בלאט 1 פון 1

כמחט בבשר החי

נשלח: דאנערשטאג דעצעמבער 07, 2017 3:26 pm
דורך אורים ותומים
אלי, אלי שבשמים
צועק אני בדממת יום
לבי שבורה לרסיסים
והרסיסים חדים וכואבים


חותכים בבשר החי
עד שהדם שותת
והדם חם, ואדמדם
מלכלך ומעכיר את הרוח


והדמעות זולגות
כמו מעיין רותח
משטפות את הפנים
מכוה את העור


אין לי מה להגיד
להביע רגשותי
גם אינני מצפה
כי זה יקל מעלי


הייתי זועם
על השתיקה הרועמת
על השמים הכחולים
שמביטים עלי בתמהון


אבל לא אזעם
גם לא אכעס
כי מרוב מרירות
אין לי כח ללחום


כמחט בבשר החי
כן הרוח בבשר החי
והבשר לא יודע שבעה
על-ידי בכי של הרוח


מקנא אני את המתים
אשר נעשו חפשי מן המצפון
מאשר החיים חיים הפכפכיים
ונפשם לא שלימה בקרבם


ובלבי פצע שאינו מגליד
והפצע מתרחב מדי יום
עד אשר הרוח תעזוב
והלב תפסיק לפעול ולכאוב




נשלח: דאנערשטאג דעצעמבער 07, 2017 3:36 pm
דורך מפוזרי
אוי וויי...
אבער ס'וועט נישט אייביג פינסטער זיין, א איד מוז גלייבן אז קץ שם לחושך. עוד היום גדול לפניך, ס'וועט נאך אידן גאר גוט זיין.

נשלח: דאנערשטאג דעצעמבער 07, 2017 7:56 pm
דורך אפטעמיסט
הערליך, הערליך — פאעטיש און ווייטאגליך, יעדעס שטיקל באזונדער. אוי, דאס שניידט שטיקער. פונקט גוט פאר א טאג ווען א יונגע מאמע פון פינעף קינדער איז אוועק רח"ל. מיין הארץ וויינט און שרייט מיט די אומשולדיגע קליינע יתומים'לעך וואס זענען אזוי אומגליקלעך געווארן פלוצלינג. לבי לבי על חלליהם :אומגלויבליך: