נשלח: זונטאג פעברואר 23, 2014 1:44 pm
עשן הכבשן איז א וואונדערליכער ספר, גוט באארבעט און רייך געשריבן. עס באנעמט די תקופה פאר די קריג מיט זייער א אביעקטיווער בליק.
לגבי די עצם נושא, צי ס'איז שייך צו טענה'ן אז די שואה איז געקומען צוליב די זינד האב איך שוין לאנג געזען א שיינע מאמר וואו סווערט אויסגעשמיסט דעתם פון הרב שך און האדמור מלויבאוויץ דערוועגן, די ישיבהשע בליק איז אז דאס איז פשוט געווען אן עונש, בשעת דער חבד רבי קוקט עס אן מיט א העכערע הסתלקות פון הגשחה וידיעה.
שאלת הגמול והעונש לגבי השואה היא שאלה שהתעוררה בעוזה אחרי מאורעו השואה האיומים. יהודים רבים חשו שהתשובה הרגילה של שכר ועונש לא יכולה להסביר מאורעות כאלו גדולים ואיומים. יהודים רבים איבדו את אמונתם בעקבות השואה תוך כדי השאלה הקשה היכן היה אלוקים בשואה.
הרב שך ראה בשואה מאורע שנכנס לתוך המסגרות הרגילות של שכר ועונש. הדברים באו לידי ביטוי בדברים שהוא אמר בחודש טבת בשנת תשנ"א ושהופיעו בתמצית בעיתון יתד נאמן.
איננו יודע אם הדבר שיאמרו כאן, יהיו ערבים לאזני השומעים האם יהיו פופולריים דים, על אף שהמה אמת לאמיתה, האמת הטהורה כמו שהיא ללא רבב. אך אין באפשרותי לדבר אחרת ממה שאני מבין. ואחרת אני לא מסוגל להבין, התחושה הפנימית שלי דוחקת בי לומר את האמת, ובשנותי אלו יש רצון עמוק לומר דברים כהוויתם ללא כחל ושרק, וכל אחד שיתבונן בדברים יראה את האמת כמו שיהא ללא שום תערובת.
ברצוני להציב שאלה, מחשבה שמנקרת אצלי הרבה שנים, היתה שואה לפני עשרות שנים, בשואה זו הושמדו ששה מליון יהודים, עד השואה גם לא היתה רגיעה בעולם, ממלחמת העולם הראשונה, אין מנוחה בעולם, גם ברוסיה סבלו מליוני יהודים. בכל רחבי רוסיה נהרגו יהודים, ועדיין לא נראה הסוף.
השאלה הניצבת לפנינו עם כל הכאב על אבדן ששה מליון מאחינו בני ישראל. אין משפחה שלא סבלה מהשואה, אין הורים או אחים, צאצאים, וסתם קרובים, כולם נפגעו מהשואה הנוראה שנגזרה על עמנו, הלא דבר הוא, אנו לא נעצרים לרגע לשאול, מדוע זה קרה, וכי ח"ו הקב"ה נוהג באכזריות הרי הוא מלך רחום וחנון, מה זאת עשה השם לנו הלא דבר הוא, האם זה בחינם? האם יש בכוחו של בשר ודם פרא אדם כהיטלר ימ"ש, להשמיד ששה מליון יהודים? אם אנו סוברים כך, לוקים אנו באמונה בהשגחת בורא העולם על ברואיו.
אני שואל, איך וכיצד צריך יהודי לחשוב לנוכח שואה נוראה כזו, בודאי שיש חשבון לכל זה, הרי מאות בשנים לא קרה מקרה כזה כהשואה הנוראה הזו.
ברור הוא שהתשובה ברורה עד למאד. הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד. חשבון ארוך המשתרע על פני מאות שנים. עד שהצטבר לחשבון של ששה מליון יהודים וכך התרחשה השואה, כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו, הוא כופר בעיקר, והביאור פשוט הוא שזה עצה של הקב"ה, וזה בהכרח עונש. ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאנו לא מאמינים בהקב"ה ח"ו.
עיקרה של התשובה של הרב שך רואה בשואה מאורע רגיל שהוא חלק מהחשבון הפשוט של שכר ועונש. מי שרואה בשואה חריגה מהחשבון הרגיל של זכויות ועוונות הוא בעצם כופר בעיקר. לכן, הרב ש"ך רואה בדברים חשבון גדול וארוך שהיה לקב"ה עם עמו, שבו הוא חיכה במשך מאות שנים עד שהתצברו העוונות ואז הוא העניש את עם ישראל בחומרה. החשבון הארוך היה מדוקדק והעונש הנורא הגיע לעם ישראל בעקבות הדברים הללו.
