טשיקאווע שטיקלעך רמבן

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך טאמבל סאס »

תוהו ובוהו האט געשריבן:ער מיינט פשוט א נחלה. חובב האט געטראכט ער מיינט נישט דאס, האט ער אפגעזאגט, האט ער אים קלארגעשטעלט אז יא, ונעתר לבקשתו, (ולכך מביאין וקורין).

מ'האלט שוין לאנג נאכן עגל מיטן משכן, ומה ענין ויסעו מהר השם אצל עגל?!


Sent from my KFDOWI using Tapatalk


ויסעו מהר ה' דערמאנט דאך די חטא העגל.
אדער אפשר איז נישטא עכט קיין מעשיות פונעם עגל ביז יעצט. אלעס אינצווישן איז נאר הלכות. אדער אפשר מיינט עס די חטא בני אהרן?

Sent from my SM-G973F using Tapatalk
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
עובדיה
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 103
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 24, 2021 12:52 am
האט שוין געלייקט: 157 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 180 מאל

שליחה דורך עובדיה »

תוהו ובוהו האט געשריבן:אז מ'רעדט שוין, איז אינטערסאנט דער אבן עזרא אויפן פלאץ, נאכן זאגן אז חובב (הוא יתרו) איז משה'ס שוואגער וז''ל ''וחכמינו אמרו שבעה שמות היו לו ליתרו, ושבעים פנים לתורה''

כ'ווייס נישט פונקטליך וואס ער מיינט אבער מיר קלינגט דאס סארקאסטיש, ווי צוזאגן: ''יתרו האט זיבען נעמען, די תורה זיבעציג פנים'ער, ס'לעבעדיג''.

בכלל גלייבט זיך מיר עפעס שווער אז דער אב''ע האט געגלייבט אין' ע' פנים לתורה, זיכער נישט אויפן מציאות וויאזוי די מעשה איז געווען..


Sent from my KFDOWI using Tapatalk

זיין כוונה איז ווי ער שרייבט אין זיין הקדמה "ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה כי שבעים פנים לתורה".
תוהו ובוהו
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 551
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2020 8:08 pm
האט שוין געלייקט: 725 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2126 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך תוהו ובוהו »

עובדיה האט געשריבן:זיין כוונה איז ווי ער שרייבט אין זיין הקדמה "ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה כי שבעים פנים לתורה".

אז דו האסט שוין יא גענומען ערענסט מיין פשט.. [emoji4]

איז ווי כ'האב שוין ערווענט פריער, גלייבט זיך מיר זייער שווער אז דער אבן עזרא האט געגלייבט דערין בנוגע סיפורן של הדברים, (ווי דא, צו ס'געווען משה'ס שוואגער צו שווער)

(און בכלל איז אינטערסאנט פארוואס ער שרייבט עס דא, ווען ער ברענגט היפש אפט חז''ל אנדערש ווי זיין פשט)

ועוד י''ל שכוונתו בהקדמה דווקא. ''בעבור ה'דרש', דרך ה'פשט' איננה סרה''. (דהיינו מאמיני הדרש בוודאי מסכימים שיש פשט) ולא להיפך ('בעבור הפשט דרך הדרש איננה סרה') ודוק ותשכח כי יש לו סוד.

Sent from my KFDOWI using Tapatalk
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך טאמבל סאס »

אין די הקדמה, ווען ער זאגט "ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה כי שבעים פנים לתורה", מיינט ער צוזאגן. תדע, איך געב דיר יעצט אקאוד וואס כ'וועל נוצן יעדע מאל וואס כ'בין נישט מסכים צום דרש ווייל כ'האלט ס'פארפארט צופיהל פון פשט. און דאס איז: 'כי שבעים פנים לתורה '..

Sent from my SM-G973F using Tapatalk
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5435
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
האט שוין געלייקט: 5089 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל

שליחה דורך רביה''ק זי''ע »

אז מ׳איז שוין יא פארפארן צום אבן עזרא׳ס פשטים לאמיר צולייגן מיינע צוויי צענט.

א. די אלע וואס קענען אריינלערנען מער פון איין פשט אין א מעשה - ע״פ פשט און ע״פ דרש, צו ע״פ פשט און ע״פ קבלה, צו קלו וקלו דברי אלוקים חיים, א.א.וו. - גלייבן לדעתי נישט אין קיינע פון די פשטים. א מעשה וואס מ׳גלייבט אז ס׳האט פאקטיש פאסירט טייטשט מען נישט אריין מער פון איין פשט. די וועג וויאזוי איך קוק עס אן איז די חילוק צווישן די טראדיציאנאלע מפרשים און די מבקרי המקרא אז די מבקרי המקרא גלייבן באמת אז די מעשיות האבן טאקע פאסירט, כאטש א געוויסע פלאץ אין זייער מוח אפערירט אויף דעם צד, און דערפאר ווילן זיי וואוסן וואס איז טאקע פארגעגאנגען אין די מעשה. די טראדיציאנאלע מפרשים ווידער אפערירן אינגאנצן נישט אויפ׳ן צד אז די מעשיות האבן טאקע פאסירט, זיי זענען נאר פארנומען וואסערע השקפה און מוסר מ׳קען זיך ארויסלערנען פון די מעשיות. פארשטייט זיך אז לפנים מאכן זיי אן אנשטעל, און אסאך זענען מצליח זיך אליינס אויסצופאפן, אז זיי גלייבן טאקע אין די מעשיות, אבער אין זייער אונטערנבאוואוסטזיין קומט עס אפיציעל מיט׳ן הנחה אז די מעשיות זענען נישט געשטויגן און נישט געפלויגן. ווער איז דער מאמין און ווער איז דער כופר? :roll:

