קאווע שטיבל

רמב"ן

ובמדרש רבותינו בסיפור ימי ישמעאל טעמים רבים, והנכון שבהם שהיה צדיק בעל תשובה וסיפר בו כדרך הצדיקים

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:27

... גליטשט זיך די בשורה אריין אין איין אויער און ארויס פון די צווייטע אויער.

(בלייבט נאר צו ווינדערן אויף מיין שכן וואס פיצט זיין אויערן לכבוד יעדער קידוש החמה... צו ס'איז מחמת די אויבנדערמאנטע )

ועל כגון דא זאגט מען ביי קידוש החמה שמחים בצאתם וששים בבואם

פאר אלע בעלי תפילות מעריב מוצ"ש, וויכטיג צו וויסן

אור זרוע הלכות מוצ"ש סי' פ"ט

במוצאי שבת אומרים והוא רחום וברכו במשך גדול

מען זאל אויסציען ברכו און והוא רחום, והטעם,
טור סי' רצה

לפי שהוא זמן חזרת רשעים לגיהנם ששבתו בשבת וע"כ מאריכין בעניני תפלות כי ממתינין להם שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל תפלתם וכו' זה שנהגו לומר ויהי נועם וקדושה דסדרא בנעימ' ובאריכות נועם באפוקי שבתא כדי שישתהו ישראל בהשלמת סדריהם כדי להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם דבמצ"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם

אז מען וועט דאס טראכטן ביים מורמלען ויהי נועם וועט זיך דאס אנדערש זאגן, א חסד אנהויב וואך.

ווען איר טאנצט קדוש קדוש קדוש ביי נקדישך, און איר קוקט אריין אין א ספר אדער אינעם סידור האט איר נישט פארוואס צו טאנצן.
די עיקר ענין איז ווי די ראשונים ברענגן אין או"ח סימן קכ"ה בשם ספר היכולת:

אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש, ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפילתם, ונושאים עצמם למעלה, כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם וכו.

און דער רמ"א אין סעיף ב'

ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה. וכן מנענעים גופן ונושאים אותו מן הארץ.

די עיקר איז דאס הייבן די אויגן -אפען צו פארמאכט- כלפי מעלה.

לערנענדיג חומש"י היינט אינדערפריה האב איך אויפגעפאסט, אז דעי מחלה וואס מיר רופען '40-פלו' ווען מענטשן גרייכן די פערציג פארגעסן זיי פון אלע זייערע מצות ומעשים טובים וואס זיי האבן געפראוועט, און הייבן אן מיט די צינדען ליכט, קושן די פרוכות, שושקענען, וכו. איז בכלל נישט ניי, עס האט שוין א מקור אין די תורה גאר!

רש"י די וואך איז מסביר ביי עשו, אז ביז די פערציג פלעגט ער זינדיגן אויף קרוז.

כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם.

הערשט ביי די פערציג האט ער אנגעהויבן שפילן צדיק... ווי ער הערט אויף לאקערן און פאטשקענען.

רק כשהיה בן מ' נשא אשה.

וועגען דעם האט זי געהייסען מחלת, כדאמרי אינשי, ער האט זיך אליינס מוחל געווען די עבירות... (ע"ד רש"י בראשית ל"ו ג')

וע"ד דרוש קען מען זאגען ס'שטייט אין פ"א בן ארבעים לבינה, אין די גמ' זאגט אין נדה מ"ה ע"ב, ויבן ה' את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש

הבדלה מאכן איז א גוט געשעפט

טור או"ח רצו

רבי צדוק אומר וכו' המבדיל על היין וכו' הקב"ה קוראו קדוש ועושהו סגולה וכו' ואמר ר' יוחנן שלושבה הנוחלי עוה"ב וכו' והמבדיל על היין במוצאי שבת

אמרי פנחס שער עולם ומלואו אות עב

צדיק קטן אוהב רשעים קטנים וצדיק גדול אוהב אפילו רשעים גדולים אבל משיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על על רשעים גמורים וכל מי שמלמד זכות על כל הברואים הוא מבחינת משיח.

פארוואס שמעקט מען בשמים ביי הבדלה?
פאר דו ענטפערסט מיט א קלארקייט אז עס איז אלס וי אבדה נפש, קוק אריין אין ב"ח סי' רצז

הטעם הוא משום אש של גיהנם שמתחיל לשרוף ולהסריח

פארוואס קוקט מען אויף די נעגל ביי הבדלה

טור או"ח סי' רצז

מנהג אצלינו להביט בצפרנים ואומרים מפני שהן פרות ורבות לעולם

געוואלדיג האט געשריבן:אמרי פנחס שער עולם ומלואו אות עב

צדיק קטן אוהב רשעים קטנים וצדיק גדול אוהב אפילו רשעים גדולים אבל משיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על על רשעים גמורים וכל מי שמלמד זכות על כל הברואים הוא מבחינת משיח.

והוא גמרא מפורשת סנהדרין מה א

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא דואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

הרי דאיכא מצוות ואהבת לריעך כמוך אפילו בעבריין דחייב מיתת בי"ד

אהרן: איז פארוואס האט מען אונז נישט דערציילט פון דעם אמרי פנחס, ווילאנג משיח איז נאך געווען בחיים חיותו?. נו, זיינע חסידים טענה'ן דאך טאקע אז ער לעבט נאך...!

berlbalaguleh האט געשריבן:אהרן: איז פארוואס האט מען אונז נישט דערציילט פון דעם אמרי פנחס, ווילאנג משיח איז נאך געווען בחיים חיותו?. נו, זיינע חסידים טענה'ן דאך טאקע אז ער לעבט נאך...!