הרב שך
הרב שך
הרב שך ממשיך ואומר שבעקבות זאת יש סיבה לחשוש ששואה גדולה תחזור בגלל שעם ישראל לא מתנהג כראוי והרשעים שולטים. העובדה שהקב"ה מאריך אפו עם עם ישראל לא תמשך לנצח ובאיזה שהוא שלב החשבון ח"י ותמלא ושואה נוספת עלולה לחזור.
ולאחר השמדת הששה מליון מתחיל חשבון חדש עם עם ישראל, אין לנו מושג כלל על כמה שנים ישתרע חשבון זה, מתי תתמלא הסאה, אם שנה או שנתיים ואולי עשר שנים. הרי נוכחים אנו לדעת שהקב"ה גבי דיליה ומשלם את מה שנגזר, א"כ צריכים אנו לחשוב, אמנם כעת אנו רגועים וטוב לנו, כי עדיין לא נתמלאה הסאה, אבל שתתמלא הסאה והחשבון של הקב"ה יראה שנתמלאה הסאה אז יהיה חשבון חדש, האם זה לא כך? האם יש מישהו שיכול להכחיש דבר זה, הרי לא יתכן אחרת, ואסור לומר אחרת
ומה שאנו רואים שהרשעים שולטים, זה כל עוד שלא התמלאה הסאה, אנו עדים לכך שהמצב הרוחני נהיה יותר גרוע, זה ממלא את הסאה, וזה עלול להיות עוד שנה או עשר שנים, או אפילו מחר. לפני השואה חיכו מאות שנים במצב של רגיעה עד שהתמלאה הסאה.
כאן, בבתי הספר החילוניים מתחנכים אלפי ילדים יהודיים, האם הם יודעים משהו מיהדות? ומה יהיה עם הדור הבא. האם הילדים שלהם יידעו מה זה משה רבנו ע"ה, הרי אלו שלומדים היום בבתי הספר הממלכתיים לא יודעים מי זה משה רבינו, ומי זה אברהם אבינו. ואחרי עשרים שנה גם יהיה אותו דבר. אז גם יהיה ח"ו נתמלאה הסאה.
לכן יש עצה. "שובו אלי ואשובה אליכם", יש לזכור כי דברי חז"ל הם קדוש! קדוש! קדוש! דבריהם הקדושים לא נאמרו ח"ו כבשיגרא בעלמא, או מליצה ח"ו, דבריהם הם אמיתיים וקיימים בל נסוב מדבריהם, ואז יש לנו תקווה.
הרב שך חושש לגורלו של עם ישראל בעקבות ההתחלנות שלו וקורא לתשובה שלמה. הדברים נאמרו תקופה קצרה לפני מלחמת המפרץ הראשונה ונדמה שהרב שך ראה בה אפשרות לסכנה כללית לעם ישראל.
האמירה הפשוטה של חשבון שכר ועונש שנאמרה בדבריו היוותה מצד אחד אמונה פשוטה ומצד שני, היוותה מבחינת יהודים רבים תשובה בלתי אפשרית. אמריה זו הצטרפה בתודעה הישראלית לאמירות שקישרו שנים ספורות לפני כן בין אסון הבונים לבין מזוזות פסולות שהיו בבית הספק או לחילולי שבת.
האדמו"ר מלובביץ' הגיב בצורה מאוד חריפה לדברים הללו של הרב שך. כידוע, בין הרב שך לבין האדמו"ר מלובביץ' היה מתח רב, כאשר בדרך ככל ההתקפות באו מכיוונו של הרב שך על האדמו"ר. במקרה הזה ההתקפה באה מצידו של הרב'ה. הדברים נאמרו בתגובה ישירה ומהירה על דבריו של הרב שך בשיחה באותו שבוע שבו נאמרו דבריו של הרב שך.