ב. פונקט היינט האב איך געלערנט מיט מיין חברותא די הלכה פון בעליו עמו לא ישלם און ער האט זיך אזוי געוואונדערט וואס איז די הגיון דערפון אדער אפשר איז עס א גזירת הכתוב, האב איך איהם געזאגט אז לויט די גמרא אז בעליו עמו מוז נישט זיין באותו מלאכה איז עס טאקע א גזירת הכתוב אבער ע״פ פשט מיינט עס אז נאר ווען ס׳איז בעליו עמו באותו מלאכה איז ער פטור ווייל ס׳האט נישט גארנישט מיט איהם, און איך האב אויסגעפירט אז איך בין זיכער אז דער רשב״ם אדער אבן עזרא זאגט עס. איבעריג צו זאגן אז דער תמים האט געעפנט אויף מיר א פאר קעלבערנע אויגן וואס האבן ווי פון זיך אליינס אויסגעשריגן ״כופר!!״, בין איך צוגעגאנגען צום ספרים שראנק און געעפנט א מקראות גדולות חומש, והנה און נון, ס׳שטייט טאקע אין רשב״ם, וז״ל: "בעליו אין עמו במלאכת אותה הבהמה לפי הפשט, ובמדרש חז"ל אפילו במלאכה אחרת אם הוא עמו במלאכה פטור השואל מונשבר או מת." וואס מיינסטו אז איך בין געווארן אויס כופר? חלילה וחס, יעצט איז דער רשב״ם אויך ארויף אויף זיין שווארצע ליסטע, ומי רואה את אלו נרשמים ברשימת השחור ולא מצטרף עמהן...
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

שליחה דורך טאמבל סאס »

תוהו ובוהו האט געשריבן:אז מ'רעדט שוין, איז אינטערסאנט דער אבן עזרא אויפן פלאץ, נאכן זאגן אז חובב (הוא יתרו) איז משה'ס שוואגער וז''ל ''וחכמינו אמרו שבעה שמות היו לו ליתרו, ושבעים פנים לתורה''

כ'ווייס נישט פונקטליך וואס ער מיינט אבער מיר קלינגט דאס סארקאסטיש, ווי צוזאגן: ''יתרו האט זיבען נעמען, די תורה זיבעציג פנים'ער, ס'לעבעדיג''.

בכלל גלייבט זיך מיר עפעס שווער אז דער אב''ע האט געגלייבט אין' ע' פנים לתורה, זיכער נישט אויפן מציאות וויאזוי די מעשה איז געווען..


פאסינעטיניג. קיינמאל נישט געהערט פון דער אב"ע און ווער האט זיך נישט געוואונדערט אלס קינד איבער די באנטש פון נעמען?!

סאוי דזשאסט טו קלעריפיי: רעואל איז עכט ציפורה'ס טאטע - משה'ס שווער. יתרו, איז חובב, איז א שוואגער מיט משה און ווערט אויך אנגערופן חותן, אלזא פארוואס לויטן אבן עזרא ווערט יתרו אויך אנגערופן חובב?
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
תוהו ובוהו
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 551
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2020 8:08 pm
האט שוין געלייקט: 725 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2126 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך תוהו ובוהו »

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:וואס מיינסטו אז איך בין געווארן אויס כופר? חלילה וחס, יעצט איז דער רשב״ם אויך ארויף אויף זיין שווארצע ליסטע, ומי רואה את אלו נרשמים ברשימת השחור ולא מצטרף עמהן...


דער רשב''ם ווערט נישט קיין 'כופר' ווייל ''ידי זרים שלטו בו'' / ''תלמיד טועה'' / ''צענזור'' / ''טעות הדפוס'' / ''האסט נישט גוט פארשטאנען'' / ''העכערע זאכן'' וכו' וכו'

סה''כ טראכט אפשר דיין חברותא אז דו ביסט דער תלמיד טועה וואס האט דאס אריינגעלייגט..

בד''וו אז דו ווילסט טוישן חברותא בין איך אוועיליבעל.

Sent from my KFDOWI using Tapatalk
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 20420
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 25361 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
קאנטאקט:

שליחה דורך berlbalaguleh »

תוהו ובוהו: אין א הונדערט יאר ארום (אויב וועלט 'עט נאך זיין וועלט.) וועט מען זאגן די זעלבע אויף הרב קוק אויך...!
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

שליחה דורך טאמבל סאס »

(א): ויהי העם כמתאננים -
אמר ר"א:
מגזרת און, וכן מחשבות אונך (ירמיה ד יד), שדברו דברי און.
ואיננו נכון, כי למה יכסה הכתוב על חטאם ולא יגידנו כאשר עשה בכל המקומות.


והנכון בעיני, כי כאשר נתרחקו מהר סיני שהיה קרוב לישוב ובאו בתוך המדבר הגדול והנורא במסע הראשון היו מצטערים בעצמם לאמר מה נעשה, ואיך נחיה במדבר הזה, ומה נאכל ומה נשתה, ואיך נסבול העמל והעינוי ומתי נצא ממנו, מלשון מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו (איכה ג לט), שהוא לשון כואב ומצטער על עצמו, וכן בן אוני (בראשית לה יח): בן צערי, ואנו הדייגים ואבלו (ישעיה יט ח). וכאשר אמר הכתוב כי היו כואבים ומצטערים כבר הזכיר וספר החטא:
ואמר "כמתאוננים", כי היו מדברים במר נפשם כאשר יעשו הכואבים. והיה רע בעיני ה', שהיה להם ללכת אחריו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל טובה אשר נתן להם, והם היו כאנוסים ומוכרחין מתאוננים ומתרעמים על עניינם. ולכך אמר בשנייה (פסוק ד): וישובו ויבכו גם בני ישראל, כי היה חטאם הראשון להתרעם על חסרון הנאותיהם במדבר, וישובו עוד לעשות כעניין ההוא, ולא לקחו מוסר על אש השם שבערה בם:

