די ראשונים קריגן זיך ארום אויף די פראגע צו די קדושת בית המקדש און הר הבית איז נאך חל היינטיגע צייטן נאכן חורבן.
איין דעה איז אז די קדושה איז געבליבן די זעלבע פונקט ווי אמאל, אזוי פסקענ'ט דער רמב"ם [משנה תורה, הלכות בית הבחירה, ו, יד] און אויך תוספות [שבועות יד, ב, ד"ה "ונעלם"].
פון די אנדערע זייט פסקענ'ט דער ראב"ד אז היינטיגע צייטן איז נישטא קיין איסור כרת אריינצוגיין צום מקום המקדש [משנה תורה, הלכות בית הבחירה, ו, יד השגת הראב"ד], און דער מאירי שרייבט גאר אז [שבועות טז.] "המנהג פשוט להיכנס לשם".
הרב שלמה גורן אין זיין ספר 'הר הבית' טענה'ט אז רוב ראשונים ווי צום ביישפיל דער ריטב"א, דער רס"ג, דער רמב"ן, רש"י, די רשב"א - האלטן אז קדושת ירושלים און מקדש האט זיך אפגעהאקט מיטן חורבן, נאר ס'איז געבליבן א רושם-צייכן פון קדושה (אבער נישט די איסור כרת וכו')
קומט אויס אז די עיקר פראבלעם שטאמט פונעם רמב"ם וואס האלט אז די קדושה גייט נאך ווייטער אן, ממילא קומט דערמיט דער איסור כרת
יעצט לאמיר זעהן וואס דער רמב"ם פסקענ'ט וועגן ארויפגיין אויפן הר הבית
משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות ביאת מקדש · פרק שלישי
הלכה א: מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש:
הלכה ב:
זה המחנה האמור כאן הוא מחנה שכינה שהוא מפתח עזרת ישראל ולפנים שומע אני שהמצורע והזב וטמא מת שלשתן במקום אחד ת"ל במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו זה מחנה ישראל שהוא מפתח ירושלים ולפנים מה מצורע שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו אף כל שטומאתו חמורה חמור שילוחו משילוח חבירו לפיכך משלחין את המצורע חוץ לג' מחנות שהוא חוץ לירושלים מפני שהוא מטמא בביאה מה שאין הזב מטמא:
הלכה ג:
ומשלחין זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות שהוא חוץ להר הבית מפני שהן מטמאין המשכב והמושב אפילו מתחת האבן מה שאין המת מטמא:
הלכה ד:
טמא מת אפילו המת עצמו מותר להכנס להר הבית שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחנה הלויה:
הלכה ה:
החיל משלחין ממנו עכו"ם וטמאי מת ובועלי נדות אבל טבול יום נכנס לשם שכבר טבל:
הלכה ו: עזרת הנשים משלחין ממנו טבול יום אבל לא מחוסר כיפורים שמחוסר כיפורים העריב שמשו ואסור טבול יום במחנה לויה מד"ס:
הלכה ז: מעזרת ישראל ולפנים אפי' מחוסר כיפורים לא יכנס לשם שעדיין לא טהר טהרה גמורה שנאמר וכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעדיין לא גמרה טהרתה:
אין כהן גדול נכנס לקדש הקדשים אלא מיוה"כ ליום הכפורים וכהן הדיוט נכנס לקדש לעבודה בכל יום:
פרק שני
הלכה א: אין כהן גדול נכנס לקדש הקדשים אלא מיוה"כ ליום הכפורים וכהן הדיוט נכנס לקדש לעבודה בכל יום:
הלכה ב: והוזהרו כל הכהנים שלא יכנסו לקדש או לקדש הקדשים שלא בשעת עבודה שנאמר ואל יבוא בכל עת אל הקדש זה קדש הקדשים מבית לפרוכת להזהיר על כל הבית:
הלכה ג: כהן שנכנס לקדש הקדשים בשאר ימות השנה בין כהן הדיוט בין כ"ג או כהן גדול שנכנס לו ביוה"כ שלא בשעת העבודה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ולא ימות וכמה פעמים הוא נכנס לשם ביום הכפורים ארבע כמו שיתבאר במקומו ואם נכנס חמישית חייב מיתה בידי שמים:
הלכה ד: והנכנס לקדש חוץ לקדש הקדשים שלא לעבודה או להשתחוות בין הדיוט בין גדול לוקה ואינו חייב מיתה שנאמר אל פני הכפורת ולא ימות על קדש הקדשים במיתה ועל שאר הבית בלאו ולוקה:
אויפן הר הבית איז דא פארשידענע מדרגות פון קדושה
מחנה לויה = הר הבית אליינס ביזן חיל= אסור בכניסה לזבים, זבות, נידות ויולדות, (ויש דעות שגם בעל קרי)
מחנה לויה = פונעם חיל ביז די עזרה=אסור מדרבנן בכניסה גם לגויים ולטמאי מת.
מחנה שכינה = פון די עזרת נשים און אריינציער (ללא העזרת נשים)= משלחין ממנו טבול יום, האיסור לגויים ולטמאי מת הוא מדאורייתא.
מחנה שכינה = פון די עזרת ישראל אפי' מחוסר כיפורים לא יכנס לשם
מחנה שכינה = היכל און קדשי קדשים = אסור לישראל ומותר לכהנים רק בשעת העבודה
קומט אויס פשוט אויפן הר הבית ביזן חיל איז 100% מותר פאר טמאי מת וואס זענען געטובלט פון טומאת קרי ארויפצוגיין
און טאקע דער רמב"ם אליין איז ארויף אויפן הר הבית ווי עס ווערט נאכגעברענגט די בריוו פונעם רמב"ם אין ספר חרדים מצוות התלויות בארץ ג'
"וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון, שנת שש ועשרים ליצירה (ד' אלפים תתקכ"ו), יצאנו מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו…. וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כן אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן".
וועסט דאך אוודאי פרעגן פון וואו ווייסט מען וואו די חיל הייבט זיך אן, אויף דעם עיין
בשו"ת הרדב"ז, חלק שני, סימן תרצ"א וואס דאס איז במשך די יארן פעסגעשטעלט געווארן מיט א זיכערקייט אז זיינע חשבונות שטימען.
ואידך פירושא הוא זיל גמור אין די קונטרס וואס יהושפט האט צוגעצייכענט פריער אינעם אשכול
די צווייטע פראגע וואס די פרעגסט וועל איך נישט קענען ענטפערן פאר איך באקום א מספר פון די "רוב"