זעקת העבודה
נשלח: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 2:05 am
עַל מִשְׁכָּבִי אֶתְעוֹרֵר, בְּבֶכִי אֲמָרֵר,
אֵיךְ מַטָּרָה הָיִיתִי, הֻרְחַק יְשׁוּעָתִי,
אֶעֱצֹם עֵינֵי מֵרְאוֹת בְּרָעָתִי, וּבְעֵינִי רוּחִי אֶרְאֶה קַדְמוּתִי.
מַרְאוֹת אֶלוֹקִים אֶחֱזֶה, כַּאֲשֶׁר הָיָ' לִי טוֹב מִזֶּה,
בְּצֵל אָבִי אֶתְגוֹרֵר, כְּאֶזְרָח וְלֹא כַּגֵר,
אֵין קִנְאָה וְתַחַרוּת, רִיב וּמִלְחֳמוֹת,
לֹא הַצְלָחָה וְכִּשְלוֹנוֹ, דַּעַת וְחֶסְרוֹנוֹ.
גָּדוֹל וְקָטָן שָׁם הוּא, יְקַוו לְאוֹר וְיְבֹאֵהוּ,
אֵין שְׁנַיִם – אַף לֹא אֶחָד הַמָנוּי, רַק אֲנִי וָהוּא – בְּרָא כַּרְעָא דְאַבוּהוּ.
אַך לֹא אָרְכוּ יָמַי, וּמִמְשָרְתֵי אָבִי יִתְּפָסוּנִי בִּבְגָדַי,
הִשְבִּיעוּנִי תְּהִי צַדִּיק וְלֹא רָשָׁע, פֶּן תִּמְעוֹל בְּשְלִיחוּתְךָ,
זְרָקוּנִי ת"ק פַּרְסָה, וָאָבוֹא הָעִירָה.
קְטַנָּה הָעִיר וּמְעַטִּים בָּהּ אֲנָשִׁים, אַבִּיטָה - וְהִנֵּה בְּלִי יַיִן הֵמָּה שִיכּוֹרִים,
וָאוֹמַר, אֲהָהּ אֲדוֹנִי! וְהוּא שְּׁאוֹל, כְּקוֹף בִּפְנֵי הָאָדָם מָשׁוּל,
וַיַּעֲנֵנִי מִן הַסְּעָרָה, אַל נָא תְּדַבֵּר סָרָה,
אֶת הָאָרֶץ אֶל אָבִיךָ תִּכְבּוֹש, לְמַעַן לְעוֹלָם לֹא תֵבוֹשׁ.
בַּשְׁוָוקִים אֶסְתּוֹבֵב, אוּלַי יִמָּצֵא לַמֶּלֶך אוֹהֵב,
הִנֵּה בְּנוֹת הָעִיר יוֹצְאוֹת, וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַדָּתוֹת,
אוּלַי שֵׁמַע הַמֶּלֶך שְׁמַעְתֶּם, וְיְהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲכֶם,
וַיְעַנוּנִי בְּפָנִים שֹוֹחֲקוֹת, הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ כִּי הָאֶלוֹקִים מֵת,
בַּשָּׁמַיִם בָּנִינוּ, וְאֶת אֶלוֹקֶיךָ לֹא מָצָאנוּ,
קוּם אֱכוֹל מִן דַּעַת הַטּוֹב וָרָע, וְתַעֲבוֹד אֶת עַצְמְךָ,
שְׂחוֹק עָשָׂה לָהֶם אֶלוֹקַי, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחָק עָלַי.
וָאַבִּיט וְאֵין תּוֹמֵך, אֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵך,
וָאָקוּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִית, וְאֶכְרְתָה לְאָבִי בְּרִית,
רוּחִי לְמוּלָם מַרְעִים, הוֹי עַל כָּל שְׁכֵינַי הָרָעִים,
אֶת אֲשֶׁר יָצָרוּ מוֹדִיעִים, וְעַל אֲשֶׁר נוֹצָרוּ לֹא מַשְׁמִיעִים.
וָאַעַן בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל תּוֹך הָרְחוֹב אַקַבֵּץ הַשָּׁלָל, כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל,
וַיּוֹצִיאוּ עָלַי דִּבָּה, עָנוּ אַף הֵם בְּמִרְמָה,
לָמָּה תוֹלִיך עַצְמְךָ שׁוֹלָל, וְעַל רוּחֲךָ יִסָתֵם הַגּוֹלָל,
אֶלוֹקֶיךָ מֵת אוֹ דֶּרֶך לוֹ, אוּלַי רַק מָשָׁל הִינוֹ.
מֵרוֹב צַעַר וְעֶגְמָה, נַפְשִׁי עָלַי שָׁחַח,
וָאֵרָדַם בְּתַרְדֵמָה, עַד כְּמוֹ הַשַּׁחַר דָּרַך,
וַיְהִי בַּבּוֹקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה, כִּי נִלְאֵתִי אֶת הַמִּלְחָמָה,
וְהִנֵּה עוֹמֵד עָלַי אִישׁ לָבוּשׁ בַּדִּים, מַרְאֵהוּ נוֹרָא – מַרְאֶה לִי פָּנִים,
וָאוֹמַר, הֲלֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בֵּאֶלוֹקִים חַיִּים, מִי אַתָּה לְפָנַי כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם,
וַיֹּאמֶר, הַעוֹד לֹא תַכִּירֶנִי בְּנִי, אֲשֶׁר אֶת נַפְשְׁךָ חֵרַפְתָּ בִּשְׁמִי,
בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ יְדַעְתִּיךָ, אוֹר לְעַמִּים נְתַתִּיךָ.
וְעַתָּה אַל בְּעֵינֶךָ יִחַר, שַׁלְוַות הַמָּצוֹר,
הֲלֹא אָנֹכִי בְּרָאָתִים, יְצַרְתִּים אַף עַשִׂיתִים,
הַיִצוֹר אִישׁ שִׂטְנוֹ, הַאָדָם – קַטֵגֵרוֹ,
הַאָקוּם מַמְלָכָה בְּמַמְלַכְתִּי, אֲשֶׁר לִשְׁמִי לֹא יִשְׁתַּחֲווּ.
הֲלֹא כָּל אֵלֶּה לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, לְמַעַן הֵרָאוֹת גָּדְלִי וְתִפְאַרְתִּי,
אֲשֶׁר גַּם בַּמַּמְלָכָה אֲשֶׁר בִּשְׁמִי לֹא קָרָאוּ, יָבוֹאוּ עַמֵּי הָאָרֶץ וְרָאוּ,
כִּי שֵם הויה נִקְרָא עַל יָדֶךָ, וּמִתְאַהֵב שֵׁם אֶלוֹקֶיךָ.
וְגַם הֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא לְפָנִים,
כִּי חֲבִיבִים אַתֶּם שֶנִקְרֵאתֶם בָּנִים,
וְכַמֶלֶך אֲשֶׁר יִשְׁלַח אֶל בְּנוֹ אֵשֶׁת זְנוּנִים,
לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ – כִּי יַעֲמוֹד בְּפִיתּוּיִים,
אֲשֶׁר גַּם הִיא בְּאוֹתָהּ עֵצָה – לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים,
לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְ' דִּירָה בְּתַּחְתּוֹנִים.
אַחֲרֵי הוֹדִיעֵנִי כָּל זֹאת,
נַסְתִּי מֵחֶדְרִי, אָרוּצָה בַּחוּצוֹת,
אֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל, גָּדוֹל אֶלוֹקֵינוּ וּמְהוּלָל,
בּוֹאוּ נִתְוַועֵד עִם אֶלוֹקִים חַיִּים,
וּמָלְאָה הָאָרֶץ פארברענגענישן אֶת הויה כַּמַּיִם,
וְיְחַיֵינוּ מִיוֹמַיִים.