קודם פארשטיי איך נישט מיט וואס ער איז נישט מסכים מיט'ן אב"ע. האט דען ר"א געזאגט אז ס'איז צוויי באזונדערע זינד? נאכדעם קען זיין אפילו אז דער אב"ע איז מסכים ס'מיינט 'זיך באקלאגן' נאר ער זאגט נאר די שורש פון די ווארט. "באקלאגן זיך מיט שלעכטע רייד" חוץ פון דעם אז צרה מיט צער זענען נישט אזוי ווייט איינע פון די אנדערע.. זע דער מילוןוואס אוון מיינט. און, לויט'ן רמבן, זאגט אויך נישט דער פסוק קלאר מיט וואס זיי האבן זיך מתרעם געווען. א ראיה, ער ברויך דיך מגלה זיין..

(ד): וטעם והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה -
שלא היה להם חסרון במדבר, כי היה להם המן לשובע והיו עושים בו מטעמים שונים בטעם חשוב מאד כאשר יספר, אבל המשילו בנפשותם תאווה רבה כמתאווים לאכול הפחמים והעפר והמאכלים הנבאשים:


(ה): וטעם אשר נאכל במצרים חנם -
לפי פשוטו, כי היו הדייגים המצריים מעבידין אותן למשוך הדגים שנאחזים במצודה ובמכמורות, והיו נותנין להם מן הדגים כמנהג כל פורשי מכמורת. והקישואים והאבטיחים והחציר והבצלים והשומים במצרים הרבה מאד, כי היא כגן הירק, וכאשר היו חופרין להן בגנות ובכל עבודה בשדה היו אוכלין מן הירקות. או שהיו שם ישראל עבדי המלך עושים מלאכתו, והיה מפרנס אותם בלחם צר ובמים לחץ, והיו נפוצים בעיר ונכנסין בגנות ובשדות והיו אוכלין מן הירקות ואין מכלים דבר כמנהג עבדי המלך, ונותנים להם על שפת היאור ממנת המלך דגים קטנים אשר אין להם דמים במצרים, כאשר פירשתי בסדר ואלה שמות...

הילעריוס :lol: איך קען מיך פארשטעלן די קינדער וועלכע זענען געזעצן שבת נאכמיטאג און זיך צוגעהערן צום רמבן'ס פרשה שיעור מיט אנגעשפיצטע אויערן און אפענע מיילער.. ער וואלט געמאכט א פאנטאסטישע נאוועליסט!

(ו): וטעם נפשנו יבשה -
שנתחמם טבעם מרוב התאוות ויבשה לה כדברי אונקלוס.

וואס מיינט דאס?

ואמרו בלתי אל המן עינינו -
שאפילו המזון אשר אנו חיים בו איננו בידינו שתהיה נפשנו דשנה ושבעה בו, אבל נתאווה לו ונשא עינינו אליו בכל עת כי באולי יבא לנו, והנה אין כל בלתי תוחלת המן.

אמרו המשל הידוע (יומא עד ב):
אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו.


הייסט דאס אז מ'באקומט עס פאר פריה, אהן ארבעטן דערפאר און מען קען פארזוכן דערין וואס מען וויל איז נישט גענוג פת בסלו?

(יד): וטעם לא אוכל אנכי לבדי -
לא שיעזרוהו הזקנים לתת להם בשר, כי מאין להם.
ועוד, אפילו בהיות להם פרנסים רבים לא יתלוננו רק על משה רבנו שהוציאם ממצרים, כמנהגם לאמר לו "למה העליתנו ממצרים", והוא שיתן להם בתפלתו כל משאלותם ותאוותם יביא להם. אבל חשב משה, כי בהיות להם מנהיגים רבים ישככו חמתם וידברו על לבם בעת תלונתם.
ואפשר כי כאשר התנבאו הזקנים שנאצל עליהם מן הרוח וידעו העם כי נאמנים הם לנביאים, לא יתאספו כולם על משה, וישאלו תאוותם גם מהם:


(טו): ואם ככה את עשה לי -


..ועל דרך הפשט, מנהג הלשון הוא גם בזכר, את כרוב ממשח הסוכך (יחזקאל כח יד).
ועל דרך האמת אם ככה את עושה לי, במידת הדין ידבר, כמו שאמר וייחר אף ה' מאד (בפסוק י), וכן ואת תדבר אלינו (דברים ה כד), כינוי לאש הגדולה שתדבר דברי השם אלינו, ושמענו מפיך ועשינו. וכן את כרוב ממשח, בכרוב השני ירמוז. והמשכיל יבין:

אה ברוך השם איך בין נישט קיין משכיל חלילה..
יעצט ערנסט גערעדט, וואסי טאקע פשט?

(יז): וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי -
עניין הכתוב להגיד כי בעת הדבור עם משה יהיה האצילות וממנו הוא. וכן אמר במעשה (פסוק כה): וירד ה' בענן וידבר אליו, ולא פירש הכתוב הדבור הזה מה היה כאשר הוא כתוב בכל התורה שיבאר אחרי כן מה אמר ומה דבר ה', כי העניין בכאן, כי הזקנים אשר אמר בהם שהתנבאו לא שמעו דבור מפי השם ולא נראה להם במראה או בחלום, אבל השם מדבר עם משה ומאצילות רוח משה הם יודעים הנבואה ההיא. וזה טעם ויתנבאו ולא יספו (שם), שלא יספו להתנבאות מעצמם, אבל בנבואה שאמר השם למשה בה לבדה התנבאו, וזה טעם "ואצלתי", שאניח אצלי מן הרוח אשר אני שם עליך ושמתי עליהם.

