קאווע שטיבל

זעקת האברכים/הרב אברהם כהן

לא תחזיות שחורות, לא הטחת האשמות ולא הסברים מנומקים על צדקת דרכינו נחוצים לנו. אנו זקוקים לבדיקה מה עלינו לעשות כדי לקדם את פני הרעה הכלכלית

הרב אברהם כהן


כמי שעוקב אחרי שלל התגובות שהובאו בעיתונות החרדית על התכנית הכלכלית שהציג משרד האוצר, הריני מוצא את עצמי נבוך במספר שאלות קשות ששומה עלינו לתת את דעתנו עליהם:
א. העיתונות החרדית מביעה חשש גדול מאוד מקריסתם של רבים ממוסדות התורה, ישיבות וכוללים, עקב קיצוץ משמעותי ביותר בתקציבים, כולל ביטול מוחלט של חלק מהתקציבים. כפי הנראה, זו אמנם תמונת המצב כמות שהיא. ממילא עולה השאלה: וכי אין הקולר תלוי בנו? היאך בנינו את היכלי התורה על יסוד התקציבים, עד כדי תלות מוחלטת, בלעדיהם לא יכונו היכלי הישיבות - והרי דבר פשוט הוא שתקציבים אלו הם יעד נוח לפגיעה וקיצוץ, והבסיס היחיד לקיומם הוא הסכם קואליציוני כזה או אחר ומצב כלכלי טוב במדינת ישראל.
ב. החשש השני, המובא בהרחבה, הוא החשש - הגדול עוד יותר - מקריסתם של מאות ואלפי בתי אב חרדיים עד כדי פת לחם ממש, עקב הקיצוץ המשמעותי ביותר בקצבאות הילדים, ובעוד מגוון של הטבות כגון סיוע ברכישת דירה ועוד. כאן השאלה גדולה מקודמתה. שכן, בעוד תקצוב מוסדות חינוך הוא מחויב, כבכל מדינה מתוקנת, הרי שהתנהלות זו של ציבור גדול מאוד, שרובו תלוי למחייתו על קצבאות שונות, הוא מחדל שאין דומה לו. הרי דבר זה נוגד כל הגיון, היות וקצבאות הם דבר נזיל ביותר, נתונים לשינויים תמידיים. זאת מלבד הקיטוב המעמיק בעם הנגרם על-ידי טיפוח ציבור שהכנסתו מבוססת על קצבאות.
ג. העיתונות החרדית מרבה להטיח האשמות בפקידי האוצר ובשר האוצר ובשאר חברי הממשלה ולהציגם כשונאי חרדים וברצון להצר להם וכי זו מטרתם העיקרית בתכנית כלכלית זו.
אינני חושד כי פקידי האוצר ושרי הממשלה מצויידים באהבת החרדים מיותרת. אולם, לא ניתן, בשום אופן, להתעלם מהמצב הכלכלי בו נתונה מדינת ישראל ומהצורך בתכנית רחבה להקטנת העלויות. הרי גם יו"ר ההסתדרות השכיל להבין שלא ניתן לצאת למאבק בתכנית, אלא באמצעות הצגת תכנית חלופית.
אבל, בעיתונות החרדית לא נשמעת כלל הצעה רצינית לפתרון הבעיה. רק קולות רבים של איוולת – על נקמה, בבא היום, בשר האוצר - על פעילות נמרצת לביטול הערבויות בארה"ב, ועוד שלל רעיונות שונים כמרד מיסים וכיו"ב.
וכי מה טובה תצמח לאיש מצעדים כאלו, אם לא הגברת השנאה והקיטוב והבאת הציבור כולו לטעון כי הציבור החרדי הוא האשם בהתמוטטות הכלכלה הישראלית.
ד. העיתונות החרדית מביאה, פה ושם, תגובות לדברי האוצר. אך אלו, בדרך כלל, שטחיות ולא רציניות, לעיתים אף שקריות. האמנם אין לנו תשובות מספקות על הנהגותינו?
ה. הדבר הנחוץ לנו ביותר, הוא לא תחזיות שחורות, לא הטחת האשמות ולא הסברים מנומקים וצודקים על צדקת דרכינו, אלא בדיקה מה עלינו לעשות כדי לקדם את פני הרעה ולמנוע את מימושם של התחזיות השחורות. דומני שבדבר זה אנו נבוכים נבוכים ומבולבלים. האומנם בהבעת מחאה וזעקה נמנע את התכנית? האם לא הגיעה השעה לחשוב על מקורות הכנסה נוספים לבתי-אב רבים בציבור החרדי? כל בר-בי-רב יודע שבכל הדורות, ממתן תורה עד ימינו אנו, עסקו רוב בני האדם במלאכה לפרנסתם.
זכה דורנו במה שלא זכו דורות רבים, שציבור גדול מאוד יעסוק בתורה כשעול הפרנסה איננו מוטל עליו. אולם אין ספק שדבר זה הוא הארת פנים מיוחדת שלא ניתן לצפות לה בכל דור, ובוודאי כל מי שאין לו כדי מחייתו מחוייב לעסוק במלאכה לפרנסתו.
בעת כזאת, אשר נראה שלא יוכלו כל בוגרי הישיבות הקדושות להמשיך ולעסוק בתורה בכולל, כמאמרם ז"ל "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, כר' ישמעאל ועלתה בידם", מוטלת עלינו החובה לפרנס בדרך כבוד. לא על-ידי גביית צדקה, אלא על-ידי מלאכה נקיה, תוך כדי מאמץ מרבי שתהא תורה קבע ומלאכה ארעי. ודבר זה יעשה על-ידי תכניות ללמדם אמנות, ועל-ידי תכניות ליצירת מקומות עבודה. יתכן שנדיב שיתרום מכספו ליצירת מקומות עבודה, גדול שכרו מנדיב שיתן סכום דומה למשפחות נזקקות, כמו שכתב הרמב"ם שהמצווה למצוא לאדם עסוק לפרנסתו גדולה מהמצווה ליתן לו צדקה.
ו. אין רצוני בזה להאריך בהוכחות מהש"ס ומהפוסקים כי זוהי הדרך הרצויה והנדרש, אולם לא ניתן עוד לחשות אל מול השיבוש הגדול שהשתרש אצל רבים יראים ושלמים, הסבורים שבכל מחיר אל להם לעזוב את לימוד התורה, אף-על-פי שבזה הם שוקעים בחובות אשר אינם יודעים כלל איך יוכלו לפורעם. דבר זה הוא איסור גמור מדינא של לווה רשע ולא ישלם. זאת מלבד שהניסיון מלמדנו שסופו של אדם זה, כיוון שלא עזב במקצת את לימודו לצורך מלאכה, עוזב הוא את לימודו הרבה לצורך גלגול כספים מגמ"ח זה לגמ"ח אחר, ונמצא לוקה בכפלים: גם אינו עוסק בתורה, וגם אינו רואה שום ברכה בעמלו, שהרי שום רווח אין ממלאכה זו, והדבר ברור שצריכים להתריע בראש כל חוצות על הנהגה זו, והשי"ת יערה רוח ממרום ללמד תועים בינה.


