קאווע שטיבל

היינט איז אכשיר דרא און מ'טאר ח"ו נישט מעורר זיין כלל ישראל אויף ספעציפישע שוואכקייטן ביי אידן, אבער בכלל איז דען דא 'כבוד ירושלים' אויף א מגושם'דיגע וואוינעריי אין הייזער פון שטיין און ביין אין די היינטיגע אידישע לעקסיקאן? אתמהה.

זעה דיבורים חדדין:

אסון גדול התרחש. רעידת אדמה איומה. כל היישוב היהודי בגליל נפגע קשות.

למעלה מ-1500 יהודים נהרגו רק בעיר צפת, ועוד קרוב לאלף הרוגים בטבריה.

היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר ממילא כבר היה נתון בקשיים גדולים, ספג מכה קשה.

אם הייתי דורש דרשה באותו הזמן, בוודאי הייתי מדבר על בתי הצדיקים שנחרבו.

על כך שהקב"ה עתיד להחזירם למקומם, כשם שאנו מצפים לבניין ביתו בקרוב.

על האמונה בגאולה העתידה, וההבנה שהקב"ה מנסה אותנו בניסיונות שונים. שארץ ישראל נקנית בייסורים.



החתם סופר דרש דרשה מסוג אחר לגמרי. ["תורת משה" סוף פרשת אמור]

נכון, שהוא גם דבר על החובה הגדולה לעזור לנפגעים.

אבל הוא גם התבטא באופן מאוד נחרץ, על הסיבה לדעתו לקיומה של רעידת האדמה.

והוא מצטט מדברי חז"ל (ירושלמי ברכות ט,ב) על כך, שכשהקב"ה יושב וראה את בתי התיאטראות והקרקסאות יושבות בטח ושאנן, ואת בית מקדשו חרב, הוא רוצה להחריב את עולמו.

בשעה קשה זו. כל כך הרבה יהודים צדיקים, שמסרו את נפשם על יישוב הארץ, הלכו לעולמם בצורה כל כך טרגית. כל כך הרבה אנשים אבדו את ביתם. הם כל כך זקוקים למילים טובות.

זה הזמן לצאת כנגדם בביקורת?

החתם סופר כנראה סבר, שצריך להגיד את הדברים בלי להתבלבל ובלי לחשוש מה יגידו עליו.

כן. הוא טוען שירושלים קנאה את קנאתה.

שכאשר הלכו ליישב את הגליל, הייתה כאן הזנחה של העיר אשר בחר ה'.

לחתם סופר לא היתה מטרה להטיף מוסר לאנשים שהוא לא חושב כמותם.

פשוט היה אכפת לו. הוא דבר מהלב ואמר דברים לא פשוטים, גם כאשר היה ברור, שיהיו כאלו שהדברים לא ימצאו חן בעיניהם.



ועברו כל כך הרבה שנים מאז. ושוב יש רעידות אדמה.

והדרשה של החתם סופר מהדהדת באזני.

וחשבונות שמים אני לא מבין. אבל ימי בין המצרים אני יודע למה הם באו לעורר אותנו.

ואני לא כועס על החתם סופר. אני מרגיש שהוא נתן קריאה חשובה לדורות.

קריאה משמעותית לימינו אנו.

הבנה פשוטה, של מה חשוב. במה צריך להתמקד.

להצטער על אלו שמתלהבים מקרקסאות ותיאטריות, ושוכחים את מקום השכינה.

מבזבזים את זמנם על 'אירוביזיון' או 'מונדיאל', ובקושי מקדישים זמן להר הבית והמקדש.



אבל האנשים עליהם החתם סופר דבר, לא היו אנשים שהתעסקו בתרבות כזו.

הקריאה שלו הופנתה בעיקר לאנשי תורה, שלדעתו סדר העדיפויות שלהם היה משובש.

שהעדיפו להתגורר בגליל סמוך לקברי תנאים, במקום לנסות לגאול את ירושלים, עיר הקודש והמקדש.

