קאווע שטיבל

נשמה יתירה האט געשריבן:

איינגעמיירעט האט געשריבן:אזוי ווי איך האב שוין געשריבן, ברענגט די דברי חיים דעם יסוד אז אזוי ווי און די וועלט איז דא א בכח און א בפועל און די אויבערשטער האט באשאפען די כח ההיולי וואס און דעם ליגט בכח יעדע חלק פון די בריאה, די תורה איז דאך די בלו פרינט פון די וועלט, אסתכל באורייתא וברא עלמא, און ממילא די תורה איז געגעבן געווארען בכח למשה מסיני אלעס, און פון דעם דעוועלאפט זיך די אמוראים אויף די תנאים די ראשונים אויף די גאונים אא"וו.
און עכט ברענגט ער דארט ארויס אז יעדע זמן ווערט נתגלה וואס געהער צו דעמאלס.

מ'קען צולייגען א קוועטש, ס'איז ידוע און ספרי קבלה אז מיט חידושי תורה בויט מען וועלטן, אין זוהר שטייט אז בלא דחילו ורחימו לא פרחית לעילא, די תורה בלייבט דא, האב איך געהערט פון גאנץ א קראנטע מקור אז ר' בונם מפשיסחא האט זיך אמאל אויסגעדריקט אויף א ספר וואס איז ארויסגעקומען בימיו אז פון די קנאקעדיגע חידושים פון דעם ספר האט זיך אויפגעבויט א פעסטע נייע סארט מאשין אין לונדון, ער האט געהאלטן אז היות די חידושים זענען געווען שלא לשמה האט עס אויף געטוהן דיע חידושים דא אינעם עולם עשיה און נישט העכער
פון דיע מעשה זעעט מען אוכט אז די וועלט מיט די תורה דעוועלעפמעינט גייט צוזאמען

איך האב ענדליך באקומען אין אימעיל אפאר מאמרים פון איינעם וואס לענ"ד פארשטייט גוט תורת הבעשה"ק. בייגעלייגט איז די מאמר אויף מחשבה. עס איז היבש מחודשדיג אבער גאנץ קראנט און מובן לדעתי.

עס איז נישט ווי דו זאגסט אז חידושי תורה או מחשבה וואס באשאפט א "פעסטע סארט מאשין" איז א חסרון אין די עומק אדער אמיתות החידוש. איינמאל מען איז מסכים אז די גאנצע בריאה איז בעצם מחשבה, פארשטייט מען דאך פשוט אז נייע מחשבות איז נייע מציאותן. אוודאי דארף די יסוד זיין אויפגעוויזען און מובן. דעריבער בין איך מציע אז מען זאל גוט איבערקוקען זיין מאמר און זעהן צו עס איז יש דברים בגו. ער איז עס מדמה די וועלט צו א חלום. אין א חלום איז זייער מובן אז די טיפע הבנות מיינער ווערען מאניפעסטירט בדרך של המחשה גשמי. אויב למשל האב איך א טיפע קאמפליצירטע [נישט זיך טועה זיין מיט פשוטע קאמפליצירטע, די רביצין פין פשוט קאמפליצירט] פראבלעם אין זעלבסט זיכערקייט, קען עס ארויסקומען אין מיין חלום אויף א למעשהדיגע דמיון וואס וועט פארטייטשען דעם טיפען מחשבה מיינער. יעצט אויב מען איז מסכים צו דעם אז דער בעשה"ק האלט טאקע אז די וועלט איז בעצם א ענין פון מחשבה/חלום, פארשטייט מען אז פונקט ווי אין א חלום איז דאס וואס ווערט נתגלה אינעם אויבערפלאך פינעם בעל החלום, דהיינו ווען ער האט אויפגעגראבען עפעס א נקודה במוחו און יעצט איז עס אין פארענט פון זיין מוח, וועט ער דאך פון דעם טראכטען און חלומען, איז די זעלבע מיט דעם גרויסען מחשבה/חלום פינעם כולם בחכמה עשית, דהיינו חכמה לפני התחלקות, וועט אויך זיין די זעלבע. ממילא וועט זיין אז אויב "מחשבה" האט יעצט אויפגעגראבען עפעס א דערהער וועט דאס האבען קאנסעקווענצען אינעם עולם המעשה/חלום. די קאנסקעווענצען קענען זיך למעשה אויסשטעלען אין א "פעסטע סארט מאשין".