פשי, סארא חידוש!

אפילו אויב אצלתי איז עיכוב אדער המשכה זע איך נאכאלס נישט פון וואנעט דער רמבן נעמט דאס?! ולא יספו האב איך אייביג פארשטאנען מיינט אדער זיי האבן נישט אויפגעהערט אדער איז עס רעלאטיוו צו אלדד ומידד וואס האבן ווייטער אנגעהאלטן

והקרוב אלי, כי כל ימי הזקנים נעשה להם כן, שידעו בכל מה שיצווה השם לישראל ביד משה בצרכי שעתם והמקרים אשר יבואו להם במדבר.

.
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

שליחה דורך טאמבל סאס »

(ט): ויעש משה נחש נחושת -
לא נאמר לו לעשותו של נחושת, אלא אמר משה הקב"ה אמר לי נחש, אני אעשנו של נחושת, לשון נופל על הלשון, זה לשון רש"י מדברי רבותינו (ב"ר לא ח).
ולא הבינותי זה, שהרי הקב"ה לא הזכיר לו "נחש" אלא "עשה לך שרף". אבל דעתם לומר כי הלך משה אחר שם העצם אשר לו.

האט דער רמבן נישט געוואוסט פון מעטאנימיס?

והנראה בעיני בסוד הדבר הזה, כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס, תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא, כמו שהזכירו (מכילתא ויסע א): בויורהו ה' עץ (שמות טו כה): וכן במלח אלישע במים (מ"ב ב כא). וידוע מדרכי הרפואות, שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או בראות דמותם, עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן שאר הבהמות השוטות אם יביטו במים יראה להם שם בבואת הכלב או המזיק וימותו, כמו שכתוב בספרי הרפואות ומוזכר בגמרא במסכת יומא (פד א).

וכן ישמרו אותם הרופאים מהזכיר בפניהם שם הנושך, שלא יזכרו אותם כלל כי נפשם תדבק במחשבה ההיא ולא תיפרד ממנה כלל עד שתמית אותם. וכבר הזכירו דבר מנוסה מפלאות התולדה, כי נשוך הכלב השוטה אחרי שנשתטה בחוליו אם יקובל השתן שלו בכלי זכוכית יראה בשתן דמות גורי כלבים קטנים, ואם תעביר המים במטלית ותסננם לא תמצא בהם שום רושם כלל, וכשתחזירם לכלי הזכוכית וישתהו שם כשעה תחזור ותראה שם גורי הכלבים מתוארים, וזה אמת הוא בפלאי כוחות הנפש.

וכשיהיה כל זה כך, ראוי היה לישראל נשוכי הנחשים השרפים שלא יראו נחש ולא יזכרו ולא יעלו על לב כלל, וציוה הקב"ה למשה לעשות להם דמות שרף, הוא הממית אותם. וידוע כי הנחשים השרפים אדומי העיניים רחבי הראש שגופם כעין הנחושת בצווארם, ולכן לא מצא משה לקיים מצוותו בשרף בלתי שיעשה נחש נחושת כי הוא דמות נחש שרף, ואם יעשנו מדבר אחר היה דמות נחש ולא דמות שרף. ומה שאמרו מן הלשון הנופל על הלשון, כי הזכרת השם בלבד תזיק. והכלל, כי ציווה השם שיתרפאו במזיק הממית בטבע ועשו דמותו ושמו, וכשיהיה האדם מביט בכוונה אל נחש הנחושת שהוא כעין המזיק לגמרי, היה חי, להודיעם כי השם ממית ומחיה:
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
תוהו ובוהו
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 551
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2020 8:08 pm
האט שוין געלייקט: 725 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2126 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך תוהו ובוהו »

אבן עזרא יט יב:
''הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי: וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי''

לאמיר מכבד זיין @מי אני מסביר צו זיין..

Sent from my KFDOWI using Tapatalk
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

קען זיין ער מיינט צו דאס וואס ער זאגט אין בראשית לד:כה "שלישי לעולם קשה שהוא חצי המרובע" ע"ש. מיט "מרובע" מיינט ער (קרוב צו/בערך) 7 וואס איז רובע פון א חודש/מחזור הלבנה. 3 איז קרוב לחציו, און עס האט פון די אסטראלאגישע/מיסטישע פּראפּערטיִס וואס 7 האט. איך פארשטיי אז דאס איז א (מיסטישע) ביאור עפ"י אסטראלאגיע (פון וואס ראב"ע האט געהאלטן פון) ווי איידער מאטעמאטיקס/סוד החשבון.

אגב, 3 איז די איינציגסטע פּריים נומער וואס איז הארט פאר א [פּערפעקט] סקווער נומער [4 = 2x2] און 7 איז די איינציגסטע פּריים נומער וואס איז הארט פאר א [פּערפעקט] קיוּבּ נומער [8 = 2x2x2].
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
תוהו ובוהו
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 551
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2020 8:08 pm
האט שוין געלייקט: 725 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2126 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך תוהו ובוהו »

שוב מצאתי
https://www.benezra.co.il/http-www-bene ... t_id=19289

Sent from my KFDOWI using Tapatalk
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5435
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
האט שוין געלייקט: 5089 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל

שליחה דורך רביה''ק זי''ע »

תוהו ובוהו האט געשריבן:
רביה''ק זי''ע האט געשריבן:וואס מיינסטו אז איך בין געווארן אויס כופר? חלילה וחס, יעצט איז דער רשב״ם אויך ארויף אויף זיין שווארצע ליסטע, ומי רואה את אלו נרשמים ברשימת השחור ולא מצטרף עמהן...


