נשלח: פרייטאג יולי 13, 2012 8:31 am
דאס איז נישט בעסער?
קאווע שטיבל
http://vps9000.inmotionhosting.com/~kavesh6/
נייע ליטווישע צייטונג "הפלס"
http://vps9000.inmotionhosting.com/~kavesh6/viewtopic.php?t=1105
בלאט 1 פון 1
נשלח: פרייטאג יולי 13, 2012 9:07 am
היינט איז ארויס געקומען די ערשטע מאל די נייע צייטונג, וועמער זעין ווי גוט זיי וועלען טויגען
נשלח: מאנטאג יולי 16, 2012 8:17 pm
איז דעעס א פארטייעישע צייטונג? אדער סתם נאטראל?
פרשנות בפרשת יתד-הפלס
נשלח: דינסטאג יולי 17, 2012 12:49 am
באקומען אויף די עלעקטראנישע פאסט:
ב"ה
ויהי אחר ההפיכה – קווים למנהיגותו של הרב אהרן לייב שטינמן
בעין הסערה אשר מטלטלת את הציבור הליטאי בחודש האחרון עומדת דמות אחת. קטנת קומה, חלושת מראה, אך יחד עם זאת חדת פנים, בטוחת דרך, צלולת נתיבים.
דמותו של ראש הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטינמן.
ההפיכה הדרמטית שבוצעה בעיתון "יתד נאמן" בהוראתו בהדרכתו ובניצוחו הישיר היא הזדמנות נדירה ללמוד כמה דברים על תפיסתו האידיאולוגית- פוליטית של מנהיג הציבור הליטאי.
זה מה שאנסה לשרטט כאן בשורות הבאות.
אומַר מראש כי דברי פרשנות אלו הם תוצאה של מעקב אחר אורחות הנהגתו ואישיותו, האזנה למשאותיו הפומביים, ושיחת עומק אחת שקיימתי עם נאמנו הקרוב לפני כשנה. למרות זאת נותרו הדברים בגדר הערכה פרשנית ולא בגדר עובדות.
כלפי פנים, כלפי חוץ
את אתגרי החרדיות במדינת ישראל תופס הרב שטינמן בצורה מאד דיאלקטית.
בתמציתיות אכנה זאת כך: אחדות פנימית מחד ויריבות חיצונית מאידך.
בתוך המחנה החרדי דוגל הרב שטינמן בשמירה על השלום הפנימי, באחדות השורות, בוויתורים מפליגים למען האחדות.
הוא רואה את החרדים כאורגן גדול ומאוחד, מגוּון ומכיל, והוא מכיר בעצמאות הנהגותיהם הרוחניות של הזרם הספרדי והחסידי (בניגוד למנהיגות הריכוזית של הרב שך).
הזנחת הניואנסים, עיסוק בעיקר
הרב שטינמן לא מייחס חשיבות למאבקים השקפתיים פנים חרדיים שמתנהלים כנגד מי שסרו מן הדרך (של הנאבקים) הוא חושב שגם אם מנהיגים וזרמים מסוימים עושים דברים לא נכונים מבחינת ההשקפה התורנית הרי שאין להתנגד להם בחרב ובחנית, וזאת מכמה סיבות:
ראשית משום שכיום מתנהלים המאבקים האלה בחוסר פרופורציה מול כל מי שאיננו מתיישר עם ההשקפה הקיצונית ביותר.
שנית משום שהמאבקים הללו הפכו מאמצעי ל 'שמירה על פך השמן' - למטרה בפני עצמה. לפלג, להשפיל, לרדות, ולמחוק.
ובעיקר משום שהפסילה הקולקטיבית הזאת הפכה להיות 'מגדיר חרדיות' .
הרב שטינמן נחרד מכך שהליטאיות כבר איננה מוגדרת רק על ידי ערכי היסוד הבסיסיים שלה כגון לימוד תורה כערך עליון אלא במשפט כמו: "אמור לי כמה אתה פוסל ואומר לך כמה אתה ליטאי"
• ככלל, הוא איננו מבין את הטיפוח של 'מלחמות היהודים' ואת העיסוק המופרז בניואנסים הפנים חרדיים. לדידו יש להתרכז בחיזוק אבני היסוד היהודיים מה שמכונה "ביצור היהדות" – העצמת לימוד התורה, עידוד ההקפדה במצוות, חיזוק היהדות הפריפריאלית (בארץ ובחו"ל), הענקת חינוך יהודי לכל ילד יהודי, עידוד החזרה בתשובה וכיוצא באלה. בזה הוא עסוק ובזה הוא מצפה שיעסוק הציבור החרדי.
בגלל כל זה, הרב שטינמן לא רואה צורך חיוני להמשיך את מלחמת החורמה בתנועת חב"ד, סובר שאין מקום לפגיעה בכבודו של הרב עובדיה יוסף, ורואה בחומרה את הניסיון לכרות את החרדים העובדים מתוך המחנה.
במובן הזה, צריך לומר ביושר, מהווה התפיסה שלו אנטיתזה בוטה לתפיסה שהוביל הרב שך, ולְמה שנחשב למורשתו. הפער הזה עמוק מדי לטיוח, וכל ניסיון לגשר – רעיונית ומעשית – בין התפיסות האלה נידון לכישלון.
החשיבות שמייחס הרב שטינמן לליכוד השורות הפנימי נובע גם מהערובה שהוא רואה בכך להצלחה באתגר החשוב בעיניו, אתגר אשר ההבדלים בתוככי המחנה מתגמדים לידו – היריבות החיצונית.
זוהי ההתמודדות מול החילוניות אשר אליה הוא מפנה את החיצים.
המאבק על הגדרת היהדות
אקדים הקדמה קצרה:
מאז קום הציונות מתנהל מאבק היסטורי על ההגדרה של העם היהודי. הציונות העניקה אפשרות להיות יהודי פעיל בהשתתפות במאמץ לשחרור לאומי של העם היהודי והשבתו לארצו, בלא להידרש לקיום תורה ומצוות. בכך היא בעצם מיסדה את החילוניות היהודית כפי שאנו מכירים אותה, הציונות הצליחה לבלוע את רוב הפלגים האחרים ביהדות שכרעו תחתיה והכירו בהיותה המגדיר של היהדות.
לכל אורך הזמן עמדו מי שלימים כונו "החרדים" וסירבו לוותר לציונות על הבכורה. הם טענו בתוקף שהמגדיר היהודי הוא קבלת עול תורה ומצוות, שהיהדות זה הם.
בינתיים כבשה הציונות יעד אחר יעד וקצרה הצלחות.
עם קום המדינה לפני 64 שנים הפכה הציונות באופן רשמי לנציגה המדינית היחידה של העם היהודי.
ובכך, לכאורה, סיימה את 'ההשתלטות' על העם היהודי מתוך ניצחון מוחלט.
ואז עבר העימות המתנשף הזה להתנהל כאן, בתוך המדינה היהודית.
מצד אחד, רוב העם היהודי כיום ואף רוב היהודים בארץ אינם שומרים תורה ומצוות ומגדירים את יהדותם ע"י ההגדרות הציוניות.
אך מאידך בניגוד לתחזיות, הצליחה החרדיות לשרוד ואף להתפתח ולהתעצם והחשוב מכול – למנוע את הקיבוע התודעתי: ציוני = יהודי אולטימטיבי.
אם אדם חילוני ציוני אינו חשוב היום – אף בעיניים חילוניות – יהודי יותר מאשר אדם שומר תורה ומצוות, הרי החרדיות היא שאחראית לכך.
המנהיגים החרדים בארץ מאז קום המדינה היו ערים מאד לעימות ההיסטורי הזה ולכן ראו כמשימה קריטית המוטלת על כתפי הציבור החרדי בישראל את קיומה האיתן והמוצק של אלטרנטיבה ליהדות הציונית.
הרב שטינמן אוחז בעניין הזה בתפיסה הקלאסית של ההנהגה החרדית, הוא פועל להעצמת כוחו של הציבור החרדי כאלטרנטיבה, ויחד עם זה מנהל מדיניות של עין פקוחה וחשד מתמיד. משגיח ש'הם' לא מנסים בחשאי לפורר את החרדיות. 'ולגנוב' את הגדרת היהדות.
אם כן ברור הוא שצפוי כאן המשך המלחמה העיקשת כלפי חוץ מול החילוניות כפי שהייתה עד היום. ומהבחינה הזאת עשוי להערכתי הרב שטינמן להתגלות כלוחם סמוראי חסר פשרות שעוד יתעלה על קודמיו.
הד להערכה הזאת ניתן לראות במכתב בעל המימד החד משמעי שכתב לאחרונה בעניין גיוס בני הישיבות.
המשבר עם גור כדוגמא
דוגמא משקפת לחלוקה המתקיימת בתפיסתו של הרב שטינמן היא מערכת יחסיו עם חסידות גור.
כידוע, במערכת הבחירות האחרונה לראשות העיר ירושלים תמכו חסידי גור במועמד החילוני ניר ברקת ובכך תרמו לתבוסתו של המועמד החרדי מאיר פרוש שהתמודד מולו.
הרב שטינמן שהזדעזע מהמעשה החליט לנתק מגע ולהביא לידי סיום את מערכת היחסים החמים שנרקמה בינו לבין האדמו"ר מגור.
במקרה הזה נשברו שני העקרונות אותם מניתי 1. בניגוד לכלל הציבור החרדי החליטה 'גור' לערוק מההצבעה למועמד החרדי ושברה את האחדות הפנימית 2. גור תמכה בְּמועמד הציבור החילוני ובכך גם ניפצה את החזית החיצונית מול החילוניות (הרב שטינמן מעדיף בעקרוניות מועמד חרדי על פני כל מועמד חילוני)
על כך הרב שטינמן לא סלח.
שינוי פנימי, סטטוס קוו חיצוני
כאן צריך לומר שאם יתרחש שינוי מעשי באופי ההנהגה החרדית בעקבות ההפיכה ב 'יתד' כפי שצופים רבים – אין ספק שהוא ייגזר מן החלוקה הזאת.
בתוך המחנה החרדי עשוי (או עלול. תלוי מנקודת המבט) אכן להתרחש שינוי והוא יתבצע בעיקר באופן פסיבי, דהיינו על ידי הרגעה כללית של המערכת והרפיית המתח בין הקבוצות השונות המרכיבות אותה.
(אגב, במשבר החרדים העובדים יידרש הרבה יותר – איחוי הקרע ובעיקר דיון ציבורי אמיץ ופתוח בפצצה החברתית הזו. שום דבר אחר לא ימנע את זינוקה המספרי של 'טוב' בבחירות המקומיות הקרובות.)
אבל, כלפי חוץ לא עומד להשתנות דבר. במקומות מסויימים רווחת הדעה שהציבור החרדי יפנה לדרך חדשה ושוררת ציפייה לשינויים כלשהם ביחסי חרדים חילונים, בתקשורת הכללית זוכה לאחרונה הרב שטינמן לכינויים כמו "פרגמטיסט אמיתי" וכמי שדוגל בקירוב לבבות בין חרדים לחילונים. הדברים האלה מופרכים לחלוטין. הם נשענים על הבנה מוטעית של המתינות הפנים חרדית שלו.
