קאווע שטיבל

אבא, תבוא!

במיטה בחושך לבד בחדר הוא יושב,
הוא כבר קרא קר״ש ועכשיו הוא חושב. 
כמה זמן הוא יושב ככה הוא לא יודע,
הכאב בלב צובט כ״כ חזק. אני כ״כ מתגעגע!

כשהגעתי היום בבוקר לחדר עם פנים נפולות,
המנהל קרא לי למשרד ומאוד דאגתי לבאות,
למה לאחרונה אתה נראה מאוד עצוב?
הוא שאל אותי שוב ושוב.

חוץ מדמעה סוררות שעל הלחי גלשה,
לא הצלחתי להוציא מילה וחצי מילה.
הלב, מכאב זעק ובכה תמרורים,
אבל מרוב בושה שמרתי את זה חזק בפנים.

מה אגיד לו? האם הוא בכלל יבין אותי?
כבר שבוע שלם שעם אבא שלי לא דיברתי!
בבוקר כשאני קם מהמיטה ורץ למיטתו,
המיטה ריקה והוא כבר הלך לתפילתו.

אבא! אני יודע שאתה עובד מאוד קשה ואין לי טענות,
אבל בבוקר כשאני קם למיטתך לספר לך על החלומות,
כשאני רץ בבוקר אל המיטה הריקה שלך,
אני בסה״כ רוצה להגיד יום נעים שיהיה לך.

וכשאני מגיע הביתה אחרי החדר מלא סיפורים,
כל הדרך אני חושב איך אני משחק איתך משחקים,
איך אנחנו מדברים ומספרים איך עברה עלינו היום,
אבל בלב שלי אני יודע שזה לא הולך לקרות, אני כבר לא תמים.

כי אתה חוזר הביתה אחרי שאני יושן עמוקות,
אני נמנע מלהירדם בלילה אולי אצליח אותך לראות?
עם כל דפיקה בדלת הלב שלי פועם,
בסוף לבד אני חייב להירדם.

אבא יקר! אבא כל כך אהוב!
אנא! אנא! שוב תשוב! 
אני מבין שאתה עובד מאוד קשה והמון שעות,
אבל תבין שאני גם עובר המון שעות קשות.

כך ישבתי היום מול המנהל בפחד ובאימה,
לא רציתי להביך ולהכאיב לך ולאמא.
וכך נכנסתי לכיתה חושב המון מחשבות,
אולי הלילה יהיה שונה מכל הלילות.

אולי הלילה אספר לך סיפורים,
אולי הלילה נשחק ביחד משחקים,
אולי הלילה נספר בדיחות וצחוקים.
אולי הלילה תגיד לי לילה טוב לפני שאני נרדם.

וכך אני יושב עכשיו בלב מלא כאב במיטה,
מהעין זולג עוד דמעה ועוד דמעה,
לא זכיתי לראות אותך ולדבר,
בוא כבר הביתה, אני מבקש, מהר!

רגע! האם אני מדמיין או שזה אמיתי?
האם אני שומע מישהו בדלת שלי?
האם מה שעובר בלב שלי הוא יודע?
האם אבא ״שלי״ הגיע????

מהמם! נפלא!
אני חושב שתשאיר את זה לתחרות הפיוטים, זולת אם עטך המבורך ייצר שיר חדש

הערליך!

ממי, איך שעם זיך צו זאגן, אבער האסט מיר ארויסגעברענגט די געפילן ביז טרערן.
וויפיל קינדער זענען נעבעך אין אזא מצב, און זיי קענען נישט ארויסברענגן אזוי שיין ווי דיר זייערע געפילן צו די עלטערן.
זייער גאנצע לעבן און שטרעבן איז דאך נאר צו די עלטערן, צו א גוט ווארט פון די עלטערן, צו אביסל אנערקענונג מצד די עלטערן, און אן דעם פילן זיי נישט קיין שום טעם אין לעבן.

קופערניקוס האט געשריבן:מהמם! נפלא!
אני חושב שתשאיר את זה לתחרות הפיוטים, זולת אם עטך המבורך ייצר שיר חדש

געדארפט דארט זיין, אבער עס זעהט נישט אויס אז עס וועט זיין פאר לג בעומר צייט, אל תמנה טוב האב איך באשלאסן מפרסם צו זיין. און ביז דעמאלס ביים תחרות וועט אי״ה ארויסקומען אן אנדערע. (אגב, דאס איז נישט א פיוט, דאס איז א יצירה)

אבער נאך ווי א יצירה!

ממי, למה זה מיהרת!!

נעה, עם לשונך הזהב, בו אתה שולט, עוד תכתוב ותכתוב ותייצר!!!

ולגופו של ענין, אתמה לנפשי, איך קרית כל כך בדיוק מחשבות בני!! אבל בשבת קודש הוא הזמן שאין אני נעלם בתוך תוכיות של הכר והכסת אחר החמין והבשר,

ואז מתנחם...כן יעזור השם הלאה!

אז מספר סיפורים מר׳ מיילעך ואני מדריוש ושלמה המלך.
הוא מ'המלמד שהכה, ואני מ'הראש ישיבה עם המבוכה.
הוא מילד שובב אתו התקוטט, ואני מהפרנסה שהולך ומתמוטט...
הוא דאגותיו מגלה, ואני שואל לו מהחיים שאלה....
וביחד משוחחים על דא, עד עת המנחה באה!!
וכיון ששבת וי אבדה נפש, ויהי רצון שלשבוע הבא כן!

מדהים!
כבשת את לבי!


בני יקרי,
תדע שבלבבי,
בתוך תוכי,
מקום לך חצבתי,

העבודה כל כך קשה לי,
טרדת הפרנסה מטריד אותי,
ולפעמים המח שואל,
מה לך מכל העומל?

וכשדמותך הנוצצת,
במוחי מתפוצצת,
המחשבות נופצת,
כפטיש פוצצת,

העבודה שוה לי,
העמלה מתוק לי,
הכל בשבילך בני,
שיהא לך חיים מאושרת!

מאוד יפה ממי (הבן) ומשה געצל (האבא) זה נשוא חזק וכאוב כילד אף פעם לא הרגשתי את זה ב"ה כי אבא הגיע הביתה כשהייתי ער והיה לנו זמן לשחק כשהייתי קטן וזמן לדבר וללמוד כשהייתי גדול, וב"ה כיום עם ילדיי הגם שאני עובד כל היום בצהריים אני בבית עם הילדים ומשחק ומדבר איתם ב"ה, אבל אני מכיר את המצב מילדים האחרים...שאפו לכם!!!

קראתי וגרם לי לכאב לב
הלוואי והפרח שלי יתחיל ללבלב
כה אמיתי וכה סוחף
את הרגשות העמוקים ביותר חושף
באור האמת נפשך חשוקה ודבוקה
תמשיך בדרכך בכתיבתך העמוקה

שטוינענד שיין! לייגסט אונז אלע אריין אין דעם קליינעמס קעפעלע, זיינע מחשבות, געפילן, צפיות. א מייסטער ווערק!

געפילטע פיש האט געשריבן:שטוינענד שיין! לייגסט אונז אלע אריין אין דעם קליינעמס קעפעלע, זיינע מחשבות, געפילן, צפיות. א מייסטער ווערק!

א דאנק פון מיר אויכעט!
דאס גיט מיר א באאסט ווייניגער צו פארברענגען אויף קאווע שטיבל, און מער פארברענגען מיט די קינדערלעך!

עס איז דא צייט פאר ביידע.

א דאנק אייך ממי שאמרו, האב איך די לעצטע 2 טעג פארברענגט מער מיט מיינע קינדער, געלייגט שלאפן די קלענערע, און אלע זענען ב״ה העכסט צופרידן! אלע ברכות אויף דיין קעפעלע!

יא ס'איז נישט קיין ווערטעל נעכטען האט מיין קליינע טאכעטר מיך געבעטען איך זאל איהר מאכען אגאנצע געבוי מיט לעגא איך האב זיך אראפגעזעצט אויף דער ערד און שיין געמאכט מיט איהר א גאנצע געבויאכטס, ממי דו האסט א חלק אין דעם!
(נ.ב. כ'מיין אז לעגא איז די איינציגסטע טוי וואס א טאטע קען אויך הנאה האבען פון דאס מאכען, נישט אזוי?)

האמת להיאמר ניתן,
כי לא האמנתי למראה העין,
האם למי שנתגדל ונתקדש,
בתוככי סאטמאר המקורי ולא החדש,
אמרי שנונים בלשון המקודש,
לכתוב כאחד הותיקים,
דברים כה עירבים ומתוקים,
האם זה באמת כולו שלך,
ונובע מפרי בטנך,
אזי באמת אין לי פה ולשון,
רק להביע מולך אהבתי,
ולהציג לך שאלתי,
להרצני עוד בכתובתך,
כטוב כשרונותך.

א ויס מענטש היקר מזהב ומפנינים יקרים ונדירים,
ו דאי וברור שהשאלה ששאלת היא חכמה וגם במקום,
י תכן שלעוד כמה חברים וידידים שפה נמצאים וכותבים,
ס ברו כמוך ושאלו בתוכם את השאלה הגדולה בתמימים.
מ נין לו לאברך שגדל כל ימיו בשיטת סאטמאר המחמירים?,
ע ל זה באתי בשירות אלו לענות ולתרץ לכולכם ולכל החברים,
נ כון שגדלתי בשיטת סאטמאר הידועה לכל ולא צריך פירושים,
ט עימת ומתוקות הדבר לדעת הכול על בוריו באופן ברורים,
ש איפה לדעת הכול ולהבין את הכול לבד בלי עזרה מאנשים,

ולקטע שכמעט 50 אחוז משיטת סאטמאר בנוי על סלידת ושנאת המדינה וכל המעורבים,
זה הביא אותי להתחיל לקנות ספרים בלשון הקדשים
וכמחלה הממארת זה שיגע אותי לקנות עוד ועוד בדמים יקרים,
עד שמלאה קרסי בספרים ממינים שונים ומשונים,
קראתי בשקיקה כל ספר שרק מדבר על המדינה ועל המנהיגים,
על פוליטיקה, היסטוריה, ועל כל הדברים שעומדים ברומו של עולם.
אחרי והשקעה עצומה שעות על שעות וכמה שנים על גבי שנים
למדתי לכתוב ולקרוא בלשון הקודש ובעיברית (להבדיל) בדקדוקים.

והמכתב העצוב והנוגע ללב שמעיר אותנו משינת פועלים,
כתבתי לבד ובלי עזרה, חוץ מעזרתו של בורא כל העולמים.

ממי היקר
רואים שאתה נסחפת למרעים רעים
רבותך בסאטמער מבכים אותך מרים
מה תגיד כשתגיע למרומים
הזאת ממי היקר יקרה מפנינים

חזרה איז אייביג גוט.

[tag]ממי_שאמרו[/tag]
וועלכם בעק חדש ימינו כקדם אונז בענקען זיך נאך דיינע ארטיקלעך

wow איז דאס מורא'דיג!!!