בלאט 1 פון 37

שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דינסטאג אפריל 10, 2012 2:49 pm
דורך שמואל הלוי
רש"י זאגט אויפן פסוק ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר, וויבאלד כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע.

לכאורה איז אבער שווער, ווייל חז"ל זאגן דאך און אזוי זאגט מען אויך אין די הגדה אז מכת בכורות איז געווען דורכ'ן אייבערשטן אליין, אני ולא מלאך ולא שרף וכו', און נישט דורך א מלאך המשחית???

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:54 pm
דורך שמואל הלוי
ייש"כ רבי ומורי אלופי ומיודעי רבי יאנקל, איך האב נישט געוואוסט פון דעם ר"ן.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:56 pm
דורך nescafe
עיין בספר גור אריה ומשכיל לדוד

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 5:20 pm
דורך שמואל הלוי
פארוואס ווען מען לייגט סאלאט מיט חרוסת צווישן די מצות ביי כורך הייסט עס נישט געבראקט?

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 5:56 pm
דורך שלמה_דיין
שמואל הלוי האט געשריבן:פארוואס ווען מען לייגט סאלאט מיט חרוסת צווישן די מצות ביי כורך הייסט עס נישט געבראקט?


ס'דא וואס פירן זיך נישט איינצוטונקען די סאלאט אין חרוסת ביי די כורך.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 6:04 pm
דורך קול גדול
יאנקל האט געשריבן:דער ר"ן שרייבט אז דאס וואס עס שטייט "אני ולא מלאך" מיינט אז דער אויבערשטער זאגט אז עס איז געווען "איך און נישט 'נאר' א מלאך." קומט אויס אז עס זענען יא געווען מלאכים, נאר דער אויבערשטער האט זיי באגלייט.

א ביישפיל וויאזוי מ'קען פארדרייען פסוקים צו פארענטפערן א קושיא, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אז ס'שטייט איך און נישט קיין מלאך מיינט עס טאקע אזוי נישט קיין מלאכים.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 6:07 pm
דורך יידל
קול גדול האט געשריבן:
יאנקל האט געשריבן:דער ר"ן שרייבט אז דאס וואס עס שטייט "אני ולא מלאך" מיינט אז דער אויבערשטער זאגט אז עס איז געווען "איך און נישט 'נאר' א מלאך." קומט אויס אז עס זענען יא געווען מלאכים, נאר דער אויבערשטער האט זיי באגלייט.

א ביישפיל וויאזוי מ'קען פארדרייען פסוקים צו פארענטפערן א קושיא, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אז ס'שטייט איך און נישט קיין מלאך מיינט עס טאקע אזוי נישט קיין מלאכים.

געההאקט אין קאפ. גייט צוריק אין ישיבה און לערנט אביסל וואס איז דאס ליטעראטור. איר קענט אנהייבן מיטן לייענען דאס.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 6:14 pm
דורך קול גדול
יידל האט געשריבן:
קול גדול האט געשריבן:
יאנקל האט געשריבן:דער ר"ן שרייבט אז דאס וואס עס שטייט "אני ולא מלאך" מיינט אז דער אויבערשטער זאגט אז עס איז געווען "איך און נישט 'נאר' א מלאך." קומט אויס אז עס זענען יא געווען מלאכים, נאר דער אויבערשטער האט זיי באגלייט.

א ביישפיל וויאזוי מ'קען פארדרייען פסוקים צו פארענטפערן א קושיא, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אז ס'שטייט איך און נישט קיין מלאך מיינט עס טאקע אזוי נישט קיין מלאכים.

געההאקט אין קאפ. גייט צוריק אין ישיבה און לערנט אביסל וואס איז דאס ליטעראטור. איר קענט אנהייבן מיטן לייענען דאס.

אין ישיבה לערנט מען נישט אויס וואס ליטעראטור איז, און כ'פארשטיי נישט וואס די לינק העלפט ארויס מיט די קושיא.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 6:52 pm
דורך יידל
צו קען אני ולא מלאך מיינען אני ולא רק מלאך? ווענד זיך ווי עס איז געשריבן. אויב איז עס א לעגאלער קאנטראקט, זיכער נישט. א נייעס באריכט, מסתמא נישט. א ליטעראטורישע ווערק ווי די תורה, זייער מעגליך.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 7:17 pm
דורך קול גדול
יידל האט געשריבן:צו קען אני ולא מלאך מיינען אני ולא רק מלאך? ווענד זיך ווי עס איז געשריבן. אויב איז עס א לעגאלער קאנטראקט, זיכער נישט. א נייעס באריכט, מסתמא נישט. א ליטעראטורישע ווערק ווי די תורה, זייער מעגליך.