דער רשב''ם ווערט נישט קיין 'כופר' ווייל ''ידי זרים שלטו בו'' / ''תלמיד טועה'' / ''צענזור'' / ''טעות הדפוס'' / ''האסט נישט גוט פארשטאנען'' / ''העכערע זאכן'' וכו' וכו'

סה''כ טראכט אפשר דיין חברותא אז דו ביסט דער תלמיד טועה וואס האט דאס אריינגעלייגט..

לעצטנס בין איך געקומען צום מסקנא אז די "פראבלעמאטישע״ שטיקלעך זענען טאקע אריינגעשטעלט געווארן דורך א תלמיד טועה, און דער תלמיד טועה איז טאקע דער רשב״ם, ומי הוא שרואה את אלו טועין ולא טועה, יהי רצון שיהא חלקנו עמהן.
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

שליחה דורך טאמבל סאס »

וואו קען מען אדורכגיין לך לך און נישט דערמאנען כאטש אפאר מערקוועדיגע פונקטן:

    די 'והכנעני אז בארץ' קודם אין פסוק ו) קאפיטל יב) און נאכדעם אין פסוק ז) קאפיטל יג) וואס אויף [ביידע?!] זאגט די אב"ע (אין די נישט צענזורירטע ווערסיע) אז זיי זענען פון די פסוקים וועלכע זענען פון די 'סוד שנים עשר' קאטעגאריע.

    די געפאַפל צווישן די מפרשים און ספעציעל די רמבן איבער אברהם'ס ליגנט עצה'ן\זאגן און די מאטיוון דערביי. און די רמבן האבענדיג די דרייסט צו זאגן אז אברהם האט געטוהן אן עוולה.. (איך מיין אז אין די אויגן פון דעם רמבן טוט די זינד פון לאזן פרעה נעמען שרי איבערשטייגן די זינד פון זאגן אז די אבות האבן זיך טועה געווען...ודוק)

    ווי פרעה פרעגט אברהם קודם, 'היתכן האסט מיר נישט געזאגט אז ס'איז דיין פרוי?' און נאכדעם, 'היתכן האבט מיר געזאגט אז 'ס'איז מיין שוועסטער?' (אפשר ווייל יענע צייטן האט די פאקט אז עמיצער איז דיין שוועסטער נאכנישט אויסגעשלאסן אז ס'איז נישט דיין פרוי...?)

    די צענזורירטע אדער ארומגעארבעטע רשי איבער וואס 'והם בעלי ברית אברם' מיינט צו ווייל 'הם שנתנו עצה על המילה' (ס'איז אינטרעסאנט צו שפעקולירן פארוואס איינער זאל דאס האבן געזוכט אריינצולייגן אדער ארויסצונעמען? אגב, איך האב באמערקט אז גאט הייסט קיינמאל נישט אברהם דירעקט זיך 'זעלבסט' מל'ן. זיינע קינדער און קנעכט יא אבער נישט אים אליינס..זאל מען מיך פארריכטן אויב איך בין ראָנג)

    אין די וואכעדיגע פרשה לכאורה איינע פון רשי'ס מערסט אינטרעסאנטסטער קאממענטס: אז 'חניכו כתיב', בלי יוד שנית - ל' יחיד, כאטש אין אונזער ווערסיע פון די חומש שטייט קלאר 'חניכיו' (אנדייטענדיג אז רשי האט מאָסט לייקלי געהאט א דיפערענט תורה פון אונזערס.) און די שטיל שווייגעניש פון מעני אף די מפרשים דערוועגן...
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5435
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
האט שוין געלייקט: 5089 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל

שליחה דורך רביה''ק זי''ע »

אין מצרים פלעגט זיין א מנהג אז דער קעניג האט געהייראט זיין שוועסטער.
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
Nanach
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 389
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
האט שוין געלייקט: 1104 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל

שליחה דורך Nanach »

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:אין מצרים פלעגט זיין א מנהג אז דער קעניג האט געהייראט זיין שוועסטער.

וועלכע תקיפה איז געווען די מנהג? (איך האב נישט לעצטנס געטון אין די חלק היסטאריע, אבער עס דאכט זיך מיר אז דאס איז פון א שפעטערע תקופה, שוין נאך חתימות התנ”ך)
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5435
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
האט שוין געלייקט: 5089 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל

שליחה דורך רביה''ק זי''ע »

לכאורה פון שפעטער טאקע, איך וויל אבער נישט אריינגיין אין ביקורת המקרא וועל איך עס לאזן ביי דעם…
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
תוהו ובוהו
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 551
זיך רעגיסטרירט: זונטאג נאוועמבער 01, 2020 8:08 pm
האט שוין געלייקט: 725 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2126 מאל

Re: טשיקאווע שטיקלעך רמבן

שליחה דורך תוהו ובוהו »

Nanach האט געשריבן:וועלכע תקיפה איז געווען די מנהג? (איך האב נישט לעצטנס געטון אין די חלק היסטאריע, אבער עס דאכט זיך מיר אז דאס איז פון א שפעטערע תקופה, שוין נאך חתימות התנ”ך)


אן אור-אלטע מנהג
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%92% ... 7%95%D7%AA

דרך אגב, 'רעמסס השני' וואס איז מעגליך איינע פון די פרעה'ס ביי שיעבוד מצרים, האט ווארשיינדליך אויך געהייראט זיין שוועסטער.
Nanach
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 389
זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
האט שוין געלייקט: 1104 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל

שליחה דורך Nanach »

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:לכאורה פון שפעטער טאקע, איך וויל אבער נישט אריינגיין אין ביקורת המקרא וועל איך עס לאזן ביי דעם…

איך האב גערעדט אפי’ מיט דעם, איך געדענק עס עפעס דערמאנט ביי די מלוכה פון קליאופטרה איך געדענק נישט די פרטים
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

פרשת קרח

שליחה דורך טאמבל סאס »

ואמר רבי אברהם:
כי זה הדבר היה במדבר סיני כאשר נחלפו הבכורים ונבדלו הלווים , כי חשבו ישראל שאדונינו משה עשה זה מדעתו לתת גדולה לאחיו, גם לבני קהת שהם קרובים אליו ולכל בני לוי שהם ממשפחתו, והלווים קשרו עליו בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו, וקשר דתן ואבירם בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם, גם קרח בכור היה.
וזה מדעתו של רבי אברהם שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו. וכבר כתבתי (לעיל ט א): כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור, וגם שם לצורך עניין ולטעם נכון, אבל היה הדבר הזה במדבר פארן בקדש ברנע אחר מעשה המרגלים:
והנכון בדרש, שכעס קרח על נשיאות אלצפן כמאמר רבותינו (תנחומא קרח א), וקנא גם באהרן כמו שנאמר ובקשתם גם כהונה (פסוק י). ונמשכו דתן ואבירם עמו, ולא על הבכורה, כי יעקב אביהם הוא אשר נטלה מראובן ונתנה ליוסף, אבל גם הם אמרו טענתם, להמיתנו במדבר (פסוק יג), ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו (פסוק יד). והנה ישראל בהיותם במדבר סיני לא אירע להם שום רעה, כי גם בדבר העגל שהיה החטא גדול ומפורסם היו המתים מועטים, ונצלו בתפלתו של משה שהתנפל עליהם ארבעים יום וארבעים לילה. והנה היו אוהבים אותו כנפשם ושומעים אליו, ואלו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא היה העם סוקלים אותו, ולכן סבל קרח גדולת אהרן וסבלו הבכורים מעלת הלווים וכל מעשיו של משה.

אבל בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה ומתו בקברות התאווה רבים, וכאשר חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזרה מהם, ומתו נשיאי כל השבטים במגפה לפני ה', ונגזר על כל העם שיתמו במדבר ושם ימותו, אז הייתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בלבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות, ואז מצא קרח מקום לחלוק על מעשיו וחשב כי ישמעו אליו העם. וזה טעם "להמיתנו במדבר", אמרו הנה הבאת אותנו אל המקום הזה ולא קיימת בנו מה שנדרת לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש כי לא נתת לנו נחלה כלל, אבל נמות במדבר ונהיה כלים שם, כי גם זרענו לא יצאו מן המדבר לעולם, ויבטל מן הבנים מה שנדרת להם כאשר נתבטל מן האבות. וזה טעם תלונתם הנה במקום הזה אחר גזרת המרגלים מיד.
ס'איז מורא'דיג ווי דער רמבן, כדרכו, ווארפט אוועק איין פירוש פאר אן אנדערע וואס איז ווייניגער מסתבר. לערן דיך אויס א כלל: אויב א צווייטער קען מסביר זיין א שוועריגקייט מיט איין פאראגראף, בשעת ווען דו ברויכסט צוויי, ברויך עס זיין בעסער ווי יענעם'ס כדי צו געווינען די דיבעיט. חוץ פונוואס דער רמבן, כדרכו, האט נאר מצטט געווען א חלק. דער אב"ע פירט דארט אויס:
והראיה על זה הפירוש מופת המטה, שראו כל ישראל כי השם בחר שבט לוי תחת הבכורים, על כן כתוב: ותכל תלונתם, כי התלונה על זה היתה.
דאס האט דער רמבן נישט צוגעברענגט..

אויך, די להמתינו במדבר האבן נאר דתן ואבירם געענטפערט ווען זיי האבן רעפיוזד צו קומען צו משה. דאס ווערט נישט גענוצט אנהויב, ביי די עיקר טענה.
(ד): ויפול על פניו -
ולא ויפלו, כי אהרן במוסרו ובקדושתו לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו, ויהי כמחריש וכמודה שמעלת קרח גדולה ממעלתו, אבל הוא עושה כדבר משה ומקיים גזירת מלך:
ווייל די פסוק פאנגט אהן וישמע משה, שטייט דערפאר ויפול און נישט ויפלו.. אזוי אויך שטייט פריער, ויקמו לפני משה. פארוואס גאנצע תורות?
וכתב רבנו חננאל:
כי אלה הנקהלים כולם היו לווים משבט קרח, וזה טעם רב לכם בני לוי (פסוק ז), שמעו נא בני לוי (פסוק ח), אולי חשבו כי כל שבטם נבחר לכהונה ומשה מעצמו חלק כבוד לאחיו, ע"כ.

