קאווע שטיבל

כעלעם'ר מגיד האט געשריבן:
די וועלטס ניגון 'יונים יונים' ענדעלט זייער זייער שטארק אינעם ערשטען פאל פונעם 'שיר התקווה' כל עוד בלבב וכו' http://m.youtube.com/results?gl=US&clie ... mit=Search גיי ווייס ווער ס'האט דא בא'גנב'עט וועמען.

איך זע אז התקווה אליין איז גענומען פון א רומענישע ליד:
http://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q

נישט קיין סוד און קיין שום גניבה, קוק אין די תגובות צום קליפ.
ע"ע בספה"ק וויקיפדיה ערך התקווה וזלש"ק,
בשנת ה'תרמ"ז (1886) קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים ברקאי מאת אימבר, שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו", כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין ל"תקוותנו" לחן של פזמון עממי מולדבי פופולרי שהכיר מילדותו בשם "עגלת השוורים" ("Carul cu boi" או "אויס צ'יא"), על אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת נסיעה בעגלה (צפו כאן). לחן זה היה נפוץ ברומניה, והיה ידוע שם שנים רבות כ"לחן ישן נושן"; איש מולדובה בשם ג' פופוביץ חיבר את הלחן עם שיר בנאלי בשם "העגלה והשוורים". בלחן הזה השתמשו לשירי עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי", "החושרות התעוררו" או "שיר של חודש מאי" ("Luncile s-au deşteptat") (שפורסם לראשונה על ידי המוזיקולוג הרומני מטרנסילבניה טימוטיי פופוביץ ו"תירס זקוף העלים" ("Cucuruz cu frunza-n sus"). הלחן דומה בחלקו הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה (צפו כאן), ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה שהגיע גם לארצו.
http://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D ... 7%95%D7%94

ולפי"ז אפ"ל אז די 'יונים' ליד איז עפ"י סברא א גראדע אייניקל פונעם מולדאווישן/רומענישען ניגון בלי שום תערובות זרות וציונות ל"ע ח"ו ויאכלו ענבים ויזמרו.

ווער זאגט דאס איס די מקור? אפשר האבען זיי עס גענימען פון די אידישע זינגערס?

רחם
http://www.youtube.com/watch?v=iup8-Ddq ... r_embedded

http://www.youtube.com/watch?gl=IL&feat ... YDN3Y8qyP0

זהירות פרויען

איינער ווייסט אפשר די יידישע מקור פון דעם ליד?
www.youtube.com/watch?v=Pwd80XdZwXg
אויב האט עס בכלל א מקור.

וואס איז מיט דיר, חוה'לע דארף א מקור ?! אויף חוה'לע פרעגט מען ווי איז די מקור ?! זי אליינס איז די בעסטע מקור פאר א ניגון.

נאר גראדע שטייט דארט צוגעשריבען א קליינע הגהה וז"ל, מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
ס'איז מיר משמע אז דער ניגון וואס מאשקע זינגט זיך דארט איז אויך א חלק פונעם גאנצען לחן, ס'פארט עפעס אויפן זעלבן טרעק.

כעלעם'ר מגיד האט געשריבן:וואס איז מיט דיר, חוה'לע דארף א מקור ?! אויף חוה'לע פרעגט מען ווי איז די מקור ?! זי אליינס איז די בעסטע מקור פאר א ניגון.

נאר גראדע שטייט דארט צוגעשריבען א קליינע הגהה וז"ל, מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
ס'איז מיר משמע אז דער ניגון וואס מאשקע זינגט זיך דארט איז אויך א חלק פונעם גאנצען לחן, ס'פארט עפעס אויפן זעלבן טרעק.

איך בין געווען מסופק צו ס'האט א אידישע מקור, אבער ווייזט אויס אז ס'איז טאקע ווי דו זאגסט ס'איז ספעציעל קאמפאזירט געווארן פאר חוה.

Daddy dear פון מרדכי ניטאמאל געשפירט פאר וויכטיג צו טוישען דו ווערטער Daddy dear...
http://www.youtube.com/watch?v=-R2QKmuqkZU

איז עס אמת אז די ניגון וואס די קינדער זינגען אויף קדש ורחץ וכו' שטאמט אויך פון מקומות זרים?

שמואל הלוי האט געשריבן:איז עס אמת אז די ניגון וואס די קינדער זינגען אויף קדש ורחץ וכו' שטאמט אויך פון מקומות זרים?

אויף די באקאנטע קליפ פון די מונקאטשער חתונה איז רעקאדירט צום סוף א קליפ וואו עס ווערט געזינגען דורעך די פרייע יונגען געמישט מיט מיידלעך, אבער עס איז שטארק מעגליך אז דער ניגון קומט יא פון א געהעריגען מקור נאר זיי האבען עס אדאפטיטרט אזוי וואו זיי ניצען די ווערטער פון ועל ידי זה.

http://www.youtube.com/watch?v=rp1OeIf0 ... re=related נשים

משה געציל האט געשריבן:Daddy dear פון מרדכי ניטאמאל געשפירט פאר וויכטיג צו טוישען דו ווערטער Daddy dear...
http://www.youtube.com/watch?v=-R2QKmuqkZU

דאס איז גראדע א "אידישע" ניגון במקורן Danny Kaye די ארגינעלע קאמפאזיטירער פונם ניגון איז געווען א יודיש קינד, דוד דניאל קמינסקי איז געווען שיין יודישע נאמען.

ווי איך באמערק יעצט האב איך פארגעסן א ליד פון יורם טהרלב (דער וואס האט פאר א פאר וואכן צוריק פראטעסטירט אויף זיין ראדיו שאו פארן אפהאלטן חבד'סקער תפילין'יסטן פון אן אריסטאקראטישן שאפינג מואל אין רמת אביב) וואס יום טוב עהרליך האט אויך פונקט בטעות ברוך שכיוונתי'ט. דער 'אליהו הנביא' זיינער, באקאנט אלס "על כפיו אותו יביא" מחבר געווען אום 1969 לכבוד א יום העצמאות פעסטיוואל,

אט אזוי גייט עס....

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... cription=1

אדער ווי עס זינגט עס ארגינעל רבקה זוהר (די אפגעגאלטע..)

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... 4sZ3DKSno4


ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.

והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו...

בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.

הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.

והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו...


דערמאנט עס אייך עפעס דעם ליד ?

דאן הייבט אן צו זינגן אין יידיש..

אין א הייזל אין אן אלטען זיצט א ייד ר' ליעזר
טאג און נאכט א דיימאנט האלט ער און ער מאכט א כתר
וכו'
(עהרליך אלבום 4 "שמע בני" טרעק 15 "נאך א שעה")


דער סיפור וואס האט inspired יורם פאר דעם פיוט איז נישט ווייניגער אינטערסאנט, וזל"ק..

את השיר כתבתי בעקבות פגישה שהיתה לי עם נגר יהודי, עולה חדש, בעיר רמלה, בסוף שנות החמישים. באותו זמן שימשתי ככתב של עיתון ונשלחתי לכתוב כתבה על "הגיטו של רמלה". "הגיטו" של רמלה היה איזור עוני ברמלה שבו גרו הרבה עולים חדשים. כשביקרתי בגיטו ראיתי מראות של עוני ושל מצוקה, שלא האמנתי שיש כאלה במדינת ישראל. באחד הבתים שאליהם נכנסתי, פגשתי יהודי מבוגר ששמח לשוחח אתי. אחרי שענה לכל שאלותי ברצון, שאלתי אותו:
- במה אתה עובד?
- אני לא עובד ואני לא רוצה לדבר על זה, ענה לי.
כאשר הוצאתי את המצלמה ורציתי לצלם אותו, הרים את ידו ואמר: - אל תצלם אותי. אם אתה רוצה לצלם אותי, אז לא פה בתוך הבית, אלא בחוץ.
הוא הוציא אותי החוצה, אל החצר שליד הבית, שם היתה ערימה גדולה של קרשים וארגזים ישנים. ביניהם היה ארגז אחד גדול מכוסה בווילון. הוא נעמד ליד הארגז, הסיט את הווילון הצידה, ואמר:
- פה תצלם אותי, ליד הכיסא של אליהו הנביא.
ובאמת בתוך הארגז היה כיסא יפהפה! צילמתי אותו. הוא סגר את הווילון. ואז שאלתי:
- למה ביקשת להצטלם דווקא פה?
- זה המקצוע שלי, ענה. במרוקו הייתי בונה רהיטים לבתי כנסת. כשעליתי לארץ, עשיתי את הכיסא הזה, כיסא של אליהו, והלכתי מבית כנסת אחד לשני,וביקשתי שיתנו לי עבודה. בכל מקום אמרו לי: כרגע אין לנו עבודה. כשיהיה אנחנו נתקשר אליך. תחכה. והוא גמר את סיפורו במילים: - ואני יושב ומחכה.
http://www.taharlev.com/shirulmad_item.asp?id=11

און דא אויף וידיאו וואו יורם פארציילט איבער דעם שיר

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... Im2flr8shw



להשלמת הענין האט איינער פון אונזערע ליצים אויף 'עצור כאן חושבים' צוגעפאסט א פרישע ביצוע לכבוד די טראגישע מאדנע פטירה פון באבא לאזאר הי"ד, עס קומט מיט א caution tag, ביטע זיך האלטן דערצו.........

ועכשו לגרסה ב'
 
אני מזהיר: היא לא שווה לכל נפש.

אבל לאחר שנחה עלי הרוח (השראה? רוח רעה?) אני מציע ברוח הימים האחרונים גרסה חדשה, לא נעימה (יאמרו: ארסית?).

וזה אפילו לא ממש נושא לדיון. אבל אני מנצל את זכותי רבת השנים כדי לפרסם...

ובכל זאת, האם יש משהו משותף לשתי הגרסאות? למשל שאמונות מסוגלות להזיק? טוב, פשיטא.

  

"על כפיו יביא"

 

ברחוב שלנו גר

סנדלר אחד מוזר

הוא יושב על כסאו

ולא עושה דבר

 

איש אינו נכנס לשם

ואין איש מבקר

כבר שנתיים שהוא

כבר אינו מסנדלר

 

אבל חלום אחד נושא הוא בלבבו

להיפגש עם אליהו כשיבוא

ללמוד איתו תורת הסוד

איך שיהיה אז טוב מאד

 

על כפיו הוא לו יביא

שפע שפע של כספים

 

ברחובנו הצר

גר סנדלר אחד מוזר

הוא כבר לא עושה סנדל

אבל הוא מקבל קהל

 

הוא יושב על כסאו

על השולחן נרות

ראשו עטוף ברדס

הוא מחלק ברכות

 

ובחוץ המון רב

עם חלום בלבבו

רק לראות את הבבא

שיתנו לו לבוא

 

על כפיו הוא לו יביא

שפע שפע של כספים

 

ביישובנו הצר

גר אדם אחד מוזר

הוא רצה בכל מחיר

לראות את הסנדלר

 

הוא שילם לו כספים

והביא לו פתקים

אבל יום אחד בהיר

הוא שלף עליו סכין

 

על כפיו הוא לו יביא

סכין של אליהו הנביא

 
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... um_id=1364

אני מאמין פון דעדי.

(נשים זינגען)

http://www.youtube.com/watch?v=5dP2_yjFE3w

כעלעם'ר מגיד האט געשריבן:ווי איך באמערק יעצט האב איך פארגעסן א ליד פון יורם טהרלב (דער וואס האט פאר א פאר וואכן צוריק פראטעסטירט אויף זיין ראדיו שאו פארן אפהאלטן חבד'סקער תפילין'יסטן פון אן אריסטאקראטישן שאפינג מואל אין רמת אביב) וואס יום טוב עהרליך האט אויך פונקט בטעות ברוך שכיוונתי'ט. דער 'אליהו הנביא' זיינער, באקאנט אלס "על כפיו אותו יביא" מחבר געווען אום 1969 לכבוד א יום העצמאות פעסטיוואל,

אט אזוי גייט עס....

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... cription=1

אדער ווי עס זינגט עס ארגינעל רבקה זוהר (די אפגעגאלטע..)

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... 4sZ3DKSno4


ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.

והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו...

בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.

הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.

והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו...


דערמאנט עס אייך עפעס דעם ליד ?

דאן הייבט אן צו זינגן אין יידיש..

אין א הייזל אין אן אלטען זיצט א ייד ר' ליעזר
טאג און נאכט א דיימאנט האלט ער און ער מאכט א כתר
וכו'
(עהרליך אלבום 4 "שמע בני" טרעק 15 "נאך א שעה")


דער סיפור וואס האט inspired יורם פאר דעם פיוט איז נישט ווייניגער אינטערסאנט, וזל"ק..

את השיר כתבתי בעקבות פגישה שהיתה לי עם נגר יהודי, עולה חדש, בעיר רמלה, בסוף שנות החמישים. באותו זמן שימשתי ככתב של עיתון ונשלחתי לכתוב כתבה על "הגיטו של רמלה". "הגיטו" של רמלה היה איזור עוני ברמלה שבו גרו הרבה עולים חדשים. כשביקרתי בגיטו ראיתי מראות של עוני ושל מצוקה, שלא האמנתי שיש כאלה במדינת ישראל. באחד הבתים שאליהם נכנסתי, פגשתי יהודי מבוגר ששמח לשוחח אתי. אחרי שענה לכל שאלותי ברצון, שאלתי אותו:
- במה אתה עובד?
- אני לא עובד ואני לא רוצה לדבר על זה, ענה לי.
כאשר הוצאתי את המצלמה ורציתי לצלם אותו, הרים את ידו ואמר: - אל תצלם אותי. אם אתה רוצה לצלם אותי, אז לא פה בתוך הבית, אלא בחוץ.
הוא הוציא אותי החוצה, אל החצר שליד הבית, שם היתה ערימה גדולה של קרשים וארגזים ישנים. ביניהם היה ארגז אחד גדול מכוסה בווילון. הוא נעמד ליד הארגז, הסיט את הווילון הצידה, ואמר:
- פה תצלם אותי, ליד הכיסא של אליהו הנביא.
ובאמת בתוך הארגז היה כיסא יפהפה! צילמתי אותו. הוא סגר את הווילון. ואז שאלתי:
- למה ביקשת להצטלם דווקא פה?
- זה המקצוע שלי, ענה. במרוקו הייתי בונה רהיטים לבתי כנסת. כשעליתי לארץ, עשיתי את הכיסא הזה, כיסא של אליהו, והלכתי מבית כנסת אחד לשני,וביקשתי שיתנו לי עבודה. בכל מקום אמרו לי: כרגע אין לנו עבודה. כשיהיה אנחנו נתקשר אליך. תחכה. והוא גמר את סיפורו במילים: - ואני יושב ומחכה.
http://www.taharlev.com/shirulmad_item.asp?id=11

און דא אויף וידיאו וואו יורם פארציילט איבער דעם שיר

http://m.youtube.com/watch?gl=US&hl=en& ... Im2flr8shw



להשלמת הענין האט איינער פון אונזערע ליצים אויף 'עצור כאן חושבים' צוגעפאסט א פרישע ביצוע לכבוד די טראגישע מאדנע פטירה פון באבא לאזאר הי"ד, עס קומט מיט א caution tag, ביטע זיך האלטן דערצו.........

ועכשו לגרסה ב'
 
אני מזהיר: היא לא שווה לכל נפש.

אבל לאחר שנחה עלי הרוח (השראה? רוח רעה?) אני מציע ברוח הימים האחרונים גרסה חדשה, לא נעימה (יאמרו: ארסית?).

וזה אפילו לא ממש נושא לדיון. אבל אני מנצל את זכותי רבת השנים כדי לפרסם...

ובכל זאת, האם יש משהו משותף לשתי הגרסאות? למשל שאמונות מסוגלות להזיק? טוב, פשיטא.

  

"על כפיו יביא"

 

ברחוב שלנו גר

סנדלר אחד מוזר

הוא יושב על כסאו

ולא עושה דבר

 

איש אינו נכנס לשם

ואין איש מבקר

כבר שנתיים שהוא

כבר אינו מסנדלר

 

אבל חלום אחד נושא הוא בלבבו

להיפגש עם אליהו כשיבוא

ללמוד איתו תורת הסוד

איך שיהיה אז טוב מאד

 

על כפיו הוא לו יביא

שפע שפע של כספים

 

ברחובנו הצר

גר סנדלר אחד מוזר

הוא כבר לא עושה סנדל

אבל הוא מקבל קהל

 

הוא יושב על כסאו

על השולחן נרות

ראשו עטוף ברדס

הוא מחלק ברכות

 

ובחוץ המון רב

עם חלום בלבבו

רק לראות את הבבא

שיתנו לו לבוא

 

על כפיו הוא לו יביא

שפע שפע של כספים

 

ביישובנו הצר

גר אדם אחד מוזר

הוא רצה בכל מחיר

לראות את הסנדלר

 

הוא שילם לו כספים

והביא לו פתקים

אבל יום אחד בהיר

הוא שלף עליו סכין

 

על כפיו הוא לו יביא

סכין של אליהו הנביא

 
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... um_id=1364

מרדכי בן דוד זינגט דעם ניגון אויף ענגליש און איינער פון זיינע קאסעטעס.

לויט ווי איך האב געהערט אי אן אינטערוויו מיט מרדכי ווערדיגער, האט ער באקומען דעם ניגון אידן אידן פון משה לאופר (נישט פון יוסי גרין), און שפעטער איז ער געוואויר געווארן אז דער ניגון שטאמט פון דייטשלאנד. ער לייגט צו אז היינט וואלט ער נישט מגייר געווען קיין ניגונים.

איינער האט מיר לעצטנס געזאגט אז ער האט געהערט אין א קליפ ווי א אלגעמיינער (גויאישער) זינגערן זינגט דעם מעלאדי פון דעם באקאנטן "והוא שעמדה" וואס י. שוואקי זינגט פון א. ראזעל.

די שאלה איז ווער ס'זינגט עס נאך פון וועמען?!

בחצרות חסידים איז פארשפרייט פיל ניגונים וואס שטאמען אפיצעיל פון גוים, צווישן זיי ניגונים פון ר' אייזיקל קאליבער (ווי איינער האט שוין אויבן דערמאנט); עטליכע ניגונים בחצרות וויזניץ; ניגוני חב"ד (שאמיל, נאפאליאן'ס מארש ועוד); יעקב תלמוד האט גענומען פערטיגע שטיקער מכל הבא לידו און אריין געשטיפט אין היה עם פפיות פאר ראש השנה.

פאראן פיל ניגונים וואס ווערן געזינגען ביי היימישע אידן וועלעכע שטאמען פון צעגיינער, איך קען זיך איצטער נישט דערמאנען וועלעכע ניגונים.
איינער האט מיר גע'טענה'ט אז דער סאטמאערע ובכן צדיקים האט צעגיינערישע תניעות און שטאמט מעגליך פון די צעגיינער. איך בין עס דערווייל נישט נאכגעגאנגען.

איז אמת אז כל נדרי טאן קומט פון קלויסטער?

יידל האט געשריבן:חייב אינשי לבסומי.... גוט! וויאזוי האסטו עס אנטדעקט? [איך דארף צו לייגן אן אזהרה אז מען קען אויך הערן פרויען זינגען בתרי קלי דלא משתעי ועיין כאן בנושא)

לכאורה העלפט נישט די היתר פון תרי קלי וועגן סאיז חביב...

הא הא... דער אסף איז צוקער זיס, ביים סוף ארטיקל מערקט ער אן אפאר פלעצער ווי ירמי׳ דמן האט געפאטשקעט מיט די ארגענעלע גראמען ווי ער שרייבט דארט במתק לשונו אז דער ניגון איז אריבער א כשרע גיור...


שיריו של עהרליך זכו לאחרונה גם לגרסה שלישית. זו הפעם על ידי ירמיה דָמֶן, זמר הבית של חסידות בֶּלז, שעליו נכתב בוויקיפדיה כי 'הוא מקפיד לא לעשות שימוש בשירים שחוברו על ידי לא יהודים'... 
התקליטור של דָמֶן, שראה אור בחודש יולי 2011, נקרא 'ערליכע ניגונים', רמז לא רק לשמו של מחבר השירים יום-טוב עהרליך אלא גם לתרגום השם ליידיש: ניגונים כשרים או יראיים.
דמן אמנם שר את 'רבי עקיבא' ביידיש, אבל הנוסח המקורי של עהרליך עבר כאן שיפוץ, טיהור וגיור כהלכה. מה שהיה טוב דיו לעהרליך - חסיד קנאי מן הסוג הישן - כבר אינו 'חניוקי' מספיק לצדיקי דורנו מבֶּלז, שמהדרים ומחמירים על עצמם בשבעים חומרות.

הנה השיר בגרסת דמן (יידיש במבטא גליצאי כראוי לחסיד בלז):

תוך כדי שמיעה אני מגלה להפתעתי (ולצחוקי) שהקובץ עבר 'גיור כהלכה'. 
עהרליך שר: 'און די מיידל, פיין און אַיידל, אויפן האַרצ'ן אַזוי שווער' (וה'מיידלע' נאה ועדינה, כל כך כבד על הלב). 'פיין און אַיידל' זה בסך הכל מילים עדינות, אבל גם את זה ירמיה דמן לא יכול לשיר, לכן הוא תיקן 'און די טאָכטער, אויכעט ער, אויפן הארצ'ן אזוי שווער', כלומר 'הבת'.
בשורה הבאה עהרליך שר: 'און גאָט דערעהרט זיין געוויין, און ער פילט ביים מיידל חן' (ה' שומע את בכיו, והוא מוצא חן בעיני הנערה). אבל לירמיה דמן כמובן אסור לשיר שפלוני מצא חן בעיני פלונית, ולכן הוא מתקן: 'און גאָט דערעהרט זיין געוויַין, א שידוך זייער שיַין'.

וזאת עולה על כולנה:
כשעהרליך מתאר את הקטע (המרגש, באמת) בו מגיע רבי עקיבא בהסתר לביתו ומציץ מהחלון, הוא שר: 'און זיין וויבל / ווי אַ טייבל / פרעמדע וועש וואָשט נעכט און טעג" (ואשתו, שהיא כמו יונה, מכבסת מלבושיהם של זרים יומם ולילה)'. וירמיה דמן מתקן: "און זיין בני בית / מלא חיות / פרעמדע וועש וכו'.
גם בהמשך הוא מתקן 'וייב' במקום 'וייבל', משום ש'וויבל' עשוי להשמע ככינוי חיבה. והרי כידוע לנו ר' עקיבא היה חסידישער ייד, ולא חיבב את אשתו חלילה...

והנה עוד כמה משינויי הנוסח:
עהרליך: און ער געפינט ביים מיידל חן
דמן: א שידוך זייער שיין

והשיא הוא הפיכתו של התנא רבי עקיבא לראש ישיבה, רק כדי לא להזכיר את אהבתו לאשתו...
עהרליך: האט רבי עקיבא, זיין פרוי דער ליבער
דמן: האט ר' עקיבא, דער ראש ישיבה

אינטערעסאנט אז משיח איז נאכנישט געקומען נאכען הערן ירמי׳ס איבערגעמאכטע ווערסיע...

יואלי לעבאוויטש'נס באקאנטע "מיין געלע באס" אלס אריגינעלע דע ביעטעלס,

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=qE0B5rYdy8I[/youtube]

און פון די באנדאש אלבום "איך בין מיין אייגענער זיידע",

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=7AvG6q_iTcA[/youtube]

משה געציל האט געשריבן:והנה עוד כמה משינויי הנוסח:
עהרליך: און ער געפינט ביים מיידל חן
דמן: א שידוך זייער שיין

והשיא הוא הפיכתו של התנא רבי עקיבא לראש ישיבה, רק כדי לא להזכיר את אהבתו לאשתו...
עהרליך: האט רבי עקיבא, זיין פרוי דער ליבער
דמן: האט ר' עקיבא, דער ראש ישיבה

אינטערעסאנט אז משיח איז נאכנישט געקומען נאכען הערן ירמי׳ס איבערגעמאכטע ווערסיע...

אויך ביי די יאקאב ניגון האט ירמי' ארומגעטוישט אביסל, למשל,
עהרליך: באקריגסט די שענסטע כלה אויף די וועלט,
דמן: דו טוסט די שענסטע שידוך אויף די וועלט,

אגב די ר' עקיבא ניגון איז זייער א ראמאנטישער ניגון, ווען זי באגעגנט אים נאך 24 יאר, ארומגענומען מיט גבאים און טויזענטער תלמידים און זי קוקט אים אזוי אריין אין די אויגן, אההה, ווי נעמט מען היינט אזא ריינע ראמענס.

משה געציל האט געשריבן:והרי כידוע לנו ר' עקיבא היה חסידישער ייד, ולא חיבב את אשתו חלילה...

אכשר דרא!