ואני מרגיש שעלי לקחת לתשומת הלב קודם כל לעצמי, את חובת ההשקעה בעלייה להר הבית, ובפעילות התורנית המחקרית, של הלכות הר הבית והמקדש.

אתם מזדהים איתי? מוזמנים להצטרף אלי!

ממילא ווען מיר האבען א מצוה צו א מדה פון וואס מיר ווייסען, און דער יצה"ר שטייט צווישען די מצוה און איהר אויספיהרען ביי אונז, פאסט עס צו זאגען מוסר דערוועגען בשעת הכושר.

דא קומט מען און מ׳ווייזט אויף א מצוה מיט א פאסירונג?!

קודם ווייז אונז פארוואס מ׳דארף\מעג גייען צום הר הבית, פארוואס עס איז ווערט די פרייז, און וועלכע איסור פארלעצט מען ווען מ׳דינגט זיך, און דערנאך פאדער מוסר פון דער עולם פאר׳ן זיך לאזען בלייבען באקוועם אנשטאטס ארבעטען דערפאר.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

Buddy:אני מזדהה איתך בחלק המחקר התורני בהילכות הר הבית והמקדש. אבל לא עם היוזמה לעלות להר הבית כל זמן שאנחנו בחזקת טמאי מתים. בלי הזייה של מים המטהרים מאפר פרה אדומה...!

טומאה הותרה בציבור?

ס'קלאר אז ווען די תנאים זאלן זען ווי די אראבער דרייען זיך ארום פראנק און פריי במקום המקדש וואלטן זיי געוויינט, ווער רעדט נאך אז די פארשאלטענע ציונים לאזן נישט צו קיין אידן. על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו, קל וחומר די 'טמא'נע רוצחים, נואפים.

גראדע האט ר' עקיבא געלאכט..

you're missing the point

berlbalaguleh האט געשריבן:Buddy:אני מזדהה איתך בחלק המחקר התורני בהילכות הר הבית והמקדש. אבל לא עם היוזמה לעלות להר הבית כל זמן שאנחנו בחזקת טמאי מתים. בלי הזייה של מים המטהרים מאפר פרה אדומה...!

זיל קרי בי רב

הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת נִכְנָסִים לְשָׁם. הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵא מֵת נִכְנָסִים לְשָׁם

א טמא מת מעג יא ארויף גייען אויף די הר הבית, נאר נישט פון די חיל און ווייטער.

ליטוואק פון בודאפעסט: איך בין א סאטמאר'ע חסיד. און איך האלט מיט אלע משוגע'נע שטיק. און אונזער רבי שליט"א שרייט די אלע יארן (נאך ווען ער איז געווען א יונגל) אז הרב שלמה גורן ז"ל איז א שייגעץ און אן אפיקורס און ..."לץ"... ווייל ביי די זעקס טעג מלחמה ווען אונז האמיר ב"ה צוריקבאקומען דעם הר הבית, האט ער געלאנדעט (זייענדיג אויך א צנחן בחסד עליון) אויפ'ן הר הבית מיט א ספר תורה אין איין האנד און א שופר אין די צווייטע האנד...! און, כידוע. ביי אונז איז מען נישט אזוי שטארק מדקדק אין די הלכה... די עיקר איז די...ש--- הק---!

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל האט נישט געלאזט ארויפגיין אויפ'ן הר הבית ווייל אונז ווייסן נישט פונקטליך וואו די מקום המקדש איז געווען, אבער ער האט זייער שטארק מחזק געווען די וואס גייען יא כמובן לכל בר דעת. דאס הייסט אן אמת'ע ערליכע איד, וואס ווערט נישט צומישט.

די קלארקייט צומישט מיר זייער, מען טאר נישט ארויפגיין אבער מען דארף מחזק זיין די וואס גייען יא ארויף?