וחלילה שהיו בשבט משרתי אלוהינו מאתים וחמישים קרואים ונשיאים בני מרי מבעטים ברבם ובגדול שבטם ומלינים על ה'. ואלו היו מן השבט ההוא בלבד, לא היו כל מטות ישראל מתלוננים ממחרת לאמר אתם המיתם את עם ה' (להלן יז ו), כי לא מת להם מת רק משבט משה ואהרן. וגם באות המטה ראיה כי המחלוקת מכל שבטי ישראל היא. והכתוב פירש ואנשים מבני ישראל (פסוק ב), להגיד כי היו מכל השבטים לא מן השנים הנזכרים בלבד.
אבל טעם רב לכם בני לוי =
בעבור כי קרח היה מפתה לכל השבטים כי לכבודם רוצה להחזיר העבודה לבכוריהם כאשר אמר (פסוק ג): כי כל העדה כולם קדושים, ומשה בחכמתו גלה מצפון לבו לכל העם כי הוא על כהונתו צועק, ואמר שדי לו בכבוד שבטו, רב לכם בני לוי. וחזר ואמר שמעו נא בני לוי, לקרח גדולם, וזה טעם ויאמר משה אל קרח (פסוק ח), אבל כולל דבריו עם בני לוי, כי דברי משה בחכמתו פיוס לו ולכל השבט שלא ימשך אדם מהם אחריו:
איז גדולם בכלל א ווארט? און וואס איז מיט פיות? זעהט אויס צוזיין אין די ראנג טענס.
והנה משה מעצמו חשב המחשבה הזאת ורצה בקטרת יותר משאר קורבנות, כי ראה כבר בנדב ואביהוא כי בהקריבם קטרת זרה לפני ה' נשרפו, והתיר לאהרן להקטיר אותה לצורך השעה, או שהייתה קטרת הבקר שהקטיר בהעלותו את הנרות כמשפט, ובטח משה כי השם מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים.
איך דארף אזא LETHAL וואַפן דא.. אויך האב איך ליב, ווי ער זאגט אזא שיינע דרוש מיט אזא זיכערקייט און תיכף ומיד, אין די זעלבע זאץ, טוישט ער צו אן איקוואלי שיינער אלטערנאטיווע פאר נאו אבוויעס ריזען.. קאמאן, וואס איז עס געווען? אזוי צו אזוי? זאג כאטש וועלכע אופן דו גלייכסט מער? אויכעט, ובטח סאונד אביסל פאני.
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
באניצער אוואטאר
טאמבל סאס
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4290
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מערץ 08, 2012 7:59 am
געפינט זיך: נישט דאס פלאץ.
האט שוין געלייקט: 6640 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 3625 מאל

שליחה דורך טאמבל סאס »

(יב): וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם -
הנה דתן ואבירם הם היו בעלי המחלוקת הזו כקרח, כמו שאמר ויקח קרח ודתן ואבירם ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל וגו', שהם המקהילים אותם על משה ועל אהרן. והנה משה דבר אל קרח ואל כל עדתו, ואמר לו עוד (פסוק יא): אתה וכל עדתך, כי אליו דבר תחלה כי הוא הגדול בהם. והנה הנועדים היו עדת דתן ואבירם גם כן, ולכך רצה עתה לדבר גם עימהם ולהזהירם על עצמם ועל כל הנועדים שהם עדתם ולפייס אותם בדברים טובים דברים ניחומים לישראל, כי דבריו עם קרח פיוס לבני לוי לבדם. וטעם "וישלח", כי הלכו מלפניו בדברו עם קרח, ואחרי כן ויאמר משה אל קרח (פסוק ח): אשר היה עודנו עומד לפניו שם.
או מפני שהיה קרח לוי עומד במחנה לוויה סמוך לאהל משה, כי כל זה היה ביום הראשון כאשר אמר אתה והם ואהרן מחר (פסוק טז), והוא הבקר שאמר להם (פסוק ה): בקר ויודע ה' את אשר לו:
נאכאמאל אן אינטרעסאנטע לשון: "כי דבריו עם קרח פיוס"
ויתכן שהיו דתן ואבירם נשיאי עדה חשובים מאון בן פלת, ואם היו הם מתרצים אליו היה און הולך אחר עצתם, על כן לא שלח אליו. והנה לא בא, ולא היה עימהם ולא עם עדת קרח, כי הלך מלפניו כשהלכו להם דתן ואבירם כאשר נתווכח עם קרח ולא הושב שם, שכבר חזר בו בעצת אשתו שהצילתו כמאמר רבותינו (סנהדרין קט ב). כי הנה הכתוב לא הזכירו שנבלע עם דתן ואבירם, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' במקריבי הקטרת, כי היו חמישים ומאתים מלבד ארבעה הנזכרים תחלה:
(טז): ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה' -
כתב רבי אברהם:
כבר נאמר כן (לעיל פסוקים ה - ז), אבל הטעם, כאשר אמר משה לקרח היו לפני ה' לקחו איש מחתתו.
והנכון בעיני, כי מתחלה אמר להם זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו וגו' והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, ולא אמר שיהיה אהרן עימהם, והם שתקו, ואולי לא נתרצו ולא הודו בכך. כי חשבו אם יהיה אהרן עמנו תרד האש לכולנו או לא תרד כלל ונהיה כולנו שווים, ואם לא יהיה אהרן עמנו ולא תרד האש, יאמרו כי לא בחר בנו, ויחשבו כי בו כבר בחר שירדה האש בקורבנותיו ביום השמיני. ואותו היום יש לנו טענה עליו, שלא היה לבחור באהרן שיהיה הוא לבדו הכהן רק בזכות ישראל שעשו המשכן, ולכל שליח צבור היה יורד, ועדיין לא הוחלפו הבכורים בעת ההיא.
על כן לא היה קרח חפץ לנסות דבר בלא אהרן. והיו שם דתן ואבירם כאשר דבר להם משה כן, והיו הם בכלל מה שאמר (פסוק ו): קרח וכל עדתו, וכאשר שלח להם ויאמרו "לא נעלה" ויחר למשה מאד, ורצה לגזור עליהם שלא ימותו כמות כל האדם, אז חזר משה אל קרח ואמר קחו איש מחתתו חמישים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו, והנה הוציא מכללם דתן ואבירם. וזה טעם "חמשים ומאתים מחתות", כי מה צורך להזכיר המנין במקום הזה. והכניס אהרן שיהיה עימהם, אז שמע קרח אליו, כי חשב שישתוה המעשה בהם ובאהרן:
גג על גג :lol:
(כא): הבדלו מתוך העדה הזאת -
יש לשאול, אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע, ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?