האדמו"ר מלבוביץ,
האדמו"ר מלבוביץ,
ישנם ענינים בלתי-רצויים שאינם באים בתור עונש על עונות, כי אם, מפני שכך גזר הקב"ה, ללא טעם והסברה כלל בשכל וחכמת התורה. ובלשון חז"ל (בנוגע להריגתו של רבי עקיבא שסרקו בשרו כמסרקות של ברזל, ועל-דרך-זה כל עשרה הרוגי מלכות) "שתוק כך עלה במחשבה לפני", "גזירה היא מלפני (ולא נאמר על זה "מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא"). ואבוהון דכולהו - גזירת ברית בין הבתרים, כמו-שכתוב "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה", שאין זה בגלל עונות, אלא שכך גזר הקב"ה.
האדמו"ר מתחיל בכך שיש עניינים רעים שקורים מחוץ להנהגה של שכר ועונש, כגון רבי עקיבא שנהרג על ידי הרומאים או כמו גזירת ברית בין הבתרים. בדברים אלו שנעשים ללא סיבה לא שייכת השאלה האם הקב"ה עושה דין ללא משפט.
ובנדון-דידן: השמדת ששה מליון יהודים באכזריות הכי גדולה ונוראה - שואה איומה שלא היתה (ולא תהיה רחמנא-לצלן) דוגמתה במשך כל הדורות - לא יכולה להיות בתור עונש על עונות, שכן, אפילו השטן עצמו לא יוכל למצוא חשבת עונות בדור ההוא שיהיה בו כדי להצדיק ח"ו עונש חמור כזה, אין לנו שום הסבר וביאור כלל וכלל על השואה. אין לנו שום הסבר וביאור (ע"פ חכמת התורה) כלל וכלל על השואה, כי-אם רק ידיעת העובדה ש"כך עלה במחשבה לפני", ואשר "גזירה היא מלפני" … ובודאי ובודאי לא ההסבר דעונש על עונות.
האדמו"ר ממשיך ואומר שלא ניתן להסביר שהשואה היא עונש על עוונות כי אפילו השטן בכבודו ובעצמו לא היה מצליח למצוא הצדקה לעונש כזה. הנוראיות של ימי השואה לא מאפשרים לומר שהדבר הזה הוא מוצדק כעונש ראוי. הטענה שאפילו השטן לא היה יכול לראות את השואה כעונש מוצדק היא מעניינת בגובה לרב שך שראה בשואה עונש מוצדק. נדמה לי שאין תורך לפרט מדוע הגישה הזו שרואה בארוע ההסטורי חריגה מעולם השכר והעונש היא מהפכנית.
ואדרבה: כל אלה שנהרגו בשואה הם קדושים (כפי שנקראים בפי כל ישראל) כיון שנהרגו על קדושת השם (בגלל היותם יהודים), והשם ינקום דמם (כפי שמוסיף כל יהודי שמזכיר קרבנות השואה), ובנוסח התפלה ד"אב הרחמים": "קהלות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם . . וינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ככתוב בתורת משה . . כי דם עבדיו יקום . . ובכתבי הקודש נאמר . . יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך", היינו, שהקב"ה מעיד עליהם שהם "עבדיו" (שמציאותו של העבד היא מציאות האדון), ומבטיח ש"ינקום נקמת דם עבדיו השפוך", כיון ששפיכת דמם הוא היפך חפצו…
האדמו"ר ממשיך וטוען שלא רק שלא ניתן לראות את השואה כעונש וממילא את הרוגי השואה ככאלו שהיה ראוי להעניש, אלא שיש להתייחס לכל הרוגי השואה כקדושים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם. היחס להריגם היא מתוך התקווה שה' ייקום דמם כי הוא בוודאי לא רצה במובן הפשוט שכך יקרה להם אלא שהייתה גזירה.
בהמשך דבריו הרב שניאורוסון יוצא בתקיפות גדולה נגד השימוש בהפחדה של האפשרות של הישנות שואה כדי להפחיד את עם ישראל מעוונות. הוא אומר שבדורנו לא שייך מול אוד מוצר מאש, שנמלט מהשואה, לנסות ללכת בדרך של הפחדה אלא רק בדרך של חיזוק החיים.