ריאליזם בכל מחיר
אי אפשר לסיים את המאמר הזה בלי לציין את המאפיין המרכזי במנהיגותו של הרב שטינמן, הדבר המדריך את ההתנהלות שלו, וזהו החיבור הבלתי אמצעי שלו למציאות לצרכיה ולהכרחיה .
הרב שטינמן רואה חובה קדושה בשמירה על אוזן כרויה למצב הדור, בהבנת רחשי ליבם של הצעירים, בקליטה מתמדת של האותות שהם משדרים.
הרב שטינמן לא מסתיר את תסכולו מהניתוק הקיים היום בין הדור המחנך לבין הדור הצעיר. בדרשותיו ובפאנלים חינוכיים בהם הוא משתתף הוא ממש מתחנן בדרכו השקטה מההורים והמחנכים " אל תתעלמו מהמציאות! "
זוהי השבועה שהוא נשבע. לא להתנתק מהמציאות, לא לצעוד עם סיסמאות בפה וראש בקיר,
לא לקפוץ לבריכות ריקות.
השתיקה הרועמת שלו לאורך העשור האחרון בנושא הלוהט של הכשרה מקצועית לגברים וכן תמיכתו בהקמת גדוד הנח"ל החרדי, גם אלה נגזרות של ההבנה כי ניתן אולי להתעלם מהמציאות אך המציאות איננה נעלמת.
והעיקרון הזה הוא גם הפיצוח של החידה הנראית למול עינינו בדמותו של אדם בן 98 אשר מדלג בפשטות מעל ראשיהם של ראשי ישיבות עטורי ארשת, משגיחים מצקצקי לשון, רמי"ם יראי שמים, ויועצים חינוכיים מלאי ניסיון, ונוגע ישירות בעולמו של נער נבוך בן 17. נוטל את ידו, לוחץ אותה חזק, מביט בעיניו, עצוב יחד איתן, ומבין הכול. "תגיד לראש ישיבה שביקשתי להחזיר אותך "
היכולת המופלאה הזאת להבין את עולמם של צעירים בני דור האייפון והאינסטגרם – היא זו הכובשת את לבבותיהם של אלפי בחורי ישיבות שידם נקשה אי פעם על דלת בית מספר 1 ברחוב חזון איש 5.
ואם תרצו, אזי על הרקע הזה ניתנה ההוראה לכבוש את יתד נאמן…
ב"ה
ויהי אחר ההפיכה – קווים למנהיגותו של הרב אהרן לייב שטינמן
בעין הסערה אשר מטלטלת את הציבור הליטאי בחודש האחרון עומדת דמות אחת. קטנת קומה, חלושת מראה, אך יחד עם זאת חדת פנים, בטוחת דרך, צלולת נתיבים.
דמותו של ראש הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטינמן.
ההפיכה הדרמטית שבוצעה בעיתון "יתד נאמן" בהוראתו בהדרכתו ובניצוחו הישיר היא הזדמנות נדירה ללמוד כמה דברים על תפיסתו האידיאולוגית- פוליטית של מנהיג הציבור הליטאי.
זה מה שאנסה לשרטט כאן בשורות הבאות.
אומַר מראש כי דברי פרשנות אלו הם תוצאה של מעקב אחר אורחות הנהגתו ואישיותו, האזנה למשאותיו הפומביים, ושיחת עומק אחת שקיימתי עם נאמנו הקרוב לפני כשנה. למרות זאת נותרו הדברים בגדר הערכה פרשנית ולא בגדר עובדות.
כלפי פנים, כלפי חוץ
את אתגרי החרדיות במדינת ישראל תופס הרב שטינמן בצורה מאד דיאלקטית.
בתמציתיות אכנה זאת כך: אחדות פנימית מחד ויריבות חיצונית מאידך.
בתוך המחנה החרדי דוגל הרב שטינמן בשמירה על השלום הפנימי, באחדות השורות, בוויתורים מפליגים למען האחדות.
הוא רואה את החרדים כאורגן גדול ומאוחד, מגוּון ומכיל, והוא מכיר בעצמאות הנהגותיהם הרוחניות של הזרם הספרדי והחסידי (בניגוד למנהיגות הריכוזית של הרב שך).
הזנחת הניואנסים, עיסוק בעיקר
הרב שטינמן לא מייחס חשיבות למאבקים השקפתיים פנים חרדיים שמתנהלים כנגד מי שסרו מן הדרך (של הנאבקים) הוא חושב שגם אם מנהיגים וזרמים מסוימים עושים דברים לא נכונים מבחינת ההשקפה התורנית הרי שאין להתנגד להם בחרב ובחנית, וזאת מכמה סיבות:
ראשית משום שכיום מתנהלים המאבקים האלה בחוסר פרופורציה מול כל מי שאיננו מתיישר עם ההשקפה הקיצונית ביותר.
שנית משום שהמאבקים הללו הפכו מאמצעי ל 'שמירה על פך השמן' - למטרה בפני עצמה. לפלג, להשפיל, לרדות, ולמחוק.
ובעיקר משום שהפסילה הקולקטיבית הזאת הפכה להיות 'מגדיר חרדיות' .