וכתב רבנו חננאל:
הבדלו מתוך העדה הזאת, עדת קרח ולא עדת בני ישראל, ויאמרו אלהי הרוחות לכל בשר וגו', מיד הודיע הקב"ה למשה כי לא כל עדת בני ישראל בקש לכלות אבל עדת קרח בלבד, לפיכך פירש לו זה שאמרתי "הבדלו" העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם הוא שאמרתי לך. הזכיר להם "העלו מסביב", אולי כשיראו קרח ועדתו ישובו, אלו דבריו.
ואינם נכונים, כי לא היה ראוי לומר על קרח דתן ואבירם שלושה אנשים "הבדלו מתוך העדה" כי אינם עדה. ואין ישראל בתוכם, ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה בתוכם בבואם.
ועוד כי "הבדלו" רמז למשה ואהרן בלבד, כמו הרומו (להלן יז י). וכן ואכלה אותם כרגע, רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע. וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה:

אבל הטעם, כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן, וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן, אז קרא קרח לכל העדה ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא, וייטב הדבר בעיניהם ונקהלו כולם לראות אולי יישר בעיני האלוהים ותשוב העבודה לבכוריהם, וזה טעם ויקהל עליהם קרח את כל העדה (פסוק יט). והנה נתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם, והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים. ומשה ואהרן למדו עליהם זכות, שלא חטא במעשה אלא קרח, והוא הגורם והוא המפתה אותם, וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו לרבים:
(כט): אם כמות כל האדם ימתון אלה -
הנה גם רבים בעם אמרו לו פעמים רבות "למה העליתנו ממצרים", אבל היה העונש על אלה מכל האדם, באמרם (פסוק יג): כי תשתרר עלינו גם השתרר. כי עשו שתים רעות, בזו על כבוד הרב, וכפרו בכל מעשה ה' אשר עשה במצרים ובמדבר וגם במעמד הר סיני שנאמר בו וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט), והם אמרו שאינו כדאי להשתרר עליהם ולא בא להם על ידו רק רע, ומפני זה אמר (פסוק טו): ויחר למשה מאד. וגם קרח אמר (פסוק ג): ומדוע תתנשאו, ועל כן נבלע אוהלו עימהם.
(ל): ואם בריאה יברא ה' -
כתב ר"א:
יש אומרים כי בריאה תורה על המצא יש מאין, וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה, אבל פירושה כטעם גזרה, מן וברא אותהן (יחזקאל כג מז).
והנכון שתאמר על המצא דבר מאין, כי אין אצלנו בלשון הקדש מורה על זה זולתי המלה הזאת.
אבל העניין, כי בקיעת האדמה אינה בריאה מחודשת, אבל פתיחת הארץ את פיה לבלוע הוא חידוש לא נהיה מעולם. כי כאשר תבקע האדמה כמו שנעשה פעמים רבים ברעש הנקרא זלזלה תישאר פתוחה, גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים. אבל שתפתח ותיסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו, זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאלו הוא נברא מאין, וזה טעם ותכס עליהם הארץ (פסוק לג). ולכך אמר הכתוב אחרי ותבקע האדמה (פסוק לא), ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם (פסוק לב).
זע דאאונטן ווי ער צייכנט צו אין די הערות שוליים:
אבן עזרא מפנה לפירושו למילה "ברא" בבראשית א א (נושא בפני עצמו) ומסתמך על הפסוק ביחזקאל: "וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם וכו' ". ואנו נסייע לו מדברי יהושע לבני יוסף בפרק יז: "אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם ... כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ". ראה עוד את פירוש רמב"ן על הפסוק שכדרכו חולק על אבן עזרא ואומר שהמילה "ברא" היא תמיד במובן של חידוש "הימצא דבר מאין" וכו'
:lol:
ס'איז נאר אינטרעסאנט צו געדענקען אז ווען די רמבן ווארפט צוזאם פסוקים (ס'דערמאנט מיך אין שש משזר), וואס קען אמאל דערשרעקן, דארף מען וויסן אז אנדערע ווי דער אב"ע זענען געווען גרעסערע בקיאים ווי אים, אין נ"ך אויך.
דאס איז נישט מייניגע, דאס איז אויך נישט פון באשעפער. דאס איז פון די מאדערנע אחיה השילוניס פון היינט.
פארוואס זאג איך אייך דאס? ווייל כל מי שאינו אומר דבר בשמם מתעטר בעטרה שאינו שלו ומביא בערות, גסות רוח ואמונות טפלות בעולם.
היסטאריע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
הודעות: 1428
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 01, 2021 4:58 pm
האט שוין געלייקט: 43 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1375 מאל

שליחה דורך היסטאריע »

נעה, האסט געקוקט יהודים באים און דו האסט אים סתם פיינט
בערל דער בעל עגלה'ס הסכמה אויף מיר דא

ווען אזא לאו-לייף (טאקע, אויך מיר א שריפטשעלטער) ווי דו (שאינו יודע להבחין בין..."דו" ל' "די"... קומען אויף מיין באס, ווארף איך זיי אראפ נאך איידער זיי האבן א טשענס צו טון זייערע מעשים תעתועים
פארשפארט