ומושלל מלהשתמש בשואה בתור הפחדה בנוגע לעונש על עונות, ובפרט בנוגע לדורנו זה, "אוד מוצל מאש", שארית הפליטה מהשואה הנוראה, אשר, בהנהגתו בחיים ע"פ הוראת תורת-חיים ממשיך בדרך החיים של דור הקדושים לאורך ימים ושנים טובות, בבחינת "זרעו בחיים אף הוא בחיים". ובודאי שדברי שטנה אלה לא יעשו שום רושם כלל וכלל…
לגבי די עצם נושא, צי ס'איז שייך צו טענה'ן אז די שואה איז געקומען צוליב די זינד האב איך שוין לאנג געזען א שיינע מאמר וואו סווערט אויסגעשמיסט דעתם פון הרב שך און האדמור מלויבאוויץ דערוועגן, די ישיבהשע בליק איז אז דאס איז פשוט געווען אן עונש, בשעת דער חבד רבי קוקט עס אן מיט א העכערע הסתלקות פון הגשחה וידיעה.
שאלת הגמול והעונש לגבי השואה היא שאלה שהתעוררה בעוזה אחרי מאורעו השואה האיומים. יהודים רבים חשו שהתשובה הרגילה של שכר ועונש לא יכולה להסביר מאורעות כאלו גדולים ואיומים. יהודים רבים איבדו את אמונתם בעקבות השואה תוך כדי השאלה הקשה היכן היה אלוקים בשואה.
הרב שך ראה בשואה מאורע שנכנס לתוך המסגרות הרגילות של שכר ועונש. הדברים באו לידי ביטוי בדברים שהוא אמר בחודש טבת בשנת תשנ"א ושהופיעו בתמצית בעיתון יתד נאמן.
איננו יודע אם הדבר שיאמרו כאן, יהיו ערבים לאזני השומעים האם יהיו פופולריים דים, על אף שהמה אמת לאמיתה, האמת הטהורה כמו שהיא ללא רבב. אך אין באפשרותי לדבר אחרת ממה שאני מבין. ואחרת אני לא מסוגל להבין, התחושה הפנימית שלי דוחקת בי לומר את האמת, ובשנותי אלו יש רצון עמוק לומר דברים כהוויתם ללא כחל ושרק, וכל אחד שיתבונן בדברים יראה את האמת כמו שיהא ללא שום תערובת.
ברצוני להציב שאלה, מחשבה שמנקרת אצלי הרבה שנים, היתה שואה לפני עשרות שנים, בשואה זו הושמדו ששה מליון יהודים, עד השואה גם לא היתה רגיעה בעולם, ממלחמת העולם הראשונה, אין מנוחה בעולם, גם ברוסיה סבלו מליוני יהודים. בכל רחבי רוסיה נהרגו יהודים, ועדיין לא נראה הסוף.
השאלה הניצבת לפנינו עם כל הכאב על אבדן ששה מליון מאחינו בני ישראל. אין משפחה שלא סבלה מהשואה, אין הורים או אחים, צאצאים, וסתם קרובים, כולם נפגעו מהשואה הנוראה שנגזרה על עמנו, הלא דבר הוא, אנו לא נעצרים לרגע לשאול, מדוע זה קרה, וכי ח"ו הקב"ה נוהג באכזריות הרי הוא מלך רחום וחנון, מה זאת עשה השם לנו הלא דבר הוא, האם זה בחינם? האם יש בכוחו של בשר ודם פרא אדם כהיטלר ימ"ש, להשמיד ששה מליון יהודים? אם אנו סוברים כך, לוקים אנו באמונה בהשגחת בורא העולם על ברואיו.
אני שואל, איך וכיצד צריך יהודי לחשוב לנוכח שואה נוראה כזו, בודאי שיש חשבון לכל זה, הרי מאות בשנים לא קרה מקרה כזה כהשואה הנוראה הזו.
ברור הוא שהתשובה ברורה עד למאד. הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד. חשבון ארוך המשתרע על פני מאות שנים. עד שהצטבר לחשבון של ששה מליון יהודים וכך התרחשה השואה, כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו, הוא כופר בעיקר, והביאור פשוט הוא שזה עצה של הקב"ה, וזה בהכרח עונש. ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאנו לא מאמינים בהקב"ה ח"ו.
עיקרה של התשובה של הרב שך רואה בשואה מאורע רגיל שהוא חלק מהחשבון הפשוט של שכר ועונש. מי שרואה בשואה חריגה מהחשבון הרגיל של זכויות ועוונות הוא בעצם כופר בעיקר. לכן, הרב ש"ך רואה בדברים חשבון גדול וארוך שהיה לקב"ה עם עמו, שבו הוא חיכה במשך מאות שנים עד שהתצברו העוונות ואז הוא העניש את עם ישראל בחומרה. החשבון הארוך היה מדוקדק והעונש הנורא הגיע לעם ישראל בעקבות הדברים הללו.