הרב שטינמן נחרד מכך שהליטאיות כבר איננה מוגדרת רק על ידי ערכי היסוד הבסיסיים שלה כגון לימוד תורה כערך עליון אלא במשפט כמו: "אמור לי כמה אתה פוסל ואומר לך כמה אתה ליטאי"
• ככלל, הוא איננו מבין את הטיפוח של 'מלחמות היהודים' ואת העיסוק המופרז בניואנסים הפנים חרדיים. לדידו יש להתרכז בחיזוק אבני היסוד היהודיים מה שמכונה "ביצור היהדות" – העצמת לימוד התורה, עידוד ההקפדה במצוות, חיזוק היהדות הפריפריאלית (בארץ ובחו"ל), הענקת חינוך יהודי לכל ילד יהודי, עידוד החזרה בתשובה וכיוצא באלה. בזה הוא עסוק ובזה הוא מצפה שיעסוק הציבור החרדי.
בגלל כל זה, הרב שטינמן לא רואה צורך חיוני להמשיך את מלחמת החורמה בתנועת חב"ד, סובר שאין מקום לפגיעה בכבודו של הרב עובדיה יוסף, ורואה בחומרה את הניסיון לכרות את החרדים העובדים מתוך המחנה.
במובן הזה, צריך לומר ביושר, מהווה התפיסה שלו אנטיתזה בוטה לתפיסה שהוביל הרב שך, ולְמה שנחשב למורשתו. הפער הזה עמוק מדי לטיוח, וכל ניסיון לגשר – רעיונית ומעשית – בין התפיסות האלה נידון לכישלון.
החשיבות שמייחס הרב שטינמן לליכוד השורות הפנימי נובע גם מהערובה שהוא רואה בכך להצלחה באתגר החשוב בעיניו, אתגר אשר ההבדלים בתוככי המחנה מתגמדים לידו – היריבות החיצונית.
זוהי ההתמודדות מול החילוניות אשר אליה הוא מפנה את החיצים.
המאבק על הגדרת היהדות
אקדים הקדמה קצרה:
מאז קום הציונות מתנהל מאבק היסטורי על ההגדרה של העם היהודי. הציונות העניקה אפשרות להיות יהודי פעיל בהשתתפות במאמץ לשחרור לאומי של העם היהודי והשבתו לארצו, בלא להידרש לקיום תורה ומצוות. בכך היא בעצם מיסדה את החילוניות היהודית כפי שאנו מכירים אותה, הציונות הצליחה לבלוע את רוב הפלגים האחרים ביהדות שכרעו תחתיה והכירו בהיותה המגדיר של היהדות.
לכל אורך הזמן עמדו מי שלימים כונו "החרדים" וסירבו לוותר לציונות על הבכורה. הם טענו בתוקף שהמגדיר היהודי הוא קבלת עול תורה ומצוות, שהיהדות זה הם.
בינתיים כבשה הציונות יעד אחר יעד וקצרה הצלחות.
עם קום המדינה לפני 64 שנים הפכה הציונות באופן רשמי לנציגה המדינית היחידה של העם היהודי.
ובכך, לכאורה, סיימה את 'ההשתלטות' על העם היהודי מתוך ניצחון מוחלט.
ואז עבר העימות המתנשף הזה להתנהל כאן, בתוך המדינה היהודית.
מצד אחד, רוב העם היהודי כיום ואף רוב היהודים בארץ אינם שומרים תורה ומצוות ומגדירים את יהדותם ע"י ההגדרות הציוניות.
אך מאידך בניגוד לתחזיות, הצליחה החרדיות לשרוד ואף להתפתח ולהתעצם והחשוב מכול – למנוע את הקיבוע התודעתי: ציוני = יהודי אולטימטיבי.
אם אדם חילוני ציוני אינו חשוב היום – אף בעיניים חילוניות – יהודי יותר מאשר אדם שומר תורה ומצוות, הרי החרדיות היא שאחראית לכך.
המנהיגים החרדים בארץ מאז קום המדינה היו ערים מאד לעימות ההיסטורי הזה ולכן ראו כמשימה קריטית המוטלת על כתפי הציבור החרדי בישראל את קיומה האיתן והמוצק של אלטרנטיבה ליהדות הציונית.
הרב שטינמן אוחז בעניין הזה בתפיסה הקלאסית של ההנהגה החרדית, הוא פועל להעצמת כוחו של הציבור החרדי כאלטרנטיבה, ויחד עם זה מנהל מדיניות של עין פקוחה וחשד מתמיד. משגיח ש'הם' לא מנסים בחשאי לפורר את החרדיות. 'ולגנוב' את הגדרת היהדות.
אם כן ברור הוא שצפוי כאן המשך המלחמה העיקשת כלפי חוץ מול החילוניות כפי שהייתה עד היום. ומהבחינה הזאת עשוי להערכתי הרב שטינמן להתגלות כלוחם סמוראי חסר פשרות שעוד יתעלה על קודמיו.
הד להערכה הזאת ניתן לראות במכתב בעל המימד החד משמעי שכתב לאחרונה בעניין גיוס בני הישיבות.
המשבר עם גור כדוגמא
דוגמא משקפת לחלוקה המתקיימת בתפיסתו של הרב שטינמן היא מערכת יחסיו עם חסידות גור.
כידוע, במערכת הבחירות האחרונה לראשות העיר ירושלים תמכו חסידי גור במועמד החילוני ניר ברקת ובכך תרמו לתבוסתו של המועמד החרדי מאיר פרוש שהתמודד מולו.
הרב שטינמן שהזדעזע מהמעשה החליט לנתק מגע ולהביא לידי סיום את מערכת היחסים החמים שנרקמה בינו לבין האדמו"ר מגור.
