קאווע שטיבל

הבא ללמד האט געשריבן:

כוכב האט געשריבן:דער עפיזאד ווי ער פרובירט אריינצושלעפן א שבת גויטע אין זיין בעדרום איז איינס און א גוטס... איך האב אויך געהאט אזא געשיכטע אלס בחור. עס האט מיר גענומען א פאר מינוט צו כאפן ווי awkward איך בין געווען, צו פרובירן אריינרופן א מיידל צו מיר אין שטוב...

@כוכב איך האב געציטערט אלטס בחור נאר צי רעדען צי א מיידעל, ווער רעדט נאך פין אריין ריפען

לעיקוואד האט געשריבן:איך פארשטיי אבער נישט פונקט די פסק אז חולה שאיב"ס איז עס מותר און נישט פאר יעדער. הייסט עס דאס איז אן איסור דרבנן בשינוי? און וואס פעלט אויס דער גרמא אויב אזוי? אויב לעקטער איז בכלל א דרבנן כהסכמת רוב הפוסקים דארף מען דאך נישט דער גאנצער פאטענט.

תיבה שאחז בה האור יכול
לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:דער עולם דערמאנט דער סברא פונ'ם חזו"א וועגען בונה, נישט ברענגענדיג דער זאך בשלימותה. ער בויעט נישט קיין סברא פון זיך אליינס אז דאס זעט איהם אויס ענדליך צו בונה, און כיפערדיג דער גאנצע הלכה'דיגע פראצעס, קומט אויס מיט א פולקאמער איסור. ער בויעט עס קודם אויף ראשונים מיט א סברא פון מיטה של טרסיים. דער יסוד פון בונה לויט איהם איז: צוזאמשטעלען צוויי זאכען וואס מאכט א נייע זאך א נייע השתמשות. קוקסט אין דער בוך פון בנימין בראון – החזון איש הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית פון עמ' 569 און ווייטער ווי ער באשרייבט עס שיין.
דער ברענגען א 'מחלוקת חזו"א און הגרשז"א' איז אביסל נישט אין פלאץ. ס'איז א דור גערוקט, און הגרשז"א איז אזוי משועבד צום חזו"א ווי אונז זע'מיר. אויב ס'איז שטארק נוטה לחלוק עליו מעג און דארף ער חולק זיין. אבער צו אונז וואס ווייסען נישט איז דאס ניטאמאל א מחלוקת.
דער איסור דרבנן האט מיר אלס געשטערט. אויב ס'איז נישט דאורייתא, ט'ווי ווערט עס א דרבנן? ווען האבען דער רבנן עס גע'אסר'ט? ווי הייסען די רבנן? טאמער איינער קען מיר צושטעלען א מראה מקום דערצו, וואלט איך געווען דאנקבאר.

געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש. בד"וו, פארוואס איז מוליד מסתבר מער ווי אנצינדען א קראן וואסער?

גראדעמעכעלע האט געשריבן:רב גיל ברענגט די רמ''א

תיבה שאחז בה האור יכול
לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר:

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי)

שלד סעיף כד

געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש.

הר' אבינר:

ש: הרב שמע על כושר-סוויטש, מתג שמאפשר להדליק חשמל בשבת בדרך של גרמא או הסרת מונע או דבר דומה?

ת: כן. זו הצעה ישנה מלפני כמה שנים והרבנים שללו.

ש: למה לשלול? הרי גרמא מותר אם זה לצורך רציני, ובודאי הדלקת אור בשבת וכיבויו נחשב צורך רציני?

ת: שתי תשובות לדבר:

1. גרמא זה לא לשימוש יום יומי מתוכנן מראש אלא לשימוש חריג במקרה של צרה. למשל יש שריפה, וכדי לכבותה מכינים חביות מלאות מים שמתפקעות כאשר האש מגיעה אליהן וכך נכבית השריפה.

2. כיון שזו דרך רגילה של הפעלת החשמל, זה לא נחשב גרמא. משל למה הדבר דומה? לנורה שנדלקת במקרר בפתיחת הדלת ואין זה נחשב גרמא כי זו הדרך של הדלקת אותה נורה.

ש: אז מה נעשה כדי להדליק חשמל בשבת? הרי אין עניין להחמיר ,אלא שהשבת תהיה נעימה?

ת: נעשה מה שעשינו כל הדורות בלי כל התחבולות האלה. ודי לנו בשעון שבת שהוא חידוש די והותר לענייננו.

ש: אנו מתנגדים לחידושים?

