קאווע שטיבל

ואולם בחלק האחר והם הדברים אשר אמרום על צד הסברא לא כמורי התורה לא נחויב בלי ספק להאמינם כאשר יראה לנו היותם חולקים על האמת ולא יהיו החכמים גדולים מהנביאים בדבר הזה, וזה כי לו אמר הנביא דבר מה לא מצד היותו נביא אבל מצד היותו איש פלוני או הכם פלוני ונראה לנו בלתי נכון לא נחויב להאמינו, ולכן האיש הגדול רבי משה [הרמב״ם] כתב בביאור המשנה ,כי בדברים שאין בם מחלוקת ואינם בעניני הדינים אין ראוי לפסוק הלכה כדברי פלוני או כדברי פלוני, ויסייענו בזה מה שנמצא בע״ז בלתי מחלוקת תאנא דבי אליהו שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים משיח, וכאשר לא נתאמתה בעונותינו נודע שאין הענין כן כאשר גם כן נאמר שם וכאלה רבות ואשר יחפוץ להתעקש לא נחלוק אתו, אבל מ״מ אין ראוי לבזות את האומרים ההמה כי הם ראשי העם ושופטיו וכאלו הם השלימו התורה והמבזה אותם ראוי שיהיה בכלל האפקורוסים מבזי החכמים

מי אני האט געשריבן:דר. דניאל דעיוויִס זאגט אז עס איז מעגליך אז דער רמב"ם האט געהאלטן אז מ'דארף מסתיר זיין און נישט געהעריג לערנען פרשת מעשה מרכבה וויבאלד עס איז נישט די ריכטיגע קאסמאלאגישע אויסשטעל.

הקטן האט געשריבן:

מי אני האט געשריבן:דר. דניאל דעיוויִס זאגט אז עס איז מעגליך אז דער רמב"ם האט געהאלטן אז מ'דארף באהאלטן מעשה מרכבה וויבאלד עס איז נישט די ריכטיגע קאסמאלאגישע אויסשטעל.

אפשר איז ער מסביר וואו אזוי דער רמב"ם האט פארשטאנען די משנה, פארוואס האלט דער משנה מען דארף באהלטן מעשה מרכבה?

איך האב דארך געליינט זיין געשרייבעכטץ מיט א יעדער פאט-נאט דער איז אן איינפאכע שוטה וגס רוח...
ער בויט בניינים אויף ליפט, אז ס'איז א נחת...

מי אני האט געשריבן:דר. דניאל דעיוויִס זאגט אז עס איז מעגליך אז דער רמב"ם האט געהאלטן אז מ'דארף מסתיר זיין און נישט געהעריג לערנען פרשת מעשה מרכבה וויבאלד עס איז נישט די ריכטיגע קאסמאלאגישע אויסשטעל.

הקטן האט געשריבן:

מי אני האט געשריבן:דר. דניאל דעיוויִס זאגט אז עס איז מעגליך אז דער רמב"ם האט געהאלטן אז מ'דארף מסתיר זיין און נישט געהעריג לערנען פרשת מעשה מרכבה וויבאלד עס איז נישט די ריכטיגע קאסמאלאגישע אויסשטעל.

אפשר איז ער מסביר וואו אזוי דער רמב"ם האט פארשטאנען די משנה, פארוואס האלט דער משנה מען דארף באהלטן מעשה מרכבה

הקטן האט געשריבן:די רמב"ם האט געהאלטן אז חז"ל האבן געהאלטן ס'דא 9 spheres נישט 4!!!
שיין...

אין יעדען פאל, נישט דאס זאגט ער
איך וועל לאזען דער ליינער אליין מחליט זיין


לערען דארך די מורה פין ג:א ביז ג:ח
ס'איז גרינער צי ווייזען אז יחזקל רעדט טאקע פין 9 spheres און נישט פין 4
וואו ווייזען אז די רמב"ם האט פארשטאנען אז די נביאה רעדט פין די קאזמאס...

הקטן האט געשריבן:ווער בעט דעם רמב"ם צי רעדן אויב וויל ער אזוי שטארק מאכן א סוד...

Maimonides clearly felt some conflict about writing his interpretation down. On one hand, he was charged with the responsibility of keeping secrets and did not want to reveal what he believed the prophet concealed. On the other hand, he also felt the need to teach and share divine knowledge with his fellow creatures. He describes this dilemma in the his introduction to Part 1 of the Guide:

If we should adhere to parables and to concealment of what ought to be concealed… we would, as it were, have replaced one individual by another of the same species. If, on the other hand, we explained what ought to be explained, it would be unsuitable for the vulgar.

Ultimately, he decides that it is necessary to put down the secret teaching in writing, with the risk of revealing it to everyone. By the time he has finished his explanation of the chariot, he writes “I have plunged deep into it with temerity.”