במקרה הזה נשברו שני העקרונות אותם מניתי 1. בניגוד לכלל הציבור החרדי החליטה 'גור' לערוק מההצבעה למועמד החרדי ושברה את האחדות הפנימית 2. גור תמכה בְּמועמד הציבור החילוני ובכך גם ניפצה את החזית החיצונית מול החילוניות (הרב שטינמן מעדיף בעקרוניות מועמד חרדי על פני כל מועמד חילוני)
על כך הרב שטינמן לא סלח.
שינוי פנימי, סטטוס קוו חיצוני
כאן צריך לומר שאם יתרחש שינוי מעשי באופי ההנהגה החרדית בעקבות ההפיכה ב 'יתד' כפי שצופים רבים – אין ספק שהוא ייגזר מן החלוקה הזאת.
בתוך המחנה החרדי עשוי (או עלול. תלוי מנקודת המבט) אכן להתרחש שינוי והוא יתבצע בעיקר באופן פסיבי, דהיינו על ידי הרגעה כללית של המערכת והרפיית המתח בין הקבוצות השונות המרכיבות אותה.
(אגב, במשבר החרדים העובדים יידרש הרבה יותר – איחוי הקרע ובעיקר דיון ציבורי אמיץ ופתוח בפצצה החברתית הזו. שום דבר אחר לא ימנע את זינוקה המספרי של 'טוב' בבחירות המקומיות הקרובות.)
אבל, כלפי חוץ לא עומד להשתנות דבר. במקומות מסויימים רווחת הדעה שהציבור החרדי יפנה לדרך חדשה ושוררת ציפייה לשינויים כלשהם ביחסי חרדים חילונים, בתקשורת הכללית זוכה לאחרונה הרב שטינמן לכינויים כמו "פרגמטיסט אמיתי" וכמי שדוגל בקירוב לבבות בין חרדים לחילונים. הדברים האלה מופרכים לחלוטין. הם נשענים על הבנה מוטעית של המתינות הפנים חרדית שלו.
ריאליזם בכל מחיר
אי אפשר לסיים את המאמר הזה בלי לציין את המאפיין המרכזי במנהיגותו של הרב שטינמן, הדבר המדריך את ההתנהלות שלו, וזהו החיבור הבלתי אמצעי שלו למציאות לצרכיה ולהכרחיה .
הרב שטינמן רואה חובה קדושה בשמירה על אוזן כרויה למצב הדור, בהבנת רחשי ליבם של הצעירים, בקליטה מתמדת של האותות שהם משדרים.
הרב שטינמן לא מסתיר את תסכולו מהניתוק הקיים היום בין הדור המחנך לבין הדור הצעיר. בדרשותיו ובפאנלים חינוכיים בהם הוא משתתף הוא ממש מתחנן בדרכו השקטה מההורים והמחנכים " אל תתעלמו מהמציאות! "
זוהי השבועה שהוא נשבע. לא להתנתק מהמציאות, לא לצעוד עם סיסמאות בפה וראש בקיר,
לא לקפוץ לבריכות ריקות.
השתיקה הרועמת שלו לאורך העשור האחרון בנושא הלוהט של הכשרה מקצועית לגברים וכן תמיכתו בהקמת גדוד הנח"ל החרדי, גם אלה נגזרות של ההבנה כי ניתן אולי להתעלם מהמציאות אך המציאות איננה נעלמת.
והעיקרון הזה הוא גם הפיצוח של החידה הנראית למול עינינו בדמותו של אדם בן 98 אשר מדלג בפשטות מעל ראשיהם של ראשי ישיבות עטורי ארשת, משגיחים מצקצקי לשון, רמי"ם יראי שמים, ויועצים חינוכיים מלאי ניסיון, ונוגע ישירות בעולמו של נער נבוך בן 17. נוטל את ידו, לוחץ אותה חזק, מביט בעיניו, עצוב יחד איתן, ומבין הכול. "תגיד לראש ישיבה שביקשתי להחזיר אותך "
היכולת המופלאה הזאת להבין את עולמם של צעירים בני דור האייפון והאינסטגרם – היא זו הכובשת את לבבותיהם של אלפי בחורי ישיבות שידם נקשה אי פעם על דלת בית מספר 1 ברחוב חזון איש 5.
ואם תרצו, אזי על הרקע הזה ניתנה ההוראה לכבוש את יתד נאמן…
נשלח: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 am
ווער איז דער שרייבער?
נשלח: דינסטאג פעברואר 18, 2014 10:07 pm
פארוואס קען ער נישט שרייבן קלאר, רבותי, איך בין דער גדול הדור, און יעדער וואס זאגט אנדערש ווי איך האלט איז כחולק אחרי השכינה, און כל שכן וכל שכן איינער וואס מאכט חוזק פון מיר און לאכט זיך אויס פון מיר. ממילא יעדער וואס האט עפעס יראת שמים זאל זיך נישט וואגן אריינצוברענגען א צייטונג אין שטוב וואס שפייט מיר אין פנים.
נשלח: זונטאג פעברואר 23, 2014 2:02 pm
די פאלגענדע נייעס האט ערנסט אויפגערידערט די ליטווישע גאס פארגאנגענע וואך, סשטעלט זיך ארויס אז די הפלס ציעט אן פיינע מאמנטום ביים ציבור און ווערט געליינט דורך ערנסטע פראצענטן. אנדערע זאגן גאר אז דאס איז די סיבה ואוס האט שנעל באוואויגן די גדולים ארויסצוקומען מיט דעם שארפן בריוו דערקעגן...
סקר TGI: כל מה שלא מספרים לכם על ההצלחה של "הפלס"
סקר TGI למגזר החרדי לשנת 2013 המתפרסם היום (ה') מצביע על שינויים דרמטיים במפת התקשורת החרדית בכלל, ובפרט בקרב העיתונות היומית המיועדת למגזר החרדי-ליטאי.