אֵיךְ מַטָּרָה הָיִיתִי, הֻרְחַק יְשׁוּעָתִי,
אֶעֱצֹם עֵינֵי מֵרְאוֹת בְּרָעָתִי, וּבְעֵינִי רוּחִי אֶרְאֶה קַדְמוּתִי.
מַרְאוֹת אֶלוֹקִים אֶחֱזֶה, כַּאֲשֶׁר הָיָ' לִי טוֹב מִזֶּה,
בְּצֵל אָבִי אֶתְגוֹרֵר, כְּאֶזְרָח וְלֹא כַּגֵר,
אֵין קִנְאָה וְתַחַרוּת, רִיב וּמִלְחֳמוֹת,
לֹא הַצְלָחָה וְכִּשְלוֹנוֹ, דַּעַת וְחֶסְרוֹנוֹ.
גָּדוֹל וְקָטָן שָׁם הוּא, יְקַוו לְאוֹר וְיְבֹאֵהוּ,
אֵין שְׁנַיִם – אַף לֹא אֶחָד הַמָנוּי, רַק אֲנִי וָהוּא – בְּרָא כַּרְעָא דְאַבוּהוּ.
אַך לֹא אָרְכוּ יָמַי, וּמִמְשָרְתֵי אָבִי יִתְּפָסוּנִי בִּבְגָדַי,
הִשְבִּיעוּנִי תְּהִי צַדִּיק וְלֹא רָשָׁע, פֶּן תִּמְעוֹל בְּשְלִיחוּתְךָ,
זְרָקוּנִי ת"ק פַּרְסָה, וָאָבוֹא הָעִירָה.
קְטַנָּה הָעִיר וּמְעַטִּים בָּהּ אֲנָשִׁים, אַבִּיטָה - וְהִנֵּה בְּלִי יַיִן הֵמָּה שִיכּוֹרִים,
וָאוֹמַר, אֲהָהּ אֲדוֹנִי! וְהוּא שְּׁאוֹל, כְּקוֹף בִּפְנֵי הָאָדָם מָשׁוּל,
וַיַּעֲנֵנִי מִן הַסְּעָרָה, אַל נָא תְּדַבֵּר סָרָה,
אֶת הָאָרֶץ אֶל אָבִיךָ תִּכְבּוֹש, לְמַעַן לְעוֹלָם לֹא תֵבוֹשׁ.
בַּשְׁוָוקִים אֶסְתּוֹבֵב, אוּלַי יִמָּצֵא לַמֶּלֶך אוֹהֵב,
הִנֵּה בְּנוֹת הָעִיר יוֹצְאוֹת, וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַדָּתוֹת,
אוּלַי שֵׁמַע הַמֶּלֶך שְׁמַעְתֶּם, וְיְהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲכֶם,
וַיְעַנוּנִי בְּפָנִים שֹוֹחֲקוֹת, הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ כִּי הָאֶלוֹקִים מֵת,
בַּשָּׁמַיִם בָּנִינוּ, וְאֶת אֶלוֹקֶיךָ לֹא מָצָאנוּ,
קוּם אֱכוֹל מִן דַּעַת הַטּוֹב וָרָע, וְתַעֲבוֹד אֶת עַצְמְךָ,
שְׂחוֹק עָשָׂה לָהֶם אֶלוֹקַי, כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחָק עָלַי.
וָאַבִּיט וְאֵין תּוֹמֵך, אֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵך,
וָאָקוּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִית, וְאֶכְרְתָה לְאָבִי בְּרִית,
רוּחִי לְמוּלָם מַרְעִים, הוֹי עַל כָּל שְׁכֵינַי הָרָעִים,
אֶת אֲשֶׁר יָצָרוּ מוֹדִיעִים, וְעַל אֲשֶׁר נוֹצָרוּ לֹא מַשְׁמִיעִים.