הרב שך
הרב שך
הרב שך ממשיך ואומר שבעקבות זאת יש סיבה לחשוש ששואה גדולה תחזור בגלל שעם ישראל לא מתנהג כראוי והרשעים שולטים. העובדה שהקב"ה מאריך אפו עם עם ישראל לא תמשך לנצח ובאיזה שהוא שלב החשבון ח"י ותמלא ושואה נוספת עלולה לחזור.
ולאחר השמדת הששה מליון מתחיל חשבון חדש עם עם ישראל, אין לנו מושג כלל על כמה שנים ישתרע חשבון זה, מתי תתמלא הסאה, אם שנה או שנתיים ואולי עשר שנים. הרי נוכחים אנו לדעת שהקב"ה גבי דיליה ומשלם את מה שנגזר, א"כ צריכים אנו לחשוב, אמנם כעת אנו רגועים וטוב לנו, כי עדיין לא נתמלאה הסאה, אבל שתתמלא הסאה והחשבון של הקב"ה יראה שנתמלאה הסאה אז יהיה חשבון חדש, האם זה לא כך? האם יש מישהו שיכול להכחיש דבר זה, הרי לא יתכן אחרת, ואסור לומר אחרת
ומה שאנו רואים שהרשעים שולטים, זה כל עוד שלא התמלאה הסאה, אנו עדים לכך שהמצב הרוחני נהיה יותר גרוע, זה ממלא את הסאה, וזה עלול להיות עוד שנה או עשר שנים, או אפילו מחר. לפני השואה חיכו מאות שנים במצב של רגיעה עד שהתמלאה הסאה.
כאן, בבתי הספר החילוניים מתחנכים אלפי ילדים יהודיים, האם הם יודעים משהו מיהדות? ומה יהיה עם הדור הבא. האם הילדים שלהם יידעו מה זה משה רבנו ע"ה, הרי אלו שלומדים היום בבתי הספר הממלכתיים לא יודעים מי זה משה רבינו, ומי זה אברהם אבינו. ואחרי עשרים שנה גם יהיה אותו דבר. אז גם יהיה ח"ו נתמלאה הסאה.
לכן יש עצה. "שובו אלי ואשובה אליכם", יש לזכור כי דברי חז"ל הם קדוש! קדוש! קדוש! דבריהם הקדושים לא נאמרו ח"ו כבשיגרא בעלמא, או מליצה ח"ו, דבריהם הם אמיתיים וקיימים בל נסוב מדבריהם, ואז יש לנו תקווה.
הרב שך חושש לגורלו של עם ישראל בעקבות ההתחלנות שלו וקורא לתשובה שלמה. הדברים נאמרו תקופה קצרה לפני מלחמת המפרץ הראשונה ונדמה שהרב שך ראה בה אפשרות לסכנה כללית לעם ישראל.
האמירה הפשוטה של חשבון שכר ועונש שנאמרה בדבריו היוותה מצד אחד אמונה פשוטה ומצד שני, היוותה מבחינת יהודים רבים תשובה בלתי אפשרית. אמריה זו הצטרפה בתודעה הישראלית לאמירות שקישרו שנים ספורות לפני כן בין אסון הבונים לבין מזוזות פסולות שהיו בבית הספק או לחילולי שבת.
האדמו"ר מלובביץ' הגיב בצורה מאוד חריפה לדברים הללו של הרב שך. כידוע, בין הרב שך לבין האדמו"ר מלובביץ' היה מתח רב, כאשר בדרך ככל ההתקפות באו מכיוונו של הרב שך על האדמו"ר. במקרה הזה ההתקפה באה מצידו של הרב'ה. הדברים נאמרו בתגובה ישירה ומהירה על דבריו של הרב שך בשיחה באותו שבוע שבו נאמרו דבריו של הרב שך.
האדמו"ר מלבוביץ,
האדמו"ר מלבוביץ,
ישנם ענינים בלתי-רצויים שאינם באים בתור עונש על עונות, כי אם, מפני שכך גזר הקב"ה, ללא טעם והסברה כלל בשכל וחכמת התורה. ובלשון חז"ל (בנוגע להריגתו של רבי עקיבא שסרקו בשרו כמסרקות של ברזל, ועל-דרך-זה כל עשרה הרוגי מלכות) "שתוק כך עלה במחשבה לפני", "גזירה היא מלפני (ולא נאמר על זה "מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא"). ואבוהון דכולהו - גזירת ברית בין הבתרים, כמו-שכתוב "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה", שאין זה בגלל עונות, אלא שכך גזר הקב"ה.