על פי הנתונים, "הפלס" מציב את עצמו בתוך כשנה וחצי כעיתון היומי הנקרא ביותר בסופי שבוע. מנגד, ניכרת שוב ירידה מתמשכת בכוחו של "יתד נאמן" ששיעורי החשיפה שלו יורדים מסקר לסקר, בשיעורים המצטברים לירידה דרמטית של למעלה מ-30% מאז השינויים שנעשו בו וגרמו לפילוג החרדי ביוני 2012.
"הפלס" מיצב בתוך זמן קצר את מעמדו כגורם מוביל בסדר היום הציבורי החרדי. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הזדהה העיתון עם רשימת "בני תורה", שתוך כדי מערכת בחירות סוערת הצליחה להכניס חמישה נציגים – בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית – והשפיעה באופן משמעותי גם על הבחירות לראשות העיר בירושלים.
מאז הקמתו סובל "הפלס" מהתנכלויות יזומות בכל התחומים: החל מפעולות יזומות שנועדו לשבש באלימות את סדרי ההדפסה וההפצה של העיתון ועד לניסיונות להטלת "חרמות" מתוך מאמצים כבדים שנועדו להניא מפרסמים פוטנציאליים ליהנות מהפוטנציאל השיווקי של העיתון.
עתה מתברר, כי למרות המתקפה המרוכזת שממנה סבל "הפלס", שהמשיך לפעול בזירה קשה ובתנאים בלתי-אפשריים, הצליח העיתון לנסוק לשיעורי חשיפה משמעותיים בתוך תקופה קצרה ביותר.
זהו הסקר הראשון הסוקר גם את נתוני החשיפה של עיתון "הפלס". הסקר קובע, כי מבין ארבעת העיתונים החרדיים היומיים, "הפלס" הוא העיתון בעל החשיפה הגבוהה ביותר בגיליון סוף השבוע, בשיעור של 17.2%.
כאמור, זהו שיעור החשיפה הגבוה ביותר של עיתון יומי חרדי במהדורת סוף השבוע, לעומת 15.2% ל"יתד נאמן", שבסקר הקודם (נכון ליוני 2013) קיבל 18.7% – נתונים המבטאים ירידה של 19% באחוזי החשיפה. "המודיע" מקבל 14.9% (17.7% בסקר הקודם) ו-7.6% ל"המבשר" (7.8% בסקר הקודם).
מהדורת סוף השבוע של "הפלס" מופצת למנויים ובחנויות, וכן כמהדורה חינמית המחולקת בלמעלה מ-40,000 גיליונות נוספים – בכל בית חרדי בירושלים.
סקר TGI: כל מה שלא מספרים לכם על ההצלחה של "הפלס"
סקר TGI למגזר החרדי לשנת 2013 המתפרסם היום (ה') מצביע על שינויים דרמטיים במפת התקשורת החרדית בכלל, ובפרט בקרב העיתונות היומית המיועדת למגזר החרדי-ליטאי.
על פי הנתונים, "הפלס" מציב את עצמו בתוך כשנה וחצי כעיתון היומי הנקרא ביותר בסופי שבוע. מנגד, ניכרת שוב ירידה מתמשכת בכוחו של "יתד נאמן" ששיעורי החשיפה שלו יורדים מסקר לסקר, בשיעורים המצטברים לירידה דרמטית של למעלה מ-30% מאז השינויים שנעשו בו וגרמו לפילוג החרדי ביוני 2012.
"הפלס" מיצב בתוך זמן קצר את מעמדו כגורם מוביל בסדר היום הציבורי החרדי. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הזדהה העיתון עם רשימת "בני תורה", שתוך כדי מערכת בחירות סוערת הצליחה להכניס חמישה נציגים – בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית – והשפיעה באופן משמעותי גם על הבחירות לראשות העיר בירושלים.
מאז הקמתו סובל "הפלס" מהתנכלויות יזומות בכל התחומים: החל מפעולות יזומות שנועדו לשבש באלימות את סדרי ההדפסה וההפצה של העיתון ועד לניסיונות להטלת "חרמות" מתוך מאמצים כבדים שנועדו להניא מפרסמים פוטנציאליים ליהנות מהפוטנציאל השיווקי של העיתון.
עתה מתברר, כי למרות המתקפה המרוכזת שממנה סבל "הפלס", שהמשיך לפעול בזירה קשה ובתנאים בלתי-אפשריים, הצליח העיתון לנסוק לשיעורי חשיפה משמעותיים בתוך תקופה קצרה ביותר.
זהו הסקר הראשון הסוקר גם את נתוני החשיפה של עיתון "הפלס". הסקר קובע, כי מבין ארבעת העיתונים החרדיים היומיים, "הפלס" הוא העיתון בעל החשיפה הגבוהה ביותר בגיליון סוף השבוע, בשיעור של 17.2%.
כאמור, זהו שיעור החשיפה הגבוה ביותר של עיתון יומי חרדי במהדורת סוף השבוע, לעומת 15.2% ל"יתד נאמן", שבסקר הקודם (נכון ליוני 2013) קיבל 18.7% – נתונים המבטאים ירידה של 19% באחוזי החשיפה. "המודיע" מקבל 14.9% (17.7% בסקר הקודם) ו-7.6% ל"המבשר" (7.8% בסקר הקודם).
מהדורת סוף השבוע של "הפלס" מופצת למנויים ובחנויות, וכן כמהדורה חינמית המחולקת בלמעלה מ-40,000 גיליונות נוספים – בכל בית חרדי בירושלים.