מ'קען טאקע אריינטייטשן וואס מ'וויל אין די תורה, אבער ס'איז א בדוחק'דיגע פשט, בפרט אז נאכדעם שטייט אני הוא ולא השליח; אני ה', אני הוא ולא אחר. פארוואס זאל מען נישט ענדערש אנעמען פשוט אז חז''ל האבן פארזען די פסוקים, פארוואס פארדרייען די פשוט פשט אז ס'זאל שטימען מיט א מאמר חז''ל? נאכדערצו ווען די פארדרייטע פשט איז זיך בפירוש סותר מיט די פסוקים.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 7:52 pm
דורך יידל
קול גדול האט געשריבן:[ בפרט אז נאכדעם שטייט אני הוא ולא השליח; אני ה', אני הוא ולא אחר. פארוואס זאל מען נישט ענדערש אנעמען פשוט אז חז''ל האבן פארזען די פסוקים, פארוואס פארדרייען די פשוט פשט אז ס'זאל שטימען מיט א מאמר חז''ל? נאכדערצו ווען די פארדרייטע פשט איז זיך בפירוש סותר מיט די פסוקים.

ווייל ס'איז זיך נישט בפירוש סותר. איר האט געמאכט אן אמעראצישן טעות. "אני הוא ולא אחר" איז נישט קיין פסוק, עס איז אויך א דרש חז"ל.
און אגב, אפילו עס איז ווען יא א פסוק, איז שטארק נישט מסתבר אז חז"ל האבן פארזען דעם פסוק, ווייל, ווי דיר, האבן חז"ל אויך געזאגט הגדה יעדעס יאר...

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 8:11 pm
דורך gehlungen
I just want to know from where you took that if you eat it up riteaway its not GEBROCHTS

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 8:42 pm
דורך קול גדול
יידל האט געשריבן:
קול גדול האט געשריבן:[ בפרט אז נאכדעם שטייט אני הוא ולא השליח; אני ה', אני הוא ולא אחר. פארוואס זאל מען נישט ענדערש אנעמען פשוט אז חז''ל האבן פארזען די פסוקים, פארוואס פארדרייען די פשוט פשט אז ס'זאל שטימען מיט א מאמר חז''ל? נאכדערצו ווען די פארדרייטע פשט איז זיך בפירוש סותר מיט די פסוקים.

ווייל ס'איז זיך נישט בפירוש סותר. איר האט געמאכט אן אמעראצישן טעות. "אני הוא ולא אחר" איז נישט קיין פסוק, עס איז אויך א דרש חז"ל.
און אגב, אפילו עס איז ווען יא א פסוק, איז שטארק נישט מסתבר אז חז"ל האבן פארזען דעם פסוק, ווייל, ווי דיר, האבן חז"ל אויך געזאגט הגדה יעדעס יאר...

