קאווע שטיבל

הרמב"ם כתב במפורש שרז"ל לא ידעו את כל המדע כי המדע בימיהם לא היה שלם, ואף על יחזקאל הנביא רמז כמעט במפורש שטעה בעניני אסטורנומיה. והבאתי כן במ"א כאן מרלב"ג שכתב כן במפורש גם על החומש לגבי מספר הכוכבים.
אכן מצד שני פירש כמה פסוקים ומארז"ל ע"פ הנחות המדע שלו, אך לא ברור אם חשב שזו באמת כוונת רז"ל ודו"ק.
אלא שהשאלה מתנאי הנבואה הוא אכן שאלה חשובה שצל"ע בה, ועכ"פ זה לא הסתירה הראשונה שבין תנאי הנבואה של הרמב"ם לבין המציאות של הנביאים המבואר במקראות, וכבר הכו רבים על קדקדו. אם כי אפשר ליישב דעת הרמב"ם ואכ"מ.

לעקוואד , וואס איז א שטארקע באווייז אז די רמב''ם האט געשריבן זאכן וואס לאו דוקא ער האלט באמת אזוי?

נולד מאוחר האט געשריבן:לעקוואד , וואס איז א שטארקע באווייז אז די רמב''ם האט געשריבן זאכן וואס לאו דוקא ער האלט באמת אזוי?

וואו זעסטו דאס אין לעיקוואד'ס ווערטער?
(הגם שיש אומרים כן (ל. ש.) מ"מ לא הבנתי כן מדברי הרב לעיקוואד)

כלעיקוואד ועוד, צו שרייבט דען נישט דער רמב"ם אז המשלים בנביאת יחזקאל אינם תואמים את המציאות?

ריכטיג האט געשריבן:

נולד מאוחר האט געשריבן:לעקוואד , וואס איז א שטארקע באווייז אז די רמב''ם האט געשריבן זאכן וואס לאו דוקא ער האלט באמת אזוי?

וואו זעסטו דאס אין לעיקוואד'ס ווערטער?
(הגם שיש אומרים כן (ל. ש.) מ"מ לא הבנתי כן מדברי הרב לעיקוואד)

איך האב עס פארשטאנען פון די ווערטער .''אך לא ברור אם חשב שזו באמת כווונת רז"ל ודו"ק''

נולד מאוחר האט געשריבן:לעקוואד , וואס איז א שטארקע באווייז אז די רמב''ם האט געשריבן זאכן וואס לאו דוקא ער האלט באמת אזוי?

הקדמה למו"נ, סבות הסתירות, הסיבה השביעית.

לעיקוואד האט געשריבן:

נולד מאוחר האט געשריבן:לעקוואד , וואס איז א שטארקע באווייז אז די רמב''ם האט געשריבן זאכן וואס לאו דוקא ער האלט באמת אזוי?

הקדמה למו"נ, סבות הסתירות, הסיבה השביעית.

א גרויסן ייש"כ פאר דעם מראה מקום, וזה לשונו:

הסיבה השביעית היא הכרח לדון בדברים עמוקים מאוד אשר יש להסתיר חלק מענייניהם ולגלות חלק. לפעמים יש הכרח, על סמך אמירה מסוימת, לדון בעניינים אלה בדרך של קביעת הנחה מוקדמת כלשהי, ובמקום אחר יש הכרח לדון בהם בדרך של קביעת הנחה מוקדמת סותרת לזו. ראוי שההמון לא ירגיש בשום אופן בנקודת הסתירה ביניהם. יש שהמחבר נוקט בכל תחבולה כדי להסתיר זאת.

דו וואלסט געקענט צולייגן עפעס א גוטע דוגמא וואו מען זעט אים דאס פראקטיצירן?

יאיר שכח פארן ברענגן די רמב''ם'ס רייד. די רמב''ם וויל עס באהאלטן און די ווילסט אז לעקוואד זאל עס מגלה זיין?

כגדענק אז אסאך זאכן שטייט און ספר היד מער טרעדישנאל ווי אין מורה.
למשל עין תחת עין.

