קאווע שטיבל

האדמו"ר מסאטמאר ז"ל הנהיג בבית מדרשו להתפלל בשבת בבקר אחר זמן תפילה
ברוב קהילות החסידים מקילים באיסור חדש בח"ל וסומכים על שיטת הב"ח אפי' לכתחלה
יש מקומות בקהילות שמוצאן בגאליציען והונגאריא שהקילו לעשות תקנה לנשים לגלח שערותן ולא חששו ללאו דלא ילבש
בהרבה קהילות חסידים לא הקפידו למחוא כף על כף בשב"ק
יש שהקילו לאנשים לטבול במים חמין בשב"ק ואפי' אינו טובל משום קריו רק משום תוס' קדושה
כן הקילו כנ"ל בשבוע שחל בו ת"ב
יש מקילים שאין לנשים להתענות בזמנינו (מלבד ביוהכ"פ) ואפי' אינם מעוברות או מינקת (האדמו"ר ר' יחזקאל שרגא משינאווע ז"ל וכן נוהגים כמדומה בבאבוב)
יש שהקילו הרבה באמירת תחנון שלא לאמרו ביום היא"צ של צדיק וכן שלא לאמרו בתפילת המנחה
יש שהקילו שלא לישב בסוכה בשמ"ע ואפי' שלא במקום קור
יש שלא אכלו ס"ג והסתפקו בד"ת (קהילת חב"ד ע"פ הוראת האדמו"ר ז"ל)
הרמ"א מלמד זכות על מה שלא נוהגים לישון בסוכה רק המדקדקים
יש מקומות שחסידים ואנשי מעשה הקפידו שלא לישון בסוכה (בחב"ד ע"פ הוראת רבם האדמו"ר ז"ל)
באיסור לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות הקילו בזה הרבה
בק"ק החסידים אפי' פשוטי עם מניחין תפילין דר"ת ולא חששו משום יוהרא
יש שלא הקפידו מלהשתמש בביהמ"ד לצורך חולין כגון לערוך מסיבות לפי שעל תנאי זה בנאוה (ת' ד"ח צאנז)
יש מקומות שהכהנים הולכין לקברי הצדיקים שאין הצדיקים מטמאין טומאת מת
יש שלא הקפידו ללמוד בליל ניטל אם חל בשבת (משמרת שלום קודינאוו)
יש מקילין לברך על פת שנלוש בימי פירות במ"מ ואף שהמתיקות כמעט ואינו נרגש וסדר העולם לקבוע סעודה עליהן (כמה רבנים מחברי התאחדות הרבנים דארה"ב וקנדא)
לרוב פוסקים מברכין על מצה במ"מ בשאר ימות השנה חוץ אם קובע סעודה עליהן לפי שעושין אותם רקיקין
יש מקילים (סאטמאר ועוד) לכתחלה להתפלל מנחה בשעה מאוחרת אף בזמן ביה"ש (ובאמת כבר נראין ג' כוכבים קטנים ורצופין באופק)
יש מקילים שעיירות גדולות כגון ניו יארק אין להם דין רה"ר ויש לערב אותם (הג"ר מנשה הקטן ז"ל)
הגרמ"פ התיר הזרעה מלאכתית לזוג חשוכי בנים
עוד התיר חלב נכרי באופן שיש פיקוח ממשלתי (וכ"כ החזו"א בספרו י"ד ולא מפורש שם דמיירי בשעה"ד)
הקיל במחיצות בביהמ"ד דסגי שיגיע עד הכתפיים ואין לחוש להסתכלות
הקיל שמותר לקנות דג סלמון ואף שאין בו סימני כשרות לפי שדג זה מיוחד בצבעו הורד ואין חשש שיתחלף
התיר התולעים הגדלים בבשר הדג וכמבואר בש"ע (וכ"פ תלמידו הגר"י בלסקי)
כתב בתשובותיו שאין מחוייבים להחמיר לילך בגילוי שערות בבית והמנהג מצד הזוהר אינו מחייב (חולק בזה על הגאון חת"ס)
הגרצ"פ פראנק ז"ל התיר רק באבקת חלב באופן שיש פקוח ממשלתי
(המשך יבא בעז"ה)

האדמו"ר מטאהש הנהיג בבית מדרשו הפרטית להתפלל שחרית בכל יום תיקף קודם השקיעה

איך זעה אז פון די "קונטרס" וועט נאך ווערן א "ספר עב כרס"

עירובין דף ו' ע"ב; חולין דף מ"ג ע"ב: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע. - - מען קען נישט גיין שטיבל האפפינג צו יעדע קרייז, ווי מ'געהערט זיך נישט אן, און אננעמען בלויז זייערע קולות...

וכל שכן ווען רוב פון די קולות קומען מיט א הסתייגות "פנימי - לאנ"ש בלבד"...

בקובץ ישן בכתב יד נושן בבית הספרים ד'אקסופרד שבבריטין מצאנו:

בכמה קהילות קדושות מישראל הקילו לעמוד לפני ערכאות העמים.
אדום אין לה דין אדום רק דין קרוב לאדום.
ראינו אצל צדיקי עולם (מראש אילן במעונות הקיץ) וכן קבלנו הלל"מ, שקיבוץ מים הנקרא סווימינג פול בלשון האסור, דינה כמקוה.
בקצת קהילות קכבאי"ה הצריכו רק חמש שעות במקום שש לגבי אכילת בשר וחלב, וכן נהגו.

שפתים ישק האט געשריבן:עירובין דף ו' ע"ב; חולין דף מ"ג ע"ב: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע. - - מען קען נישט גיין שטיבל האפפינג צו יעדע קרייז, ווי מ'געהערט זיך נישט אן, און אננעמען בלויז זייערע קולות...

די מימרא רעדט זיך ווען די צוויי זענען א סתירה. למשל קענסט נישט אנעמען לגבי שבת אז ברוקלין איז א ר''היחיד און לגבי סוכה אז סאיז רשות הרבים.
סתם קולות פון יעדן רעדט מען נישט דא.

בקצת קהילות הקילו בדין ללמד בנו אומנות, ואיני יודע איזה פתח היתר מצאו.
בכמה מדינות מצאנו תלמידי חכמים עם רבב ורבד על בגדיהם, ויש ללמד זכות עליהם שהם מאלו שנכללים ב"כל ת"ח שאין בו דעת", דלא גרעי מנבילה, ואין איסור לנבילה לצאת עם בגדים מכותמים.

תנא אפטומי דבי קוואי, האי צורבא מרבנן דמטלטל בשבתא (פי' רש"י בשוקא דוויליאי, כי בשאר העיירות ליכא מאן דמיחש) ידעי ביה דמזרע אברהם הוו, והנהו רשיעי דילולי יליל פעיתא אינהו ולבסוף יורשין גיהנום. ואמר אפטומי האי בר פחזי דעביד גלימא עם סטרוקאי מלאכי השרת מלגלגין עליו ואומרים, חזי האי סוסאי דקסבר איהו עדיף ממקומו של עולם

בהרבה קהילת מקילין בדין אכילה גסה בשלש סעודות למרות דהפת קרוב לחמץ נוקשה. ואולי כשנפסל מאכילת כלב אין לה דין אכילה כלל.

ביי חסידים פירט מען זעך, אז מ'נעמט א בילקע, מ'צורייסט עס אינמיטען, ס'ווערט דערפון לחם משנה.

#אפענע_מופת

קאווע טרינקער האט געשריבן:ביי חסידים פירט מען זעך, אז מ'נעמט א בילקע, מ'צורייסט עס אינמיטען, ס'ווערט דערפון לחם משנה.

#אפענע_מופת

הרמ"א כותב שלפחות יהיה לו לחם שלם לסעודה ג'

רויטע וואנצעס האט געשריבן:בקובץ ישן בכתב יד נושן בבית הספרים ד'אקסופרד שבבריטין מצאנו:

בכמה קהילות קדושות מישראל הקילו לעמוד לפני ערכאות העמים.
אדום אין לה דין אדום רק דין קרוב לאדום.
ראינו אצל צדיקי עולם (מראש אילן במעונות הקיץ) וכן קבלנו הלל"מ, שקיבוץ מים הנקרא סווימינג פול בלשון האסור, דינה כמקוה.
בקצת קהילות קכבאי"ה הצריכו רק חמש שעות במקום שש לגבי אכילת בשר וחלב, וכן נהגו.

ערכאות אינו בכלל המנין כיון שכל קהלה טוענת שהיא רק הנתבע ונגררה לערכאות מצד האחר
לגבי סווימינגפול אכן אם אין לו דין כלי מועלת לטבילת עזרא
לגבי המתנה בין בשר לחלב המנהג המקורי באשכנז רק להמתין ג'שעות או שעה אחת ורק הרמ"א כותב שיש להחמיר.

רויטע וואנצעס האט געשריבן:בקצת קהילות קכבאי"ה הצריכו רק חמש שעות במקום שש לגבי אכילת בשר וחלב, וכן נהגו.

1) עפ"י הלכה פסק'נט די ש"ך און ט"ז אז "מי שיש לו ריח תורה" דארף ווארטן 6 שעה, אבער איינער וואס האט נישט קיין ריח תורה, ווי למשל ער לערענט קוים א שעה א טאג, דארף נישט ווארטן מער ווי איין שעה.

2) די הייליגע קאמארנע איז מצדד אז סוף זמן קריאת שמע רעכענט מען - ובקומך - ווען די צייט וואס דר'עולם שטייט למעשה אויף. דהיינו, שבת פון 8 ביז 10, שושן פורים פון 9 ביז 12, וכו' וכו'.

3) שבת לעכט דארף מען נאר צינדען אויב ס'איז נישט דא קיין לעקטער, אויב איז דא לעקטער, זאל מען דאס אויסלעשן פאר שבת, און אנצינדען מיט א ברכה לכבוד שבת קודש.

4) מ'דארף נישט מאכן קידוש אויף וויין, מ'קען גלייך זיך וואשען צום חלה, און צולייגן צום ברכת המוציא אויך ברכת הקידוש, אזוי האט זיך "רב" (-פון די גמרא) געפירט, און אזוי האב איך געפלאנט צו טוהן די וואך (עשרה בטבת). אויספאסטען אויף וויין? (נאר וויבאלד ס'איז נישט פסח ביינאכט, און כ'האב נישט געוואלט די קינדער זאלן פרעגן מה נשתנה, האב איך נישט משנה געווען קיין זוז)

קאווע טרינקער האט געשריבן:

רויטע וואנצעס האט געשריבן:בקצת קהילות קכבאי"ה הצריכו רק חמש שעות במקום שש לגבי אכילת בשר וחלב, וכן נהגו.

1) עפ"י הלכה פסק'נט די ש"ך און ט"ז אז "מי שיש לו ריח תורה" דארף ווארטן 6 שעה, אבער איינער וואס האט נישט קיין ריח תורה, ווי למשל ער לערענט קוים א שעה א טאג, דארף נישט ווארטן מער ווי איין שעה.

איך האב מיך באצויגן צו מנהג בית צאנז אדער אפשר נאר קלויזענבורג, אז ווען די יום און לילה זענען מפסיק איז גענוג 5 שעה.