אין יעדער הלכה וואס ווענדט זיך אויף די מציאות, פראבירען מיר זיך נישט צו פארלאזען אויף אונזער שכל, ווייל די מקורות זענען גאנץ שוואך. אן א מסורה איז זייער שווער צו פארשטייען. צוליעב דעם האט מען איגנארירט די תכלת טאראראם. מ׳דראפעט אויף גראדע ווענט ארויס צו שלעפען א משמעות אין די ראשונים, און דאס צושטעלען צו אונזער מציאות.
אזוי אויך ביי הר הבית. מאן ספין צו מאכען די חשבונות פון די שטח דארט, ווען עס האנדלט זיך א צד כרת?
ובפרט ווען די מצוה זעט אויס א קיומית נישט קיין חיובית.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

גראדע דא איז די מעשה פונקט פארקערט. ס'איז דא א מסורה אז די קודש הקדשים איז געווען ביים כיפת הסלע, נאר די חוקרים ארכיאלאגן האבן בערג מיט קשיות אויף די מסורה.

קענסט בארגען די ווארט מסורה, אבער דו מוזט עס צוריק געבען ווען מ׳דארף עס. מסורה מיינט נישט לעגענדעס, עס מיינט א מסורה ציבור מפי ציבור צו א קראנטע מקור. ירושלים האט, פאר אסאך יארען, קוים געהאט א מנין אידען. עס איז נישט דא קיין עמטליכע מסורה, און בפרט לגבי די גענויער מקום החיל.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

בפרט אז די אר"י הק' שרייבט אז במקום שהיה קודש הקדשים
אין שם מקום בנוי כלל

און די מאסק'ס זענען שוין דארטן געשטאנען בימי האריז"ל.

ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:מסורה מיינט נישט לעגענדעס, עס מיינט א מסורה ציבור מפי ציבור צו א קראנטע מקור. ירושלים האט, פאר אסאך יארען, קוים געהאט א מנין אידען. עס איז נישט דא קיין עמטליכע מסורה, און בפרט לגבי די גענויער מקום החיל.

די רדב"ז שרייבט אז מ'פארלאזט זיך אויף די מסורה. ס'דא אסאך וואס שרייבן מיט א פשטות אז אידן גייען ארויף אויפ'ן הר הבית, אפשר מיינען זיי אלע די זעלבע מנין אידן? יתכן אז יא, אבער ס'מאכט נישט אויס קיין כי הוא זה.
דאס וואס ס'שטייט פון אריז"ל איז טאקע א סתירה מיט די מסורה, הגם ס'דא וואס ווילן עס פארענטפערן בדוחק, אבער די קשיא בלייבט שווער (און גלייב מיר, דאס איז נאך פון די שוואכסטע קשיות), און מסורה בלייבט מסורה.

פארוואס איז מקום קודש הקדשים יעצט נייטיג?

איך ווייס אז עס איז דא מקורות אז מ׳איז געגאנגען אויף הרב הבית. איז וואס? ווער געדענקט ביז ווי איז דער חיל? צוויי הונדרעט,לפחות, יאר גייט מען שוין נישט, עכ"פ תלמידי חכמים. איז די מסורה בטל. האסט ספרים? פיין, אבער מסורה האסטו נישט. און פאר די מציאות פון ווי איז דער חיל, פאדערט זיך א מסורה, פונקט ווי די מציאות וואס איז אן אתרוג.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

כ'האב געמיינט אז איינמאל מ'ווייסט שוין אוואו די קודש הקדשים איז געווען קען מען אויסרעכענען אוואו די חיל איז געווען ע"פ מסכת מידות, כנראה שטעיתי.

קודם כל פארוואס ברענגסטו אראפ האלבע זאכן, קיינער כאפט נישט וואס ווי ווען
ביז איך האבן געפרעגט ביים גוגל הדור האט ער מיר מגלה געווען פון ווי די האסט מצטט געווען א האלבע זאך און גרא אנגעהויבן שיסן קשיות
גופא לאמיר אראבפרענגן די גוף פון די ברייתא און מפרש זיין

