ר' בנימין הערש בערקאוויטש געט אן אינטעוויו פאר בטאון צאנז ווי ער ווייסט צו פארציילען איבער די זייף וואס די דייטשע רוצחים האבען אנגעבליך געמאכט פון מענטשליכע פעטענס,
עס איז כדי צו באמערקען אז ''יד ושם'' און אנדערע חוקרים האלטען אז עס איז קיינמאל נישט געווען קיין צייט וואס די דייטשען ימ''ש זאלען האבען פראדעצירט זייף פון מענטשען אויף א געהעריגע פארנעם, עס איז לכל היותר געמאכט געווארען א פראבע דא דארט
"הרבי ביקש, ושרפנו אלפי סבונים משומן יהודי"עדות נדירה ומצמררת ממחנה פערנוואלד: כשהרבי מצאנז זצ"ל שלח בחורי ישיבה להצית בחשיכת הלילה את המחסן בו אגרו הנאצים אלפי סבונים שיוצרו משומן של יהודים. "לא נשאר שריד"ישראל כהן|כ"ו בניסן תשעו 19:48 04.05.16 
רבי בנימין הערש בערקאוויטש והרבי מקלויזנבורג אישון לילה ואפילה. היקום על יושביו כולם, נם את שנתו. גם במחנה פערנוואלד שוררת דממת נשף, בצריפים הפזורים על פני המחנה, נמים את שנתם מאות שרידי חרב, מחלצים את עצמותיהם הדוויות, עצמות שחוו מכבר את יקוד אש הגיהנום הנאצי, וזכו להשתחרר מהכבלים ולצאת מעבדות לחרות, ומאפילה לאורה.
הדממה הלילית אמנם אופפת את אדמת דיטשלאנד הארורה, אך אי שם באיזור נידח, בשיפולי מחנה פערנוואלד, ניצב על עומדו בניין עזוב ונטוש, סביבו שוררת תכונה.
זר כי יקלע למקום יבחין מיד, כי משהו אינו כשורה, וכי מתרחשת כאן דרמה לילית. מספר נערים עולי ימים מסתובבים הנה והנה, כשפכי מתכת בידיהם, על עיניהם הבורקות ניכר היטב כי הם זוממים דבר מה.
הם אכן זממו. הכל בהוראתו בקודש של מנהיגם ונשיאם, הלא הוא כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע.
"גם אני נוכחתי שם", שיחזר השבוע את הרגעים המרטיטים הללו, ר' בנימין הערש בשיחה עם בטאון חסידי צאנז. "השתתפתי במעמד הבלתי נשכח הלזה"...
הכל התחיל תקופת מה קודם לכן, מרן האדמו"ר זי"ע באחד מנדודיו על פני המחנות בג'יפ הצבאי שהועמד לרשותו על ידי השלטונות האמריקאיים בכדי לקבור את גוויותיהם של הקדושים שנספו באימי הזעם ובד בבד אף לחזק ולעודד את שארית הפליטה, נקלע ביום בהיר אחד לבניין כלשהו ששימש בשעתו כמחסן לצרכיהם האכזריות של חיות הטרף הנאציות.
בדיקה קצרה במקום, גילתה כי המדובר באחסון כמויות ענק של סבונים, עליהם היו חקוקים האותיות F.J.R. המעידים על ראשי תיבות 'ריין יודענ'ס פעטנס' (שומן יהודים זך), רח"ל. בתחילה עלתה במחשבה לפניו כי מוכרח הוא לקבור את כל הכמות שלפניו, בכדי שיבואו שומנם של כל אלו הקדושים הי"ד לקבר ישראל. אך במחשבה שניה השכיל להבין כי אין כל סיכוי לכך, מאחר והמדובר בכמויות ענק.
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ציין לעצמו את המיקום המדויק, בכדי שיוכל לטכס עצה בהמשך מה לעשות עם הסבון הזה שלדאבוננו נעשה משומן יהודים. באותה תקופה כידוע תקף את כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע מחלת הטיפוס הנוראית בעקבות ההתעסקות עם קבורת המתים, והיה מאושפז כמה חודשים, כשבאותו תקופה לאחר החלמתו הקשה כבר הגיעו הימים הנוראים ולאחר מכן כאמור בגלינות הקודמים עברו למחנה פערנוואלד.
בחג הפורים תש"ו נזכר הרה"ח ר' יעקב יוסף ברמינקא ז"ל, שהיה מהקבוצה שהצטרפה אל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע לקבור את המתים, ממחסן הסבון והוא הזכיר זאת לכ"ק מרן זי"ע לאחר משתה היין וכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע אמר לו שאכן כבר תקופה שיש לו רעיון כיצד לטפל בזה. באותו לילה מיהר לקבץ כמה וכמה בחורים נמרצים, ורקם איתם תוכנית מסודרת האיך לשרוף את הבניין המדובר על כל תכולתו.
עתה נחזור אל הראשונות. כך יצאנו קבוצת בחורים שלוחיו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע באישון ליל לבצע את המשימה שהוטלה על שכמנו, והכל בהנחיותיו הברורות. ראשית, אסר על הכהנים שביננו להתקרב אל המחסן. לבד מזאת, ציווה עלינו להגיד טרם ביצוע התוכנית את תפילת 'נשמת כל חי' ופרקי צידוק הדין.
ובזה החילונו, בתחילה פנינו לעבר תחנת דלק של הצבא הגרמני, לשם התגנב הרה"ח ר' יעקב אליהו שטיינמץ ז"ל, והוציא משם כמה גלוני דלק ונפט. משם המשכנו אל המקום המדובר, שפכנו את הנפט שבידינו על הבניין, והצתנו אותו עד שהבניין כולו עלה בלהבות. או אז מהרנו לברוח מהמקום בלא להותיר עקבות. כאשר הגיעו לשם כוחות הכיבוי כבר לא נותר מהבניין ומתכולתו המזוויעה שריד ופליט.
כאשר חזרנו אל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, גלינו אותו יושב ומצפה בקוצר רוח עלינו, פניו היו להבים, פחד אפף את כולנו להביט בפניו הקדושות בהאי שעתא. הוא הזהיר אותנו לא לדבר מאומה על מה שאירע. לאחר מכן קיבץ את הבחורים, וציווה עלינו ללמוד כולנו יחד פרק משניות, בסיומו אמרו קדיש. ורק אז פנינו לשנת לילה חטופה.
את הסיפור הנורא והמרתק הזה שנחשף לראשונה בבטאון צאנז, מספר הרב החסיד רבי בנימין הערש בערקאוויטש הי"ו מחשובי ותיקי קהילת סאטמאר, בשיחה בביתו בקרית יואל שבמונרו. לשיחה הצטרפה זוגתו תחי', רעבעצין בערקאוויטש כפי שהיא נקראת בפי כל שגם היא הייתה מהניצולות במחנה פערנוואלד.