פרופ' גרשון גליל טענה'ט פאר דער ''וויכטיגסטע ארכיאלאגישע ענטדעקונג אין ישראל אין אלע צייטן'' דערנאך וואס ער האט מצליח געווען צו דעשיפרירן פינף פון זיבן קעניגליכע שריפטן וואס ער אין דער ארכיאלאג אלי שוקרון האבן געפינען ביים שילוח און לויט ווי גליל זאגט יעצט זענען זיי פון די צייטן פון חזקיהו מלך יהודה און זענען בעצם מסכם זיינע ווערק אין די ערשטע 17 יאר פון זיין קעניגרייך.
ווען ס'קומט צו ארכיאלאגיע-היסטאריע בין איך קיין קליינע מבין אויך נישט, בין איך נייגעריג וואס די מבינים דא זאגן דערויף. מען דארף אנצייכענען אז עס האט נאכנישט באקומען קיין רעאקציעס פון די סייענטיסטישע געזעלשאפט און אז אַן ארטיקל זיינער אין די פארגאנגענהייט האט געצויגן קריטיק פון אזעלכע וואס האבן געטענה'ט אז ער איז נישט גענוג סייענטיסטיש פארזיכטיג מיט זיינע דעשיפרירונגען. גליל טענה'ט אבער אז זיינע יעצטיגע ווערק זענען אריבער Peer review און אקצעפטירט געווארן צו אַן אקאדעמישע זשורנאל און וועלן בקרוב פובליצירט ווערן צוזאמען מיט קלארע בילדער, לינגוויסטישע-פילאלאגישע אנאליזן און צוגלייכונגען צו אנדערע שריפטן.
(גליל האט אויך אויפגעדעקט פריער אין יאר א שריפט פון א קמיע וואס איז געפינען געווארן אין ארכיאלאגישע גרובונגען אין די פלאץ פון הר עיבל דארט ווי מאנכע האבן געטענה'ט אז עס איז געפינען געווארן שטיינער פון מזבח יהושע. דער קמיע וואס ווערט דעיטעד צו דער 13- יאר הונדערט פאר די ציילונג איז די עלטסטע שריפט פון עברית וואס איז נאר אמאל געפינען געווארן. לויט גליל שטייט אויף דעם ''"אתה ארור לא־ל י־ה־ו / תמות – ארור / ארור – מות תמות / ארור לי־ה־ו ארור'')
וזה לשון פוסטו:
חברים יקרים. אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים, המהווה פריצת דרך חשובה ביותר בחקר תולדות ישראל בתקופת המקרא: הצלחתי לפענח 5 כתובות מלכותיות מונומנטליות חדשות של חזקיהו מלך יהודה, הכוללות יחד עשרות שורות, ומאות אותיות. הכתובות מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות בשבע עשרה השנים הראשונות למלכותו, ובהן, מפעל המים (חציבת נקבת השילוח והברכה), הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב. הכתובות מציינות גם את התאריך המדויק שבו הושלם מפעל המים: ב' תמוז שנת 17 לחזקיהו היא שנת 709 לפנסה"נ. עתה ברור שיש להעדיף את הכרונולוגיה הגבוהה המקדימה את המלכת חזקיהו לשנת 726 לפנסה"נ (כפי שהדגשתי בספרי על הכרונולוגיה שפורסם בשנת 1996). אלה הכתובות המלכותיות השלמות ביותר המצויות בידינו, והן ראיה נוספת לכך שמלכי ישראל ויהודה כתבו כתובות מלכותיות שציינו את שמם ופעלם.
אחת הכתובות נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול המצוי בברכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון (להלן כתובת מסכמת מס' 3). רוחבה 48 ס"מ, אורכה 38 ס"מ, והיא ממוקמת 140 ס"מ מעל לרצפה. המסגרת של הכתובת אותרה אמנם בשנת 1909 בידי האב וינסאן, אך הוא סבר שאין שם כתובת, אלא רק מסגרת ומשטח מיושר שהוכן לכתיבת טקסט שלא נכתב שם, וכך טענו כל החוקרים האחרים ב-113 שנים האחרונות. אך לאחרונה התברר שיש שם כתובת מרשימה ביותר, שנשחקה אמנם בצוק העיתים, אך רובן המכריע של האותיות קריאות. להלן מובא ציטוט מילולי של הכתובת הכוללת 11 שורות, 64 מילים ו-243 אותיות:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה את הברכה ואת התעלה.
