בלאט 1 פון 1

רבנים וואס האבן משמש געווען אלס רב פון קראקא

נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 11, 2012 8:19 pm
דורך שמואל הלוי
צווישן די שטעט וואס האבן זוכה געווען צו פילע באוואוסטע ארזי לבנון ואדירי התורה וואס האבן דארט באשיינט אלס רב פון שטאט, איז די שטאט קראקא, איז מיר בייגעפאלן צו מאכן א שטיקל קאלעקציע פון די אלע רבנים, און פון ווען ביז ווען זיי זענען געווען רב אין קראקא.


  1. רבי אשר לעמל אב"ד קראקא זצ"ל = בתחילות שנות הש'
  2. רבי משה איסרליש זצ"ל (הרמ"א) = מבערך שנת שי"ב או שנת שי"ג עד יום מותו ל"ג בעומר שנת של"ג (וי"א שנת של"ב)
  3. רבי יצחק בן ר' דוד הכהן שפירא = משנת של"ג עד יום מותו ט"ז אלול שנת שמ"ב
  4. מהר"א אשכנזי בעל מעשי ה' = לא ברור מאיזה שנה עד יום מותו כ"ב כסליו שנת שמ"ו
  5. רבי מאיר ב"ר גדלי' זצ"ל (מהר"ם מלובלין) = מן שנת שמ"ז עד שנת שנ"ה כשנתקבל לאב"ד לבוב
  6. רבי ישעיה מנחם בן ר' יצחק זצ"ל (המכונה ר' מענדל ר' אביגדור'ס) = משנת שנ"ה עד יום מותו כ"ה מנחם אב שנ"ט
  7. רבי משולם פייבוש בן ר' ישראל שמואל זצ"ל (רבו של הב"ח) = מסביב שנת ש"ס עד יום מותו ב' דחוהמ"ס שנת שע"ח
    אין די זעלבע צייט האט געדינט אלס ריש מתיבתא דער הייליגער מגלה עמוקות רבי נתן נטע שפירא זצ"ל
  8. רבי יואל סירקיש (זיין אמת'ע לעצטע נאמען איז געווען יפה - סירקיש איז א כינוי לשם אמו) זצ"ל (הב"ח) = מסוף שנת שע"ט עד יום מותו כ' אדר שנת ת' (דער ב"ח אליין שרייבט אין שו"ת בית חדש סוף סימן צ"ח אז ער איז געקומען קיין קראקא סוף שנת שע"ט)
  9. רבי יהושע בן רבי יוסף חריף זצ"ל (מגיני שלמה) = משנת ת' עד שנת ת"ד (ער איז געווען קודם ריש מתיבתא (אלס ממלא מקום פונעם מגלה עמוקות) אין קראקא, און נאכן ב"ח איז ער אויך געווארן אב בית דין שלא על מנס לקבל פרס ביז ער האט עס אויפגעגעבן אום שנת ת"ד ווען מען האט אויפגענומען דעם תוספות יו"ט אלס רב, און ער איז געבליבן ריש מתיבתא ביז ער איז נפטר געווארן בשנת ת"ח)
  10. רבי יו"ט ליפמאן העללער זצ"ל (תוספות יו"ט) = מיום כ"ח חשון שנת ת"ד עד יום מותו ו' אלול שנת תי"ד
  11. רבי העשיל ב"ר יעקב מלובלין זצ"ל(חנוכת התורה) = משנת תט"ו עד יום מותו כ' תשרי שנת תכ"ד
  12. רבי ארי' לייב פישל'ס בן ר' זכרי' זצ"ל (המכונה דער הויכער ר' לייב) = מתחילת שנת תכ"ה עד יום מותו ט"ו אייר שנת תל"א
  13. רבי אהרן שמואל קאיידנובער זצ"ל = (בעל ברכת הזבח ועוד, אביו של בעל קב הישר) = משנת תל"א עד יום מותו י"ט תמוז שנת תל"ו
  14. רבי יצחק חריף זצ"ל = משנת תל"ז עד יום מותו הושענא רבא שנת תמ"ג
  15. רבי אהרן תאומים זצ"ל (בעל בגדי אהרן) משנת תמ"ג עד יום מותו ב' אב ת"נ
  16. רבי ארי' יהודה לייב בן ר' שמואל צבי הירץ זצ"ל (נכד הב"ח) מן שנת תנ"ו עד סוף שנת ת"ס (הוא נפטר שנת תע"ח)
  17. רבי שאול כ"ץ בן ר' יהושע העשיל זצ"ל = משנת תנ"ח עד שנת תס"ד
  18. רבי יהודא לייב בן ר' יצחק אייזיק זצ"ל = מבערך שנת תע"ד עד שנת ת"פ
  19. בנו רבי דוד שמואל שמעלקא זצ"ל = עד בערך שנת תק"א
  20. רבי יצחק יוסף תאומים זצ"ל = משנת תק"א עד שנת תק"ה
  21. רבי יצחק סג"ל לאנדא זצ"ל = משנת תקי"ד עד יום מותו שמחת תורה שנת תקכ"ח (במשך 9 יאר צווישן ר' יצחק יוסף תאומים און ר' יצחק סג"ל לאנדא האט קראקא נישט פארמאגט קיין רב)
  22. רבי ארי' לייב בן ר' שמואל (הנקרא ר' ארי' לייב מטארנוב) = משנת תקכ"ח עד יום מותו ח' ניסן שנת תקל"ו
  23. רבי יצחק הלוי שהיה מקודם אב"ד לבוב בן ר' מרדכי = משנת תקל"ו עד יום מותו י"א סיון תקנ"ט
  24. רבי שלמה זלמן מווארשא = תיכף אחר דרשתו הראשונה נסע שוב לווארשא וחזר ממשרה זו
  25. רבי צבי דוד בנו של רבי יצחק הלוי הנ"ל ששימש בתור ראב"ד קראקא עוד בחיי אביו נתקבל אח"כ לאב"ד עד יום מותו י"ד טבת שנת תקצ"ב
    אחריו פרצה מחלוקת בעיר ונתקבלו שני רבנים שאחד היה נלחם בהשני
  26. הראשון היה רבי דוב בעריש מייזליש זצ"ל = משנת תקצ"ב עד שנת תרט"ו כשעבר לשמש בתור אב"ד ווארשא
  27. והשני היה רבי שאול לאנדא נפטר כ"ח סיון תרי"ד
  28. בנו רבי אלכסנדר העשיל מילא את מקומו עד יום מותו שושן פורים קטן שנת תרט"ז
  29. אחריהם קיבלו בשנת תרי"ז את רבי מרדכי זאב סג"ל איטינגא מלבוב לאב"ד קראקא אך חזר ממשרה זו טרם בואו לקראקא
  30. רבי שמעון סופר זצ"ל בן רבינו החת"ס (מכתב סופר) = מיום ד' ניסן שנת תרכ"א עד יום מותו ט"ז אדר שנת תרמ"ג (דאס אויפנעמען אים אלס רב אין קראקא האט זיך געצויגן פון שנת תרי"ח ביז תר"כ כמבואר באריכות בהקדמת מכתב סופר ח"א, אבער ער איז אנגעקומען קיין קראקא הערשט ד' ניסן שנת תרכ"א)
  31. חתנו רבי עקיבא קארניצער = שימש כראב"ד קראקא משנת תרמ"ג עד יום מותו י"א טבת שנת תרנ"ב
  32. רבי יוסף ענגיל זצ"ל (אתוון דאורייתא ועוד) = שימש כראב"ד קראקא משנת תרס"ו, ובימי מלחמת עולם הראשונה ברח לווינה, ונפטר שם ר"ח חשון שנת תר"פ
  33. רבי יוסף נחמי' קארניצער (בנו של ר' עקיבא הנ"ל) = מיום י"ג שבט שנת תרפ"ה עד יום מותו ב' אייר שנת תרצ"ג
  34. בנו ר' שמואל שמעלקא קארניצער = נתקבל לדיין משנת תרצ"ג עד שנת תרצ"ה, ומשם ואילך שימש כאב"ד עד שנהרג עקה"ש ונקבע היא"צ לער"ח אדר שנת תש"א

נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 11, 2012 9:15 pm
דורך זר זהב

נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 11, 2012 10:43 pm
דורך שמואל הלוי
יאנקל האט געשריבן:הערליכע ארבעט. די אלע וואס ס'שטייט נישט אז זיי האבן משמש געווען ברבנות "עד יום מותו" מיינט דאס אז זיי האבן איבערגעלאזט דעם פאסטן פאר זייער פטירה?
אגב, אויב דו קענסט צושטעלן מקורות צו די אינפארמאציע, וואלט שיין געווען עס אריינצושטעלן דא: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%95%D7%91

און וויפיל קען דיר אט דער ספר ארויסהעלפן?
http://www.hebrewbooks.org/7510

די אלע וואס ס'שטייט נישט עד יום מותם זענען נישט דארט געווען רב ביז די פטירה.

א הארציגן יישר כח פאר דעם ספר וואס דו האסט געלינקט, עס קען מיר היפש צוניצקומען.

נשלח: דינסטאג סעפטעמבער 11, 2012 10:44 pm
דורך שמואל הלוי
זר זהב האט געשריבן:http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=604998#p604998

א יישר כח פאר די לינק.

נשלח: מיטוואך סעפטעמבער 12, 2012 12:29 am
דורך איחוד פעלד
די מגלה עמוקות איז דא וואס זאגען ער איז געוועהן רב אין קראקע אויך פאר א שטיק צייט.
כמיין דער טורי זהב אין אבן העזר רופט אים רב אין קראקע.

נשלח: מיטוואך סעפטעמבער 12, 2012 8:34 am
דורך שמואל הלוי
איחוד פעלד האט געשריבן:די מגלה עמוקות איז דא וואס זאגען ער איז געוועהן רב אין קראקע אויך פאר א שטיק צייט.
כמיין דער טורי זהב אין אבן העזר רופט אים רב אין קראקע.

ער איז נישט געווען רב, ער איז געווען ריש מתיבתא.
דער בעל שארית יוסף (שוואגער פון רמ"א) רופט מען אויך אין טייל ספרים אב"ד קראקא, אבער פאקטיש איז ער געווען בלויז ריש מתיבתא.