אויב אזוי איז דאך די פשט א סתירה מיט חז''ל אליין, וואס וועסטו יעצט טייטשן אני הוא ולא אחר איז נישט אריינגערעכנט מלאכים?
ס'איז דאך מעגליך אז ווען זיי האבן מחדש געווען די מאמר פון כיון שניתן רשות למשחית האבן זיי פארזען די פסוקים, אדער נישט און אפשר מיינען זיי גאט אליין אלץ דער בעל המשחית ווען ס'הערשט מידת הדין.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: מיטוואך אפריל 11, 2012 11:02 pm
דורך געפילטע פיש
הדגה של פסח מעשה ידי יוצר
ומיושב בזה
קושיות המפרשים שהקשו לאיך אמר אני ולא מלאך
וכו׳ ותרי הכתוב אומר וצא יתן המשחית לבא אל
כתיכס לנגוף משמע שהיו שם משחיתים אך לפי
הנ״ל נראה כך. לודאי למצרים עצמן לאלו שהיו בבית
המצרים עצמן ללא הוי חשש שיגע גם בטוב בהס
הי׳ המשחית מגף, אבל לאלו שהיו בבית ישראל לא
עשהו ע״י המשחית רק על ילי מלאך טו ב . ובזה
א״ש דהנה ידוע שאין הקב״ה מייחד שמו על הרעה
רק על הטוב׳ כע״ש את מי אשלח ומי ילך לני הרי
דלטוב׳ נקרא כלשון שליחות אבל לרעה לא נקרא
שליחות. והנה ידוע רכל מעשה השליח נקרא ע״ש
המשלח וכל מה שהשליח עושה כאלו המשלח עשה,
ולכך ה״נ כאס המשחית הולך אין הקכ״ה מייחד שמו-
מליו לומר שהוא ית׳ שלחו וכיון דלא נקרא שליחו
נחשב ההליכ׳ ע״ש המלאך המשחית לא עליו ית׳ אבל
אם מלאך טוב הולך אז נקרא שמו ית׳ מליו ולא נקרא
ההליכ׳ ע״ש המלאך רק מליו ית׳ וז״ש ועברתי בארן
מצרים אני וצא מצאך כלומר ההמבר׳ נקרא מל שמי
דאף שהיו שם. מלאצים מ״מ היו מלאכים טובים
שמייחד שמו ית׳ עליהם - ונקרא ההעכר׳ עליו ית׳ ולא
הי׳ מלאך רע שיה־׳ ׳נקרא ההעבר׳ ע״ש המלאך ואף
דכתיכ ולא יפן המשחית לכא אל בתיכם דמשמע
שהי׳ שם גם משחית היינו דלמצריםבפני עצמן הי׳
המשחית אך לבא אל בית ישראל לנגיף בכורי המצריים
אמר ולא יתן המשחית לבא אצ באייכס לנגוף רק
בבתיכם יבא מלאך טוב.לנגוף.ולזה ליון באמרן אני
ולא מלאך, היינו לבית ישראל לבא לנגוף הוי העבר׳
נקרא עליו ית׳ לא על המלאך...

קובץ בית אהרן וישראל
וא״כ לכאו׳ היו צריכים להתקדש ג״כ הבכורים מאב ולא רק פטר רחם דומיא דמכת בכורות שמתו כל בכורי מצרים וגם ככור מאב, וכבר הקשה כן ברביגו בחיי ועוד.

והנראה בזה לבאר הוא בהקדים להעיר במכת בכורות גופא דמצינו בזה שני כתובים המכחישים דהנה כתי׳ ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה ודרשו בזה בהגדה של פסח אני ולא מלאך והכותי כל בכור בארמ״צ אני ולא שרף ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ד׳ אני הוא ולא השליח אני ד׳ אני הוא ולא אחר ע״כ, הרי דהמכה היתה ע״י הקב״ה בכבודו ובעצמו כמש״כ שם.

ולעומתו יוצא כתוב אחר ועבר ד׳ לנגוף את מצרים וראה את הדם וגו׳ ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לגגוף, ומשמע דע״י משתית היתה המכה, ומזה דרשו בב״ק ס. דמכיון שגיתן רשות למשחיתכ להשחית אינו מבחין בין טוב לרע ולכן כתי ׳ואתם לא תצאו איש מפתח בתיכם עד בוקר.

ובספר מילין חדתין מביא בשם הגרעק״א שכבר הקשה קותירץ וז״ל: ונ״ל דהנה לכאו׳ קשה כיון שהקב״ה בעצמו ירד למצרים כדכתי׳ אני ולא מלאך ולא שרף וכוי א״כ לא היה צריך לנתינת דם על המשקוף ועל המזוזות, וגם אמאי לא היו רשאין לצאת מפתד ביתם מטעם כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, הלא הקב״ה בכבודו ובעצמו היה והוא ידע להבחין.

אולם צריך לומר רעל הבכורים מאב צריך הבחנה דאין כל אחד יודע בבירור אם הוא בכור לאביו רק הקב״ה בכבודו, ובזה היה הקב״ה בכבודוו בעצמו כי זה לא היה יכול למסור לשליח כיון שאינו יודע להבחין בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור, רק בכור מאם שהוא דבר הניכר ומבורר לכל זה היה ע״י השליח, וע״ז אומרים כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, ומשו״ה לא היו רשאין לצאת מפתח ביתם עד בוקר.

