נשלח: זונטאג אוגוסט 18, 2013 10:32 pm
כבוד רב איינגעמיירעט, לא הבנתי את כוונתך?
http://vps9000.inmotionhosting.com/~kavesh6/
http://vps9000.inmotionhosting.com/~kavesh6/viewtopic.php?t=4527
big joe האט געשריבן:@לעיקוואד, כשמך כך אתה, א עקל א פארשטינקענע בעל גאווה, זעהט אויס אז די נאמען האט טאקע עפעס מיט די שורש הנשמה. די נידריגע ליטוואקס דארפן אייביג פראקלאמירן וואס זיי לערנען אלץ, און וואס זיי קענען אלץ. ראביי לעיקוואד אינז זעמיר נישט אינטרעסירט וועלעכע ספרים דו האסט געטוען ליינען
"תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי" דאס מיינט גארנישט ביי דיר? הלל האט געהאט צייט צו ענטפערן ער''ש צום דריטן מאהל, וועגען די אפריקאנעס פלאכע פיס, אבער דו ביסט דיך נישט גרייט אראפ צו לאזן צו איינער, אויב דו ביסט נישט זיכער אז ער איז בקי אין מורה, כוזרי און רס''ג. ווי זאגט מען אין די ליטא יעדע טאג נאך שחרית אין חודש אלול "להתרחק מן הגאוה בתכלית הריחוק (ומן הליצנות)"
big joe האט געשריבן:בענדזשאמין פרענקלין האט געשריבן:בין איך דער איינציגער וואס גריצעלט אינעם אויער דעם נאמען דזשאו "הגדול", קודם ווער איז זשאו הקטן אז ער איז גדול הימנו, און לאמיר שוין יא זאגן אז ער האט געטראפן עפעס א זשאוי הקטן וואס ער האלט זיך העכער פון יענעם זעט מיר עפעס אויס אז עס איז דא אויך גילטיג דעם כלל פון עלובה עיסה שנחתומיה מעידין עליה.
מחאה וגילוי דעת!!! אוי לנו כי הושברנו!!! בושה וחרפה מזעזעת!!!
בכי אבכה וקינה אקונן!!! הנוכל לשתוק?!?! עד אנה ינאצוני?!?!
חילול הקודש והמקדש!!!
לא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים
על זה דוה לבינו, על כי יצא איש מבית יהודי בדרך אשר לא הנחילו אבותינו, וישלח לשונו לפגוע ולבזות את גדול הדור
בדברים אשר לא יסבלום נקיי הדעת אף בקשר לאנשים פשוטים, עפרא לפומיה.
דזשאו הגדול, לא פסק פומיה מגירסא, עמל בתורה, ובקי בחדריה ומקצועותיה
דזשאו הגדול, מפורסם בחסידותו, ובפרישותו, ובזהירתו הרבה לקלה כבחמורה
דזשאו הגדול, רוח הבריות נוחה הימנו, כי רק יראת ד׳ לנגד עיניו
ורחוק הוא אפילו משמץ של גאווה או התנשאות ח״ו כרחוק מזרח ממערב!!!!!
עד כי כל רואיו מעידים ״אשרי אביו שלמדו תורה כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו״
אם על כבודו של ת״ח אשר אלה לו, לא נחוס, אז הרי ח״ו גלה כבוד מישראל, ונגדעה קרן התורה ר״ל, וכבר נצטווינו מסיני במצות עשה לכבד החכמים. וז״ל הרמב״ם פ״ו מת״ת כל ת״ח מצוה להדרו וכו׳ ובשו״ע עון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן. ומאמר רז״ל לא חרבה ירושלים עד שבזו בה ת״ח שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים וגו׳ וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והרי הוא בכלל כי דבר ד׳ בזה. וכמבואר ב׳כהן ונביא׳ כרך ב׳ (מר׳ מאיר כהנא הי״ד) כל מי שמדבר נגד ת״ח נקרא אתאיסט, כופר ורשע. עכ״ל הקוה״ט
איך בין נישט קיין קאווע שטיבל טרינקער אבער ווי נאר עס האט דעגרייכט צו מיינע אויערן די מורא׳דיגן ביזיון התורה וואס איז פארגעקומען דא ברבים איז מיר נישט געבליבן קיין ברירה נאר זיך אנצונעמען פאר מיין שמינית שבשמינית.
ובזה אני קורא לכל אשר יכול להשפיע על בן בליעל מר. בענדזשימען פרענקעלין לחזור בו מהדברים האסורים אשר כתב תבוא עליו ברכה.
ולאחב״י גם אנחנו צריכים לעשות חשבון הנפש, איך יצא מאיתנו אדם עם דעות כוזבות כאלה??? ולכן אני מכריז על צום ומספד ושביתת מלאכה למשך שלושים יום ונתאסף ברחובה של עיר אנשים נשים וטף ברב עם להוקיע מר. פרענקלין ולזעוק זעקה גדולה ומרה, ונאמר קבלת עול מלכות שמים, ו36 פעמים ׳פוי פוי׳ עד אשר יסור חרון אפו מעמנו ונזכה כולנו לאורו של משיח ודזשאו הגדול בראשנו בב״א
החותם מתוך קנאת ד׳
יום ב׳ לסדר ובערת הרעה מקרבך
הק׳ דזשאו הגדול
קופערניקוס האט געשריבן:און איינגעמיירעט, ניין, דא איז נישטא קיין הכרח צו גלייבן די זעלבע, איך גלייך אסאך מאל דיינע זאכן, עס איז בלויז דא א נטייה צו חידוש און צו דברים אשר לא שערום נוגשינו.
איר ווילט זיך טענה'ן, טענהט לעניין, אן היץ!
בענדזשאמין פרענקלין האט געשריבן:איז דאך א מורדיגע סתירה???????????????
אלא מאי מוז מען זאגן הא לן והא להו. דארט רעדט מען פון זיך און דא רעדט מען פון יענעם.
big joe האט געשריבן:בענדזשאמין פרענקלין האט געשריבן:בענדזשאמין, דו ביסט מיינע א מתנגד מיום שדרך רגלי על אדמת ק''ש, און אויף דעם קומט דיר א שכוח עס איז גוט צו ווערן טשעלינזשיד פון צייט צו צייט. אבער עס איז צייט פאר איינער אויף מיין לעוועל דיר איבער צונעמען..
קופערניקוס האט געשריבן:בענזשאמין, איינער, נישט סתם איינער נאר זאגאר דער גרויסער, ריז מטיל ספק אין דיין עצם חושש ההומאר. נפלה עטרת ראשנו!
די חובת השעה איז אז די זאלסט אוזר זיין כגיבור חלציך ווי שווארצנעגער ווען איינער קווענקלט אין זיין כח גברא, דערלאנג דעם יוסף הגדול א הומאר שויער אז ער זאל ענדליך שפירן דעם טעם פון פריזינג קאלטע הומאר אויף א נאקעטן קערפער אין א חשוון נאכט אין סאמע סיביר.
גאו בענדזשי, גאו, ברענג צוריק דיין פארשוועכטן כבוד!
ראב"ע בהקדמה לתורה:
וכן האומרים שבראו להראות גבורתו לאדם, שהוא שורש יצירתו, והנה שמו תשובתם האמולה חלק קטן מהשאלה הגדולה, כי יש ראיות גמורות, לאשר עיניים להם ולא עוורות, כי היישוב חצי שישית הארץ באמונה, וכולה כנקודה אל המסבה אשר אליה נתונה,ואף כי המסבה העליונה.
ספר מורה נבוכים - חלק ג פרק יג
הרבה נבוכו דעות השלמים בבקשת תכלית זה המציאות מה הוא...דע, שאין דרך לבקש תכלית לכלל המציאות..
וכן יחשבו שתכלית המציאות כולו - מציאות מין האדם לבד, לעבוד את האלוה, ושכל מה שנעשה אמנם נעשה בגללו, עד שהגלגלים אינם סובבים רק לתועלותיו ולהמציא צרכיו, וקצת פשוטי ספרי הנביאים יעזרו זאת המחשבה הרבה, "לשבת יצרה", "אם לא בריתי יומם ולילה - חקות שמים וארץ לא שמתי", "וימתחם כאהל לשבת". ואם הגלגלים היו בעבור האדם, כל שכן שאר מיני בעלי החיים והצמחים. וזה הדעת כשיחקר, כמו שצריך למשכילים שיחקרו הדעות, יתבאר מה שבו מן הטעות. והוא שיאמר למי שיאמין זה, שהכל מפני זה התכלית, כלומר, מציאות האדם, האם הבורא יכול שימציאהו מבלתי אלו ההצעות כולם, או אי אפשר שימציא אלא אחריהם? ואם יאמר שאפשר ושהאלוה יכול להמציא אדם מבלתי שמים, על דרך משל, יש לשאול, אם כן מה תועלתו באלה הדברים כולם, אחר שאינם התכלית, אבל הם מפני דבר שאפשר המצאו מבלתי אלה כולם? ואפילו אם היה הכל מפני האדם ותכלית האדם - לעבוד האלוה, כמו שנאמר, השאלה קימת - והיא, מה התכלית בהיותו עובד, והוא ית' לא יוסיף שלמות אם יעבדוהו כל מה שברא וישיגוהו תכלית ההשגה, ולא ישיגהו חסרון אם לא יהיה זולתו נמצא כלל? ואם יאמר, אין זה לשלמותו, אבל לשלמותנו, כי הוא הטוב לנו והוא שלמותנו - התחיב השאלה בעצמה, ומה תכלית מציאותנו בזה השלמות? אי אפשר בהכרח מבלתי שיגיע הענין בנתינת התכלית אל "כן רצה האלוה", או "כן גזרה חכמתו", וזהו האמת. וכן תמצא 'חכמי ישראל' סדרו בתפילותיהם באמרם, "אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך, מה תעשה? ואם יצדק מה יתן לך?". הנה בארו שאין שם תכלית, אלא רצון לבד. ואחר שהענין כן, ועם אמונת החידוש, אי אפשר מבלתי שנאמר, שיכול היה להמציא בחילוף זה הנמצא, סיבותיו ומסובביו - תתחיב ההרחקה להמצא כל מה שנמצא זולת האדם ללא תכלית כלל, אחר שהתכלית האחד המכוון, והוא האדם, אפשר המצאו מבלתי אלה כולם