ס'טאקע דא זאכן וואס ער איז מגלה טפח אין מורה און מכסה טפחיים אין משנה תורה, למשל, עין תחת עין שרייבט ער קלאר אז דאס איז נאר על דרך פשט לולא דברי רז"ל, כעין הרשב"ם על והיה לאות על ידך. אבער איך וויל טרעפן א סתירה. די אקעדעמיקער זאגן אז אפילו אין מורה אליין איז דא פלעצער וואו ער שרייבט אויף איין פלאץ אזוי און אויף אן אנדער פלאץ, מער באהאלטן, פארקערט. איך וויל הערן פון אונזער בקי בספרי המורה אויב ער קען אונז צושטעלן אזא דוגמא, איך בין זיכער אז דער רמב"ם וועט זיך מיען פאר אים אויבן אין הימל.

דא
האט יידל ציגעצייכנט א סוד פונעם'ם רמב''ם . כווייס נישט אויב דארט איז די זעלבע סיבה ווי דא. עפעס ''אמיתיות ונצרכות ''

דער רלב"ג שרייבט קלאר אז די באשעפער ווייסט נישט אלעס, וויל עס נעמט דאך צו די בחירה

אינטערסאנט אז אין חידושי הג"ר אלעזר משה הורוביץ סוטה דף ב. (אין back פון די ווילנא ש"ס) זאגט ער די זעלבע זאך פון זיך אליין קארץ אין שארף.

ער גלייבט נישט אין השגחה פרטית

קיין איין ראשון האט נישט געגלייבט אין השגחה פרטית, אדער עכ"פ נישט געשריבן פון דעם. איך בין נישט זיכער אויב מ' טרעפט דעם מושג פאר דער בעש"ט

עסקן בדברים האט געשריבן:

דער רלב"ג שרייבט קלאר אז די באשעפער ווייסט נישט אלעס, וויל עס נעמט דאך צו די בחירה

אינטערסאנט אז אין חידושי הג"ר אלעזר משה הורוביץ סוטה דף ב. (אין back פון די ווילנא ש"ס) זאגט ער די זעלבע זאך פון זיך אליין קארץ אין שארף.

ער גלייבט נישט אין השגחה פרטית

קיין איין ראשון האט נישט געגלייבט אין השגחה פרטית, אדער עכ"פ נישט געשריבן פון דעם. איך בין נישט זיכער אויב מ' טרעפט דעם מושג פאר דער בעש"ט

די מיינסט אוודאי השגחה פרטית אויף דומם צומח חי, אזוי ווי די רמב"ם שרייבט אין מורה חלק ג פרק יז
" שאני אאמין שההשגחה האלוהית אמנם היא בזה העולם התחתון - רצוני לומר, מתחת גלגל הירח - באישי מין האדם לבד, וזה המין לבדו הוא אשר כל עניני אישיו ומה שישיגם מטוב או רע נמשך אחר הדין, כמו שאמר, "כי כל דרכיו משפט"; אבל שאר בעלי החיים, וכל שכן הצמחים וזולתם, דעתי בהם דעת אריסטו, לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת האלוה ורצונו האישי עתה, ולא שהרוק אשר רקק אותו ראובן התנועע עד שנפל על זה היתוש במקום מיוחד והרגו בגזרת האלוה, ולא שזה הדג חטף ובלע זאת התולעת מעל פני המים ברצון אלוהי אישי - אבל אלה כולם אצלי במקרה גמור, כמו שחושב אריסטו. ואולם ההשגחה האלוהית, לפי דעתי ולפי מה שאני רואה, היא נמשכת אחר השפע האלוהי - והמין אשר נדבק בו השפע ההוא השכלי עד ששב בעל שכל ונגלה לו כל מה שהוא גלוי לבעל שכל הוא אשר התחברה אליו ההשגחה האלוהית ושיערה לו כל פעולותיו על צד הגמול והעונש. אמנם אם טבעה הספינה ומה שבתוכה, כמו שזכר, ונפל הגג על מי שבבית, אם היה זה במקרה, לפי דעתנו, אבל ברצון אלוהי - לפי הדין במשפטיו, אשר לא יגיעו דעותינו לידיעת סדרם: ואשר הביאני לזאת האמונה הוא - שאני לא מצאתי כלל בדברי ספר נביא, שיש לאלוה השגחה באיש מאישי בעלי החיים, כי אם בבני אדם לבד" וכו'