וָאַעַן בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל תּוֹך הָרְחוֹב אַקַבֵּץ הַשָּׁלָל, כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל,
וַיּוֹצִיאוּ עָלַי דִּבָּה, עָנוּ אַף הֵם בְּמִרְמָה,
לָמָּה תוֹלִיך עַצְמְךָ שׁוֹלָל, וְעַל רוּחֲךָ יִסָתֵם הַגּוֹלָל,
אֶלוֹקֶיךָ מֵת אוֹ דֶּרֶך לוֹ, אוּלַי רַק מָשָׁל הִינוֹ.
מֵרוֹב צַעַר וְעֶגְמָה, נַפְשִׁי עָלַי שָׁחַח,
וָאֵרָדַם בְּתַרְדֵמָה, עַד כְּמוֹ הַשַּׁחַר דָּרַך,
וַיְהִי בַּבּוֹקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה, כִּי נִלְאֵתִי אֶת הַמִּלְחָמָה,
וְהִנֵּה עוֹמֵד עָלַי אִישׁ לָבוּשׁ בַּדִּים, מַרְאֵהוּ נוֹרָא – מַרְאֶה לִי פָּנִים,
וָאוֹמַר, הֲלֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בֵּאֶלוֹקִים חַיִּים, מִי אַתָּה לְפָנַי כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם,
וַיֹּאמֶר, הַעוֹד לֹא תַכִּירֶנִי בְּנִי, אֲשֶׁר אֶת נַפְשְׁךָ חֵרַפְתָּ בִּשְׁמִי,
בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ יְדַעְתִּיךָ, אוֹר לְעַמִּים נְתַתִּיךָ.
וְעַתָּה אַל בְּעֵינֶךָ יִחַר, שַׁלְוַות הַמָּצוֹר,
הֲלֹא אָנֹכִי בְּרָאָתִים, יְצַרְתִּים אַף עַשִׂיתִים,
הַיִצוֹר אִישׁ שִׂטְנוֹ, הַאָדָם – קַטֵגֵרוֹ,
הַאָקוּם מַמְלָכָה בְּמַמְלַכְתִּי, אֲשֶׁר לִשְׁמִי לֹא יִשְׁתַּחֲווּ.
הֲלֹא כָּל אֵלֶּה לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, לְמַעַן הֵרָאוֹת גָּדְלִי וְתִפְאַרְתִּי,
אֲשֶׁר גַּם בַּמַּמְלָכָה אֲשֶׁר בִּשְׁמִי לֹא קָרָאוּ, יָבוֹאוּ עַמֵּי הָאָרֶץ וְרָאוּ,
כִּי שֵם הויה נִקְרָא עַל יָדֶךָ, וּמִתְאַהֵב שֵׁם אֶלוֹקֶיךָ.
וְגַם הֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא לְפָנִים,
כִּי חֲבִיבִים אַתֶּם שֶנִקְרֵאתֶם בָּנִים,
וְכַמֶלֶך אֲשֶׁר יִשְׁלַח אֶל בְּנוֹ אֵשֶׁת זְנוּנִים,
לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ – כִּי יַעֲמוֹד בְּפִיתּוּיִים,
אֲשֶׁר גַּם הִיא בְּאוֹתָהּ עֵצָה – לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים,
לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְ' דִּירָה בְּתַּחְתּוֹנִים.
אַחֲרֵי הוֹדִיעֵנִי כָּל זֹאת,
נַסְתִּי מֵחֶדְרִי, אָרוּצָה בַּחוּצוֹת,
אֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל, גָּדוֹל אֶלוֹקֵינוּ וּמְהוּלָל,
בּוֹאוּ נִתְוַועֵד עִם אֶלוֹקִים חַיִּים,
וּמָלְאָה הָאָרֶץ פארברענגענישן אֶת הויה כַּמַּיִם,
וְיְחַיֵינוּ מִיוֹמַיִים.
