קאווע שטיבל

שמעקעדיג האט געשריבן:דער גאנצער פרייטאג ווערט אנגערופן ערב שבת, וכן די טאג בעפאר יום טוב.
אבער ערב מיינט דאך "אווענט", ניין?

להוי ידוע לך אז די ציונים די חילונים (לכאורה א דאפלט לשון) רופן טאקע אן פרייטיג צו נאכטס "ערב שבת". למשל ."בערב שבת נסענו לחוף"...! און די רעליגיעזע ציונים זאגן..."הוא הלך לתפילה של ערב שבת"...!

דאס איז פון גוגל טרענסלעיט.

שמעון וואלף האט געשריבן:דאס איז פון גוגל טרענסלעיט.

שמעון וואלף: ייש"כ. דאס ווייזט וואספארא פנים מ'האט אויב מ'לעבט נישט מיט אין די קולטור פון די שפראך. דעס איז דאך דער בראך פון די "אידישיסטן",וועלכע האבן פארלאזט דעם דרך התורה און נישט געלערנט קיין תורה. זיי האבן זיך נאר אנגעהאלטן אין די אידישע שפראך. אבער דאס איז אזוי ווי א גוף אן א נשמה.
דו האסט שוין אמאל געזעהן א "פאוסטער" אדער אן אנדער אנאנס וואס איז געשריבן געווארן דורך "סיטי האלל" אויף אידישיסטישן אידיש. ס'האט נישט קיין הענט און קיין פוס...

איך דערמאן מיך טאקע ביי די מאראטאן האט די סיטי געהאנגן צעטלעך אויף בעדפארד עוועניו "נישט פארקן סאטערדעי"

שמעקעדיג האט געשריבן:דער גאנצער פרייטאג ווערט אנגערופן ערב שבת, וכן די טאג בעפאר יום טוב.
אבער ערב מיינט דאך "אווענט", ניין?

סליחה שאני בא באיחור... פעמים שבא בארוכה.
זה לא כ"כ פשוט. לפעמים פירושו יום הקודם, "ערבי פסחים סמוך למנחה". ולפעמים הפירוש הוא ליל שבת כמו "עונת ת"ח מערב שבת לערב שבת".

הק׳ היא על לישנא דעלמא שקוראים ערב לכל היום כולו , האם על זה יש מקור ?

ערב שבת מיינט אז אינעם ערב פון דעם טאג ווערט שבת.

ישבב הסופר האט געשריבן:

שמעקעדיג האט געשריבן:דער גאנצער פרייטאג ווערט אנגערופן ערב שבת, וכן די טאג בעפאר יום טוב.
אבער ערב מיינט דאך "אווענט", ניין?

סליחה שאני בא באיחור... פעמים שבא בארוכה.
זה לא כ"כ פשוט. לפעמים פירושו יום הקודם, "ערבי פסחים סמוך למנחה". ולפעמים הפירוש הוא ליל שבת כמו "עונת ת"ח מערב שבת לערב שבת".

ישבב הסופר: ס'איז די זעלבע מעשה ווי די אידיש פון די אידישיסטן. ס'איז א קולטור זאך. ווער ס'לעבט מיט די תורה ווייסט אז ס'איז אנגענומען אז "ערב שבת" און "ערב יום טוב" מיינט דער גאנצער טאג. אבער ביי די חילונים און רעפארמער מיינט עס טאקע נאר די אוונט פון שבת אדער יו"ט. ס'איז אויך דא א סאך חילונים (און עמי הארצים) וועלכע מיינען אז ..."ברכת המזון"...מיינט די ברכת הנהנין. די ברכות וואס מ'זאגט פאר מ'עסט...!

זכותים

נישט דא אזא ווארט אין לשון הקודש. זכות איז לשון נקיבה. זכיות.

גנדי האט געשריבן:זכותים

נישט דא אזא ווארט אין לשון הקודש. זכות איז לשון נקיבה. זכיות.

שטותים...

ירא שמים האט געשריבן:הק׳ היא על לישנא דעלמא שקוראים ערב לכל היום כולו , האם על זה יש מקור ?

פסחים פ"ד מ"א "מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות". היום שלפני נקרא "ערב" מסתמא מפני שהיום מביא לערב, בפרט כשמדובר בענייני היום ההוא ביחס אל הערב.

אגב גם צורת הרוב של 'שבת' הנהוג בעגה החרדי למשל "שיינע שבתים" אינו נכון דקדוקית, וצ"ל שבתות.

אזוי אויך טליתים.

אם כבר דנים, אולי יוכל איזה מישהו כאן להאיר עיני במילה באידיש שמקורה לכאורה בלשון קודש "חויזק". באידיש הכוונה "שפאט - התלוצצות - בזיון". מהיכן נולדה הוראה זו ממילת חוזק שבלשוה"ק?

אולי כינוי שהקרבן ניצח על ידי התחזקות הבריון.

נישט פשוט, צוויי פייגלעך אין איין שאס.

ברוכים השבים, הרבנים [tag]ישבב הסופר[/tag] ו[tag]מאטי[/tag]

ישבב הסופר האט געשריבן:

ירא שמים האט געשריבן:הק׳ היא על לישנא דעלמא שקוראים ערב לכל היום כולו , האם על זה יש מקור ?

פסחים פ"ד מ"א "מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות". היום שלפני נקרא "ערב" מסתמא מפני שהיום מביא לערב, בפרט כשמדובר בענייני היום ההוא ביחס אל הערב.

אגב גם צורת הרוב של 'שבת' הנהוג בעגה החרדי למשל "שיינע שבתים" אינו נכון דקדוקית, וצ"ל שבתות.

א״כ יש לנו מקור מהגמרא שא״צ לדקדק כ״כ.

גנדי האט געשריבן:זכותים

נישט דא אזא ווארט אין לשון הקודש. זכות איז לשון נקיבה. זכיות.

זכות בכלל איז לשה״ק ? דוכט זיך אז סשטייט נישט אין תנ״ך , א ווארט וואס שטייט נישט אין תנ״ך ווערט פאררעכנט אלס לה״ק ?

שמן זית זך.