הגרי"א וולדנברג מתיר לבצע הפלה כאשר העובר ממזר (וכ"פ היעב"ץ, קרעדיט[tag]היימישער ליטוואק[/tag]) או כשהעובר סובל מתסמונת דאון וכן לשאר צורך גדול
הגר"י יוסף החזיק בהיתר מכירת קרקעות לשנת השמיטה שהותרו בשעתם ע"י ר"י מקוטנא והרב קוק
התיר לשמוע שירת אשה על הרדיו וכדומה ובלבד שאינה יודעה ומכירה אישית
התיר כת ביתא ישראל (פאלאשן) לבא בקהל ואינם צריכים גיור אף לא לחומרא
הגר"י בלסקי מתיר לשתות מי ברז בניו יארק בלי סינון
מיקל בגדר מיעוט המצוי עוד יותר מי' אחוזים
הגרמ"פ הקיל בירקות שיש בהם רחשים שאינם נראים לעין רגיל ועכ"פ לא נחשבים לבריה שלא יבטל
הגר"י משאש פסק שכהיום אין חובה לנשים לכסות ראשן
התיר לדבר בטלפון בי"ט
התיר להדליק נר חנוכה בנר חשמל

נולד מאוחר האט געשריבן:

שפתים ישק האט געשריבן:עירובין דף ו' ע"ב; חולין דף מ"ג ע"ב: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע. - - מען קען נישט גיין שטיבל האפפינג צו יעדע קרייז, ווי מ'געהערט זיך נישט אן, און אננעמען בלויז זייערע קולות...

די מימרא רעדט זיך ווען די צוויי זענען א סתירה. למשל קענסט נישט אנעמען לגבי שבת אז ברוקלין איז א ר''היחיד און לגבי סוכה אז סאיז רשות הרבים.
סתם קולות פון יעדן רעדט מען נישט דא.

דאס אז היכי דלא סתרי אהדדי מעג מען איז נאר ביי תרי לחומרא, אויב עס איז ביידע לקולא איז ברור אז מ׳ טאר נישט

היסטאריקער האט געשריבן:

נולד מאוחר האט געשריבן:

שפתים ישק האט געשריבן:עירובין דף ו' ע"ב; חולין דף מ"ג ע"ב: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע. - - מען קען נישט גיין שטיבל האפפינג צו יעדע קרייז, ווי מ'געהערט זיך נישט אן, און אננעמען בלויז זייערע קולות...

די מימרא רעדט זיך ווען די צוויי זענען א סתירה. למשל קענסט נישט אנעמען לגבי שבת אז ברוקלין איז א ר''היחיד און לגבי סוכה אז סאיז רשות הרבים.
סתם קולות פון יעדן רעדט מען נישט דא.

דאס אז היכי דלא סתרי אהדדי מעג מען איז נאר ביי תרי לחומרא, אויב עס איז ביידע לקולא איז ברור אז מ׳ טאר נישט

כ'בין זיכער אז מען קען טרעפן עפעס א קולא פאר קולא-האפפינג אויכעט.
א שטייגער ווי צדיקים האבן געבויעט סוכות מיט אלע סארטן קולות פון דופן עקומה ביז גוד אחית...

איינער פון די ערשטער תוספות'ער אין ש"ס, אנהויב מסכת ברכות, מוטשעט זיך דערמיט לגבי מנחה ערב שבת, וכיון שאני על הרכבת בדרך לעבודה ואין ספריי אתי, קען איך עס נישט יעצט מעתיק זיין אדער נאכקוקן.

בקצת קהילות מקילים והולכים אל הכותל המערבי (והקב"ה מקיל טפי ונוהג לא לזוז משם).

היסטאריקער, מנא לך הא? לפי דבריך דארף יעדער איד זיך אויסוועלן איין קולא אין די גאנצע תורה, וזהו. מער טאר ער נישט מקיל זיין.

יש נוהגין להקל בפיקוח נפש, ואינם מתירים ליקח ב"ק

דעת תורה האט געשריבן:היסטאריקער, מנא לך הא? לפי דבריך דארף יעדער איד זיך אויסוועלן איין קולא אין די גאנצע תורה, וזהו. מער טאר ער נישט מקיל זיין.