כל הנכתב כאן, נכתב בדם לבי ואין רצוני בהסכמת הקוראים, אלא אדרבה לעוררם להגיב על הדברים, אף בדברי ביקורת קשים. העיקר שתהא כוונתם לשמים, ומיני ומינייהו תסתיים שמעתתא.

הרב אברהם כהן הוא מחשובי האברכים באחד מכוללי ירושלים

(מתוך מדור דעות בעיתון "בקהילה")
קרעדיט: בח"ח ווער עס קען זיך מתנדב זיין דאס איבערצוזעצן אויף אידיש יקבל שכרו מן השמים.

Jerusalem - Rabbi Dov Lipman and I have similar ideas when it comes to education. He and his party, Yesh Atid, are in my opinion, fighting God’s war to ensure that all children in Israel have the ability to get a proper education. As it stands many children from the Haredi sector in Israel only ever get an education in Judaic studies. They learn Bible and Talmud to the exclusion of all else. Yesh Atid together with its rabbinic Knesset Members Rabbis Lipman and Piron are trying to ensure that Haredi children learn core curriculum such as English and math.

The backlash towards this from the Haredi world has been harsh. They see this is an interference with their “holy and pure” education system. Rabbi Lipman himself has been attacked by his own former Rosh Yeshiva the head of Ner Israel Yeshiva in Baltimore, Rabbi Aharon Feldman. Originally Rabbi Feldman called Rabbi Lipman a Rasha (an evil person). But after receiving a letter from Lipman explaining his position he toned that down and said that whilst Lipman was not an evil person, he has made a big mistake and should resign as a Knesset Member of the Yesh Atid Party. I assume Rabbi Lipman will not be following that advice.

In his short talk on the subject Rabbi Aharon Feldman made a few interesting points. First he admitted that in America many Haredi Yeshiva students do learn core subjects such as English and math. But he said Israel is different–although he did not explain why. But then he went on to compare the Israeli Haredi Yeshiva educational system to an Etrog (the citrus fruit that is used as part of the four kinds taken on the Jewish festival of Sukkot). He explained that any type of grafting of another type of fruit plant with a Etrog plant makes the Etrog unfit for use on Sukkot because it ceases to be an Etrog. Similarly, Rabbi Feldman argued, even a small amount of general studies in a Yeshiva in Israel, even for an hour a day, would ruin the entire Yeshiva system in israel.

This argument is typical of the type of argumentation the Haredi community makes. Clearly there is no Talmudic or Halachic foundation for not teaching children the basic skills, such as language and mathematics, that they will need to be able to earn a living later on in life. Much to the contrary the Talmud is clear that parents have an obligation to teach their children skills that will allow them to make an honest living–something that many Haredi schools, especially in Israel, fail to do.

So instead of arguing the point itself, Rabbi Aharon Feldman uses a classic ruse. He tries to bolster his argument by bringing a Jewish law that is itself uncompromising–a species of Etrog must be pure–and then compares it to another point to which is has no relevance whatever. Simply put: what has the law of Etrog got to do with the Yeshiva education system in Israel? Answer: Nothing. Interestingly Rabbi Feldman maintains that Rabbi Lipman is wrong. Yet, that the only argument he can muster to explain why Rabbi Lipman is wrong has to do with an Etrog speaks volumes.

The Haredi community seems not to understand or recognize that the stance they have taken, especially towards education is not only wrong educationally, it is anti-Torah. Kudos to Rabbi Lipman for standing up for what is right. He does not have to revert to deceptive argumentation to make his point. As Jews we believe that in the end the truth will always prevail over falsehoods–this, no doubt, will be the case here as well. I just hope that Rabbi Lipman is in this fight for the long haul and will not be deterred by the arguments and vicious attacks that are coming and will continue to come, his way. To Rabbis Lipman and Piron I say chazak ve’ematz–be brave, be strong!

Rabbi Levi Brackman is a Judaic scholar, rabbi, teacher, writer, and religious leader who has been active in both England and the United States Brackman received rabbinical ordination from Rabbi Zalman Nechemia Goldberg and Rabbi Mordechai Ashkenazi of the Tzemach Tzedek rabbinical college in the Old City of Jerusalem and has a graduate degree from University College London.