3. בשנת שבע עשרה בשני ברביעי
4. למלך חזקיהו, הבא המלך
5. את המים העירה, בנקבה הלך המלך
6. את המים לברכה. ויך את הפלשתים
7. מעקרן ועד עזה וישם שם את חיל הארב של
8. צבא יהדה. ושבר את המצבת וכ˺תת˹ הנח˺ש˹תן
9. והסר הבמ˺ת˹ ˺ו˹כרת האשרה. חזק˺י˹הו המלך
10. צבר בכל אצרתיו ובבית יהוה
11. כסף רב וזהב בשמם ושמן טב
כתובת 'מסכמת' זו ערוכה בסדר ספרותי, לא כרונולוגי, ונחלקת לחמישה מרכיבים: כותרת, מפעל המים, המלחמות בפלשת, הרפורמה וצבירת הרכוש. היא כוללת כתובים המופיעים מילולית או בשינויים קלים במקרא, כגון: "חזקיהו בן אחז מלך יהדה", "עשה את הברכה ואת התעלה", "הבא ... את המים העירה", "ויך את הפלשתים ... עד עזה", "ושבר את המצבת וכתת הנחשתן, והסר הבמת וכרת האשרה", "בכל אצרתיו ובבית יהוה, כסף ... וזהב בשמם ושמן טב" (ראו מל"ב יח, א, ד, ח; כ, יג, כ). אלה למעשה כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא המצויים בידינו, והם קודמים בכמאה שנה ללוחיות הכסף מכתף הינום, בירושלים, ובמאות שנים למגילות מדבר יהודה. כמו כן, הן מסייעות לטענה שכתובים בספר מלכים מבוססים על טקסטים שמקורם בכרוניקות ובכתובות מלכותיות, ושהמקרא משקף מציאות היסטורית ולא דמיון. ה' נזכר בכתובת רק בצירוף "בית ה'" ולא נכתב שה' בחר בחזקיהו, כמו כן הכתובת לא מציינת את היחסים עם אשור, הכשדים, מצרים ועבר הירדן, אף לא את הפעילות בשומרון, או את מלחמתו בנוודים, וגם לא את העובדה שהכיבושים בפלשת אבדו בשנת 712 לפנסה"נ, מפני שבכתובות מלכותיות מזכירים רק הצלחות, וכן מפאת התמציתיות של "כתובות מסכמות". הכתובת חשובה ביותר להבנת תקופת חזקיהו (לפני מסע סנחריב), ומהווה מכה קשה למכחישי המקרא הטוענים שהמקרא חובר רק בתקופה הפרסית או מאוחר יותר.
בכתובות החדשות הללו יש מענה לסוגיות רבות שבהן התלבטו החוקרים שנים רבות, והן ראיה לכך שחזקיהו אכן ערך רפורמה פולחנית מקיפה (לפני שנת 709), אף עדות לכך שהוא כבש את פלשת ובייחוד את עקרון והציב בה חיילים, בשנת 712, כפי שטענתי בעבר, וכפי שעולה מ"כתובת עזקה"; וחזקיהו הוא אכן המלך שעשה את הברכה ואת נקבת השילוח, ולא אחרים. כמו כן, נזכר כאן לראשונה המונח "ארב" שהיה מוכר עד עתה רק בצורתו בשפה האכדית: urbi, ועתה ברור שהוא נגזר, כטענת תדמור, מהמונח העברי 'אורב', מלשון מארב.
המסגרות של מקצת הכתובות האלה היו ידועות, אך כאמור כולם חשבו שהן ריקות והן רק הכנה ראשונית לחריטת כתובות שמעולם לא נחקקו שם. אבל אלי שוקרון סבר שיש שם טקסטים, בתוך המסגרות. לכן הוא פנה אלי לאחרונה וביקש ממני לבדוק מחדש את הנושא. כמו כן, ערכנו שנינו סיורים בעיר דוד, אף הלכנו יחד בתוך נקבת השילוח, בתוך המים, ובדקנו הכל מחדש, ואכן גילינו כתובות נוספות. צלמנו צילומים איכותיים של ה"מסגרות" הללו, ועד מהרה התברר, שאכן יש שם טקסטים מרגשים ומפתיעים. במקביל בדקנו מחדש צילומים איכותיים של כתובת השילוח המקורית, המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באסטנבול, ומצאנו שם, וגם בתוך נקבת השילוח תגליות מרעישות נוספות.