נשלח: זונטאג פעברואר 23, 2014 2:03 pm
40% מהציבור הליטאי קורא הפלס
עיתון יום ג' של "יתד נאמן" נאמד לבדו ב-55.5%. (שיטת המדידה המטעה של "ממוצע יומי" באה לידי ביטוי בהשוואה לנתונים בעיתוני סוף שבוע, כאשר "המודיע" ו"יתד" נמצאים בחשיפה של כ-15% בעוד ב"ממוצע יומי" רושם "המודיע" שיעור דומה, ו"יתד נאמן" מגיע ל-26.6% בזכות השקלול הכולל את ההפצה ההמונית של יום ג'.
נתונים אלה מוכיחים כי בחשיפה היומית האמיתית למנויים לא עולה "יתד" על שיעור של כ-15% מה שמלמד כי "הפלס" המגיע לכ-10% מייצג פלח של כ-40% לפחות מהציבור הליטאי).
הסקר מצביע על ירידה מתמשכת בכוחו של "יתד נאמן" ששיעורי החשיפה שלו יורדים מסקר לסקר, דבר המבטא נטישה משמעותית של מנויים וקוראים מאז נעשה המהפך בעיתון ביוני 2012.
בסקר tgi שנעשה אודות שיעורי החשיפה בתקופה שמיולי 2011 עד יוני 2012, ערב הזעזועים ב"יתד נאמן", הגיע העיתון לשיא כוחו. באותו סקר קיבל "יתד" חשיפה של 43.5% כשמאז ועד הסקר הנוכחי הוא יורד לשיעור של 26.6% – ירידה רצופה ומתמשכת בשיעור של 39%. בעיתון סוף השבוע הגיע "יתד נאמן" בסקר של יוני 2012 לשיעור חשיפה של 22.7% ואילו בסקר הנוכחי ירד ל-15.2% – ירידה של 33% בשיעורי החשיפה.
במערכת "הפלס" ציינו, כי הנתונים מלמדים על כוחו של העיתון, שהציב עצמו בתוך תקופה קצרה כגורם אטרקטיבי בעיתונות החרדית, למרות כל הניסיונות ההתנכלות שביקשו לפגוע בחופש הביטוי של ציבור חרדי גדול ולמנוע תחרות עסקית לגיטימית תוך שימוש באמצעים פסולים.
עיתון יום ג' של "יתד נאמן" נאמד לבדו ב-55.5%. (שיטת המדידה המטעה של "ממוצע יומי" באה לידי ביטוי בהשוואה לנתונים בעיתוני סוף שבוע, כאשר "המודיע" ו"יתד" נמצאים בחשיפה של כ-15% בעוד ב"ממוצע יומי" רושם "המודיע" שיעור דומה, ו"יתד נאמן" מגיע ל-26.6% בזכות השקלול הכולל את ההפצה ההמונית של יום ג'.
נתונים אלה מוכיחים כי בחשיפה היומית האמיתית למנויים לא עולה "יתד" על שיעור של כ-15% מה שמלמד כי "הפלס" המגיע לכ-10% מייצג פלח של כ-40% לפחות מהציבור הליטאי).
הסקר מצביע על ירידה מתמשכת בכוחו של "יתד נאמן" ששיעורי החשיפה שלו יורדים מסקר לסקר, דבר המבטא נטישה משמעותית של מנויים וקוראים מאז נעשה המהפך בעיתון ביוני 2012.
בסקר tgi שנעשה אודות שיעורי החשיפה בתקופה שמיולי 2011 עד יוני 2012, ערב הזעזועים ב"יתד נאמן", הגיע העיתון לשיא כוחו. באותו סקר קיבל "יתד" חשיפה של 43.5% כשמאז ועד הסקר הנוכחי הוא יורד לשיעור של 26.6% – ירידה רצופה ומתמשכת בשיעור של 39%. בעיתון סוף השבוע הגיע "יתד נאמן" בסקר של יוני 2012 לשיעור חשיפה של 22.7% ואילו בסקר הנוכחי ירד ל-15.2% – ירידה של 33% בשיעורי החשיפה.
במערכת "הפלס" ציינו, כי הנתונים מלמדים על כוחו של העיתון, שהציב עצמו בתוך תקופה קצרה כגורם אטרקטיבי בעיתונות החרדית, למרות כל הניסיונות ההתנכלות שביקשו לפגוע בחופש הביטוי של ציבור חרדי גדול ולמנוע תחרות עסקית לגיטימית תוך שימוש באמצעים פסולים.
נשלח: זונטאג פעברואר 23, 2014 9:48 pm
דער ליטאי מ'בודא און היימישער זענען נאך בעיון מסתכל בדברי ה'אילת שאסר איסור חמור על הפלס וואסי נאך א גרעסערע סכנה פון דער גזירת ה'מיליטער
נשלח: פרייטאג יוני 27, 2014 8:51 am
דער מרן רבי שמואל אויערבאך שליט''א שטעלט זיך ארויס בעד די צייטונג הפלס
- orig_7c04326210e94411b3a412e1663675dc-1_resized.jpg (23.12 KiB) געזען געווארן 2407 מאל
נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 2:48 pm
http://bshch.blogspot.com/2014/08/blog- ... 6.html?m=1
http://m.bhol.co.il/article.aspx?id=72525
סאיז אינטרעסאנט צו זעהן וואס זענען די ׳עקרי הדת׳ אין די אויגען פון ר׳ שמואל אויערבאך אין זיינע מענטשען די גרינדער פון די צייטונג ׳הפסל׳?
