קאווע שטיבל

נולד בשנת תפ"ו (1726) בצ'ורטקוב שבגליציה, כבנם בכורם של מלכה ורבי צבי הירש הורוויץ רב העיר בנם של לאה ור' מאיר מטיקטין המכונה המהר"ם טיקטין. יחד עם אחיו רבי פנחס הורוויץ היה בתחילה מתלמידי הגר"א, גדול מתנגדי החסידות. בהשפעת רבי אברהם הכהן מקליסק, שהיה בעצמו בתחילה תלמיד הגר"א והפך לאחד מגדולי תלמידיו ומפיצי תורתו של המגיד ממז'יריץ, גדול תלמידי הבעש"ט, התקרבו ר' פנחס ואחיו לחסידות, והפכו גם הם לתלמידי המגיד. בהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו: המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי יעקב יצחק מלובלין.עמד בקשרים גם עם רבי משולם זושא מאניפולי, אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.

בשנת תקי"ד 1754, כיהן כרב בעיר ריטשוואל ובה הקים ישיבה. מקרב תלמידיו קמו מגדולי וראשי החסידות בהם רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין").

בשנת תקכ"ג 1763 בערך, התקבל לאב"ד בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו החוזה מלובלין.

בשנת תקל"ג עבר לכהן כרב העיר ניקלשבורג שבמחוז מוראביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי מרדכי בנעט (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). בתקופת כהונתו כרב העיר ניקלשבורג היו מאבקים בינו לבין חלק מהקהילה היהודית בעיר שנבעו מהתנגדותם לחסידות. מסופר כי נצרכו לתיווכו של רבי אלימלך מליז'נסק, על מנת לפתור את המחלוקת ולמתן את הטפתו של הרב הורוויץ לתורת הבעש"ט. הנהגתו האישית הייתה בקדושה וטהרה עליונה ובפרישות קיצונית. צדיקים הפילגו בשבחו והיו שהעידו שבכוחו להחיות מתים.

נפטר בא' אייר תקל"ח (1778) ונקבר בניקלשבורג.