דא https://har-habait.org/articleBody/31581 ווערט געברענגט א ארטיקל

אם הייתי חי לפני 180 שנה, אולי הייתי כועס על החתם סופר.
ואולי באמת היו הרבה אנשים שכעסו עליו.
אסון גדול התרחש. רעידת אדמה איומה. כל היישוב היהודי בגליל נפגע קשות.
למעלה מ-1500 יהודים נהרגו רק בעיר צפת, ועוד קרוב לאלף הרוגים בטבריה.
היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר ממילא כבר היה נתון בקשיים גדולים, ספג מכה קשה.
אם הייתי דורש דרשה באותו הזמן, בוודאי הייתי מדבר על בתי הצדיקים שנחרבו.
על כך שהקב"ה עתיד להחזירם למקומם, כשם שאנו מצפים לבניין ביתו בקרוב.
על האמונה בגאולה העתידה, וההבנה שהקב"ה מנסה אותנו בניסיונות שונים. שארץ ישראל נקנית בייסורים.



החתם סופר דרש דרשה מסוג אחר לגמרי.
נכון, שהוא גם דבר על החובה הגדולה לעזור לנפגעים.
אבל הוא גם התבטא באופן מאוד נחרץ, על הסיבה לדעתו לקיומה של רעידת האדמה.
והוא מצטט מדברי חז"ל (ירושלמי ברכות ט,ב) על כך, שכשהקב"ה יושב וראה את בתי התיאטראות והקרקסאות יושבות בטח ושאנן, ואת בית מקדשו חרב, הוא רוצה להחריב את עולמו.

בשעה קשה זו. כל כך הרבה יהודים צדיקים, שמסרו את נפשם על יישוב הארץ, הלכו לעולמם בצורה כל כך טרגית. כל כך הרבה אנשים אבדו את ביתם. הם כל כך זקוקים למילים טובות.
זה הזמן לצאת כנגדם בביקורת?
החתם סופר כנראה סבר, שצריך להגיד את הדברים בלי להתבלבל ובלי לחשוש מה יגידו עליו.
כן. הוא טוען שירושלים קנאה את קנאתה.
שכאשר הלכו ליישב את הגליל, הייתה כאן הזנחה של העיר אשר בחר ה'.
לחתם סופר לא היתה מטרה להטיף מוסר לאנשים שהוא לא חושב כמותם.
פשוט היה אכפת לו. הוא דבר מהלב ואמר דברים לא פשוטים, גם כאשר היה ברור, שיהיו כאלו שהדברים לא ימצאו חן בעיניהם.



ועברו כל כך הרבה שנים מאז. ושוב יש רעידות אדמה.
והדרשה של החתם סופר מהדהדת באזני.
וחשבונות שמים אני לא מבין. אבל ימי בין המצרים אני יודע למה הם באו לעורר אותנו.
ואני לא כועס על החתם סופר. אני מרגיש שהוא נתן קריאה חשובה לדורות.
קריאה משמעותית לימינו אנו.
הבנה פשוטה, של מה חשוב. במה צריך להתמקד.
להצטער על אלו שמתלהבים מקרקסאות ותיאטריות, ושוכחים את מקום השכינה.
מבזבזים את זמנם על 'אירוביזיון' או 'מונדיאל', ובקושי מקדישים זמן להר הבית והמקדש.



אבל האנשים עליהם החתם סופר דבר, לא היו אנשים שהתעסקו בתרבות כזו.
הקריאה שלו הופנתה בעיקר לאנשי תורה, שלדעתו סדר העדיפויות שלהם היה משובש.
שהעדיפו להתגורר בגליל סמוך לקברי תנאים, במקום לנסות לגאול את ירושלים, עיר הקודש והמקדש.
ואני מרגיש שעלי לקחת לתשומת הלב קודם כל לעצמי, את חובת ההשקעה בעלייה להר הבית, ובפעילות התורנית המחקרית, של הלכות הר הבית והמקדש.
אתם מזדהים איתי? מוזמנים להצטרף אלי!

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:כ'האב געמיינט אז איינמאל מ'ווייסט שוין אוואו די קודש הקדשים איז געווען קען מען אויסרעכענען אוואו די חיל איז געווען ע"פ מסכת מידות, כנראה שטעיתי.

