קאווע שטיבל

מעשה מהאדמו"ר מסאטמר, ט"ו באב, ושלוש שבועות

שמעו סיפור מעניין על רבי אהרן טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמאר,
נקלעתי לבית מדרשו בהרי הנופש בארה"ב.
(הוא נופש עם מניין מצומצם מחסידיו המובחרים)
ובתוך דרשתו בסעודה שלישית - הזכיר בהבלעה את העובדה שהיום הוא יום מיוחד, ט"ו באב שבו בנות ישראל יוצאות וכו',
והוסיף דרך אגב שבוודאי אין זה כפשוטו,
(דהיינו העובדה המצויינת בסוף מסכת תענית שפעמיים בשנה היו בנות ישראל יוצאות ורוקדות בכרמים למול הבחורים למטרת נישואין - לא התרחשה באמת במציאות!!)


ניגשתי אליו ביום ראשון אחר התפילה,
שאלתי אותו הייתכן? לומר על משנה שלא כפשוטו? וכי היכן מצאנו דבר כזה?
בתחילה הוא ניסה לנפנף אותי בתמיהה רבתי עלי אישית: "מה? אתה לא מבין לבד? אתה לא קולט למה אי אפשר לומר שזה כפשוטו?"
כאילו חסר לי ביראת שמים בעצם השאלה המטונפת הזאת.
אך אני לא ויתרתי: "מילא אגדות רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא - הייתי מבין אם היית אומר שזה שלא כפשוטו, אך כאן מדובר במשנה! וכן במקרא מפורש בסוף שופטים! "הנה חג לה' מימים ימימה" וגו' שבני בנימין חטפו להם נשים מהמחולות הללו,
האם גם מקרא זה יוצא מידי פשוטו??


הוא שב וקבע בנחרצות: "עם ישראל - היה תמיד עם קדוש, ומוכרח הדבר שלא היה יכול להיות כפשוטו,
ואם אין אתה מבין לבד - אין אני יכול להסביר לך!"

כאן כבר לא יכלתי להתאפק מלהתחצף קצת, עניתי:
"אם ההתייחסות למשנה היא כזו - אז אולי נפרש המימרא 'שלש שבועות השביע' (-הבסיס של התזה האנטי ציונית בספר ויואל משה) גם שלא כפשוטו!

מיד ברחתי משם...

אגב:
בעלון השבועי שחסידי סאטמאר מדפיסים (את דברי התורה בסעודה שלישית)
- הושמט המשפט הזה.



ע"כ מצוטט מתוך בלוג פלוני אלמוני.

ולמרות שהבלוג ההוא ידוע באי אמינותו,
הריני לאשר ששמעתי סיפור זה מיהודי ששמע מבעל המעשה בעצמו.

אם כי יש לציין שסופו של המעשה,
דהיינו האם ואיך הגיב האדמו"ר להשוואה של האברך הנ"ל,
- לא זכור לי.

תרגום אויפן פסוק בתולותיה נוגות והיא מר לה האט געשריבן:
בתולתהא ספדן על די פסקו למיפק בחמשא עשר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעשרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין אף איהי מריר ליבא לחדא

יין שרף האט געשריבן:ארויפגעברענגט לכבוד היו"ט הבעל"ט.

נעכטן תשעה באב ביינאכט, לערנענדיג אביסל איכה מיט מפרשים, זעה איך

תרגום אויפן פסוק בתולותיה נוגות והיא מר לה האט געשריבן:
בתולתהא ספדן על די פסקו למיפק בחמשא עשר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעשרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין אף איהי מריר ליבא לחדא

איבערגעטייטש אין אידיש: די מיידאלאך האבן געיאמערט, אויף דעם וואס מען האט אויפגעהערט צו ארויסגיין - די פופצנטן טאג אין אב, און יום כיפור, די צענטן טאג אין תשרי - צו טאנצן מיט געטענץ, אויך זיי ביטערט דאס הארץ לחדא

יין שרף האט געשריבן:להחזיר עטרה ליושנה..

בן אדם האט געשריבן:

יין שרף האט געשריבן:להחזיר עטרה ליושנה..

מ'דארף ברענגען פרוף אז מ'איז סינגל?

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:ס'נאך דא אסאך וואס צופארעכטן אין דעם הינזיכט, וואס איז מיט יום כיפור?

נעגעל וואסער האט געשריבן:היינט חזר'ט זיך די שמוציגע פרשה איבער

berlbalaguleh האט געשריבן:רביה"ק זי"ע: דו האלטסט אז רבינו הקדוש דער עכטער, האט געהאט אן אגענדא...?!

berlbalaguleh האט געשריבן:רביה"ק זי"ע: דו האלטסט אז רבינו הקדוש דער עכטער, האט געהאט אן אגענדא...?!

מנחם ציון האט געשריבן:מיין אכשר דרא'דיגע מגיד שיעור, ווען ער האט פארגעלערנט די גמרא האט ער געזאגט אז שטייט נישט אין ערגעץ אז די בחורים זענען געגאנגן קוקן, עס שטייט נאר אז די מיידלעך זענען געגאנגן טאנצן...