דער ׳מרן׳ פון הפסל זאגט אז די עקרי הדת זענען אז מזאל שטיצען זיין צייטונג הפסל. נישט מער אין נישט ווייניגער
זיין ׳אנכי׳ פון עשרת הדברות איז אונזער ׳לא יהיה לך׳
http://m.bhol.co.il/article.aspx?id=72525
סאיז אינטרעסאנט צו זעהן וואס זענען די ׳עקרי הדת׳ אין די אויגען פון ר׳ שמואל אויערבאך אין זיינע מענטשען די גרינדער פון די צייטונג ׳הפסל׳?
דער ׳מרן׳ פון הפסל זאגט אז די עקרי הדת זענען אז מזאל שטיצען זיין צייטונג הפסל. נישט מער אין נישט ווייניגער
זיין ׳אנכי׳ פון עשרת הדברות איז אונזער ׳לא יהיה לך׳
נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 10:11 pm
זיידעטשקע האט געשריבן:הפסל האלט ביים אונטערגיין
http://www.theyeshivaworld.com/news/hea ... bling.html
אמן ואמן סאיז א בפירוש׳ע פסוק אין עשרת הדברות לא תעשה לך פסל סאיז א נייע רעליגייע געווארען א פרישע משוגעת וואס מאכט חרוב יידישקייט אין גרויסען
נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 11:54 pm
אתא קלילא האט געשריבן:זיידעטשקע האט געשריבן:הפסל האלט ביים אונטערגיין
http://www.theyeshivaworld.com/news/hea ... bling.html
אמן ואמן סאיז א בפירוש׳ע פסוק אין עשרת הדברות לא תעשה לך פסל סאיז א נייע רעליגייע געווארען א פרישע משוגעת וואס מאכט חרוב יידישקייט אין גרויסען
וואס איז דאס פסל?
נשלח: מיטוואך סעפטעמבער 03, 2014 12:03 am
ר׳ שמואל אויערבאך׳ס צייטונג וואס רופט זיך ׳הפלס׳ אבער ערליכע יידן ריפען דאס מיטן נאמען ׳הפסל׳ דאס איז נישט מיינע רייד זעלבסט אין נישט מיין קרעדיט נאר די כנוי נעמט זיך פון אנדערע ערליכע יידן וואס זענען מיט די מיינונג אז דאס איז א נייע רעליגייע אין א ׳כת׳
דער הייליגער צאנזער רב זי״ע האט זיך אויך באנוצט בשעתו מיט דעם לשון אויף די הייליגע רוז׳ינער קינדער בשעת די מערכה וואס ער האט געפירט ומי יבוא בסוד קדושים האט ער געזאגט אז די ר״ת ה׳וסיאטין פ׳אטיק ס׳דיגורא ל׳יעווא איז ר״ת הפס״ל שוין איך ויל נישט אריין גיין אין דעם שמועס והזהר בגחלתן שלא תכווה איך זאג נאר נאך לשונות פון צאנזער רב
דער הייליגער צאנזער רב זי״ע האט זיך אויך באנוצט בשעתו מיט דעם לשון אויף די הייליגע רוז׳ינער קינדער בשעת די מערכה וואס ער האט געפירט ומי יבוא בסוד קדושים האט ער געזאגט אז די ר״ת ה׳וסיאטין פ׳אטיק ס׳דיגורא ל׳יעווא איז ר״ת הפס״ל שוין איך ויל נישט אריין גיין אין דעם שמועס והזהר בגחלתן שלא תכווה איך זאג נאר נאך לשונות פון צאנזער רב
נשלח: מיטוואך סעפטעמבער 03, 2014 2:08 am
http://m.youtube.com/watch?v=1aJNec-fOc4
דאס איז די רעקארדינג פון מרן הגר״ח קנייבסקי שליט״א וי ער דריקט זיך אויס אויפן מנהיג הכת ׳הפסל׳ מיטן טיטל ׳זקן ממרא׳ אין אז ער איז ׳חייב סקילה׳.
איך שטעל זיך פאר אז ר׳ חיים קנייבסקי וואלט נישט געקענט שרייבען דא ביי אונז אפילו איין טאג די מנהלים וואלטען עם צוגעטיילט א חסימה טובה לאלתר לחיים...
דאס איז די רעקארדינג פון מרן הגר״ח קנייבסקי שליט״א וי ער דריקט זיך אויס אויפן מנהיג הכת ׳הפסל׳ מיטן טיטל ׳זקן ממרא׳ אין אז ער איז ׳חייב סקילה׳.
איך שטעל זיך פאר אז ר׳ חיים קנייבסקי וואלט נישט געקענט שרייבען דא ביי אונז אפילו איין טאג די מנהלים וואלטען עם צוגעטיילט א חסימה טובה לאלתר לחיים...
נשלח: זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 10:08 pm
נשלח: זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 10:28 pm
אתא קלילא האט געשריבן::evil:
איך מוז מודה זיין, הרב שטיינמאנ'ס בארד וואלט ווייט נישט אזוי שיין געווען
נשלח: זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 11:20 pm
אינעם בריוו שטייט "לכן אנו פונים לכל אשר יראת ה' בלבבו. דאס הייסט, די איבריגע 99% ציבור מעג יא.
נשלח: דאנערשטאג מערץ 26, 2015 6:35 pm
זיי זאגען אז דאס איז א אונטערגעשטעלטע מעשה פון זייער קאנקורענץ, און א טייל פון די א.ג. סעילס לייט וואס האבען געמאכט די שפיצלעך, זענען גאר נישט געווזען קיין ארבעטער פאר הפלס, נאר אונטערגעשטעלטע חברה, וואס האבען גערעט בשם די צייטונג, ווער ווייסט די אמת 