האט הנאה פון קוקן אויף איר צי נישט. מ'קען קוקן אויף א פרוי -- פונקט ווי אויף א מאן -- פאר א מיליאן סיבות חוץ כדי הנאה צו האבן. און אוודאי, אז מ'וואקסט אויף מיט פערווערטירטע השקפות וואס קלעבן אן אין קאפ אז א פרוי איז סינאנים מיט מענליכע חטאים, קען מען האבן אזעלכע קוריאזע דיונים צי מ'מעג קוקן אויף א פרוי, און אז עס ווענדט זיך "צי מ'האט יא הנאה צי נישט."

אישתישבי האט געשריבן:זאגען אז א פרוי איז שיין איז לאו דוקא הרהור. ס'דא מענער וואס זענען אויך שיין, און מען קען באוואונדערן זייער שיינקייט. אין די גמרא זעהט מען אויך אז זיי האבען באוואונדערט פארשידענע מענער פאר זיין שיין, צ.ב.ש. ר' יוחנן, און עס האט גארנישט מיט זנות וכו'.

הקטן האט געשריבן:מעגליך אז די דיזייענער האט געמאכט א פרוי אויסקיקען די וועג וואו אזוי זי קיקט אויס און געגעבן פארן מאנס פרעזאן א רייץ צי די סארט דיזיין אלס "קיום המין", און די זאכן לאזן זיך נישט טיילן

הנה הנה הוא מוזהר מן התורה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לאפוקי אם ראה פתאום בלא הודע שלא בכוונה אינו עובר אבל צריך תיכף להיות עוצם עיניו...

ח) עוד נכלל בכלל אזהרה זו, אזהרה מדיבורי המותרות עם האשה כמו שהזהירו חז"ל [אבות פ"א ה] אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ק"ו וכו', ומידי דברי בזה אזכור להזכיר זה לי ולבני גילי מה שנראה לי בזה, דהנה לפי הדין כמעט הוא דבר שאי אפשר להיזהר כי צריך האדם לספור ולמנות התיבות שמוציא מפיו בעת דברו עם האשה שלא יוסיף תיבה אחת בשפת יתר כמ"ש בגמ' [עירובין נג ע"ב] בההוא דשאל לאיתתא באיזו דרך ללוד והשיבה לו ריקה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה וכו' דהיה לו לומר באיזה ללוד, הנה על שאמר תיבה יתירה שהיה אפשר לקצר הוכיחתו, הנה בענין הזה כמעט אי אפשר ליזהר, ובפרט העוסק במשא ומתן וכיוצא, הנה המון עם הדבר הזה הוא להם כשחוק ולא יחשבו לעון אפילו המרבה לספר בדברי שחוק וליצנות עמהם וחושב שהמחמיר בזה ממדת חסידות.

והנה עוברים על דברי חז"ל בשאט בנפש ועונשם סגי, אין התימא עליהם כי לא יבינו אל פעולת ד' הן המה דברי חז"ל אשר רוח ד' דיבר בם, אבל מן התימא על בעלי תורה ויראת השם אינן נזהרים בזה לשקול בפלס הדיבורים שמדבר עם האשה שלא יעדיף תיבה אחת הבלתי מוצרכת:
ולא מצאתי לי היתר מספיק בעניינים כאלה, רק תמכתי יתידותי על הענין הנאמר בספר חסידים [סימן שצ"ג וסי' תתש"כ] הובא בבית שמואל באה"ע [סימן ס"ב סקי"א] דבסעודות חתונה אם ישנם לשם אנשים ונשים בחדר אחד לא יאמרו בברכת הזימון נברך שהשמחה במעונו כי כביכול אין שמחה במקום שיצה"ר שולט, והנה לא ראינו מעולם מי שחשש לזה, ומצאתי בלבוש במנהגים [סוף או"ח] כתב דעכשיו אין נזהרין בזה, אפשר משום דנשים מורגלות בינינו עכשיו הרבה בין האנשים (היינו במשא ומתן ואומנות וחנויות וכיוצא) ואין כאן הרהורי עבירה כל כך דדמיין עלן כי קאקי חיורי מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו עכ"ל, וצריך לומר לפי"ז דבעת שהיה קרן ישראל על מכונו והיתה הפרנסה מצויה לא היו רואים שום אשה בחוץ כי לא היו עוסקים במשא ומתן, וא"כ כאשר הזדמן לאדם לראות איזה אשה היה חידוש ונפל ההרהור במחשבה ובלב, משא"כ עתה בכובד הגלות וקושי הפרנסה הנשים עוסקות במשא ומתן, אין כאן חידוש בראיית נשים כי הוא דבר המורגל ולא יתפעל האדם כ"כ בהרהור, א"כ הכי נמי בנידון דידן בענין מרבית השיחה י"ל שלא יתפעל האדם במרבית הדיבור לבא לידי הרהור מחמת ההרגל המצוי:

אבל אעפי"כ יש לדון שאין הנדון דומה לראיה, דהלא כאן במרבית השיחה אסרו אפילו באשתו שרגיל בה (כי הדיבור והקול הוא מענייני ערוה כי הוא מהאמור בפסוק כי קולך ערב ומראיך נאוה [שה"ש ב יד]) ואפשר בזמן שהיה הדיבור עם האשה בחזקת איסור ועלול להרהור עשו גדר לגדר לאסור גם באשתו, אבל כעת שאין מסוכן מחמת ההרגל אין כאן בית מיחוש:

ט) והנה זה כתבתי ללמוד זכות על רוב העולם, ובפרט על בעלי תורה שראיתי כמה וכמה אינן נזהרין בזה וכמעט אי אפשר להיזהר בזמן הזה, אבל הירא את דבר ד' יזהר עכ"פ בעת דיבורו להסתכל לצד אחר ושיראה כמדבר עם אחר ולא יעבור על דברי חכמים, וכן יש לדקדק מדבריהם שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה ולא אמרו אל האשה, ואמרו עם יורה דוקא כאשר ידבר איש אל רעהו פנים בפנים וזה לקראת זה (כמ"ש בפסוק [תהלים קמח יב] בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו וכו', שדקדקו המפרשים למה לא נאמר בחורים עם בתולות, ואמרו כי תיבת עם יורה חיבור זה לקראת זה ואין זה מדרך כבוד לומר כן בבחורים ובתולות), אבל כשמסתכל לצד אחר לית לן בה כי יש לו היכר במה שמשנה, וההיא תנא דשאל באיזה דרך ללוד היה באפשר במוכרח להסיב פניו אל האשה להראות שהוא שואל אותה הדרך הנכון ולולי זאת לא היתה יודעת את מי שואל על כן הוכיחתו מרביית השיחה אפילו על תיבה אחת, זה מה שנראה לי: