בלאט 2 פון 2

נשלח: מאנטאג מערץ 31, 2014 7:32 am
דורך [NAMELESS]
דא האסטו די רמב״ם וואס זאגט אז נישט:

הלכות שגגות י״ג, ה׳ - הורו בית דין לאכול חלב הקיבה כולו וידע אחד מן הקהל שטעו ושחלב הקיבה אסור ואכלו מפני הוראתן שהיה עולה על דעתן שמצוה לשמוע מבית דין אף על פי שהם טועים הרי זה האוכל חייב חטאת קבועה על אכילתו ואינו מצטרף למנין השוגגים על פיהם בד"א כשהיה זה שידע שטעו חכם או תלמיד שהגיע להוראה אבל אם היה עם הארץ הרי זה פטור שאין ידיעתו באיסורין ידיעה ודאית ומצטרף לכלל השוגגים על פיהם.

דא האסטו די רמב״ן וועלכע מאכט א חילוק אויב מ׳איז געווען ביים בית דין, הייב אן פון שטיקל והנה http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38150&pgnum=18

דא האסטו די רשב״א, הייב אן די תשובה שכ״ב. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=253

אין ספר החינוך אין מצווה תצ"ו שטייט אזוי: משורשי המצווה לפי שדעות בנ"א חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים וידע אדון הכול ברוך הוא שאלו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו יפרש כל אחד מהם דיברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות ותעשה התורה ככמה תורות, ע"כ אלוקנו שהוא אדון כל החכמות – השלים תורתנו תורת אמת עם המצווה הזאת שציוונו להתנהג בה על פי הפירוש האמיתי המקבל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום, ובכל דור ודור ג"כ שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם, ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עמק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת – נכוון אל דרך האמת בידיעת התורה . וזולת זה, אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצווה – אמרו זיכרונם לברכה "לא תסור ממנו ימין ושמאל" אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל לא תסור ממצוותם כלומר: שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם וטוב לסבול טעות אחת ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטובה תמיד ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חרבן הדת וחילוק לב העם והפסד האומה לגמרי.

נשלח: מאנטאג מערץ 31, 2014 8:14 am
דורך איחוד פעלד
עס איז א בפירושער גמרא אז מען טאר נישט פאלגען א רב ווען ער פסקנט נישט ריכטיג. טעה במצוה לשמוע דברי חכמים. לא תסור גייט נישט אויף דעם, כאמור למעלה. עס איז אסטיקער.

ווען איינער זאגט לא תסור און אז ער פאלגט זיין רב אפילו כשאומר על ימין שמאל, האט ער שוין מודה געוועהן אז זיין רב איז א שטריק. די פראבלעם איז נאר ביי יד אלע מענטשען וואס ווייסען אפילו נישט עס איז שמאל..

נשלח: מאנטאג מערץ 31, 2014 9:43 am
דורך [NAMELESS]
עס איז דאך אויך דא א בפירושע גמרא אין ראש השנה מיט רבי בחכמה ותלמידי שקבלת ממני את דברי. ( רבי יהושע מיט ר״ג).

נשלח: מאנטאג מערץ 31, 2014 1:33 pm
דורך מאטי
אלנפאלס די גאנצע ויכוח איז נאר אויב דער רב וואס איז זיך טועה מיינט אז ער איז גערעכט. און דאס איז נישט וואס דער פותח האשכול הרב [tag]הוגה[/tag] האט געמיינט מיטן פאל וואס דער גבאי דארף ארויסיאגן אן אומשולדיגן פון שול צוליב דעם רבי׳נס פריוואטע נגיעות.

נשלח: דינסטאג אפריל 01, 2014 4:47 pm
דורך ראש הישיבה
[justify]עס איז א וויכטיגער וויכוח וואס איז נוגע אביסל פאר אונז, און בעיקר פאר אונזערע קינדער. 'אביסל פאר אונז', ווייל רוב וואס לייענען דעם אשכול פאלגען סייווי נישט זייערע רב. ווייל רובא דרובא פון אונזערע רביס ורבנים לאזן נישט גיין אויפן אינטערנעט נאר לצורך פרנסה. אבער פונדעסטוועגן אסאך מאהל ווערן מיר סטאק צו מען דארף יא פאלגען אדער נישט, וכ"ש וויאזוי אונז דארפן איבערגעבן פאר אונזערע קינדער הדרך ילכו בה.

די וויכוח איז דא באמת נישט נוגע ווייל ליידער (אולי ב"ה) כהיום זענען די רבי רבנים דיינים וכו' בלי שום סמכות כלל. זיי זענען נישט קיין כח התורה, נישט קין כח הקדושה, ככל היותר זענען זיי ראשי קהילה פרנסים על הציבור.

עס איז נאך אלץ וויכטיג צו טוהן וואס אונז קענען אז אונזער רבי/ראש הקהל זאל זיין מיט ווי מעהר ערנסטע איידעלע פרינציפין וואס זענען באזירט אויף מידות מענטשליכקייט מאראליש אין תורה'דיג. נארוואס דען זיי פונקציאנירן אונטער א שלייער וואס הייסט רבי. ער פירט טיש ווינטשט ברכות געבט עצות וכו'. ער איז דער מנהיג וואס זאגט ווער עס איז גוט אויף דעם פאסטן. ער טוהט אויך צוהעלפן צו די פאנדרעיזינג אפאראט.

א קהילה איז אזויווי א קליינע מלוכה. עס איז א טובה פאר א מלוכה אז עס זאל האבן א גוטע פיערער. כאטש אז זייער אסאך מאהל וועט דער פיערער טוהן זאכן וואס זענען נישט ממש לתועלת, וכמה פעמים נאר לתועלת עצמו, מ"מ איז וויכטיג פאר די אנשי המלוכה זאלן מיט גיין מיט די פיערער כדי מלוכה זאל קענען אהנגיין בלי שום עיכובים.

א רבי האט נישט קיין שום סמכות מעהר ווי פיערער. עס איז כדאי צו מיטגיין מיט די משוגעתן פון א רביסטווע אפילו וען עס מאכט אום באקוועם ווייל נאר אזוי וועלן די מוסדות האבן א קיום. די מציאות ווייזט אז די חסידים האבן אסאך בענעפיטן פון די חסידות. ווי ביליגע שכר לימוד, מען העלפט בעת צרה, פינאנציעלע הילף בעת שמחה ויו"ט. אבער דאס איז אלס ווילאנג מען רעדט פון אומבאקוועמליכקייטן (למשל מען טיילט פאסטענס למשפחת הרבי, דער רבי נעמט זיך אהן פאר זיינע נאנטע פריינט, מען מוז גיין צו פונקציעס ווי טישן חתונות, קוויטלעך וכדומה), אבער ווען עס גייט כנגד התורה, וכ"ש ווען מען גייט ווי טוהן א איד, ח"ו מען טאהר נישט שטיין און די ד' אמות פון די רבי'סטיוועס.[/justify]