[emoji3]

אהרן האט געשריבן:

געוואלדיג האט געשריבן:אמרי פנחס שער עולם ומלואו אות עב

צדיק קטן אוהב רשעים קטנים וצדיק גדול אוהב אפילו רשעים גדולים אבל משיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על על רשעים גמורים וכל מי שמלמד זכות על כל הברואים הוא מבחינת משיח.

והוא גמרא מפורשת סנהדרין מה א

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא דואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה

הרי דאיכא מצוות ואהבת לריעך כמוך אפילו בעבריין דחייב מיתת בי"ד

אהרן האט געשריבן:

berlbalaguleh האט געשריבן:אהרן: איז פארוואס האט מען אונז נישט דערציילט פון דעם אמרי פנחס, ווילאנג משיח איז נאך געווען בחיים חיותו?. נו, זיינע חסידים טענה'ן דאך טאקע אז ער לעבט נאך...!

[emoji3]

באמת האב איך נאר צוגעצייכענט א מאמר חז"ל צו וואס ער ברענגט פון ר׳פנחס, אבער עס איז א ברייטע נושא איך וועל נאר ברענגען צוויי מ"מ להיפך וואס לויפן מיר יעצט אדורך אויפן געדאנק.
1) מקרא מלא, תהילים פרק קלט, הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.
2) די באקאנטע גמרא (איך געדענק נישט ווי) אויפן פסוק כי תראה חמור שנאך, פרעגט די גמרא היתכן מען האט א שונא, ענפערט די גמרא אז ער האט אים געטראפן מיט א דבר ערוה ממילא איז מצוה לשנאותו.

יעצט ר"ח לערנענדיג הלכות ראש חודש מערק איך, אז די סיבה פארוואס ראש חודש איז א יו"ט דייקא פאר פרויען.

זאגט די רמ"א בדרכי משה:

לפי שבכל חודש וחודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה כשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש והכל מתאוים לראותה כך האשה כשהיה מתחדשת בכל חודש לבעלה ומתאוה לה וחביבה עליו כאילו היתה חדשה ולכך הוי ראש חודש יום טוב של נשים.

די האסט געמיינט אז טאנצן ביי קידוש לבנה איז עפעס וואס דער בעל שמ'סקער מאוומענט האט מחדש געווען?

שרייבט דער רמ"א אין תכ"ז א חיוב:

ודע כי כל עניינים אלו שצריכין להיות בשמחה וענין הריקודים יש לו סוד גדול בדרך הקבלה וכבר הארכתי בו, וכתבתי שכולם הם ענייני שמחת נישואין שהאשה חוזרת ומתחדשת לבעלה והוא הסוד קידוש החודש.

בפשטות די איינציגסטער מאל ווי דער רמ"א שרייבט א חיוב צו טאנצן ביי א מצוה. ופלא אז עס איז נישט נהוג ביי אלע 'רמ"א פאלאוערס'.

אינטערסאנט צו זעהן די שער הציון וואס ברענגט אז די טעם פארוואס מ'מאכט נישט קיין קידוש לבנה אום שבת (איז נישט עפ"י קבלה ווי די רמ"א ברענגט) נאר כדי מ'זאל נישט צו קומען צו טאנצן, וואס עפ"י הלכה טאר מען נישט טאנצן שבת כמבואר בשל"ט.

לכבוד ראש חודש פארוואס זאגט מען צוויי מאל כל הנשמה
פאר די וואס האבן נאך נישט געזאגט היינט הלל, אפאר אינטרעסאנטע ענינים וועגן הלל
ב"י או"ח סי' תכב

מנין שאומרים ההל בראש חודש מצינו שרמזו דוד בתהילים ההלוי-ה הללו א-ל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ולפיכך אנ ו כופלים כל הנשמה על שנה מעוברת שיש לה י"ג חדשים

הלל דארף מען מיוחד זאגן מיט א שיין קול
מסכת סופרים פ"כ ה"ט

וצריך לקרות בקול נעים לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו

פארוואס זאגט מען פון אודך צוויי מאל?

ב"ח או"ח סי' תכב

ונהגו כן מפני שיש פרשה כפולה כולה, הודו תחילה וסוף יאמר נא ג' פעמים, קראתי י-ה - ענני במרחב י-ה, ה' לי - ה' לי, טוב לחסות - טוב לחסות, סבבוני - סבבוני, דחה דחיתני ויהי לי לישועה - קול רנה וישועה, ימין ה' - ימין ה', לא אמות - ולמות לא נתנני, פתחו לי שערי צדק - זה השער, אבל מאודך ולמטה אינו כפול והיינו דאמרינן לקמן לכפול מאודך ולמטה.

געוואלדיג האט געשריבן:מצינו שרמזו דוד בתהילים ההלוי-ה הללו א-ל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ולפיכך אנו כופלים כל הנשמה על שנה מעוברת שיש לה י"ג חדשים

אפ"ל שייכות של חדש אדר לפסוק כל הנשמה עפ"מ דאיתא בברכות מ"ג ע"ב אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל י-ה איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח וכתב בבנ"י חדש אדר שהישועה הי' ע"י מרדכי שאמרו חז"ל (חולין קל"ט ע"ב) מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא והוא אחד ממיני בשמים של שמן המשחה והיסוד הי' שחוש הריח לא נפגם בחטא אדה"ר, עיי"ש. ולפי"ד א"ל הרמז של חדש אדר דוקא בפסוק כל הנשמה תהלל י-ה.

סנהדרין כו.

טלטולא דגברא קשו מדאיתתא

עס איז שווערער פאר א מאן צו טרעוולען.

איינער האט אויף דעם א הסבר על פי פשוט?

סנהדרין כו:

אמר עולא מחשבה מועלת אפילו לד''ת, ל''א מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא:

טראכט נישט וואס דו ווילסט אלס אנקומען, עס וועט נישט געשעהן.