וגם חברו בתוכם עניינים מחכמות זרות ונכריות ודקדוקי תושיות גם ענייני רפואות, קרומות מהן טובות ומחלימות, ומהן דקות וצנועות, גם סיפורים וחידות ודברי עסקים והגדות מאשר קרו במקומות מושבותם, כאשר ספרו להם אבותם, מבלי שיבררו את התבן מן הבר ואת הבריא מן הנשבר, ואת העתיד מן העבר. רק הענין אשר תורה עליו מלת תלמוד וכוונתו הוא פירוש התורה ומצותיה בלבד אשר זכרתי ולא שאר התוספת והן הן העניינים אשר קבץ אדון החכמים התורניים ר׳ משה בר מימון ז״ל, וצרף אותם במצרף ההכנה, וכברם במכברת התקנה בחבור אשר קראו משנה תורה, אשר הוא באמת עצם התלמוד ומהותו, אבל שאר הדברים אשר ספורם בזולת פירושי התורה והמצות רק העניינים אחרים זרים שאין להם שום תלייה באמונה מאמונות הדת יש עלינו להאמינם מצד כי אותם החכמים אשר ספרום היו יודעי דת ומוחזקים, ואמנם אין לנו הכרח ולא צורך להחזיק בדברים ההם מצד שאנחנו מאמינים בדת משה האמתית, אף אמנם כולם צודקים ואמוניים טהורים ונקיים, דברי אלקים חיים, ואם יראה בפשטי ההגדות ההם שהם הורסים קצת יסודי אמתת התורה או יסודי החכמות האמתיות והופכים אותם אז יודע באמת שהן [שאין] הדברים ההם כפשטם, ונבקש להם פירוש אחר נסתר ונחפשנו אם נוכל ואם לא נוכל למצוא אותו נניח הסיפור ההוא בחזקת אמתי רק נאמר שלא נביניהו ואל נלמוד ממנו דבר. וכבר הרשונו בזה החכמים ז״ל באמרם אין מושיבן על ההגדה וגם מזה יודע שאין ההגדות עצמם התלמוד כי אם היו כן היה לנו רשות לשאת ולתת ולהשיב עליהן כאשר נעשה בכל הלכות מהלכות התלמוד.

זבולון האט געשריבן:אזא שיינע מאמר. (עס איז געווען צייטן אין קאווע שטיבל...)

איז דא ערגעצוואו א ליסטע פון אזעלכע דוגמאות וואס זענען נוגע להלכה.
א חלק פון די ליסטע וואס [tag]תחכמוני[/tag] האט געשריבן איז נישט נוגע להלכה, א חלק איז יא נוגע (לחומרא אדער לקולא).

למשל: כינים בשבת, מים שלנו בערב פסח וכו'

ווייסט איינער אויב עס איז ערגעץ וואו דא א גרייטע ליסטע?

אך האמת לא אכחיד תחת לשוני שקצת מקדמנינו כתבו איזה דברים הנוגעים אל ידיעה זאת [תכונת הארץ] שאם באנו לשפוט עליהם על פי המציאות שהיא לנגד עינינו היום, נמצאם בלתי מסכימים עמה, ובהיות שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, מוכרחים אנו לומר שהחוש יכחיש דבריהם, ואם מרן יוסף קארו לא נמנע מלכתוב בהדיא שהחוש מכחיש מה שאמרו בגמ׳ פ׳ יוצא דופן דיולדת לתשעת יולדת לשלמים (זה לשון ב״י אבן העזר סי׳ קכ״ו: ואע״פ שאמרו פ' יוצא דופן יולדת לתשעה יולדת לשלמים כבר תמהו על זה רבים שהחוש מכזיב זה עכ״ד. וכי האי גוונא כתב בעל הלבושים באותו סימן, גם בעל ההגהה על ש"ע באותו סימן פסק ג״כ נגד הגמרא באמרו שהחוש מכחיש זה, והרמב"ן ז"ל בס' תורת האדם פסק שתינוק הנולד לתשעה חדשים בין שלמים בין מקוטעין מתאבל עליו בן יומו, עכ״ל. הרי שלדעתו היא בן קיימא אע״פ שנולד למקוטעין. ועיין על ענין זה הראב"ע על פסוק ותצפנהו שלשה ירחים, והריב״ש סי' תמ״ז), למה אמנע גם אנכי מלומר שקדמונינו כתבו בענין תכונת הארץ דברים שהם נגד החוש והמציאות? הלא האמת יקר מכל, וגם הם ז״ל חייבים בכבוד האמת! וכבר קדמני מהר״ם די לונזאנו בהקדמת ס׳ דרך חיים שלו בדברים אלה: אל תחשבו שהחכמים יקצפו עלי על אמרי שטעו בדבר מה. חלילה להם מזה! חחכמים אוהבי האמת הם ומודים עליו, ולא ישנאוני על כך, אדרבא יאהבוני וישמחו עלי על כך, גם הם לי לישועה כי לא לפניהם חנף יבא, כי הישרים בלבותם יאהבו החולק עליהם בדעת וישנאו העוזרם בלי דעת, עכ״ד הנעימים. לכן גם אני תחת כנפיו אחסה ואביא כאן שנים שלשה דברים מקדמונינו שמוכרחים אנו לקיים ההפך מהם.

מי אני האט געשריבן:ועיין בטענה רביעית אז לפי הרמב״ם איז טאקע געווען במראה יחזקאל שיבושים און אליבא דהרמב"ם איז עס טאקע נישט געווען ממש בנבואה נאר בחקירה ועיון ע״ש.