עס קען אויסקוקען ווי אומפארשטענדליך מיסטישע זאכען אבער לענ"ד איז יעדע זאך מובן. אלע טיפע טעאריעס קוקען אויס במושכל ראשון קעגן די שכל. אבער מיט א געוויסע מאס התעמקות ווערט עס מובן.
ער האט א צווייטע שטיקעל אויף מחשבה ווי ער טענהט אז דער בעשה"ק איז מסביר די ענין פין קוואנטוו פיזיקס. יענע נקודה הער איך אביסעל אבער נאך נישט אינגאנצען. איך שרייב מיך מיט אים אויף דערויף. איינמאל איך וועל עס פארשטיין וועל איך עס ברענגען דא, און פרובירען ענטפערען אויף שאלות.
אין עונשין אלא א"כ מזהירין, מען דארף גוט צולייגען קאפ. אדרבה פתח פיך ויאירו דבריך

געפילטע פיש האט געשריבן:נשמה יתירה, ווער איז דער שרייבער פונעם מאמר? ער זאגט גאנץ ראדיקאלע שיטות וואס שמעקט פון סאליפסיזם, ווי למשל "אשתו של אדם, עבדיו ובהמתיו, וגם מציריו של אדם, הכל נבראים ע"י מחשבתו", הייסט אז גארנישט עקזעסטירט נישט עכט, נאר מיר אלע געפונען זיך אין א גרויסע שווים באסיין פון מוחות, און די גאנצע ריאליטעט איז נאר א פאבריקאציע פון אונזערע מחשבות.

שמעתי ממורי זלה"ה כי נר"נ של אדם נתגלגל בז' ספירות, והנפש הם עבדיו ובהמותיו, ואם פגם בנפש דהיינו במעשה, גורם לו צער מעבדיו ובהמותיו. והרוח ממללא הוא הדיבור, ואם פגם בדיבור לשון הרע וכיוצא בזה, נעשה מדיבור זה אנשים שמצערים אותו ומדברים עליו, ונודע כי הדיבור נקרא זווג, וז"ש חז"ל ראוה(ו) מדברת וכו' (כתובות פ"א מ"ח), א"כ אשתו הוא רוח ג"כ, זכה נעשה לו עזר ואם לאו כנגדו (יבמות סג א). הנשמה שוכנת במוח, שמזה נעשה טיפה זרעית, והם בניו, ואם פגם במחשבה שבמוח גורם שיש לו צער מבניו. ובכל הספירות יכול להעלות נר"נ, מה שאין כן בספירה ז' שהוא מ"לכות אשר משם יונקים הקליפות נוגה, קשה לו להעלות משם נר"נ שלו. כלל העולה, כי בני אדם השונאים אותו באו ע"י פגם דבורו, לכך צריך להעלותן ולתקנם על ידי דיבור התפלה, להתפלל עליהם שישובו ויתוקנו, כמ"ש בש"ס דברכות (י א) ר"מ וברורי' אתתי', יתמו חטאים (תהלים קד, לה) ולא יתמו חוטאים וכו'. ואם אינו עושה כך רק שדוחה אותן, נעשו חומריות ועב יותר, ושונאים אותו יותר, וז"ש חז"ל גם ענוש לצדיק לא טוב (ברכות ז. עה"פ משלי יז כה), כי הוא רוחו של צדיק עצמו, שמזה נעשו בני אדם השונאים אותו, וצריך לתקנם ולהעלותן בתפילתו, וע"י התפלה נמתק בשרשו, ומוציא מהן רוחו, והנשאר בהם כלה מאליו וכו'. וזהו ענין משה רבינו ע"ה שהיה רועה צאן, ואחר כך נתן להם התורה ונעשו תלמידיו וכו', ודפח"ח. [תולדות יעקב יוסף, פרשת לך לך. ]

שמעתי בשם מורי איך יתפלל על שונאו, והתועלת הוא זה, כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד, טז), ר"ל בז' ספירות נתגלגל נר"ן שלו, דהיינו נפש הם עבדים והבהמות שלו. ורוח הוא הוא אשתו, והדיבור הוא גם כן זווג שבפה נקרא אשתו, זכה עזר לא זכה כנגדו, דהיינו שפגם בדבורו כמו לשון הרע וכיוצא מזה נעשו אנשים שונאיו המדברים עליו. הנשמה הם ממח, בניו, ופגם שבמח במחשבה גורם שיש לו צער מבניו. ובנפש גם כן אם פגם במעשיו ובעובדא גורם לו צער מעבדיו ובהמתו. ובכל הספירות יכול להעלות נר"ן, משא"כ בספירה שביעית היא במלכות, ומשם יונקים הקליפות נגה, קשה לו להעלות נר"ן שם. נמצא שונאיו שבאו על ידי פגם הדיבור, צריך לתקנם להעלותם על ידי דיבור התפלה, ובאם לאו, שדוחה אותן, נעשו יותר שונא' על ידי עביות וחומרות, לכך גם ענוש לצדיק לא טוב (ברכות ז. עה"פ משלי יז כו), כי הוא רוחו של צדיק עצמו, לכך צריך להתפלל על שונאיו לתקנם ולהעלותם, ועל ידי התפלה נמתק בשרשו, ומוציא מהם רוחו, ומה שנשאר בהם הם כלים מאליהם, ישמע חכם יוסיף לקח, ודפח"ח. [ב"פ קונטר"א ]

לפי זה יוצא שגם ה"אני" של האדם הינו גם חלק מהמחשבה, והאני אינו מוכיח יותר על מציאות נפרדת יותר מאשר שאר הדברים (וזה דלא כאלו שאמרו דאיהנ"מ שאכן אין שום הוכחה חיצונית שיש שום מציאות בעולם, משום דאולי הכל הוא כעין דמיון מחשבתי, אבל מכיון שבכל זאת 'אני' חושב, הרי 'אני' קיים), שכן הבעשה"ק מגלה לנו דזה אינו. דשכמבינים שהכל הוא מחשבה כמו חלום אז גם מבינים דה'אני' גופא גם הוא חלק מהחלום. וכמו בחלום כל הנפרדים שם הם באמת אחדות אחת עם החולם, ואין שום דבר שבהחלום הינו מציאות נפרדת כלל, אלא הכל הוא מחשבה בלבד. כמו"כ בעולם ה'אמיתי', צריכין להבין שכל מעשה וכל 'אני' הוא מחשבה בלבד, ובזה מהפך אנ"י לאי"ן. וכמו בחלום, הרי כל בריה העושה שום פעולה בהחלום, הכל הוא באמת מחשבתו של החולם, וכל המציאות בהחלום הכל ממש הוא מחשבתו. וכל העולם מלא שבהחלום, הכל הוא החולם שהלביש וצימצם עצמו בתור כמה דברים שונים וכאילו הם עולם מלא של נפרדים. כמו"כ כאן הכל הוא אחדות אחד וכל הפירוד הוא צימצום ולבושים של אחדותו יתברך. כמו כל חולם חלום שמצמצם עצמו ועושה עצמו לכמה בני אדם וכמה דברים ומאורעות, ובאמת הכל הוא הוא.

איינגעמיירעט האט געשריבן:איך גיי מיך נישט שעמען צוזאגען,איך פארשטיי נישט קיין איין ווארט וואס די רעדסט, דיע געשרייבאכטס זעעט מיר אויס קלוגערס סגנון וואס איך האב דעם זעלבען פראבלעם איך פארשטיי נישט וואס זיינע פוינטס זענען.

יאיר האט געשריבן:נשמה יתירה, קודם וועלקאם בעק. איך האב שוין שיער געוואלט שמעקן בשמים.
וואס מיינט אז מציאות איז מחשבה? איז דאס אנדערש פון רעדן איבער א פיר עקיגע טרייענגל? אויב מציאות איז מחשבה, צו מיינט דאס אז עס נישטא קיין שום מציאות, אדער אז פיזישע זאכן זענען גייסטישע מושגים, דהיינו, עס איז נישטא אזא זאך ווי גשמיות?

יידל האט געשריבן:סאליפיזם איז נישט אזוי ראדיקאל ווי צו זאגן אז דאס איז גאר תורת הבעש"ט. אזא חידוש האב איך שוין נישט געזען יארן.