האדמו"ר מתחיל בכך שיש עניינים רעים שקורים מחוץ להנהגה של שכר ועונש, כגון רבי עקיבא שנהרג על ידי הרומאים או כמו גזירת ברית בין הבתרים. בדברים אלו שנעשים ללא סיבה לא שייכת השאלה האם הקב"ה עושה דין ללא משפט.
ובנדון-דידן: השמדת ששה מליון יהודים באכזריות הכי גדולה ונוראה - שואה איומה שלא היתה (ולא תהיה רחמנא-לצלן) דוגמתה במשך כל הדורות - לא יכולה להיות בתור עונש על עונות, שכן, אפילו השטן עצמו לא יוכל למצוא חשבת עונות בדור ההוא שיהיה בו כדי להצדיק ח"ו עונש חמור כזה, אין לנו שום הסבר וביאור כלל וכלל על השואה. אין לנו שום הסבר וביאור (ע"פ חכמת התורה) כלל וכלל על השואה, כי-אם רק ידיעת העובדה ש"כך עלה במחשבה לפני", ואשר "גזירה היא מלפני" … ובודאי ובודאי לא ההסבר דעונש על עונות.
האדמו"ר ממשיך ואומר שלא ניתן להסביר שהשואה היא עונש על עוונות כי אפילו השטן בכבודו ובעצמו לא היה מצליח למצוא הצדקה לעונש כזה. הנוראיות של ימי השואה לא מאפשרים לומר שהדבר הזה הוא מוצדק כעונש ראוי. הטענה שאפילו השטן לא היה יכול לראות את השואה כעונש מוצדק היא מעניינת בגובה לרב שך שראה בשואה עונש מוצדק. נדמה לי שאין תורך לפרט מדוע הגישה הזו שרואה בארוע ההסטורי חריגה מעולם השכר והעונש היא מהפכנית.
ואדרבה: כל אלה שנהרגו בשואה הם קדושים (כפי שנקראים בפי כל ישראל) כיון שנהרגו על קדושת השם (בגלל היותם יהודים), והשם ינקום דמם (כפי שמוסיף כל יהודי שמזכיר קרבנות השואה), ובנוסח התפלה ד"אב הרחמים": "קהלות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם . . וינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ככתוב בתורת משה . . כי דם עבדיו יקום . . ובכתבי הקודש נאמר . . יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך", היינו, שהקב"ה מעיד עליהם שהם "עבדיו" (שמציאותו של העבד היא מציאות האדון), ומבטיח ש"ינקום נקמת דם עבדיו השפוך", כיון ששפיכת דמם הוא היפך חפצו…
האדמו"ר ממשיך וטוען שלא רק שלא ניתן לראות את השואה כעונש וממילא את הרוגי השואה ככאלו שהיה ראוי להעניש, אלא שיש להתייחס לכל הרוגי השואה כקדושים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם. היחס להריגם היא מתוך התקווה שה' ייקום דמם כי הוא בוודאי לא רצה במובן הפשוט שכך יקרה להם אלא שהייתה גזירה.
בהמשך דבריו הרב שניאורוסון יוצא בתקיפות גדולה נגד השימוש בהפחדה של האפשרות של הישנות שואה כדי להפחיד את עם ישראל מעוונות. הוא אומר שבדורנו לא שייך מול אוד מוצר מאש, שנמלט מהשואה, לנסות ללכת בדרך של הפחדה אלא רק בדרך של חיזוק החיים.
ומושלל מלהשתמש בשואה בתור הפחדה בנוגע לעונש על עונות, ובפרט בנוגע לדורנו זה, "אוד מוצל מאש", שארית הפליטה מהשואה הנוראה, אשר, בהנהגתו בחיים ע"פ הוראת תורת-חיים ממשיך בדרך החיים של דור הקדושים לאורך ימים ושנים טובות, בבחינת "זרעו בחיים אף הוא בחיים". ובודאי שדברי שטנה אלה לא יעשו שום רושם כלל וכלל…