ת: לא. אנו מתנגדים לעקירת השבת. עם מתג גרמא כזה, נוכל להפעיל את כל המכשירים בשבת. ואיה השבת?! משל למה הדבר דומה? לאיסור אמירה לנכרי, שאחד הטעמים הוא, שבכך זו נוכל להפעיל את כל מערך העבודה בשבת. עיין ערוך השולחן.

ש: אבל הם טוענים שהגר"פ שיינברג והגר"י נויבירט התירו?

ת: איני יודע. ובשביל דבר כה חמור, לא די באמירה אקראית תוך כדי שיחה או באיזו חתימה, אלא יש צורך במאמר הלכתי מבורר ומבוסס על מקורות הקודש שלנו?

ש: אבל יש מקרי חרום?

ת: זה משהו אחר. אם זה לבטחון או לרפואה, לא צריך לחפש חומרות, כדבריו המפורסמים של ר' חיים מבריסק: איני מקל בשבת, אני מחמיר בפיקוח נפש. וגם אז יש לשקול אם עדיף במכשיר גרמא או דומה לו, או באופן רגיל כדי שאנשים לא יטעו לחשוב שהתירו פרושים לגמרי את הדבר. משל למה הדבר דומה: כשיש פיקוח נפש, עושים דווקא על ידי תלמידי חכמים, כדי שלא יחשבו בטעות שיש איסור בדבר. וכן גם לכיוון שני, כדי שלא יחשבו שיש היתר במתג מיוחד זה.

ש: אבל יש שימוש בעוד פתרונות הלכתיים מלבד גרמא, כגון הסרת מונע, התמדת פעולה וכו'?

ת: ידוע, אך איני מתלהב מכל אלה. התורה לא ניתנה למלאכי השרת, לא לבעלי מקרוסקופ ולא לבעלי טלסקופ, ולא למהנדיס אלקטרוניקה...

ש: האם הרב לא היה מהנדס אלקטרוניקה בצעירותו...?

ת: כן. אבל אין זה קשור. התורה ניתנה לכל יהודי פשוט, על פי מה שעיניו רואות. לכן מים מותרים, גם אם יש חיידקים כיון שלא נראים בעין בלתי מזויינת. וכל זמן שרואים את השמש, זה עוד לא שקיעת החמה, על אף שהיא מתחת האופק, ונראית זמן מה בגלל התופעה האופטית של שבירת קרני האור. אות ספר תורה שיש בה סדק הנראה במקרוסקופ נחשבת לשלמה. וכן הלאה.

ש: אבל מה זה קשור למכשיר גרמא?

ת: היהודי הפשוט רואה שלוחצים על מתג וזה נדלק, הוא לא אמור לדעת סודות האלקטרוניקה שבתוך המתג. זה מה שנקרא אצל הפיסיקאים Black Box, קופסה שחורה, יש Input קלט ויש Output פלט. לוחצים על מתג זה ויש חשמל שנדלק. מצד שני אנו פוסקים על פי ה-Macro, התופעה הכוללת, ולא על פי ה-Micro, המבנה הזעיר.

ש: אבל יש מכשירים רבים שמשתמשים בשבת הבנויים על יסוד זה?

ת: על הראשונים אנו בוכים, ואין להוסיף עוד.

ש: סליחה שאני מתעקש, אבל יש המתירים אותם ראשונים?

ת: אמר הגרי"ש אלישיב: חשמל זה לא עגונה. כלומר עגונה יש לחפש כל הקולות שבעולם כדי להתירה להינשא. לעומתה, חשמל יש לבנות את שימושו בצורה שיהיה מותר לכל הדעות, כמו שעושים ב"משמרת השבת". כמובן כאמור לעיל, מלבד ענייני בטחון ורפואה.

ש: תודה. שבת שלום.

ת: שבת כשר ושלום.

יאיר האט געשריבן:

געפילטע פיש האט געשריבן:ס'איז נאך בעסער ווי א פרידזש ווייל די פרידזש איז זיכער אז עווענטואל גייט זיך עס אנצינדען, משא"כ דעם סוויטש. בד"וו, פארוואס איז מוליד מסתבר מער ווי אנצינדען א קראן וואסער?

ווייל א קראן וואסער טוישט נישט דעם סינק. אנצינדן א לעקטער טוישט דעם לעקטער פון טונקל צו ליכטיג, און עס פילט אן די גאנצע שטוב מיט א ליכטיגקייט. דאס איז אסאך ענדערש א שינוי מהותי ווי אנצינדן א סינק, און איז לכאורה נישט ווייניגער ווי מוליד ריח.