די גמרא זאגט אין עירובין קלאר לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר, אוודאי מעג מען מקיל זיין, אבער נישט נעמען פון יעדען זיינע קולות

עיין עירובין דף ו׳ ע״ב ( תורתיך שעשועי ה׳ ויחי) מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע

ס'איז מיר נישט אויסגעקומען קיין צייט מראשית אחרית צו באווארענען כמה וכמה נקודות וואס ס'האט זיך פארצויגן דא אינעם אשכול
ערשטענס איז מיין כוונה נישט געווען מיט עפענען דעם אשכול צו מאכן הלצות ובדיחות, כ'האב בעצם געוואלט מלקט זיין אלע לייכטע פסקים מיט וואס איך האב מיך אלס באגעגנט און ס'איז פארשטענדליך א גרויס תועלת מחמת כמה סיבות, קודם כל לידיעה בעלמא איז אויך נישט קיין מילתא זוטרתא, זאת ועוד אחרת אז ווער ס'דארף אמאל נוצן א געוויסע קולא ויש לאל ידו אליין מברר זיין די סוגיא על בוריין צוזען אם יש מקום להקל זאל ער האבן די געלעגנהייט דאס צוטאן.
נאך א וויכטיגע נקודה וואס איך האב אינזין געהאט דערביי אז ס'איז פארהאן יחידים און געוויסע קהילות וואס מאכן אסאך גערודער און זענען זייער פארנומען אראפרייסן רבנים גדולי תורה פון אנדערע קרייזן אז זיי זענען זיך נישט מתנהג כהלכה און זיי זענען מגלה פנים בתורה מחמת אסאך פון די פסקים להקל וואס כ'האב אראפגעברענגט און כ'האף בעז"ה ווייטער אראפצוברענגן און רעדן אלס ווי זיי זענען די איינציגסטע וואס האלטן זיך צום שו"ע און אלע אנדערע זענען נעבעך קאליע געווארן, האב איך געוואלט מיט דעם ארויסברענגן די איראניע ווי די זעלבע חברה פירן זיך און בארעכטיגן גענוג איך נאך קולות וואס איז זייער שווער מיישב צוזיין מיט די הלכה.
ווייטער דאס וואס מהאט ארויפגעברענגט מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע, ריכטיג, מיין כוונה איז נישט דא מעודד צוזיין אז מ'זאל נאכטון אלע קולות נאר אז מ'זאל טאקע נעמן און באטראכט די כללי פסיקה , ווי אויך איינער וואס איז א בר הכי און קען אליין מלבן זיין די סוגיא און זעהן אז די פסק איז א לעגעטימער פסק זאל ער טוען כטוב בעיניו
ממילא בעט איך זייער אז מ'זאל נישט דא שרייבן סתם הלצות אדער נארישקייטן ס'איז פארהאן א שמייכעל אפטיילונג דערפאר.
ווי אויך ווער ס'געדענקט נאך אינטערסאנטע פסקים איז העפליך געלאדענט אנטיילצונעמן און מוסיף זיין כיד ה' הטובה עליו אבער נעמט און באטראכט אז ערכאות, מאסקאווי קאטשקעס, צומת הגידין וכדומה, זענען נישט קיין קולות וואס איז פארבינדן מיט קיין שום קהילה היות ס'ווערט קאטאגאריש אפגעלייקנט די מינדעסטע שייכות צו די ענינים
צום לעצט וויל איך זיך מתנצל זיין אז היות רובא דרובא שרייב איך פון זכרון, קמא קמא דמטי לידי און איך האב נישט געהאט קיין צייט איבערצוקוקן צו כ'האב אלעס געשריבן ריכטיג וויל איך דאס צו וויסן געבן אז איך ערווארט אז כ'האב געמאכט מערערע גרייזן צו מיט מקורות אזוי אויך איז דא געוויסע פסקים וואס מערערע רבנים האבן גע'פסקנ'ט און איך בין נישט אנגעקומן צו שרייבן נאר איין נאמן, כ'האף מיט די צייט צו פאררעכטן .