ווען מיר ווייסען גענוי אלע פיהר עקען פון די קוה"ק, כולי האי ואולי. וויאזוי איז מעגליך דאס צו וויסען ווען די דורות פאר אונז האבען נישט געוואוסט? רבי לית ליה, רבי חייא מנא ליה?

בקיצור, אויב ר׳ יהושע לייב\ר׳ זונדל סאלאנט\דער אמרי בינה\דער תורת חסד\הרב קוק וכו׳ האבען נישט געוואוסט, הא ראיה זיי זענען נישט געגאנגען, האט מען א מסורה אז מ׳ווייסט נישט.

די מאסן פון בית המקדש זענען בפירושע משניות און ברייתות.

דאס אז הרב קוק און די תורת חסד זענען נישט געגאנגען, וואס ווילסטו ארויסדרינגען פון דעם? אלא מאי אז די מאירי און די רדב"ז האבן גע'דמיונ'ט? אדער אז אין די לעצטע צוויי הונדערט יאר איז די מקום המקדש גרעסער געווארן? איך כאפ באמת נישט וואס דו ווילסט.

רביה''ק זי''ע האט געשריבן:די מאסן פון בית המקדש זענען בפירושע משניות און ברייתות.

דאס אז הרב קוק און די תורת חסד זענען נישט געגאנגען, וואס ווילסטו ארויסדרינגען פון דעם? אלא מאי אז די מאירי און די רדב"ז האבן גע'דמיונ'ט? אדער אז אין די לעצטע צוויי הונדערט יאר איז די מקום המקדש גרעסער געווארן? איך כאפ באמת נישט וואס דו ווילסט.

ליין איבער וואס איך האב געשריבען.
מציאות לערנט מען פון מסורה. ערגעץ צווישען היינט און די ראשונים האט זיך עס אפגעהאקט, פונקט ווי ביי תכלת.דער רמב"ן האט געוואוסט, אבער מיר ווייסען נישט וואס ער האט געוואוסט, ווייל אונזער זיידעס האבען נישט געוואוסט.

בכלל, וואס דארפסטו גייען ביז דער רדב"ז,פרעג פון די כהנים גדולים. אז זיי זענען געגאנגען, ווייזט זיך אויס אז מ׳ווייסט יא, ניין?

לאמיר אנפאנגען נאכאמאל.

א. די רדב"ז זאגט אז אונז האבן בקבלה אז די ק"ק איז געווען ביים פלאץ פון די כיפת הסלע. (די חוקרים האבן בערג מיט קשיות אויף דעם, אבער אונז רעדן דאך אז מ'וויל גיין נאך די מסורה אן קיין חכמות, כדלעיל)

ב. די רדב"ז, די מאירי, די היסטאריקער, זאגן אז מ'האט זיך אלץ פארלאזט אז אונזער מסורה איז ריכטיג, און אידן זענען במשך הדורות אלץ ארויף אויפ'ן הר הבית.

מיט וועלכע חלק דינגסטו זיך?

לויט ווי איך לערן אפ פשט אין דיינע ווערטער, האט מען געהאט צוויי קבלות. איינס, אז אז די ק"ק איז געווען ביים ארט פון כיפת הסלע. צוויי, די מידות פון בית המקדש, און אויף דעם האט מען זיך פארלאזט.

די ערשטע קבלה האבן אונז נאך, אבער אונז ווייסן נאך אלץ נישט וואו מ'מעג גיין ווייל אונז האבן פארגעסן די צווייטע קבלה. איי אונז האבן דאך א מסכת מידות, נו, פון דעם וואס ר' זונדל איז נישט געגאנגען איז דאך געדרונגען אז מ'האט זיך נישט פארלאזט אויף דעם.

האב איך גוט פארשטאנען?

בד"ו, לגבי דיין קושיא וועגן די כהנים גדולים. פון די כהנים ווייסן אונז טאקע פונקטליך ווי גרויס די בית המקדש איז געווען, און רבינו הקדוש האט עס טאקע אראפגעשריבן אין די משניות. אבער וואו אויפ'ן בארג ס'איז געווען שטייט נישט, און אויף דעם דארף מען צוקומען צו די מסורה פון רדב"ז.