קאווע שטיבל

שהיה לנו לקדש מעומד לכבוד המלך שאנו יוצאים לקראתו

לפי ששבת ניתן במרה ועדיין לא בחר בנו לגמרי עד אחר נתינת התורה

געוואלדיג האט געשריבן:שבת איז זכר למעשה בראשית, אויב אזוי פארוואס זאגט ביי קידוש אויך זכר ליציאת מצרים

ושמעתי ממהר"ם שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם ישראל בפרך, ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאותם ל"ט מלאכות ע"כל

ב"ח סי' רע"א

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת

געוואלדיג האט געשריבן:דער עיקר טעם פון שבת איז זכרון למעשי בראשית.

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:23

די סיבה פארוואס פרויען גייען מיט אויערינגלעך איז וויבאלד זיי זענען משועבד צו דער מאן, אזוי ווי אן עבד וואס זיין בעה"ב טוט אים אן אויערינגלעך. (תפארת יונתן כי תשא)

החלות של שבת ויו"ט כשהן תופחין כדרך לחם חמץ ונראים יפים, הוא ע"י אשת בעה"ב כי היא נקראת לחם כמ"ש כי אם הלחם וגו' וכשהוא איתה בפנים זועפות גם החלות הם בפנים זועפות, ובימים הידועים אין החלות יפות וכו'

ויהא זהיר לקיים עונתו וכו' ...ונראה דאתי לאורויי שצריך ליזהר שקודם שיגיע הלילה חייב להראות תוספות חיבה ואהבה עם זוגתו, ואין צריך לומר שלא ירגיל שום קטטה מערב שבת ואם היה לו עימה איזה קטט שיפייסנה מקודם שנכנס שבת, וזהו שכתב ויהא זהיר לקיים עונתו דזהירות הוא קודם מעשה ורצה לומר בזהירות זה שירדוף בינו לבינה אהבה ואחוה כל ערב שבת שלא יגיע שום ביטול לעונת שבת, ולכן הביא מאמר זה דלפי דהיה רגיל להקדים לבוא אל בית ומערב שבת להראות אהבה וחיבה וסימנא דעמודא דנורא מקמי שבא לביתו דהוא סימן להתפשטות אור וקדושת השכינה שתהא מתיחדת לליל שבת ומזדווגת עם הקב"ה וכו'

רמז לעונה דליל שבת דכתיב ושמרו ב'ני י'שראל א'ת ה'שבת ר"ת ביאה עכ"ל

berlbalaguleh האט געשריבן:

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:23

די סיבה פארוואס פרויען גייען מיט אויערינגלעך איז וויבאלד זיי זענען משועבד צו דער מאן, אזוי ווי אן עבד וואס זיין בעה"ב טוט אים אן אויערינגלעך. (תפארת יונתן כי תשא)

דער געוואגטער יונגל: און פארוואס גייען די שחורים און די האמאסעקסואלס מיט אויעררינגלעך...?

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:26

דער מהרש"א (ברכות לא:) זאגט לגבי די עונש פון שמואל, אז דאס וואס מען ווערט נישט נענש אלטץ קטן איז נאר דא בעלמא הדין, אבער מדיני שמים ווערט מען שוין נענש אפי' פון די צוויי יאר!

לדברי הפענח רזא (וישב) מובן היטב, ער איז מסביר אז די יארן לעונשים רעכענט מען לפי השכל והחכמה, און אז איינער האט שכל אלטץ קינד ווי אן ערוואקסענער בן כ', ווערט ער שוין נענש ביי די צוויי יאר (לדוגמא שמואל).

אבל האמת משנעשו בני מצוה בשנים וסימנים מתחייבים בכל חיובי תורה בבי"ד של מעלה ושלמטה וכו' ולפע"ד כי לא נאמרו שיעורים הללו במדרשות שבני כ' נעשו בני עונשים מלעלה אלא בעונשים על חטאים המחודשים לשעה כגון עונשי דור המדבר וכו'

ולדעתי ג"כ לא מסתבר שלא יהיה שום עונש שמים על האדם קודם עשרים שנה ונמצא עולם הפקר וירצח את רעהו כשלא יהיו שם עדים וינאף ויעשה כל תועבות השם, ולדעתי הכוונה שבעוה"ז אין הקב"ה עונשו בחייו קודם עשרים שנה אבל לאחר מיתה כל מעשה אדם כל ימי חייו משהגיע לכלל דעת אפילו לעונת הפעוטות כשכבר יודע שהיא עבירה צריך לסבול כפי מעשיו

מצאתי בתשובת הגאונים לפי שבימי רב, גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע, מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות, רישא שמע ישראל וסיפא אני ה' אלוקיכם, ולמה תקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשתכח קריאת שמע מפי התינוקות, ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע יוזגדר מלך פרס בבית משכבו ובטלה הגזירה, אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל שלא לאמרה בקדושה כלל כדי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת נעילה שאין שם קריאת שמע כלל.

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:27

די ווינדערסט זיך פארוואס דיין אויערן איז אויליג?

דער מדרש רבה (פרשה יח פסקה כב) איז מסביר אז א מענטש ווען ער הערט א שלעכטע נייעס קען עס אים חלילה אוועק לייגן. אז ער האט פעטענס וואס איז גליטשיג, גליטשט זיך די בשורה אריין אין איין אויער און ארויס פון די צווייטע אויער.

(בלייבט נאר צו ווינדערן אויף מיין שכן וואס פיצט זיין אויערן לכבוד יעדער קידוש החמה... צו ס'איז מחמת די אויבנדערמאנטע )

מצאתי בשם רש"י לפיכך הוא מיוסד האלפ"א בית"א זה לפי שנשמעת על הגאולה, והגאולה עתידה להיות בזכות שבת שנאמר לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' וכתיב והביאותים אל הר קדשי וכתיב בשובה ונחת תוושעון, וכיצד נשמעת על הגאולה, כי תשר"ק על שם אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים, צפע"ס יטפו ההרים עסיס צף וטף אחד הוא, נמל"ך והיה ה' למלך, יטח"ז יטו שכם לעבדו כי עין בעין יראו, והד"ג ב"א *יבא לויתן ויכרו עליו חברים

berlbalaguleh האט געשריבן:[quote=
איך בין שטארק נייגעריג צו וויסן אויב ער נעמט אויך א שויער פאר א יעדן קידוש החמה, לכבוד המעורה...

רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה ליקדיש לן מר קידושא רבה.
רש"י:בורא פרי הגפן ואהכי קרי ליה קידושא רבה דאכולהו קידושי אמרי לה:

השותה מים בין השמשות גוזל את מתיו

כל בין השמשות נותנים רשות לנשמתן של מתים לשתות מים וכל השותה מים בין השמשות בשעה ששותות נשמות מתות אין מניחין נשמה של מת קרובו לשתות מים

לפי שהמים צריכים במוצאי שבת כדי לכבות האש מן הגיהנם כשמורידין בו הרשעים במוצאי שבת ואם היה שותה כאילו גוזל את המתים

במדרש שלו דגריס בערב שבת במנחה כאילו וכו' וטעמא משום דעייפין מן הדין שסבלו כל השבוע ושותים

ונ"ל דכיון דחשש סכנה הוא יש ליזהר בשניהם