נשמה יתירה האט געשריבן:סאליפסיזם זאגט אז נאר איך עקזיסטיר 'באמת', און אלעס אנדערש איז דמיון.

פוןדעסטוועגןדאך האט געשריבן:נשמה,
דו, אדער דער בעל המאמר, אדער דער תולדות יעקב יוסף, אדער דער בעש"ט, whoever it really is, זאגען בערך וואס Schopenhauer זאגט דא אליבא ד'קאנט.

נולד מאוחר האט געשריבן:נשמה ווען איך עפן דיין פייל אויף מיין טעבלעט איז אלעס פארקערט. אפשר קען אייינער מאגן דערפון א pdf?

געפילטע פיש האט געשריבן:קודם כל שלום עליך פונדעסטוועגןדאך, (דיין ספעיס באר איז צובראכן? אדער עקזעסטירט עס נישט במציאות?) איך האב גדאדע געטראכט פון שאפענאוער'ס דעפיניציע פון "וויל", נאר היות איך בין ווייט פון א בקי אין פיליזאפיע האב איך נישט געוואלט צורירן.

געפילטע פיש האט געשריבן:אבער נשמה, דאס וואס ער שרייבט "הנשמה שוכנת במוח, שמזה נעשה טיפה זרעית, והם בניו, ואם פגם במחשבה שבמוח גורם שיש לו צער מבניו"

פוןדעסטוועגןדאך האט געשריבן:נשמה,
דו, אדער דער בעל המאמר, אדער דער תולדות יעקב יוסף, אדער דער בעש"ט, whoever it really is, זאגען בערך וואס Schopenhauer זאגט דא אליבא ד'קאנט.

געפילטע פיש האט געשריבן:

נשמה יתירה האט געשריבן:סאליפסיזם זאגט אז נאר איך עקזיסטיר 'באמת', און אלעס אנדערש איז דמיון.

סאליפיזם זאגט אז נאר מיין באוויסטזיניגקייט איז 'בהכרח' אמת, און אויף די איבעריגע איז נישט דא קיין ראי' לכאן או לכאן.

געפילטע פיש האט געשריבן:אבער נשמה, דאס וואס ער שרייבט "הנשמה שוכנת במוח, שמזה נעשה טיפה זרעית, והם בניו, ואם פגם במחשבה שבמוח גורם שיש לו צער מבניו" מיינט אז ער גלייבט אין א מאטעריאליסטישע וועלט, נאר אז אלעס ווערט נשפע פונעם מחשבה, און דאס וואס ער זאגט אז הנפש הם עבדיו והרוח זו אשתו, מיינט ער נישט במציאות, ניין?

א) עולם העליון הוא עולם המחשבה.-
ב) כל הדברים והמאורעות שבעולם תלוי במחשבותינו. –
ג)במקום שמחשבתו של אדם, שם הוא כולו. –
ד)אם אדם חושב מחשבה רעה אז יזהר שלא להוציא מחשבתו בפיו. –
ה)בת קול הוא במחשבת האדם. –
ו)כל מחשבה הוא קומה שלימה ואם אדם דוחה מחשבה רעה אז כאילו הורג נפש. –
ז)כל ענין תפלה הוא בחירה [וכמובן שבחירה הוא במחשבתו של אדם ] ובחירתו גורם להיות כך .
ח) כשיבחר האדם במחשבתו, בחיים ובשמחה, אז כך יהיה. –
ט)אשתו של אדם, עבדיו ובהמתיו, וגם מציריו של אדם, הכל נבראים ע"י מחשבתו. –
י)מחשבתו של אדם הוא השי"ת בעצמו. –
יא)כל הבריאה כולה נכללת במחשבה.
ועוד רבות כהנה. [איך וועל אים פרעגען וואס מיינט עוד רבות כהנה]

ממי_שאמרו האט געשריבן:נשמה, שלום עליכם ויהא בואכם לברכה ולכבוד בית הקאווע שטיבל. ולפי הנראה וועלן מיר אסאך הנאה האבן פון דיר דא.

נשמה יתירה האט געשריבן:א) עולם העליון הוא עולם המחשבה.-
ה)בת קול הוא במחשבת האדם. –
ו)כל מחשבה הוא קומה שלימה ואם אדם דוחה מחשבה רעה אז כאילו הורג נפש. –
ז)כל ענין תפלה הוא בחירה [וכמובן שבחירה הוא במחשבתו של אדם ] ובחירתו גורם להיות כך .
ט)אשתו של אדם, עבדיו ובהמתיו, וגם מציריו של אדם, הכל נבראים ע"י מחשבתו. –
י)מחשבתו של אדם הוא השי"ת בעצמו. –
יא)כל הבריאה כולה נכללת במחשבה.
ועוד רבות כהנה. [איך וועל אים פרעגען וואס מיינט עוד רבות כהנה]

געפילטע פיש האט געשריבן:

נשמה יתירה האט געשריבן:א) עולם העליון הוא עולם המחשבה.-
ה)בת קול הוא במחשבת האדם. –
ו)כל מחשבה הוא קומה שלימה ואם אדם דוחה מחשבה רעה אז כאילו הורג נפש. –
ז)כל ענין תפלה הוא בחירה [וכמובן שבחירה הוא במחשבתו של אדם ] ובחירתו גורם להיות כך .
ט)אשתו של אדם, עבדיו ובהמתיו, וגם מציריו של אדם, הכל נבראים ע"י מחשבתו. –
י)מחשבתו של אדם הוא השי"ת בעצמו. –
יא)כל הבריאה כולה נכללת במחשבה.
ועוד רבות כהנה. [איך וועל אים פרעגען וואס מיינט עוד רבות כהנה]

איך וואלט אייך זייער דאנקבאר געווען אויב איר ברענגט מקורות אויף כאטש אפאר פון די אויבנדערמאנטע, אז דאס איז טאקע תורת הבעש"ט, אויף די וועג ווי אזוי דו ווילסט עס אפטייטשן.

דהקשה מורי מה שאמרו חז"ל (אבות פ"ו מ"ב) בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת וכו'. ממה נפשך, אם אי אפשר שישמע שום אדם הכרוז הזה א"כ למה יוצא בת קול כלל, ואם אפשר שישמע, א"כ מ"ט לא נשמע, שאם יאמר אדם ששמע ידונו אותו כנביא השקר. וביאר, כי למעלה אין אומר ואין דברים, רק עולם המחשבה, א"כ מה שמגיע לאדם הרהורי התשובה הוא מן הכרוז וכו', ודפח"ח. [תולדות ויקרא]

דשמעתי בשם מורי זלה"ה ביאר ש"ס דברכות דף ל"ג ע"ב: אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע משתקין אותו..... והענין כי האדם מחויב להאמין כי מלא כל הארץ כבודו ית', לית אתר פנוי מיני', וכל המחשבות של האדם יש בו מציאותו ית', וכל מחשבה הוא קומה שלימה, וכאשר יעלה במחשבתו של אדם בעת עסקו בתפלה איזה מחשבה רעה וזרה, היא באה אל האדם לתקנה ולהעלותה, ואם אינו מאמין בזה אין זה קבלת עול מלכות שמים שלימה, כי מקצר ח"ו במציאותו ית'. ובזה יובן האומר האומר שמע שמע וכו', וקשה למה אמר ב' פעמים, וצ"ל כי מע[י]קרא לא איכוון דעתי', דהיינו שהי' לו איזה מחשבה זרה, אמנם אם ידע ששם ג"כ הוא מציאות הש"י לא היה צריך לומר ב' פעמים שמע. וזהו צחות לשון הש"ס מחינין ליה במרזפתא דנפחא, הכוונה כי המחשבה עצמה היא מכה את האדם כמו במרזפתא דנפחא, כדי לתקנו ולהעלותו, ולמה הוא חוזר פעם שנית לומר שמע כאלו ח"ו בפעם ראשון לא היה שם מציאות הש"י, ונמצא הוא מקצר במציאותו ית' ובקבלת עול מלכות שמים, ולכך אמר משתקין אותו, ודפח"ח. ועפ"ז ביא[ו]ר ש"ס דבכורות דף ח' ע"ב רצוצא דמית [ופירש רש"י אפרוח שמת בקליפתה] מהיכן נפק רוחי', ומשני מהיכא דעייל נפיק. וש"ס זה צריך ביאר. ואמר על פי ש"ס דברכות פרק הרואה (נז א) הרואה בצי' בחלום וכו', הרי כי בחינת ביצה מראה בחינת התפלה. והענין, שאין לך מחשבה שלא יהא בה קומה שלימה, אף מחשבה רעה וזרה כשבאה אל האדם היא באה כדי לתקנו ולהעלותו כנ"ל, ואם האדם דוחה המחשבה ההיא ממנו אז כאלו דוחה והורג קומה שלימה. אמנם לפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה. ואם נפשך לומר במה אדע איזה מחשבה לדחותה ואיזה לקרבה ולהעלותה, יתבונן האדם אם בשעה שבאה המחשבה זרה מיד עלה במחשבתו במה לתקנה ולהעלותה אז יראה לקרבה ולהעלותה, ואם לא יעלה מיד במחשבתו במה לתקנה אז מסתמא באה לבטל(ה) את האדם בתפלתו ולבלבל מחשבתו, אז רשות לדחות המחשבה ההיא כי הבא להורגך השכם כו' (ברכות נח א). ובזה יובן, רצוצא דמית מהיכן נפיק רוחי', כלומר המחשבה שבאה בשעת תפלה שנקרא ביצה, דמית - דהיינו שדוחה אותה המחשבה וממית אותה, היכי נפיק רוחי', כלומר האיך הוא ממית ודוחה קומה שלימה. ומשני, מהיכא דעל נפיק, כמו שעלה המחשבה לבלבל את האדם ולדחותו, כך נפיק - רשות לאדם לדחות המחשבה ולהוציא אותה, וזהו שאמר מהיכא דעל נפיק, ודפח"ח. [ב"פ תולדות]

דשמעתי בשם מורי פירוש הפסוק (תהלים קמה, יט) רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. דקשה, אם כבר עשה רצון יראיו מה צריך עוד לשמוע שועתם להושיעם, ועל כל פנים איפכא הל"ל ששומע שועתם ורצון יריאיו יעשה. וביאר, כי מצינו מדתו יתברך ששומע לכל הקוראים אותו, או לטובה או לרעה ח"ו, כמאמר חז"ל (ברכות סג. בע"י) גנבא אמחתרתא רחמנא קריא. וכי תימא א"כ מה הפרש יש בין צדיק לרשע, וביאר כי יש הפרש גדול ביניהם, כי הגנב נשמע תפלתו שיוכל לגנוב, ואח"כ שנתפס על גניבתו חוזר וקורא לו יתברך שוב לא נענה, מאחר שבחר בזה. מה שאין כן הצדיק המתפלל על איזה דבר גם שיודע ה' שאין זה לטובתו, מכל מקום ה' עושה מבוקשו, וז"ש רצון יריאיו יעשה, ואח"כ כשרואה שאין זה טובתו חוזר וקורא אל ה' ואז ברחמיו ית' שועתם ישמע ויושיעם מכל מקום, ודפח"ח. [תולדות שופטים]

שמעתי ממורי זללה"ה ביאור פלוגתא ב"ש וב"ה (כתובות ט"ז:] כיצד מרקדין לפני הכלה ב"ש א' כלה כמות שהי' וב"ה א' כלה נאה וחסודה וכו' והעולה משם כי בידיעת האדם שידע ומאמין שהשי"ת מלא כל הארץ כבודו בכל תנועה ומחשבה הכל ממנו ית' אז יתפרדו כל פועלי און וכו' יעו"ש והוא בחינת (דה"י א כ"ח ט) דע את אלהי אביך ששמעתי ממנו ג"כ בענין זה, וכו', היינו כי ראו והבינו שהכל בחינת כבודו יתברך, כל תנועה ומחשבה הכל הוא כבודו יתברך בעצמו, שהיא בחינת דע את אלהי אביך . [צ"פ תרומה ]

והענין, דכתיב (תהלים קד, כד) כולם בחכמה עשית, ור"ל דהכלל של ך"ב אותיות שנברא בהם העולם היא אות י', שנכלל בחכמה, ומזה נתפשט ציור כל ך"ב אותיות, שהיא גולם וציור לכל האותיות, וז"ש כולם בחכמה עשית, במחשבה נכלל הכל, ועל ידי הדיבור נגמר י' ספירות, כאשר שמעתי ממורי זה, עיין במ"א. [ב"פ בראשית ]

דכולם בחכמה עשית וחכמה הוא י' וחכמה הוא חומר הראשון של כל האותיות דבאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא דהיינו בכ"ב אותיות והחכמה הוא חומר הראשון של האותיות כמו שבכל פעולה צריך להיות תחלה חומר ראשון ממנו יעשה הדבר כמו כן החכמה הוא חומר הראשון והוא נקרא בלשון חכמים חומר היולי....הי' עילאה נקודה עליונה...כי אורייתא מחכמה נפקת ושם היא נעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה שכל התורה כלולה בנקודה א'...ועל ידי משה נמשך החכמה עליונה וירד ונשתלשל למטה ונעשה כל התורה הקדושה אשר בידינו הרחבה מני ים דהיינו תורה שבעל פה עם כל המצוות והדינים דהיינו חכמה תתאה ואחר שלומד כל התורה אז הוא יודע ומבין שאינו יודע כלום כי תכלית הידיעה שאינו יודע...וכשלומד ויודע שלא השיג כלום הוא מייחד החכמה תתאה עם החכמה עילאה ואז הוא בחי' אל"ף כנ"ל ואם וח"ו נדמה לו שהשיג דבר מה אזי לא בא כלל אל החכמה

נשמה יתירה האט געשריבן: פארוואס אבער איז אלעס נאר גוט אויב מען האט אפאר גריכישע נעמען? נאר ווען מען צייכענט צו וויקיפעדיע איז מען א חכם דא? איך בין מודה אז אט די טענה מיינער האט מיך אביסל אנטוישט און דערפאר מסופק געווען צו איך זאל ווייטער שרייבען דא. אבער איך זעה נאכאמאל און נאכאמאל אז עס איז דא אסאך שרייבערס דא וואס זוכען דעם אמת, וויל איך דעריבער מקיים זיין דעם חבר אני לכל אשר יראוך, און זיך משתתף זיין לפי מיטב הבנתי.
וכאן מצא הבעל חוב מקום לגבות את חובו. איך האב געזעהן אן אשכול ווי שיטה מקובצת זאגט אז ער גלייבט נישט אין בעשה"ק. זיין גאנצע נקודה איז בענין די מוגזמדיגע מעשיות. פרעג איך יעצט פון שיטה, הזאת נעמי? מיינסטו אז דאס איז וואס די בעשה"ק האט מחדש געווען? מילא ווען דו זאגסט אז דו האסט דורכגעטון ספרי בעשה"ק וספרי המגיד און דו פארשטייסט אנדערש, החרשתי. כאטש איך וואלט אוודאי דעמאלט אויך געוואלט וויסען מהיכן דנתני. אבער די נארישע מעשיות? דאס איז מכריע יא בעשה"ק נישט בעשה"ק? ביטע שיין.

יאיר האט געשריבן:דער אטאם האט אויך א בחירה! אין קוואנטאם מעכאניקס זעען מיר קלאר אז דער אטאם איז נישט פרעדיקטעבל, מען קען נישט גענוי וויסן אלעס וואס עס גייט טון אין די נעקסטע סעקונדע.

יאיר האט געשריבן:אויב אן אטאם האט א בחירה, איז נישט א קל וחומר בן בנו של קל וחומר אז דער מורכב'דיגע מענטש און אלע בעלי חיים און געוואוקסן האבן אויך א בחירה

יאיר האט געשריבן:דאס הייסט, אודאי האב איך נישט קיין בחירה צו ווערן מארגן א גארביזש קאלעקטער, ווייל מיינע תכונות הנפש לאזן דאס נישט צו, איך האב אבער יא א בחירה צו שפענדן עטליכע מינוט ווייניגער אויף קאווע שטיבל און אנשטאט דעם טון וויכטיגע פליכטן וואס איך דארף אויספירן.

יאיר האט געשריבן:איך וויל נאך אויך אדרעסירן שפעטערמוח שליט'ס קשיות. אויב איך וועל בוחר זיין זיך צו שטארקן אויף מיין פוילקייט .