אפי' ביי מענטשן ווייס איך נישט קיין ראשון זאל זאגן אלע מענטשן. דאכט זיך אז דער רמב"ם און אנדערע זאגן אז די מאז השגחה איז לויט די צדקות פון,ם מענטש

דער רמב"ם זאגט עס אביסל ווייטער, וז"ל:

איני סובר שהוא יתעלה נעלם ממנו דבר, או שאני מייחס לו אי יכולת, אלא אני בדעה כי ההשגחה נספחת לשכל וחיובית לו, כיון שההשגחה אינה אלא ממשכיל, ואשר הוא שכל שלם שלמות שאין שלמות אחריה, והרי כל מי שנצמד בו משהו מאותו השפע כפי ערך מה שהגיע לו מן השכל יגיע לו מן ההשגחה.

אבער איך ווייס נישט אויב דאס איז א סתירה מיט די היינטיגע השגחה פרטית. איך מיין אז דער בעש"ט האט אויך געהאלטן אז לויט ווי גרויס די בטחון איז אזוי פיל העלפט אים דער אויבערשטער, וואס איז לכאורה מער א נאנטערע השגחה. אגב, פון אבן עזרא (בראשית יח כא) איז משמע אז דער באשעפער האט אפילו נישט קיין ידיעה אויפ'ן יעדן מענטש באזונדער, נאר אויפ'ן כלל.

יאיר האט געשריבן: איך מיין אז דער בעש"ט האט אויך געהאלטן אז לויט ווי גרויס די בטחון איז אזוי פיל העלפט אים דער אויבערשטער, וואס איז לכאורה מער א נאנטערע השגחה.

העלפן און השגחה איז צוויי אנדערע זאכן. מער/ווייניגער העלפן איז שכר/עונש

און ידיעה און השגחה איז אויך צוויי זאכן, עס קוקט אויס ווי ס'הערשט דא א שטיקל צומישעניש.

עסקן, ס'נישט ממש אזוי. למשל, דער חובת הלבבות שרייבט אז אויב איינער פארלאזט זיך אויף גשמיות'דיגע זאכן דעמאלט זאגט גאט, אויב דו פארלאזט דיך אויף זיי, לאמיר זען צו זיי קענען דיך העלפן. דאס הייסט, ס'נישט אן ענין פון א שטראף ווייל ער האט נישט קיין בטחון העלפט נישט גאט, נאר א נאטורליכע ענין, אויב דו האסט נישט קיין בטחון שטערסטו אליין די השגחה. איך מיין אז מען טרעפט אויך דעם געדאנק אין חסידי'שע ספרים. וועלמיר צואווארטן אויב לולקע ציבעך האט עפעס א מראה מקום.

קען זיין, אבער וויאזוי שטימט עס טאקע מיט די בעש"ט שיטה אז יעדער בלעטל האט פונקטליכע השגחה?

א גוטע קשיא, עסקן. לולקע, וואו ביסטו?

איך זע אז לולקע קומט נישט אן, וועל איך אליין פרובירן צו ענטפערן. ס'יתכן אז דער בלעטל האט נישט קיין גאוה פון כוחי ועוצם ידי, ממילא האט ער השגחה, אבער ווען דער מענטש איז חלילה א בעל גאוה, ער מיינט אז ער הייבט אויף זיין האנט צו אויפהייבן דעם טעלעפאן, דעמאלט מאכט ער גאר ערגער.

יאיר האט געשריבן:איך זע אז לולקע קומט נישט אן, וועל איך אליין פרובירן צו ענטפערן. ס'יתכן אז דער בלעטל האט נישט קיין גאוה פון כוחי ועוצם ידי, ממילא האט ער השגחה, אבער ווען דער מענטש איז חלילה א בעל גאוה, ער מיינט אז ער הייבט אויף זיין האנט צו אויפהייבן דעם טעלעפאן, דעמאלט מאכט ער גאר ערגער.

אויפהייבן א טעלעפאן איז עפ"י רוב - אויב נישט אלעמאל - פשוטע השתדלות, און שווער אנצונעמען אז ס'זאל שאטן צום ישועה.

די השתדלות אליין איז דען נישט געוואנדן אין באשעפער?

יאיר האט געשריבן:די השתדלות אליין איז דען נישט געוואנדן אין באשעפער?

אם אדם עושה השתדלות בבחירתו אין המעשה מתייחסת אליו?