קאווע שטיבל

איך אויך האט געשריבן:לכולנו ,נחגוג.

כן כן נכון... תודה

יום ירושלים שמח..

איך אויך האט געשריבן:חן חן שאתה יודע מה זה תרוד ,אבל כותבים תרוד יקירי חוץ אם אתה חושש שהוא מן המין הטוב יותר.

המילה תרוד ידועה לי מהלכות מוקצה. חשבתי כשמחליפים "קאךלעפל" לתרוד זה כבר נשמע נשי. לא?

יתכן ,אבל אתה יודע היום יש שוויון בין המינים וגברים משתמשים בתרוד בדיוק כמו הנשים.

קאך_לעפל האט געשריבן:

איך אויך האט געשריבן:כותבים פיקטיווי ,שרתי
מילה בעברית ולא מילון.

אה.. תודה.. אבל תאמר לי חבר יש למילה פיקטיווי שורש בעיברית הישנה של התנ''ך, או זה מילה שאדון בן יהודה חידוש בעצמו במילון העיברי שלו....

כנראה שבן יהודה ידע גם קצת אנגלית. המילה "פיקטיוו" - כמו מילים הרבה משפת הציונים - השורש שלהם לקוח מאנגלית.

מאטי האט געשריבן:תרוד, "איך" לא "האיך"

תרווד

.

איך אויך האט געשריבן:כותבים פיקטיווי

פיקטיבי

שלום בן אדם, מה אתה אומר?? נכון? לא ידעתי את זה, חשבתי שעיברית הוא הלשון שהקיצנים קוראים לשון הקודש, ויש בה קדושה מייחדת.. אבל אתה אומר שבן יהודה הוסיף לעברית המודרני מילות משפות אחירות, לפי זה נמצא שהמשתמשים בלשון עברית, לא משתמשים בלשון הקודש כלל, אלא בשפת שבן יהודה (האיש שחטף פגירה בשבת עם סיגאריה בפיו) בדו מליבו.. נכון? זה אתה אומר? זה ממש געוויילדיגע מייסע...[/quote]

קאך_לעפל האט געשריבן:.

בוודאי זה ככה. לתנ"ך סוף כל סוף יש גבול, ולא שייך למצוא מילים מודרניות שמה. ובדרך אגב, הוא לקח גם כמה מילים של ארמית מהגמרא. אני חושב גם שהרבה מילים נוספו לאחר פגירתו לאדמי רום.

תרווד יקירי,
אף אחד לא מנסה להכחיש, כי בתקופת החייאת השפה העברית, חלו בה שינויים אדירים.
מובן מאליו, שלצורך מעבר משפה עתיקה לשפה מודרנית, נדרשים תהליכים לשוניים.
אולי, נקדיש אשכול, בה נדון על כלמיני שינויים ותחדישים לשוניים שנקלטו או לא נקלטו.

לדוגמא, נקח את המילה ״שעון״ שהוטבע לצורך המילה clock.
בעוד שאחרים הציעו ״מורה-שעות״, ברבות הימים, הועדף שעון על פני מורה-שעות.

האירוניה היא, שקנאים מסויימים ברצותם להיבדל מן השפה הטמאה, יעדיפו מורה שעות על פני שעון, בזמן ששניהם מקורם מתקופת החייאת השפה.

כלל וכלל לא.

עד עכשיו ידעתי שהשפה שמדברים בהמולדת הוא השפה העתיק התנכי''ת, ויש בה קדושה מיוחדת. אבל אם אדון בן יהודה הוסיף בה מילות שבדו מליבו, נמצאת שהשפה הוא שפה חדשה (אמת מייסד על השפה התנכי''ת האתיקה) אבל הוא שפת חדש, שייצר לישראל המודוראני, בכוונה שלכל אומה צריך שפה, כמו דגל, וצבא, וחברת מטוס וכדו, (ידוע מה שציטט הראש הממשלה הראשון שלנו אדון בן גיריון נבמג''מ, הלואי שהזונות בישראל ישתמשו רק בעברית החדשה) נמצאת שעברית הוא שפת חדש לחלוטין, לעם חדש לחלוטין, (יהודים בלא דת כלל) שגנבו ארץ שלהם מהערבים. נכון?

נכון שמתגיבתי נראה שאני קצת אדוק, אבל הרשות דיבור החופשית הוא מהיסודות של מדינתינו, ואבות המדינה (לא כילם, חלק ניכר מהם היו מארקיסטים נלהבים) היו מחובבי דעמעקראטיע....

פארוואס? האט געשריבן:לדוגמא,

לדוגמה לא לדוגמא.

מאטי האט געשריבן:

פארוואס? האט געשריבן:לדוגמא,

לדוגמה לא לדוגמא.

צודק, וגם על זה יש הרבה לכתוב.
כי, בעצם מקור המילה היא מארמית, כמו עיסקא, סדנא, ועוד. והוטבעה בתוך השפה העברית עם ה״ה״ במקום ה״א״, (כאילו היתה לשון נקיבה).
מה שמעניין זה, שבלשון רבים ה״א״ חוזרת במלוא עוצמתה, דוגמאות, עיסקאות, וכולי.

היום היה ככה ככה.
ממש לא. כלום.
ככה זה.

קאווע טרינקער האט געשריבן:

דער געוואגטער יונגעל האט געשריבן:(א מעשה שהיה) איין צופרי אין ישיבה איז אן אמעריקאנער בחור געקומען אריין צו שטורעמען מיט ברעכענדע נייעס אז די אראבער ווארפן "ניסלאך" , ער האט עס געוואלט פארציילן ווי א בקי מומחה רופט ער זיך הערבים זורקים טיטולים!!
דער עולם האט אויסגעשאסן אין א הילכיגע געלעכטער .. ווען איך שרייב עס יעצט שמייכל איך זיך נאך אינטער ..
(פאר ווער עס כאפט נישט. טילים איז מיסעל'ס. טיטולים איז פעמפערס ...)

לא מבין מילה, תסביר בבקשה

ווען איך האב געלערנט אין ארץ ישראל איז געווען אן אמעריקאנער בחור וואס האט געברענגט די נייעס אז די אראבער (אפשר חיזבאללה) האבן אנגעהויבן ווארפן באמבעס - מיסילס (הנקרא טילים) ער האט נישט געקענט צו א גוטע עברית. האט ער זיך אנגערופן אנשטאט טילים . טיטולים (פעמפערס) (דהיינו אז די אראבער ווארפן פעמפערס ....) הבנת @קאווע ?

הילד הנועז,
החברה לא מבינים אידיש באשכול זה
נא לכתוב בעברית השפה המדוברת בארצינו הקדושה
בתקווה להבנה הושענא דפוקה

צוקלאפטע הושענא האט געשריבן:הילד הנועז,
החברה לא מבינים אידיש באשכול זה
נא לכתוב בעברית השפה המדוברת בארצינו הקדושה
בתקווה להבנה הושענא דפוקה

ועל זה אומרים בלשון האידשאי: א נער לאכט דריי מאל (הנער צוחק שלש פעמים).

זה מזכיר לי שני סיפורים. כשאני למדתי שם היה בחור אמרקאי מה שנקרא אונגארישע תמים ,שמה קראו לנייר טואלט 'אשר יצר פאפיר' הלך לחנות סמוכה וביקש 'יוצרות' כמובן הם הסתכלו עליו בעניים פעורות אבל הוא בשלו שהוא רוצה לקנות יוצרות ,עד שנכנס בחור חכם וחילץ אותן מן הסבך ובעל החנות היה לו צחוק בריא.

בבקשה, אל תשכח את הסיפור השני

איך בין שאקירט אן צוטרעפען אזא אשכול אין קיינער איז נישט מוחה .....
זעהט נישט אויס אידישליך

גרויסע מענטשעלע האט געשריבן:איך בין שאקירט אן צוטרעפען אזא אשכול אין קיינער איז נישט מוחה .....
זעהט נישט אויס אידישליך

בן זונה.