קאווע שטיבל

כָּל עוֹלָמִי
גֶּשֶׁר צַר

מִיְּמִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי
מַרְגִּישׁ זָר

בַּחוּץ מְזִמָּה
יָם סוֹעֵר וְקַר

הַבַּיִת פְּנִימָה
פִּתְאוֹם מְנֻכָּר

הָעוֹלָם אֵיתָן
נִדְמֶה כְּהַר

בֵּיתִי הַקָּטָן
כִּמְלוֹא שֵׂעָר

בֵּין בְּנֵי חָמִי
כַּבַּעַר בַּיַּעַר

וּמִבֶּטֶן אִמִּי
כָּזֶה פַּעַר

כְּלָיוֹתַי וְלִבִּי
הִפְלִיגוּ בְּסַעַר

חֶלְבִּי וְדָמִי
נִשְׁאֲרוּ בַּכְּפָר

בֶּחָכָם הַזָּקֵן
מֻסְתָּר נַעַר

הָאָב אוֹ הַבֵּן?
כָּל דְּאַלִּים גָּבַר

---

לְעֶזְרָתִי בּוֹא
פְּתַח שַׁעַר

קָשֶׁה מִנְּשֹׁא
כָּזֶה צַעַר

אוּלַי יָצַרְתָּ
אָדָם יָשָׁר

בְּתוֹכוֹ טָמַנְתָּ
חֶשְׁבּוֹן מַר

הַאִם יִפָּלֵא
מֵהַשֵּׁם דָּבָר?!

חֶסְרוֹנִי מַלֵּא
שֶׁלֹּא אֶהְיֶה זָר