וא״כ מה שנעשה ע״י הקב״ה בעצמו אין שייך בו הנס כי הקב׳׳ה הוא היודע ומבחין רק הנס היה על הבכורים מאם לפי שניתן רשות למשחית ואינו מבחין בין טוב לרע, ומשו״ה לא קדשו רק פטר רחם ,עכ״ל.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 2:36 am
דורך נולד מאוחר
הסתירות בדיני קרבן הפסח

בס' שמות נאמר "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" (שמ' יב,ה). לעומת זאת בס' דברים נאמר "וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר" (דב' טז,ב).

נאמר "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" (שמות יב,ט). ומאידך נאמר "וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ" (דברים טז,ז)

ביטע ענפערט מיר א מסתבר'דיגע ביאור חוץ רשי

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 11:53 am
דורך שמואל הלוי
נולד מאוחר האט געשריבן:ביטע ענפערט מיר א מסתבר'דיגע ביאור חוץ רשי

רש"י ברענגט עס נישט פון זיך, נאר ס'איז א דרשת חז"ל אין מדרש מכילתא אז צאן לפסח ובקר לחגיגה, און דאס זעלבע ביי ובשלת ואכלת אז בישול מיינט דא צלי, און אפילו אויב רש"י וואלט עס געברענגט אליין פון זיך איז ער גענוג גרויס געווען אז מען זאל אננעמען זיינע רייד כתורה מסיני, וכ"ש אז ער ברענגט עס פון מדרש, און אויב גלייבסטו נישט דערין דאן ביסטו א גרויסער געזונטער כופר.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:33 pm
דורך געפילטע פיש
שמואל הלוי האט געשריבן:
נולד מאוחר האט געשריבן:ביטע ענפערט מיר א מסתבר'דיגע ביאור חוץ רשי

רש"י ברענגט עס נישט פון זיך, נאר ס'איז א דרשת חז"ל אין מדרש מכילתא אז צאן לפסח ובקר לחגיגה, און דאס זעלבע ביי ובשלת ואכלת אז בישול מיינט דא צלי, און אפילו אויב רש"י וואלט עס געברענגט אליין פון זיך איז ער גענוג גרויס געווען אז מען זאל אננעמען זיינע רייד כתורה מסיני, וכ"ש אז ער ברענגט עס פון מדרש, און אויב גלייבסטו נישט דערין דאן ביסטו א גרויסער געזונטער כופר.

קודם כל ווער זאגט אז ער גלייבט נישט רש"י'ס פשט? סך הכל וויל ער הערן נאך א פשט. צווייטענס, אפילו טאמער גלייבט ער נישט אז רש"י איז תורה מסיני ווערט מען נאכנישט קיין כופר פאר דעם, דאס איז א שרעקליכע עפידמיע היינטיגע צייטן, טאמער גלייבסטו נישט אלעס וואס איך גלייב ביזטו א רשע כופר אפיקורס ציוני.

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:53 pm
דורך שמואל הלוי
געפילטע פיש; לערן דורך דעם שטיקל אין שו"ת דברי חיים.

שאלה: מלמד אחד פגע בכבוד האור החיים ז"ל ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש.

תשובה: קבלתי מכתבם והנה לא ידעתי מה ספק לכם שרוח הקודש שורר גם עתה על הראוי לו, אעפ"י שבטלה הנבואה מן הנביאים... יהי' איך שיהי' כולי עלמא מודים דרוח הקודש דחכמה לא בטלה, ולא יכחיש זה רק אפיקורס.

אבל האמת עד לדרכו שגם בזמנינו יש לחכמי האמת שאינם נוטים אחרי החומר יש להם רוה"ק, וכמבואר במורה וברמב"ן ז"ל בהדיא, ולכן בעל אור החיים נשמתו בגנזי מרומים בודאי חיבר ספרו ברוה"ק... ולכן המלמד המכחיש רו"ק של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהי' ראוי לרוה"ק והמלמד הזה כפר בעיקר רוה"ק וליעג על דברי הש"ס ב"ב הנ"ל.

ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו וישר כחם בזה, אך שכר מלמדות לא אוכל לפסוק שלא בפני בע"ד בלא ראות מעשי הנהגתו כי אולי משגה הוא בזה, ובזה תוכלו לסמוך על מורה שיש בקהילתכם והי' שלום.


http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=143&pgnum=348

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 5:09 pm
דורך נולד מאוחר
שמואל הלוי Please learn rshbam in parshes vayeshev

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 5:43 pm
דורך געפילטע פיש
געפילטע פיש האט געשריבן:קודם כל ווער זאגט אז ער גלייבט נישט רש"י'ס פשט? סך הכל וויל ער הערן נאך א פשט.