בדקתי את כתובת השילוח ומצאתי שיש בה כתובים נוספים, ואורכה כפליים ממה שהיה מקובל עד עתה. היא מציינת את שמו ופעולותיו האחרות של חזקיהו, בדומה לכתובת מסכמת מס' 3, שנדונה לעיל. מתברר, שעל האבן המצויה באסטנבול רשומות עוד שתי שורות. זאת ועוד, בתוך נקבת השילוח, שרדו עוד 5 שורות, מתחת למקום שבו נחצבה הכתובת בידי שודדים והועברה לימים לאסטנבול, בתוך מסגרת ברורה, שהקו התחתון שלה מצוי 70 ס"מ מעל תחתית הנקבה, כלומר סמוך מאד למים. מתברר עתה שכתובת השילוח (להלן כתובת מסכמת מס' 1) כללה 13 שורות ו-428 אותיות, ולא כפי שחשבו עד עתה: 6 שורות וכ-200 אותיות בלבד. כמו כן לא חצבו השודדים את 3 האותיות האחרונות בשורה 1 ואף הן נשארו בירושלים ("מ.את"), וכן גם את האות האחרונה בשורה 2 (וא"ו, ויש לקרוא "קו/רא" ולא "ק/רא"). וזה לשון שורות 8-7 המצויות באסטנבול:
7. חזקיהו בן אחז מלך יהדה עשה את הברכה ואת התעלה. 8. בשנת שבע עשרה בים השני בחדש הרביעי.
להלן נביא את נוסח השורות שנשארו בירושלים, בתעלת השילוח, מתחת למקום שנחצב ונשדד, שהן המשך לטקסט שנמצא באסטנבול:
9. למלך חזקיהו. הבא את ˺ה˹מים העירה, ˺ה˹ל˺ך˹ ˺המל˹ך
10. את המים לברכה. חזקיהו הכה ˺את˹ הפלשתים
11. מעקרן עד עזה וישם את חיל ˺הא˹ר[ב ש]ל צבא ˺י˹ה[ד]ה
12. שם. שבר המצבת והסר הבמת כתת הנחשתן וכרת
13. האשרה. צבר באצרתו ובבית יהוה כסף וזהב ושמן טב
הטקסט שנשאר בירושלים נפתח במילים "למלך חזקיהו" (שורה 9), המסיימות את המשפט האחרון בטקסט שנמצא עתה באסטנבול: "בשנת שבע עשרה, בים השני, בחדש הרביעי" (שורה 8):
משמעות התגלית דרמטית ביותר: חלקים מכתובת השילוח מצויים כיום בעיר דוד בירושלים, בתוך נקבת השילוח, מבלי שממשלת תורכיה תשיב לנו אותם – הם פשוט נשארו שם מאז חיבורה של הכתובת לפני 2731 שנה.
הפתעה נוספת ציפתה לאלי ולי בנקבת השילוח משמאל למקום ממנו נעקרה כתובת השילוח, ומתחת לרפליקה של הכתובת שהותקנה שם, בתוך מסגרת ברורה בסלע. סביב לרפליקה בצבצו להן אותיות ברורות גדולות במיוחד, בגודל של כ-5 ס"מ על 5 ס"מ בקירוב, מקצתן אף גדולות יותר. מצאנו כתובת מלכותית נוספת. לצערנו, לא ניתן היה לפי שעה להסיר את הרפליקה, שחוזקה באמצעות 4 ווים והשחיתה את הכתובת החשובה המצויה מתחתיה. יחד עם זאת, צלמנו עשרות צילומים שאפשרו קריאה מעולה של כל האותיות סביב הרפליקה: השורה הראשונה ושתי האחרונות במלואן, וכן אותיות בתחילת ובסוף השורות האחרות. אני מקווה שהרפליקה תוסר בקרוב, ותוזז למקום אחר, כדי שאוכל להשלים את המחקר, ולכלול אותו בספרנו המדעי שיראה אור בשנה הקרובה.
כתובת מסכמת מס' 2, הסמוכה לכתובת השילוח (ראו דברי לעיל) כוללת 9 שורות וכנראה 180 אותיות, כדלהלן:
1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
2. עשה א[ת הברכה ואת] התעלה
3. הבא [את המים בנקבה] ˺ה˹עירה
4. בשנ[ת שבע עשרה בשני] ברבעי
5. שב[ר את המצבת וכתת הנ]חשתן
6. הס[ר את הבמת וכרת ה]אשרה
7. צב[ר בכל אצרתו ובבית י]הוה
8. כסף וזהב ˺רב˹ ותכלת ו˺ב˹שמם ˺ו˹ש˺מ˹ן טב
9. ויך את הפלשתים מעקרן עד עזה
בכתובת זו צויין גם המונח "תכלת", כלומר, בגדים מפוארים צבועים בצבע תכלת, מונח שלא מופיע בכתובות האחרות, אך נזכר בכתובות סנחריב ברשימת המס ששילם לו חזקיהו (בצורה: "צמר תכלת" sig ta-kil-tu, ליד צמר ארגמן).
בהודעה לעיתונות קודמת הזכרנו כתובת נוספת שנמצאה בעופל (אולי גם מימי חזקיהו), וכן גם שתי כתובות נוספות של חזקיהו שנמצאו בעיר דוד, כנראה אסטלות או כתובות שהוצמדו למבנים ולא נחקקו על סלע (בשונה מהאחרות), ונמצאו מנופצות במכוון לרסיסים, כנראה בידי מתנגדי חזקיהו לאחר מותו. אחת מהן (להלן, מס' 4), נמצאה סמוך לברכה הכנענית, לא רחוק מכתובת מס' 3, והיא כוללת את המילים "[ח]זקיה[ו]", "[לב]רכה.בנ[קבה]", ואולי גם "המצבת"; ובשנייה, מס' 5 (שנמצאה בידי שלה כ-130 מ' דר' מע' לכתובת מס' 4) שרדו המילים: "צבר", "הכ[סף]", "בשבע עשר[ה]", "[ה]רבעי.וי[בא]", ואולי גם "[הלכ]ם.לבר[כה]". כל המילים בכתובות 5-4 מופיעות גם בכתובות המסכמות האחרות שנזכרו לעיל, ויש להניח, שאף הן היו "כתובות מסכמות" של חזקיהו שתוכנן היה דומה. בניגוד לכתובות 4 ו-5 שרוסקו במכוון – הכתובות האחרות (1, 2, 6 ו-7) לא נפגעו במכוון מפני שהיו בתוך התעלה או בחדר העגול (3) אשר כוסה כנראה בסוף ימי חזקיהו ונבנו עליו אחר כך מבנים, כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי וגם מהכתוב בדה"ב לב, ל: "הוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי הגיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דוד" (וראו גם שם פס' ד). כתובות 1, 2, 3, 6 ו-7 ניזוקו ונשחקו מפאת המים והקורוזיה, וככל שהיו נמוכות יותר הושחתו יותר, למשל, בכתובת השילוח, שו' 6-1, נשתמרו טוב יותר כי היו רחוקות יחסית מהמים, ולכן הן גם נראות טוב יותר.
בסיור האחרון בנקבת השילוח חיפשנו כתובות נוספות, ואכן מיד כשנכנסו, אלי ואני, לנקבת השילוח סמוך למעיין, אחרי העיקול הראשון שמאלה, הם הבחינו מצד שמאל בשתי מסגרות נוספות, סמוכות זו לזו, שהתברר שאף הן כתובות, הדומות בתוכנן לקודמות (להלן 6 ו-7). כתובת 6, הגדולה, כוללת 11 שורות, וכתובת 7, הקטנה, כוללת 9 שורות. בגדולה מוקדש כחצי מהטקסט למפעל המים (שורות 6-2); לעומת זאת, בשניה (מס' 7) תיאור מפעל המים קצר (שורות 3-2) ומהווה רק כ-23% מהכתובת (כי כבר צוין בהרחבה בכתובת 6), וזה בקירוב גם היקף המרכיבים האחרים בכתובת זו: הרפורמה (שו' 5-4), הפלשתים (7-6, כולל ציון הצבת "הארב"), והרכוש (שו' 9-8), בו סדר המילים שונה במקצת, ומציין "כסף וזהב" מיד אחרי הפועל "צבר", בדומה כנראה לכתובת 5, כדלהלן: "צבר כסף וזהב באצרתיו ובבית יהוה בשמם ושמן טב".
לסיכום: יש בידינו עתה 7 כתובות של המלך חזקיהו, שנמצאו בעיר דוד: שתים בסוף תעלת השילוח (מס' 2-1), ארבע ליד המעיין, מהן שתים בתחילת תעלת השילוח (מס' 7-6), ושתים בברכה הכנענית (3) או בסמוך אליה (4). כתובת נוספת (5) נמצאה בידי שלה באמצע הדרך בין המעיין לברכה. כתובות אלה כללו כנראה מעל 1600 אותיות. הדיון הפליאוגרפי, ובייחוד צורתה של האות מי"ם, מלמדים שלפחות שני סופרים (אולי שלושה) חיברו אותן. כל הכתובות של חזקיהו יפורסמו בקרוב בעברית ובאנגלית – בצרוף צילומים איכותיים מאד (RTI) וכן גם דיונים לשוניים, היסטוריים ופליאוגרפיים מפורטים, והשוואה לכתובות אחרות – בספרנו: 'הכתובות של חזקיהו מלך יהודה'
