מדריגות פון צדיקים

[קליינער]

אין די ספרים הק' טרעפט מען כמה סיפורי צדיקים וואס מען זעט זייער גדלות און גרויסע מדריגות, און צומאל קען מען זיך דערפון אפלערנען, און אמאל איז עס בלויז א שיינער סיפור.

אט וועל איך ברענגען א שיינער מעשה וואס האט מיר געמאכט טראכטן און זיך פארנעמען צו גובר זיין אויף מיין כעס און אויסברוך אפי' ווען עס איז בארעכטיגט דערצו.

פעם אחת נזדמן אצל הרב הקדוש מאפטא, בעל ״אוהב ישראל״, שבאו גבאי־צדקה של העיר בערב־פסח לגבות מצות עבור העניים, והרבנית היתה טרודה בהכנות ליו״ט, והלכו אנשי הבית לתת להגבאים את המצות, ומרוב הטרדה שכחו ולקחו את מצות־השמורה, שנאפו בערב־פסח לשם הרב, והיו מונחות במפה מיוחדת בחדר, ונתנו להגובים, והללו נטלו והלכו להם. בבוא אחרי כן הרבנית להחדר, וראתה כי מצות השמורה אינן, עשתה חקירה ודרישה, ונתוודע לה שנתנו אותן לגבאי־הצדקה. נזדעזעה מאד הרבנית, ויך לבה בקרבה, ולא ידעה מה לעשות, כי יראה להגיד הדבר לבעלה הקדוש. נמלכה הרבנית ולקחה מצות פשוטות, ושמה במקומן בתוך המפה, ועשתה עצמה כלא יודעת מכל וערך הרב הקדוש את ה״סדר״ על המצות הפשוטות.

לאחר הג הפסח באו לפני הרב זוג להתגרש. שאל הרב את הבעל: - מה לך כי תגרש אשתך? והשיב הבעל כי אשתו לא רצתה לבשל בשבילו בפסח בכלים מיוחדים בלי ״שרוייה״ (חסידים ואנשי־מעשה מדקדקים לבלי לאכול בפסח ״מצה־שרוייה״, ונזהרים לבלי לבשל בפסח מצה במים).
אז ציוה הרב לקרוא להרבנית, ואמר לה: - הגידי נא האמת: איזו מצות הניחו לפני לה״סדר״? ותחרש הרבנית, כי יראה להגיד. שאל אותה שוב: - הגידי נא, אל תיראי. ותען הרבנית: - מצות פשוטות... ותספר את כל המעשה. ואז אמר הרב להבעל: - ראה נא, בני: אני אכלתי מצה פשוטה בליל ראשון של פסח, ועשיתי את עצמי כלא יודע וכלא מרגיש, למען לא אבוא לידי הקפדה, או ח״ו לקטטה: ואתה רוצה לגרש את אשתך בשביל ״שרויה״?!
ועשה הרב שלום ביניהם, והלכו מאתו לשלום.