פון דעם האסטו זיך אינגאנצען מתעלם געווען, זעט אויס ס'מאכט דיך פילען גוט צו ריפן א יוד אן אפיקורס.
שמואל הלוי האט געשריבן:געפילטע פיש; לערן דורך דעם שטיקל אין שו"ת דברי חיים.

האסטו געטראפן א תשובה אז מ'דארף גלייבן אז די אוחה"ק איז געשריבן געווארן ברוח הקודש, אבער פון רוה"ק ביז תורה מסיני איז א שיינע שפאציר, ניין?
לאמער שוין זאגן אז יא, קען איך דיר ברענגען אסאך תשובות וואס זאגן אפילו דאס הייסט נישט קיין אפיקורס.

די גמרא זאגט אין סנהדרין: אפיקורוס רב ור' חנינא אמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח. אויב אזוי קען מען דן זיין אין אשכול ניר בן ארצי צו דאס הייסט ביזוי ת"ח.
די חזו"א האט געהאלטן אז בזמננו איז נישט דא קיין אפיקורסים.
החזו"א הוא ביו"ד סי' ב' סוף ס"ק ט"ז
ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצוין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורענויות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.


שו"ת הרדב"ז, חלק ד', סימן קפ"ז.
לא מצאתי טעם לפוטרו מן העונש זולת מפני שהוא טועה בעיונו ותקנתו קלקלתו. ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר. והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו. ומפני זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה משמו. והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור.


אבער היינט אין אונזער סאסייעטי איז ווער ס'נישט מסכים מיט מיר אן אפיקורס. פינטעל.

לאמיר צוריק גיין צום דברי חיים א סקונדע, ווייסען מיר אז אוחה"ק איז אין כלל פון תורה מסיני (לשיטתך אז רוח הקודש פירושו תורה מסיני) סא ווי ענדיגט זיך עס? ווער איז מחליט וואס יא און וואס נישט? האו אבאוט די נטעי גבריאל? מעג איך כופר זיין אין דעם? על הגאולה ועל התמורה? ספרי הרב קוק?

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: זונטאג אפריל 15, 2012 2:35 pm
דורך שמואל הלוי
האסט ארויסגעקראצט די ווערטער "תורה מסיני" פון מיין תגובה און אויף דעם בויעסטו... איך האב געשריבן אז אפילו אויב רש"י זאגט עס פון זיך אליין איז ער גענוג באגלייבט אז מען זאל עס אננעמען כאילו ס'איז תורה מסיני.
די ווארט אפיקורס האב איך גענוצט ווייל למעשה איז עס א מדרש און אויב גלייבט ער נישט אין דעם מדרש איז ער א אפיקורס.


דאס וואס דו טענה'סט "ווער זאגט אז ער גלייבט נישט רש"י'ס פשט? סך הכל וויל ער הערן נאך א פשט", פון זיינע ווערטער קוקט נישט אזוי, ווייל ער שרייבט "ביטע ענפערט מיר א מסתבר'דיגע ביאור חוץ רש"י", קוקט אויס פון דעם אז רשי"'ס פשט וואס איז באמת פון מדרש איז נישט מסתבר לויט אים און ער נעמט עס נישט אן, און אויף דעם האב איך געשריבן אז אויב איז טאקע אזוי איז ער א אפיקורס, אבער נאכאמאל "נאר אויב ס'איז טאקע אזוי אז ער נעמט נישט אן די רייד פון חז"ל פאר די אמת'ע פשט".

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 19, 2012 10:35 am
דורך שמואל הלוי
וואס איז פשט פון דעם וואס מיר זאגן ביים דאווענען "מארבע כנפות הארץ", 4 עקן איז דאך נאר שייך ביי א זאך וואס איז 4 עקיג, אבער די וועלט איז דאך רינדעכיג ווי א באל?

Re: שואל כענין - קושיות ותמיהות

נשלח: דאנערשטאג אפריל 19, 2012 11:03 am
דורך שמואל הלוי
און דאס אז די מלאכים ושרפים פרעגן אויף אידיש "אויוויי אויוויי וואו איז דער בורא" פארשטייט ער יא? ;)