מה נשתנה

[הבן_יקיר]

מה נשתנה?

בראש השולחן הוא יושב באמצע חודש האביב,
כל המשפחה באחדות ובאהבה יושב מסביב,
הלילה הקדוש והמקדש הגיע בשעה טובה,
הלילה שבה שואלים ומקבלים תשובה.

אבל הלב, הלב לא נותן להתחיל,
הלב בוער כנר וכאבוקה על פתיל,
מה נשתנה? הלב צועק ובוכה,
מה נשתנה? הלב מילל בחשיכה.

למה הבן שלי יכול לבוא מלא וגדיש,
עם ספרים והכנה מקודש ומקודש,
ואני, מה יהיה איתי? כיון בסוכה,
לא הכנה בספרים ולא בהלכה.

כל השבוע טרוד אני על המחיה ועל הכלכלה,
לא נח ולא יושב לרגע לא יום ולא לילה,
אבל כשמגיע לילה קדוש וגבוה מגבוהים,
הלב גם רוצה לשמוח ולהרגיש בהרגשים.

מה נשתנה? גם אני רוצה!

גם אני רוצה להרגיש קדושה בהרחבה,
גם אני רוצה להרגיש אפילו קצת קירבה,
גם אני רוצה להרגיש את האור הגדול,
גם אני רוצה להרגיש כשר ולא פסול,

תפילה חירשת הוא מתחיל להתפלל בכוונה,
רבונו של עולם, אבי שבשמים, שכינה הקדושה!
מתחנן אני מכל ליבי ובשרי, אנא ואנא!
הלוא אתה הדר מריה שמיה ושליט ביבשתא,
והלוא אין דבר קשה וגדול לפניך,
תאיר בליבי אפילו מקצת שמקצת מזיו אורך.
תקרב אותי אליך באהבה ובמשיכה,
תראה שאליך נרוץ ברצון ובשמחה.


אני לא מבקש שום דבר אחר בעולם,
רק למצוא חן בעיניך מלך מלכי המלכים,
אני לא צריך שום דבר אחר בכל עולמך,
רק להרגיש קרוב אליך ולהתענג בשמך.
וכבר אמרו חז״ל אין לך דבר העומד בפני הרצון,
רצונינו ובקשנו להתקרב אליך בלי שיעור וחשבון.

כי גם בגלות המר הזה-
לא שכחנו את שמך הקדוש ותורתך,
מוכנים אנו ליהרג בשביל שמך וכבודך,
במים ובאש נלך בקומה זקופה בשבילך,
לא ניתן לשום דבר בעולם לקחת אותנו ממך,
את נפשינו וכל כספנו ניתן למענך,

אז אבי שבשמים, אבי אבי צור ישראל וגואלו,
הלוא בחרת אותנו מכל העולם כולו,
אז תן בי קצת מזיו אורך בליל הזה,
תן לי לשאול אותך מה נשתנה הלילה.

[פלעין יודיש]

שלום עליכם א גאסט פון ארץ ישראל
we like you as you are
אבער מיר האבן בעסער ליב [tag]פלעין יודיש[/tag]

[איש עברי]

מיר גלייכן אידיש אבער נאכמער גלייכן מיר טאלאנט

[פישלע העררינג]

בֵּן יַקִיר,
הָאֶמֶת תַּכִּיר -

מִשְׁלַל הַתּוֹרוֹת,
אֵין רִיבּוּי אוֹרוֹת -

כִּי לֵיל סֵדֶר הַקָדוֹשׁ,
מְמֵילָא בְּמִצְווֹת גָדוּשׁ -

וּמִי שֶׁהוּא יָרֵא שָׁמַים,
מַרְבֶּה לְסַפֵּר בְּיְצִיאַת מִצְרַים -

וּמִתְבּוֹנֵן בְּטוֹבוֹת הָאֵ-ל,
וְלַד"ת הַמְֱרוּבִּים לֹא מִילֵל וּפִּילֵל.

-----

אין אנדערע ווערטער: די דברי תורה האט גארנישט מיט'ן יום טוב. עס שטערט נאר. זיי דיך פשוט'ערהייט מתבונן אין סיפור יציאת מצרים און אין די טובות פון דער באשעפער, און עס איז גענוג זיך צו שפירן געהויבן אז אתה בחרתנו מכל העמים.

[אפטעמיסט]

אל מעלת כבוד הבן,
הגעת אל ק״ש, ובכן

לא תרגיש השנה לבד,
כי אנחנו איתך לעד.

דע לך שאתה לא גלמוד,
גם אותי השאלה מטריד,

אך האל אוהב כולם,
גם את זה שלא מושלם.